ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסתר בריסק נגד המוסד לביטוח לאומי :

אסתר בריסק

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו

בפני כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

נ.צ. גב' חנה נאמן גלאי (ע)

נ.צ. מר צבי זייד (מ)

פסק דין

1. ביום 4.7.10 הגישה התובעת תביעה לנתבע, לתשלום דמי לידה בגין לידה מתאריך 1.4.10.

התביעה נדחתה מן הנימוק, כי התובעת אינה עונה על הגדרת "עובד", משלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין עמותת "אוהלי יוסף" שם עבדה, לטענתה, החל מחודש 7/09 ועד 4/10. הנתבע הוסיף וטען, כי אף אם עבדה התובעת בעמותה, לכל היותר, המדובר בעזרה משפחתית.

החלטה זאת היא מושא התביעה דנן.

רקע עובדתי כללי

2. התובעת ילידת 1989 ובתקופה הרלוונטית התגוררה בקריית ספר.

ביום 1.4.10 ילדה התובעת במז"ט את בנה.

3. לטענת התובעת בתקופה החל מיולי 2009 ועד מועד הלידה עבדה בעמותת "אוהלי יוסף" בעבודות מזכירותיות שונות. כאשר גם לאחר חופשת הלידה חזרה לעבוד בעמותה ועודנה עובדת בה כיום.

העמותה הינה למעשה בית מדרש וכולל אברכים הנמצא באשקלון ויו"ר העמותה הוא סבה של התובעת הרב יוסף חיים בלוי.

4. אמה של התובעת הגב' חיה רבקה רייך עובדת כמנהלת חשבונות ומזכירה של בית המדרש , כאשר את עבודתה מבצעת היא מביתה בקרית ספר.

5. לטענת התובעת במסגרת עבודתה היא עוזרת לאמה בהנהלת חשבונות, מנהלת את הכרטסת של האברכים שמקבלים מלגות מהעמותה, מכניסה פקודות יומן למחשב, קולטת דפי בנק, מכניסה דיווחים על תלמידים חדשים וכיו"ב.

על פי גרסת התובעת היא עובדת 5 ימים בשבוע בשעות אחה"צ, משעה 14:00 ועד 18:00 או מ- 16:00 עד 20:00 בערב.

המסגרת המשפטית

6. "עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כדלקמן:

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

7. כאשר קרובי משפחה טוענים לקיומם של יחסי עובד ומעביד, יבחן בית הדין בקפידה יתרה את טיב היחסים, האם מדובר במערכת יחסים התנדבותית המגלמת בחובה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות.

הפרמטרים שבוחן בית הדין לצורך הכרעה בשאלה זו הם, בין היתר, מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי, קיום חובות מכח משפט העבודה המגן (תוספות יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה וכיו"ב), סדירות העבודה, האם העבודה מתבצעת באופן סדיר, האם העבודה היא חיונית כך שאלמלא היה מבצע אותה היה עובד אחר נאלץ לבצעה, ועוד.

(דב"ע מז/0-6 סרוסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 434; דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה 31; דב"ע נג/87-0, פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283).

בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603, 616 סוכמו עיקרי ההלכות לעניין זה. וכך קבע כב' הנשיא אדלר (בתוארו אז):

"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31).

עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.

נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי".

נטל ההוכחה במקרה זה מוטל על כתפי הטוען לקיומם של יחסי העבודה. (דב"ע לג/0-59 מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134; עב"ל 20034/98 המוסד לביטוח לאומי נ' הרצליך, פד"ע לה 577).

8. ומן הכלל אל הפרט - נקדים ונאמר כבר בשלב זה, כי לאחר ששמענו את עדויות הצדדים,טענותיהם וסיכומיהם , לאחר עיון בראיותיהם ובבחינת מכלול נסיבות העניין הגענו למסקנה, כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין העמותה בתקופה הרלבנטית ותביעה זאת - דינה להדחות כפי שיובהר להלן.

9. מחד, הוכח כי בכל התקופה הנטענת הונפקו לתובעת תלושי שכר, שולמו התשלומים המתחייבים למס הכנסה ולביטוח הלאומי והשכר אף שולם לתובעת בפועל (ראה העתקי תלושי שכר וכן העתקי רישום על הפקדות ההמחאות בבנק- ת/2, ת/3).

כמו כן גרסתה של התובעת בדבר מסגרת העבודה ותפקידה בפועל לא נסתרו בעיקרם (ראו תשובות התובעת לשאלון שנשלח לה מטעם הנתבע- נ/1; הודעת התובעת בפני חוקר המוסד - נ/4, הודעת הגב' רייך- נ/6 ועדויות השתיים במסגרת חקירתן הנגדית).

10. יחד עם זאת, לא הוכח כי עבודת התובעת הייתה נחוצה וחיונית לעמותה. הן התובעת והן הגב' רייך העידו כי בתקופה טרם החלה התובעת לעבוד בעמותה, לא הועסק עובד אחר שביצע את התפקיד שמילאה התובעת. כך גם בתקופת חופשת הלידה לא הועסק אף אחד אחר במקומה של התובעת כשהאם ביצעה את מטלות התובעת בעצמה ולכל היותר הסתייעה בבנותיה האחרות מספר שעות מועט. (עדות התובעת בעמ' 3 ש' 5 ובעמ' 4 ש' 17; עדות הגב' רייך בהודעתה בפני חוקר המוסד עמ' 3 - נ/6).

התובעת אף העידה כי גם במקביל לעבודתה בעמותה סייעו אחיותיה בעבודה בתקופות לחוצות (עמ' 4 ש' 6-7).

כמו כן, העידה האם כי לא בוצע מעקב נוכחות אחר עבודתה של התובעת וכי לא שולמו לה זכויות סוציאליות כגון דמי הבראה, דמי חופשה ונסיעות (עמ' 6 ש' 25-26 ראו תשובת התובעת לשאלות 20-21 לשאלון מטעם המוסד- נ/2 וכן הודעתה בפני חוקר המוסד בעמ' 2 ש' 5-6).

11. בנוסף יש לזכור כי עבודת המזכירות של העמותה בוצעה מביתה של האם. במצב זה קיים קושי לעשות הפרדה בין שהות משפחתית לבין עבודה בפועל. אין כל הוכחה לכך כי התובעת אכן עבדה בפועל במשך 4 שעות ואף לא שוכנענו כי עבודת המזכירות עבור העמותה מצריכה העסקה של שירותי מזכירה בהיקף של משרה וחצי.

12. לנוכח כל האמור לעיל, יש לקבוע כי התובעת לא הוכיחה כי בינה לבין העמותה התקיימו יחסי עובד מעביד. לפיכך דין התביעה - להידחות.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אסתר בריסק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: