ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלוני נגד מדינת ישראל :

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 7.12.09, ב-ת"פ 914/09, שניתן על ידי כבוד השופט נ' סולברג

תאריך הישיבה:

י"ב באייר התש"ע

(26.4.10)

בשם המערער:

עו"ד מולד אביטל

בשם המשיבה:

עו"ד עדי מנחם

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 23.12.08, לאחר חצות, שהה המערער עם אחדים מחבריו בגן העצמאות בירושלים, שם לגמו משקאות חריפים. בסמוך לשעה 02:30 הם הבחינו בתיירים צעירים שחלפו במקום, והחבורה עליה נמנה המערער תקפה אותם, הפילה אותם לרצפה, וגנבה מאחד מהם 50 ש"ח, כסף זר, כרטיס אשראי ומסמכים נוספים. אחד התיירים, ג.ב. שנמלט מהמקום, שב לעיר לאחר זמן מה עם אחד מחבריו בניסיון לאתר שניים אחרים שנשארו שם. בדרכם הם פגשו בשלושה מבני החבורה שהשתתפה בתקיפה הראשונה, ועליה נמנה גם המערער. השלושה שבו ותקפו את ג.ב., הפילו אותו על הרצפה, ואחדים מהם נטלו את ארנקו שהכיל 150 ש"ח ומסמכים אישיים. הם הותירו את ג.ב. חבול על הארץ והסתלקו מהמקום.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ולאחר שהוגש בעניינו תסקיר של שרות המבחן עקב היותו קטין (יליד חודש יולי 1992), החליט בית המשפט להרשיעו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה לשם גניבה וקבלת נכסים שהושגו בעוון. על כל אלה נדון המערער לחודשיים מאסר ו-6 חודשים מאסר על-תנאי.

בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר גזר למערער מאסר ממש, חרף הנזקים הכרוכים בו לעתידו ולתפקודו בחברה. לעניין זה הפנה המערער לנסיבותיו האישיות ולהמלצתו של שרות המבחן להסתפק במאסר על-תנאי, ביצוע שרות לתועלת הציבור, השתתפות בסדנת "חוק ומשפט" ופיקוח של השרות עליו במשך חצי שנה. נוכח כל אלה נתבקשנו להמיר את המאסר בעבודות שרות, וכן להתערב בהיקפו של המאסר.

המערער חטא ביחד עם אחרים באלימות קשה, שהופנתה כלפי צעירים בני גילו, תיירים תמימים שהלכו ברחוב מרכזי בירושלים. החבורה עליה נמנה המערער לא חסה על הקורבנות, הכתה אותם, הפילה אותם לרצפה, ולבסוף גנבה מהם רכוש. המערער שבפנינו חזר על תרחיש דומה באותו לילה, ללמדך עד כמה התיאור האופטימי העולה מנימוקי הערעור אינו מדויק. אכן, המערער היה קטין בעת האירוע, אולם בוגר דיו כדי להבין כי אלימות לשמה וגניבת רכוש הם מעשים פסולים שלצדם עונש. יתרה מכך, כבר נקבע לא אחת כי קטינות אינה מראית פני הכל, והדברים ראויים להיאמר ביתר שאת נוכח גל האלימות השוטף את האוכלוסייה בישראל בשנים האחרונות, שלא פסח גם על קטינים.

בנסיבות אלו לא גיליתי בגזר דינו של בית משפט קמא שגגה המחייבת את התערבותנו, ועל כן הייתי דוחה את הערעור.

ש ו פ ט

השופטת ע' ארבל:

1. אני שותפה לדברי חברי, כבוד השופט א' א' לוי, באשר לחומרת המעשים בהם היה המערער מעורב ולצורך בענישה הולמת בעטיים, גם כאשר מדובר בקטינים. יחד עם זאת, סבורני כי גם אם יש להותיר על כנו את עונש המאסר בפועל, מכל הטעמים שמנה חברי, הרי שבמקרה זה קיימות נסיבות חריגות המצדיקות להקל בעונשו של המערער.

2. המערער, שבעת ביצוע המעשים היה כבן 16.5 שנים, הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן אשר מייחס לו חלק במעשים החמורים, אף כי אינו מפרט את חלקו של כל אחד מן המעורבים. כאמור, אין מחלוקת כי מדובר באירוע חמור. יחד עם זאת, לא ניתן לומר לדעתי כי האירוע בעטיו הורשע המערער משקף את דרכו עד כה, כפי שהיא עולה מעברו הנקי ומשלושת תסקירי שירות המבחן בעניינו.

תסקירי שירות המבחן מתארים את הרקע המשפחתי המורכב של המערער, אשר עלה ארצה עם אמו ואחותו לאחר שהוריו נפרדו בארץ מוצאו על רקע צריכת האלכוהול של אביו והאלימות שהפעיל כלפי בני משפחתו. על-פי הנטען, למערער אין קשר עם אביו מגיל צעיר. תהליך הקליטה בארץ היה מלווה בקשיים, כאשר המערער, כבר כילד קטן, נדרש למלא את החלל שהותיר האב, לטפל באחותו הקטנה ולסייע לאמו שחלתה ונדרשה לאשפוזים רבים. מאז ועד היום משמש המערער כמשענת של ממש לאמו ולאחותו ואף מסייע בפרנסת המשפחה. אוסיף כי כפי שהובהר לנו בדיון, מצבה הבריאותי של אם המערער אינו שפיר גם כיום. היא עברה לאחרונה ניתוח וסיועו של המערער לה נדרש כעת ביתר שאת, הן בבית והן בפרנסת המשפחה.

חרף מציאות חיים קשה זו ניהל המערער מסלול חיים נורמטיבי עד למקרה בו הורשע. הוא מצוי במסגרת לימודית בה הוא שוהה בתנאי פנימייה ומתואר כנער אינטליגנטי, שקט וסגור, המקבל סמכות ומכבד את הגבולות המוצבים לו. תפקודו בבית הספר תקין בכללו ואינו כולל מעורבות בבעיות משמעת או התנהגות. עוד צוין כי המערער הוא תלמיד חיובי בעל הישגים לימודיים גבוהים, אשר בימים אלה עומד בפני השלמת בחינות הבגרות שלו.

לכך יש להוסיף כי המערער נטל אחריות על המעשים והביע חרטה. שירות המבחן התרשם כי ההליך הפלילי גרם לו טלטלה וכי חומרת מעשיו מובנת לו. עוד צוין כי בשל חששו מההליך הפלילי המתנהל נגדו נתון המערער בלחץ רב, הגם שלא חלה ירידה משמעותית בהישגיו בלימודים. המערער מצוי בהליכי גיוס לצבא והביע מוטיבציה גבוהה להתגייס, לצד חשש כי ההליך יפגע בסיכוייו להתגייס לצבא.

במישור הטיפולי נשר אמנם המערער מטיפול קבוצתי לצורך שינוי דפוסי צריכת אלכוהול. יחד עם זאת, לדבריו, הוא נמנע כיום משימוש באלכוהול וגם דיווחי אמו וצוות הפנימייה אינם מלמדים אחרת. המערער, אשר ככלל הביע נכונות לטיפול, סרב להשתתף במספר פרויקטים של שירות המבחן בשל עומס עבודה ולימודים. השתתפותו בסדנת "חוק ומשפט", בה היה אמור לקחת חלק, לא יצאה אל הפועל מסיבות שאינן תלויות בו.

מכלול נסיבות זה הביא את שירות המבחן לסבור כי האירוע נשוא כתב האישום הוא אירוע חריג אצל המערער וכי טיפול בו במסגרת שירות המבחן עשוי "להעלות אותו 'על דרך המלך'" כדבריהם. שירות המבחן הביע חשש כי אם יידון המערער למאסר בפועל עשוי הוא להידרדר לחיי עבריינות ואף מצבו הנפשי עלול להידרדר. לפיכך המליץ שירות המבחן להטיל על המערער עונש מאסר מותנה לצד עבודות שירות למען הציבור וכן להעמידו בפיקוח שירות המבחן ולשתפו בסדנת חוק ומשפט.

3. כפי שהבהרתי, אני מצטרפת לדברי חברי, השופט לוי באשר לחומרתם היתרה של המעשים ולצורך בענישה הולמת בגין עבירות אלימות גם כאשר מדובר בעבריין קטין. לא נעלמו מעיני גם עונשים שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה. יחד עם זאת, העיקרון המנחה במלאכת גזירת העונש הוא עקרון של ענישה אינדיבידואלית המביאה בחשבון לא רק את אופי העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה, אלא גם את נסיבותיו של הנאשם העומד בפני בית המשפט.

העובדה שמדובר באירוע בודד שבוצע על-ידי קטין שעברו נקי, הכרתו של המערער בפסול שבמעשיו והחרטה עליהם, הטלטלה ששירות המבחן התרשם כי האירוע גרם לחייו, היותו תלמיד חיובי העומד בפני בחינות הבגרות ומבקש להתגייס לשירות צבאי - כל אלה, כשהם באים על רק הנסיבות המשפחתיות המורכבות של המערער, ועל רקע היותו משענן הכלכלי והרגשי היחיד של אמו החולה ואחותו, ראויים לקבל משקל משמעותי בנסיבות העניין. דומה כי המערער גייס את מירב כוחותיו כדי להתמודד עם ההליך המשפטי לצד יתר ההתמודדויות במישורי חייו השונים. מכלול הנסיבות יש בו כדי להוות בסיס לתקווה שתחת פיקוח ומסגרת מדריכה ומנחה יהיה בידו של המערער להימנע מלשוב על משגה העבר ולפתח חיים נורמטיביים ומלאים.

4. חומרת המעשים אינה מאפשרת לפטור את המערער בעונש שאין בו מסר של הרתעה לו ולציבור כולו. יחד עם זאת, מקובלת עליי התרשמות שירות המבחן כי במצבו הנוכחי של המערער שליחתו אל מאחורי סורג ובריח עלולה לגדוע את המאמצים הניכרים שהוא עושה לקדם את חייו ולקרב אותו אל עולם החיים העברייני. נדרש אפוא מענה עונשי מוחשי וממשי, אך כזה שיאפשר למערער להמשיך במגמה בה הוא נתון כעת של חיזוק היסודות החיוביים בחייו. אוסיף כי באת כוח המערער הסכימה בדיון בפנינו אף לאפשרות של הטלת עונש ממושך יותר על המערער, כל עוד לא יהא זה עונש של מאסר "ממש".

לאור האמור, לו נשמע דעתי היינו ממירים את שני חודשי המאסר בפועל שנגזרו על המערער בחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ובכפוף לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות בעניינו של המערער. כן אציע כי עונש המאסר המותנה יוותר על כנו.

ש ו פ ט ת

השופט נ' הנדל:

לנוכח הסכמת הסנגורית להגדיל את תקופת המאסר בכפוף לכך שעונש זה ירוצה בדרך של עבודות שרות, ובנסיבות המקרה כפי שתוארו, הנני מצטרף לדעתה של השופטת ארבל.

ש ו פ ט

לפיכך, ברוב דעות התוצאה בערעור תהיה כאמור בחוות דעתה של כבוד השופטת ע' ארבל.

ניתן היום, ט"ו באייר התש"ע (29.04.2010).


מעורבים
תובע: פלוני
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: