ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיל צ'יבוטארו נגד סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ :

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

העותר:

גיל צ'יבוטארו

נ ג ד

המשיבה:

סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט

העליון, מיום 25.11.2009, בע"א 4772/02 ובע"א

5122/02 שניתן על ידי כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

והשופטים: ס' ג'ובראן, ד' חשין

בשם העותר: עו"ד א' אלבינצר

בשם המשיבה: עו"ד א' שטיין

החלטה

בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 25.11.09 בע"א 4772/02 ובע"א 5122/02, שבו נתקבלו חלקית ערעורי העותר והמשיבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע לשיעור הפיצויים להם זכאי העותר, שנפגע קשות בתאונת דרכים בשנת 1992 כשהיה בן 25. פסק הדין נשוא העתירה ניתן מפי השופט ד' חשין, אליו הצטרפו בהסכמה המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט ס' ג'ובראן.

1. נכותו של העותר כתוצאה מהפגיעה היא קשה ביותר. הוא נטול יכולת דיבור ומשותק בכל חלקי גופו, למעט יכולתו למצמץ בעפעף עין ימין ולהניע קלות את צווארו. הוא סובל מתסמונת בשם "Locked In Syndrome", שהיא תסמונת נדירה המתאפיינת בכך שהלוקה בה כשיר לחלוטין מבחינה קוגניטיבית ומנטלית, ער למתרחש ואף ניחן ביכולת ראייה ושמיעה מלאה, אך חסר כל יכולת מוטורית לבטא את תודעתו כלפי חוץ ולקיים תקשורת רגילה עם הסביבה. אין חולק כי שיעור נכותו הרפואית והתפקודית של העותר עומד על 100% וכי הוא איבד לחלוטין את כושר השתכרותו.

בית המשפט המחוזי פסק לעותר, לאחר חישוב ראשי הנזק השונים, פיצויים בשיעור של כ-10 מיליון ש"ח. בפסק הדין נשוא העתירה קיבל בית המשפט העליון חלק מטיעוני העותר וכן חלק מטיעוני המשיבה בנוגע לאופן חישוב הפיצוי. במוקד העתירה לדיון נוסף שבפניי עומדות שתיים מקביעותיו של בית המשפט העליון באשר לשיעור הפיצויים להם זכאי העותר. הקביעה האחת אליה מתייחסת העתירה לדיון נוסף נוגעת לבסיס לחישוב הפיצוי בגין העזרה הסיעודית לה נזקק העותר, והקביעה האחרת עניינה הוא בשיעור הניכוי של קצבאות המל"ל מסכום הפיצוי שנפסק לעותר.

2. בנוגע לחישוב הפיצוי בגין העזרה הסיעודית נקבע בפסק הדין נשוא העתירה כי יש להתבסס על הסטדנרט שנקבע בע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(4) 450 (2000) (להלן: עניין אקסלרד). בעניין אקלסרד נקבע כי ככלל אדם הסובל מקואודרופלגיה מלאה זכאי לפיצוי עבור מימון העסקתו הישירה של עובד זר בסך של כ-12,000 ש"ח בחודש. בפסק הדין נשוא העתירה נקבע כי נוכח נסיבותיו המיוחדות של העותר ניתן לסטות בעניינו מן הסטנדרט שנקבע בעניין אקסלרד, ולפיכך הוא זכאי הן לטיפול השגחתי צמוד והן לטיפול נוסף, שיוענק לו על ידי מטפל ישראלי השולט בשפה העברית, לצורך תקשורת עשירה יותר עם הסביבה. בית המשפט הוסיף וקבע כי המטפל הישראלי, כמו המטפל הזר, יוכל להיות מועסק בהעסקה ישירה. כן קבע בית המשפט המחוזי כי יש להפחית מהעלות הכוללת את הסכום המוסכם המוענק לעותר על ידי המל"ל (כ-7,500 ש"ח), וכי הפיצוי בגין העסקתו החלקית של עובד ישראלי מתקזז לערך עם סכום ההשתתפות של המל"ל. משכך הגיע בסופו של דבר בית משפט זה בפסק הדין נשוא העתירה למסקנה כי בפועל יש לפסוק לעותר פיצוי לפי הסכום שנקבע בעניין אקסלרד (זאת, למעט תקופת הסתגלות בת שנה לאחר מעברו של העותר אל ביתו הפרטי שביחס אליה נקבע פיצוי בשיעור גבוה יותר).

3. בנוגע לסוגית ניכוי תגמולי המל"ל אותם צפוי לקבל העותר, נקבע בפסק הדין נשוא העתירה כי בניכוי תגמולים אלה אין להתחשב בקיצור תוחלת החיים הצפויה של העותר. זאת, בהסתמך על ההלכה שנקבעה בע"א 6935/99 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אבו סרייה, פ"ד נה(3) 599 (2001) (להלן: עניין אבו סרייה), שאושרה בפסק הדין שניתן בע"א 6738/06 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אבו עאבד (טרם פורסם, 15.3.09)).

4. בעתירתו לדיון נוסף טוען העותר כי בנסיבותיו המיוחדות לא היה מקום להתבסס על הסטנדרט שנקבע בעניין אקסלרד לשם קביעת הפיצוי לו הוא זכאי בגין עזרה סיעודית. בהקשר זה טוען העותר כי נוכח מצבו המיוחד צרכיו שונים בתכלית מצרכיהם של נפגעים אחרים אשר נכותם אף היא בשיעור של 100%. כן מוסיף העותר כי לא היה מקום לקבוע פיצוי על בסיס העסקה ישירה, כאשר אין ביכולתו לקיים קשר ללא סיוע של אחר והעסקה באמצעות חברת כוח אדם הינה, לטענתו, הדרך היחידה האפשרית בנסיבות המקרה דנן. לפיכך טוען העותר כי נוכח פגיעתו הקשה והנדירה היה מקום לפסוק לו פיצוי המבוסס על העלות של העסקת מטפלים ישראליים באמצעות חברת כוח אדם. באשר לסוגית ניכוי תשלומי המל"ל טוען העותר כי יש מקום לבחון מחדש את ההלכה שנקבעה בעניין אבו סרייה, שכן אי-ההתחשבות בקיצור תוחלת החיים של הנפגע לצורך חישוב ניכוי תשלומי המל"ל מביאה לתוצאה, שלטענת העותר היא אינה צודקת, ולמצב שבו המל"ל יוצא נשכר על חשבון הניזוק. בהקשר זה ממשיך העותר וטוען כי אף אם לא תיבחן מחדש ההלכה שנקבעה בעניין אבו סרייה, יש לשקול התייחסות שונה לניכוי תשלומי המל"ל מקום בו קיצור תוחלת החיים של הנפגע הוא קיצור משמעותי.

5. המשיבה מתנגדת לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לטענתה, במקרה דנן אין מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. כן טוענת המשיבה כי העותר מבקש למעשה לערער על פסק הדין שניתן בעניינו ולהביא לבחינה מחדש של שיעור הפיצוי שנפסק לטובתו, אולם בכך אין כדי להצדיק קיום של דיון נוסף בפסק הדין נשוא העתירה.

6. דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה הלכה חדשה כלשהי, וודאי לא כזו המצדיקה קיום דיון נוסף בפסק הדין. בנוגע לסוגיית הפיצוי בגין עזרה סיעודית יישם פסק הדין נשוא העתירה את ההלכה שנקבעה בעניין אקסלרד בנסיבותיו הקשות והמיוחדות של העותר. השגותיו של העותר כנגד אופן יישום ההלכה בעניינו אינן ממין הטענות המצדיקות את קיום ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. גם בנוגע לסוגיית ניכוי תשלומי המל"ל אין בפסק הדין נשוא העתירה, המבוסס על ההלכה שנקבעה בעניין אבו סרייה, משום חידוש הלכתי (ראו לעניין זה: ע"א 9040/03 היימן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 1.6.2006), פיסקה 6 לפסק הדין; ע"א 9499/07 פלאס נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 8.12.09), פסקאות כ"ה-כ"ז לפסק הדין)). בנסיבות אלה נראה כי טענותיו של העותר, שאינו משלים עם התוצאה בפסק הדין נשוא העתירה, הן טענות ערעוריות מובהקות, שאין בהן די כדי להצדיק את עריכתו של דיון נוסף בפסק הדין.

אשר על כן העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח באייר התש"ע (2.5.2010).


מעורבים
תובע: גיל צ'יבוטארו
נתבע: סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: