ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית נתניה נגד גסטון לוי גיא :

עיריית נתניה

ע"י ב"כ עו"ד נורית לב

נ ג ד

גסטון לוי גיא

ע"י ב"כ עו"ד וייג

בית משפט השלום בנתניה

כב' הרשמת יפעת ביטון אונגר

החלטה

המחלוקת שבפני היא בשאלה: אם הנסיבות שבהן נודע למבקש על קיומו של תיק ההוצל"פ מהוות "ידיעה" הגוברת על דרישת המצאת האזהרה.

המשיבה הגישה בהוצאה לפועל תביעה בגין חובות ארנונה ואגרת מים.

ביום 23.03.2011 הגיש המבקש התנגדות וטען כי מעולם לא קיבל את האזהרה, שלטענתו נמסרה לאדם אחר.

בסע' 11 לתצהירו טען המבקש, כי מאישור המסירה של האזהרה, עולה כי היא נמסרה ברחוב מנחם בגין 3/21 נתניה, שם לא התגורר במועד הרלוונטי. המבקש מכחיש את חתימתו על אישור המסירה.

בדיון שהתקיים ביום 23.10.2011, לא נחקר המבקש בחקירה שכנגד על האמור בתצהירו.

ב"כ המשיבה המלומדת, טענה כי המבקש ידע על החוב, על קיומו של תיק ההוצל"פ ואף היה מיוצג בידי עו"ד. זאת ועוד, המבקש פנה למשרד ב"כ המשיבה ונערכה פגישה עם נציג ממשרד בא כוחו.

אין מחלוקת כי המשיבה ביקשה להוציא נגד המבקש צו לעיכוב יציאתו מן הארץ והמבקש פנה למשרד ב"כ המשיבה בעניין זה.

ב"כ המבקש טען שאין לראות בידיעת המבקש אודות פתיחת תיק ההוצל"פ וצו עיכוב היציאה מן הארץ משום המצאה כדין, הגם שהיה מיוצג על ידי עו"ד בשעה שפנה לב"כ המשיבה. זאת משום שהאזהרה היא בגדר מסמך מהותי, המיועד לא רק להביא לידיעת החייב את האפשרות של נקיטת הליכי הוצל"פ נגדו, אלא גם להעמידו על זכותו להגיש התנגדות.

ב"כ המבקש טען כי הייצוג שקיבל המבקש התמצה בבירור פשר החוב, מה גם שב"כ המבקש לא עוסק בהוצאה לפועל. לטענתו, מן הצדק ליתן את יומו בביהמ"ש, בין היתר גם בשל טענות ההגנה של המבקש.

מאידך, סבורה ב"כ המשיבה כי אין במקרה זה לקבל את הבקשה להארכת המועד. לטענתה, יפוי הכח לעו"ד שר-טוב מתייחס לטיפול בתיק ההוצאה לפועל בכללותו. כמו כן, הפנייה למשרדה נועדה למשא ומתן לקראת פשרה, וממילא לא היה בכוונת המבקש להתגונן מפני התביעה.

כאן המקום להזכיר את הנסיבות שנטענו בתצהיר ביחס לתביעה:

המבקש טוען כי מעולם לא שכר את הנכס נשוא החוב ולא נרשם אצל המשיבה כמחזיק הנכס. בשנים 2000-2003, לאחר גירושיו, השתמש בנכס מפעם לפעם למספר ימים בהסכמת בעליו. בין היתר שהה בו פעם אחת כדייר משנה למשך חודשיים בלבד.

לפיכך, טען שאין זה ברור כיצד נרשם שמו כמחזיק הנכס, מה גם שלאחר עזיבתו את המקום, לא התגורר בו וניתק קשר עם בעליו.

יתרה מכן, טען המבקש כי החל מאפריל 2008, מוחזק הנכס על ידי אחרים.

שקלתי את טענות הצדדים.

למעשה, מדובר בבקשה לקבוע כי האזהרה לא הומצאה כדין וכי ההתנגדות מוגשת במועד.

אין מחלוקת כי האזהרה לא נמסרה במען הנוכחי של המבקש, או במען שבו התגורר בעת ביצוע המסירה. רישומי המשיבה מעידים, כך לטענת המבקש בסע' 8 לתצהירו, כי החל מאפריל 2008, המחזיקים בנכס הם בני הזוג דהן.

טענת המבקש, כי אינו חתום על אישור המסירה ואין מדובר בחתימת מי מבני משפחתו, לא נסתרה באין חקירה נגדית.

על כן, כאמור, יש לבחון את השאלה האם ההתנגדות מוגשת במועד אל נוכח הנסיבות שהתרחשו, עובר לצו עיכוב היציאה מן הארץ ואשר אינן מצויות במחלוקת.

המבקש מאשר בתצהירו כי בשדה התעופה גילה להפתעתו, את הצו לעיכוב יציאה מן הארץ, אולם משום מה, אינו מציין מתי התרחש הדבר.

כמו שציינתי לעיל, ב"כ המבקש מאשר את ייצוג המבקש בידי עו"ד שר-טוב וכן את הפגישה עם ב"כ המשיבה.

ברם, גם הוא איננו מציין מתי התקבל הייצוג ומתי נערכה הפגישה. יחד עם זאת, עיון ביפוי הכח מעלה כי המבקש חתם עליו ביום 12.12.2010. הדברים תואמים את דברי ב"כ המבקש, כי המבקש ביקש לצאת את הארץ בראשית דצמבר.

למרות האמור, הוגשה התנגדות רק ביום 23.03.2011.

סבורני כי המבקש איחר בהגשת ההתנגדות. לכל המאוחר נודע לו על דבר ההליכים ביום 12.12.2010, הוא היום שבו נטל ייצוג משפטי על מנת לטפל בתיק ההוצל"פ.

אין מקובלת עלי טענת ב"כ המבקש המלומד כי הייצוג לא כלל את הגשת ההתנגדות, אלא התייחס לבירור פשר החוב בלבד. לפי יפוי הכח, נשכרו שירותי עו"ד שר-טוב לכל טיפול בנוגע לתיק ההוצאה לפועל.

זאת ועוד: דומני כי מעת שקיבל המבקש ייצוג משפטי, מנוע הוא מלטעון כי לא ידע שעליו להגיש התנגדות.

אין זה מצופה מאזרח מן השורה כי יהא בקיא וידע את כל רזי המשפט, אולם משעה שנטל ייצוג לצורך טיפול בתיק ההוצל"פ, הוא מוחזק כמי שיודע את זכויותיו, לרבות הזכות להגשת התנגדות.

לפיכך, אני סבורה כי יש לראות, בנסיבות המקרה דנן, את המבקש כמי שניתנה לו ההזדמנות להגיש התנגדות במועד (כאשר המניין מתחיל ביום קבלת הייצוג) וכמי שזנח את זכותו זו.

אשר לטעמי ההגנה כנגד התביעה לגופה, סברתי כי אין די ממילא באמור בבקשה ובתצהיר על מנת לבסס הגנה של ממש שתצדיק רשות להגן, שכן הטענות נטענו באופן כללי וסתמי ללא פירוט ההתקשרות שבין המבקש לבעלים, ללא ציון המועדים שבהם שהה בנכס, בפרט התקופה הממושכת בת חודשיים, ללא ציון מועד עזיבת הנכס. משכך, אין סיכויי ההליך יכולים להצטרף, כשלעצמם, לאיזה שהוא טעם אחר, המצדיק להאריך את המועד להגשת ההתנגדות.

אשר על כן הבקשות נדחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ז כסלו תשע"ב, ‏13 דצמבר 2011, בהעדר.


מעורבים
תובע: עיריית נתניה
נתבע: גסטון לוי גיא
שופט :
עורכי דין: