ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סקאפה אירועים על הים בע"מ נגד ניו אלי בנמל בע"מ :

1

בתי-המשפט

בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו

בש"א 013728/08

א' 001084/08

לפני:

כב' הרשם איתן אורנשטיין

בעניין:

סקפאה אירועים על הים בע"מ

ע"י ב"כ

ד"ר י. וינרוט

המבקשת

נ ג ד

1.ניו אלי בע"מ

2. ירי הלוי

3. אבי אשר

4. ערן דלל

5. רן רמו

6. יחזקאל רמו

7. מלכת השלום כחול לבן בע"מ

8. חברת אולטים עסקים בע"מ

המשיבה

ע"י ב"כ

1. א. בומבך

המשיבים 1 2 5 ו-8 ד"ר י. וינרוט

2-8 משיבים פורמלים

החלטה

לפני בקשה להורות על ביטול החלטתי מיום 12.6.08 בה הורתי על הרחבת צו העיקול שניתן על זכויות המבקשת (להלן: "הנתבעת"), באופן שיחול גם על דמי הרשאת משנה המשולמים לה על ידי המשיבה הפורמלית 8בקשה לביטול צו הרחבת העיקול הזמני על כספי הנתבעת 1 להידחות.

ביום 21.3.07 בעת שהתיק התנהל בבית משפט השלום בתל אביב יפו, הוטל לבקשת המשיבה 1, היא התובעת (להלן: "התובעת") צו עיקול זמני על נכסי הנתבעים ובכללם הנתבעת. הבקשה לביטול צו העיקול הזמני, נדחתה על ידי כב' הרשם כהן בהחלטתו מיום 23.10.08, בש"א 160636/07. ערעור שהוגש על ההחלטה האמורה לבית משפט השלום בתל אביב יפו ונדון לפני כב' השופט סובל, נדחה בפסק דינו שניתן בש"א 178647/07.

בהמשך, ולאחר שהתביעה הועברה לבית המשפט המחוזי, נדרשתי לדון בבקשת נתבעים אחרים לביטול העיקול, בקשה שלא נדונה בבית משפט השלום. במסגרת החלטתי מיום 31.3.08, בבקשה בהחלטתי ציינתי מפורשות כי איני נדרש לבחון את זכות התובעת להטיל עיקול זמני על נכסי הנתבעת, בהבדל מהנתבעים האחרים, שכן שאלת הטלת העיקול על נכסי הנתבעת, הוכרעה לגופו באופן סופי בבית משפט השלום, לא כל שכן גם במסגרת ערעור ולכן קיים בעניין מעשה בית דין בעניין והכל כמפורט בהחלטתי מיום 31.3.08.

לעמדת התובעת שלא הוכחשה, לא צלח העיקול ולא נתפסו נכסים של הנתבעת. לכן, שעה שהתובעת מצאה נכסים ברי עיקול, קרי דמי שכירות או הרשאת משנה (להלן: "דמי השכירות"), שהנתבעת מקבלת מהמשיבה 8, אולטים נכסים בע"מ (להלן: "אולטים"), היא פנתה איפוא לבית המשפט בבקשה שגרתית להחיל את העיקול גם על דמי השכירות שמקבלת הנתבעת מאולטים. צו כאמור ניתן לבקשתה במעמד צד אחד, ביום 12.6.08.

הבקשה נשוא החלטתי היא לבטל את הרחבת העיקול על כספי השכירות. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

אקדים ואציין כי הבקשה מהווה הלכה למעשה, ערעור על החלטות שיפוטיות קודמות בהן נקבע חד משמעית שיש מקום להטיל עיקול על זכויות הנתבעת להבטחת התביעה. באם סברה הנתבעת שחלה שגגה בהחלטה ובפסק הדין שניתן בערעור עליה, היה עליה מקום לנקוט בהליך של בקשת רשות ערעור על פסק הדין. ודוק, הבקשה להרחבת צו העיקול אינה מקימה לנתבע זכות לחדש את הליך ביטול העיקול תוך התעלמות מההחלטות שדנו בעצם זכות העיקול כאילו לא ניתנו.

מכאן שגם לא ראיתי כל טעם בטענת הנתבעת כי הבקשה להרחבת העיקול לוקה בשיהוי. תובע שלבקשתו ניתן צו עיקול יכול בכל עת לפנות לבית המשפט להטיל עיקול על נכסי הנתבע, אם העיקול הקיים לא תפס נכסים או בשיעור המתחייב לפי צו העיקול. לפיכך, אין כל ממש בטענות הנתבעת המרחיבה בתשובתה לתגובה ושלא לצורך בעניין השיהוי.

הטענה כי הצו המרחיב פוגע במידה הדרושה לטענת הנתבעת לאו טענה היא. הסכום שעוקל אינו עולה על צו העיקול.

אשר לטענה כי ממילא קיים שיעבוד לטובת בנק הפועלים בע"מ על דמי השכירות אזי טענה זו אינה מעניינה של הנתבעת אלא של הנושה המובטח הנטען שהוא אמור להעלות זאת. לא הוגשה בקשה על ידי הבנק לפיה יש בעיקול האמור כדי לפגוע בבטוחה שלו, וחזקה על בנק שאם סבור שקיים חשש לפגיעה בנשייתו כי יפעל בדרכים הקבועות לכך.

לא התעלמתי מטענת הנתבעת לפיה העיקול האמור מהווה פגיעה קשה בה אשר תגרום לה לנזק שאינו בר תקנה. טענה זו נבחנה על ידי בתי המשפט במסגרת הדיון בבקשה להטלת העיקולים וביטולם כמו גם בערעור ונדחתה. אציין כי כב' הרשם כהן התייחס במפורש בהחלטתו למאזן הנוחות והדבר גם אושר בפסק הדין הערעור. סבורני כי העובדה שהתובעת צלחה בהטלת העיקול על מחזיק שלא היה ידוע קודם, אינה יכולה לשנות באופן מהותי בנסיבות העניין את ההחלטה.

לא למותר לציין את טענת בא כוח התובעת לפיה השיעבוד לבנק הפועלים בע"מ ניתן לאחר צו העיקול, כך שהנתבעת היתה אמורה להביא בחשבון כי קיים עיקול על נכסיה הקודם להסכם עם אולטים ולשיעבוד לבנק הפועלים בע"מ והיה עליה להביא בחשבון כי העיקול יורחב גם על אלה.

במיוחד נכון הדבר שעה שההתקשרות שבין הנתבעת לבין אולטים נועד למלא חלל אשר נוצר כתוצאה מקריסה כלכלית של הגורם הקודם, חברת הניהול, אצלה לא תפס העיקול מחמת קשייה הכלכליים. כך שלמעשה עסקינן בהטלת עיקול אצל מחזיק "חילופי", ושאין בדבר כדי לשנות באופן מהותי לנתבעת.

מעל ומעבר, הבקשה אף חותרת תחת החלטתי מיום 31.3.08, בה הורתי במפורש כי נוכח טענת הנתבעת שחברת הניהול הקודמת קרסה ולא ניתן לעקל אצלה כספים המגיעים לנתבעת, אזי אין מניעה כי התובעת תעקל את הכספים המגיעים לנתבעת מאולטים, וראה האמור בעמוד 18 שורה 27-29 ועמוד 19 שורה 1.

בשולי הדברים, אין טענה בבקשה לביטול עיקול זמני מחמת שינוי נסיבות, שאז יש מקום שבית המשפט ישקול האם קיימת הצדקה לסטות מהחלטה קודמת ואף לגופו אין מקום לטענה כאמור.

מכל הטעמים האמורים, דין הבקשה להדחות.

הנתבעת, היא המבקשת תשא בהוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪ בצירוף מעמ, ללא קשר לתוצאות.

ניתנה היום, י"א באב, תשס"ח (12 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.