ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עזבון המנוח מוחמד יחיא סעיד באבא :

מדינת ישראל

נ ג ד

1. עזבון המנוח מוחמד יחיא סעיד באבא

באמצעות יורשו הנטען התובע 2

2. יחיא סעיד שעבאן באבא

3. עזבון המנוחה אנעאם עבד דרויש באבא

באמצעו יורשיה הנטענים התובעים 4 עד 10

4. עבד דרויש רג'ב רג'ב

5. הניה מוחמד ח'ליל רג'ב

6. סעיד יחיא שעבאן באבא

7. אסמאא יחיא שעבאן באבא

8. מאריא יחיא שעבאן באבא

9. אימאן יחיא שעבאן באבא

10. רקייה יחיא שעבאן באבא

11. פהימה מוחמד סעיד באבא

בית משפט השלום בחיפה

כב' הרשם ניר זיתוני

החלטה

בענין : בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת

1. ביום 10.1.11 הגישו התובעים לבית משפט זה תביעה בגין נזקי גוף .

בכתב התביעה מתואר אירוע של ירי פגזים ע"י כוחות צה"ל ביום 10.1.09 בסמוך לשעה

12:15 במהלכם נפגעו במקום אחד הקטין המנוח מוחמד באבא ( להלן " המנוח מוחמד")

ובמקום אחר המנוחה אנעאם ( אימו של מוחמד) ופהימה באבא .

2. כתב התביעה הוגש ללא יפויי כח , ללא מסמכים רפואיים או כל מסמך אחר , לרבות אסמכתא

כלשהי בדבר זהות היורשים של המנוח מוחמד והמנוחה אנעאם . כמו כן , לא הוצג כל מסמך

המעיד כי המנוחים אינם בחיים . יוער כי בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת באופן גורף את סעיפים

1 עד 10 לכתב התביעה הכוללים את תיאור הצדדים ותיאור האירוע .

3. כתב הגנה הוגש ביום 14.12.11 ויום לאחר מכן הוגשה הבקשה שלפני לחיוב התובעים בהפקדת

ערובה . כל האורכות שנתבקשו ע"י הנתבעת לשם הגשת כתב הגנה ובקשות מקדמיות , כללו

הסכמה של ב"כ התובעים . הצורך באורכות הוסבר בריבוי התביעות מסוג זה שהונחו לפתחה

של הנתבעת , באופן הגשת התביעות ללא נספחים וללא יפוי כח , בצורך לבחון הגשת בקשות

מקדמיות ובצורך לאתר חומר הגנה רלוונטי אודות האירוע נשוא התביעה .

4. בכל הנוגע לבחינת נסיבות האירוע יש אי התאמה מסויימת בין האמור לענין זה בס' 34 ב. ו ג.

של כתב ההגנה ( טרם עלה בידי ב"כ הנתבע לרכז את כל המידע הנוגע לאירוע ולכן בשל אי ידיעת

כל העובדות נטענות בכתב ההגנה טענות הגנה חלופיות ) לבין האמור בס' 51.ה. לכתב ההגנה לפיו

מוכחש כי התובעים נפגעו מירי חיילי צה"ל . לא ברור מעיון בחומר המונח לפני איזה בדיקה

של נסיבות האירוע בוצעה באותם 11 חודשים שחלפו בין קבלת כתב התביעה לבין הגשת כתב

ההגנה והבקשה לחיוב בערובה . לענין זה לא התעלמתי מהאמור בס' 74 לבקשה לפיו אין לדרוש

הנתבעת לפרוש כבר עתה את כל גרסתה ומכלול הראיות שבידיה בטרם עשו כן התובעים.

על כך אומר כי כאשר מוגש כתב הגנה קיימת חובה להציג גרסה ברורה לפחות בשאלה האם ידוע

למדינה על האירוע לו טוענים התובעים ואם כן , האם ידוע למדינה כי התובעים נפגעו מירי של

חיילי צה"ל . כך בפרט כאשר התבקשו והתקבלו בהסכמת התובעים מספר אורכות לצורך הגשת

כתב הגנה . יודגש לענין זה כי בית המשפט העליון הדגיש את החובה לבחון כל מקרה לגופו , חרף

הדמיון בין התביעות הרבות שהוגשו בעקבות מבצע עופרת יצוקה .

לאור האמור לעיל , אני סבור כי אם הבקשה תתקבל , אין הצדקה לחייב את התובעים בהוצאות

הנתבעת בגין הגשת הבקשה . כך בפרט כאשר במרבית ההחלטות בהם עיינתי לא חויבו התובעים

בהוצאות במסגרת ההחלטה המקבלת את בקשת המדינה . בפרשת אלעיש שתוזכר בהמשך , בה

חוייבו התובעים בהוצאות , התקיים דיון פרונטלי במהלכו הסכימה ב"כ התובעים לחיוב

התובעים בערובה אך לאחר מכן חזרה בה מהסכמתה .

5. על פי תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי מוקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לצוות על

תובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע . לצורך קבלת ההחלטה יש לבחון את זכות הגישה

לערכאות , סיכויי ההליך ומורכבותו , מידת תום הלב בנקיטתו , שיהוי בהגשת התביעה , מקום

מגוריו ומצבו הכלכלי של התובע . הכלל הוא כי תושבי הרשות הפלסטינית נחשבים כתושבי חוץ

אשר ידרשו להפקיד ערובה להבטת הוצאות הנתבע כאשר סיכויי תביעתם נמוכים , אין ברשותם

נכסים בישראל ואין באפשרותם להצביע על חלופה להפקדת ערובה דוגמת נכונות של תושבי

ישראל לערוב לתשלום ההוצאות , לרבות יתרת האגרה , אם התביעה תדחה .

ת"א (מחוזי י"ם) 40777-12-10 מדינת ישראל נ' אבו אלעיש ואח' , החלטה מיום 7.12.11 ,

מאגר תקדין ( להלן "פרשת אבו אלעיש") .

6. בפסיקה ענפה שניתנה בכל ערכאות השיפוט ואושרה לאחרונה שוב בבית המשפט העליון ברע"א

7160/11 אלדאים נ' מדינת ישראל ( החלטה מיום 13.11.11 , פורסם במאגרים ) נקבע כי תביעות

נזיקין של תושבי עזה לנזקי גוף שנטען כי נגרמו בעקבות פעולות צה"ל במבצע עופרת יצוקה , הן

תביעות שמעצם טבען סיכויי קבלתן נמוכים עד מאד לאור הוראות ס' 5ב חוק הנזיקין האזרחיים

(אחריות המדינה) התשי"ב 1952 . הוראה זו מקנה למדינת ישראל טענת חסינות מפני תביעות

שכאלה , גם באותם מקרים בהם יתברר בסופו של דבר כי התובעים נפגעו בשל רשלנות של חיילי

צה"ל.

חוקתיותו של חוק זה עמדה במבחן בג"צ ( בג"צ 8276/05 עדאלה נ' שר הבטחון ) .

בהתאם קבע בית המשפט העליון כי יש הצדקה ברורה לחייב כל קבוצת תובעים בהפקדת

ערובה להבטחת הוצאות המדינה , כאשר סכום של 20,000 ₪ לכל קבוצת תובעים אושר כסכום

סביר , המאזן נכונה בין זכות הגישה של התובעים לערכאות לבין זכות הקנין של המדינה

להבטחת הוצאותיה ולו באופן חלקי , אם התביעה תדחה .

7. באשר לרציונל שביסוד ההגבלה על זכות הגישה הסביר לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר

שבע כי משקלה הסגולי הנמוך של זכות הגישה של תושבי עזה כנתיני אויב שטוענים כי נפגעו

בעזה במהלך פעולת כוחות צה"ל , משליך על נקודת האיזון בין זכות הגישה לבין זכות הקנין

לענין חיוב התובעים בערובה להבטחת הוצאות הנתבעת .

ת"א (מחוזי ב"ש ) 25511-01-11 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח מוסא ואח' , מאגר תקדין

8. לאור האמור לעיל , דין הבקשה להתקבל .

יודגש כי האופן בו הוגשה התביעה - ללא מסמכים רפואיים , ללא חוות דעת רפואית ,

ללא צווי ירושה וללא כל הסבר מפורט מדוע סבורים התובעים כי יקיריהם נפגעו דווקא

ע"י צה"ל , מחזקת את המסקנה לפיה אין מנוס מחיוב בהפקדת ערובה .

כך בפרט , כאשר גם במקרים דוגמת פרשת אבו אלעיש , בהם התובעים מסרו פירוט רב

של נסיבות האירוע , הגישו מסמכים רפואיים ואף קיבלו מהמדינה פיצוי לפנים משורת הדין

ומבלי להודות באחריות , חוייבו התובעים בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת .

9. שיקול מרכזי נוסף הוא העובדה כי לתגובה לא צורפו תצהירים ומסמכים לתמיכה בטענת

התובעים לפיה חיובם בערובה ימנע מהם את זכות הגישה בשל מצבם הכלכלי הקשה .

מצאתי מקום אחד בפסיקה בו הסכים בית המשפט המחוזי להניח כי מצבם הכלכלי של

תובעים תושבי עזה אינו טוב .

ת"א (מחוזי נצרת) 35151-08-10 משרד הבטחון נ' עזבון המנוח עביד ואח' , החלטה מיום

6.12.11 , סעיף 17 , מאגר תקדין ( להלן "פרשת עביד") .

יחד עם זאת , באותה החלטה ממש , קבע בית המשפט כי תובע הטוען שהוא דל אמצעים חייב

לתמוך טענה זו בתצהיר ובראיות גם כאשר מדובר בתושבי עזה ( ס' 23 להחלטה ) .

10. לא התעלמתי מההחלטות אליהן הפנה ב"כ התובעים ובמסגרתן נדחתה הבקשה לחייב בהפקדת

ערובה . נקבע באחת מההחלטות כי לא ראוי שהמדינה תקים מחסום דיוני בפני זכות הגישה של

התובעים , גם כיוון שלמדינה יש אינטרס כי הטענות החמורות המועלות כלפיה בכתב התביעה

תגענה לבירור שיפוטי .

דא עקא , לגבי החלטות אלה ממש אמר לאחרונה השופט צרפתי בפרשת עביד כי מדובר

בפסיקה שאינה עדכנית ואינה עולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון במקרים

דומים . עוד הודגם כי חלק מאותן החלטות בוטלו ע"י ערכאת הערעור ( ס' 19 להחלטה ) .

11. באשר לגובה הערובה הדעה הרווחת בפסיקה היא כי יש לחייב בערובה בסך של 20,000 ₪

כל קבוצת תובעים . במקרה שלפני , מצאתי לנכון להתחשב בטענת התובעים שלא נסתרה

לפיה המנוחה אנעאם היא אימו של המנוח מוחמד ובכך שמדובר בשני אירועים שאירעו

באותה שעה בשני מקומות סמוכים ובהתאם לא לחייב בסכום נפרד בגין תביעת יורשיה

הנטענים של המנוח אנעאם שנפגעה באירוע השני . דהיינו , בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה

מצאתי לנכון לראות במנוח מוחמד ובאימו המנוחה אנעאם קבוצת תובעים אחת .

12. על כן , אני מקבל את הבקשה ומחייב את יורש המנוח מוחמד ואת יורשי המנוחה אנעאם

להפקיד בקופת בית המשפט ערובה במזומן או בערבות בנקאית בסך של 20,000 ₪

לא יאוחר מיום 13.4.12 .

כמו כן , אני מחייב את פהימה מומחד סעיד באבא להפקיד ערובה בסך של 20,000 ₪

לא יאוחר מיום 13.4.12 .

אי הפקדת ערובה במועד שנקבע תביא לדחיית התביעה .

למען הסר ספק , אם יופקד סכום של 20,000 ₪ בלבד יהיה על ב"כ התובעים להבהיר האם

ההפקדה נעשתה עבור המנוחים מחמוד ואנעאם או עבור פהימה .

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ב, 13 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עזבון המנוח מוחמד יחיא סעיד באבא
שופט :
עורכי דין: