ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף יוסופוב נגד מדינת ישראל :

יוסף יוסופוב

באמצעות עו"ד שי לוי

נ ג ד

מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה

כב' השופט משה גלעד

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה, כב' השופט ש. חננאל, במ"י, 34170-12-11 מיום 28.12.11 לפיה נעצר העורר עד ליום 01.01.2012.

החלטת מעצר זו - רביעית במספר - נעשתה על פי בקשה שהוגשה על ידי המשיבה לה צורפה "הצהרת תובע". העורר חשוד בביצוע עבירות חמורות כלפי המתלונן שהינו כבן 18 שנים כלדקמן: תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא, איומים, סחיטה באיומים, תקיפה סתם והדחה בחקירה (בעת בקשת המעצר השלישית הסכים בא כוחו של העורר למעצר).

בתיק זה נעצרו מספר חשודים נוספים בחשד שהיו שותפיו של העורר לעבירות, אך הם שוחררו.

עיקר טרונייתו של ב"כ העורר נעוץ בטענה כי השותפים לעבירה, ובמיוחד לאירוע החמור האחרון, שעניינו סחיטה ואלימות בהיות המתלונן בתוך מספרה, ושלחלקם עבר פלילי מכביד, שוחררו מן המעצר ועל כן קיימת לדעתו אפליה באחזקת העורר במעצר ומן הדין לשחררו וגם אם תתקבל הטענה כי חלקו בעבירות גדול יותר, ניתן "לאזן" זאת באמצעות חלופת מעצר מכבידה, כמעצר בית מלא.

מנגד - השיב ב"כ המשיבה שהעורר הוא הדומיננטי והעיקרי בפרשה ועל כן לגביו מעוניינת המאשימה לבקש מעצר עד תום הליכים, ומכאן הצהרת התובע, כתב האישום ובקשת המעצר שיוגשו ביום ראשון, ועל כן, יש להבדיל בינו לשותפיו ולהורות על מעצרו של העורר.

בבית המשפט קמא העלה סנגורו, עו"ד ש. לוי, את אותה הטענה, אולם בית המשפט קמא קבע כי "...קשה להמנע מהרושם הלכאורי כי הדמות הדומיננטית בכל המערכת הנידונה, היא החשוד דנן".

משום מה לא אצה הדרך לסנגור המלומד והערר הוגש היום , יום ו', עם בקשה כי אשמע אותו באופן מיידי, וכך עשיתי.

מן הראוי היה כי הערר יוגש מיד לאחר החלטת בית משפט קמא ביום 28.12.11 ולא להמתין עד ליום ו' כשברור שאם לא יישמע הערר מיד , לא יהיה בו טעם עוד, ובכך הכניס הסנגור את בית המשפט, ואת המשיבה ל"סד זמנים" מיותר והחלטתי ניתנה סמוך לשעה 14:00, שכן טענת האפליה היתה ידועה, כאמור, מן הרגע הראשון.

לגוף העניין - לאחר שקראתי את כל תיק החקירה עב הכרס, הנני בדעה כי צדק בית המשפט קמא בראותו את העורר כדמות הדומיננטית בפרשה הנדונה.

אעיר רק, כי אין זה נכון - כפי שניתן היה להבין מתשובת ב"כ המבקשת בדיון האחרון - שבכל המפגשים ובכל העבירות החשודים אשר שוחררו היו שותפיו של העורר. לפחות בשני מפגשי סחיטה חמורים השתתף רק העורר. גם האירוע החמור של הסחיטה והאלימות במספרה החל בהכאה שהיכה העורר - "כאפה" - את המתלונן כשהוא לבד ואח"כ - על פי הראיות לכאורה - מסר העורר לחלק משותפיו סכינים ויזם יחד איתם פגיעה במתלונן לאחר שיסיים את תספורתו.

יתרה מזאת, קיימות ראיות לכאורה טובות - למול שמירה עקבית על "זכות השתיקה" של העורר - בקשר לביצוע העבירה של הדחה בחקירה שביצע הוא לבדו וגם מבחינה זאת שונה עניינו מעניינם של אלה ששוחררו.

ראוי גם לזכור כי למול טענת האפליה יש להחזיק את המאשימה ב"חזקת תקינות", ובמקרה זה לאחר הבדיקה לא נכשלה היא בחזקה זו, לפיה הגשת הצהרת התובע וכתב האישום שאליו תצורף בקשה למעצר עד תום ההליכים, הוגשו מסיבות ענייניות ולא מסיבות המיועדות להפלות בין העורר לשותפיו, לגביהם לא אביע כל דעה בקשר לראיות לכאורה או לצורך לעוצרם, הואיל ועניינם לא נדון בפני.

זאת ועוד. שחרורו של העורר בשלב הזה כשב"כ המשיבה מודיע כי ביום ראשון יוגשו כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, משמעותה כמעט "חיסול" האפשרות של המדינה לבקש ביום ראשון את מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, ואף זה שיקול העומד כנגד טענת האפליה והבקשה לשחררו.

סיכומו של דבר - מצאתי כי קיימים הבדלים משמעותיים בין העורר לשותפיו אשר שוחררו. הוא היוזם של האירועים, הוא הובילם, הוא בעל העניין בסחיטה, וחלקו בעבירות גדול יותר, במיוחד תוך התייחסות להיותו מעורב בעבירה החמורה של הדחה בחקירה שהאחרים אינם חשודים בביצועה.

הריני להדגיש כי כל האמור לעיל הינו כמובן באופן לכאורי ואין להסיק ממנו כי לא היה זה ראוי להמשיך ולבקש מעצרם של השותפים , או לא היה זה ראוי להגיש נגדם כתב אישום אליו תצורף הבקשה למעצר עד תום ההליכים. איני מביע דעה בנושא זה הואיל ואף הוא יתברר בבית משפט קמא.

איני קובע - כדי לא לפגוע בטענות עתידיות של העורר בבית משפט קמא - מסמרות בקשר לטענת האפליה או באפשרות להורות על חלופת מעצר אולם, לעת הזאת צדק בית המשפט קמא בהחלטתו ועל כן אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ב, 30 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף יוסופוב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: