ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק כהן נגד שרה יצחקי :

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשים:

1. יצחק כהן

2. אברהם סנדרוביץ, ע"י יצחק כהן

3. סנדרוביץ דוד, ע"י יצחק כהן

נ ג ד

המשיבים:

1.שרה יצחקי

2. יצחק יצחקי

3. אלדד יצחקי

4. לימור יצחקי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 19.1.10 בע"א 1047/09 שניתן על-ידי השופטים שנלר, ורדי ולבהר-שרון

בשם המבקשים: יצחק כהן

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים שנלר, ורדי ולבהר-שרון) בע"א 1047/09 מיום 19.1.10, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת עורקבי) בא' 29563/04 מיום 19.11.08.

ב. המבקשים בעלי בניין בנחלת בנימין בתל אביב. הדירה נשוא הדיון שייכת למבקש 1 ( להלן המבקש), על פי חלוקה בין המבקשים. המשיבים 2-1 מחזיקים בדירה בבניין, מכוח חוזי שכירות מוגנים על פי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב- 1972, אשר נחתמו עמם בשנים 1964 ו- 1969 על ידי הבעלים הקודמים של הבניין. המשיבים 4-3 הם ילדיהם, והם בני רשות בדירה מהוריהם. המבקשים רכשו את הבניין ב-1990.

ג. המבקשים הגישו כנגד המשיבים תביעה לפינוי וסילוק יד בגין הפרת הסכם השכירות (א' 13010/98). בפסק דינו של בית משפט השלום (סגן הנשיא גולדין) מיום 5.2.04 נדחו טענת המבקשים כי קמה עילת פינוי בגין אי תשלום דמי שכירות, וטענותיהם כי קמה עילת פינוי בגין ביצוע שינויים במושכר ובגין נזק שנגרם למושכר; אך נקבע כי המשיבים הפרו את הסכם השכירות, בכך שהפקידו את דמי השכירות בבנק הדואר ולא בכתובת המצוינת בהסכם, וששונו תנאי השכירות בלא שניתן אישור בכתב מהמשכיר. כן הופר חוזה השכירות בהקשר של תשלום דמי שירותים וביחס לכניסת בעלי הבית למושכר. בית המשפט קבע כי התקיימו עילות לפינוי המשיבים מן המושכר, אך שוכנע כי יש ליתן למשיבים סעד מן הצדק, שימנע את פינוים, בכפוף לתנאים מסוימים. באותו הליך נקבעו הוצאות לטובת המבקשים.

ד. בסמוך למתן פסק דין זה הגישו המבקשים תביעה נוספת לפינוי המשיבים, בהליך נשוא בקשת רשות הערעור דנא. כעולה מפסק דינו של בית משפט השלום, במסגרת ההליך בפני סגן הנשיא גולדין חויבו המבקשים לפתוח חשבון בנק, בו יפקידו המשיבים את דמי השכירות. לאחר מתן פסק הדין סגר המבקש - משנוכח לדעת כי סגן הנשיא קבע שעל המשיבים למסור למבקשים שטרות - את החשבון, סירב לקבל שיקים, ועמד על כך שיקבל שטרות. המבקש אף סרב לקבל דמי שכירות בעבור שנה מראש, ולמעשה, כך נקבע, מנע כל אפשרות להגשים את הוראות חוזה השכירות.

ה. בית משפט השלום קבע, כי המבקש נקט בכל דרך אפשרית כדי למנוע מהמשיבים לשלם את דמי השכירות, על מנת לבסס עילת פינוי. למול זאת הוכיחו המשיבים כי ככל שמתאפשר הדבר, נחפזים הם לשלם את דמי השכירות כדי להימנע מתביעות. נאמר, כי התנהגות המבקש חסרת תום לב בעליל, ומנצלת זכות חוזית על מנת ליצור עילת תביעה יש מאין, ומדובר "ב"אדם שאינו בוחל בכל דרך על מנת להשיג את מטרתו" (עמ' 7 לפסק הדין). נקבע, כי המשיבים לא הפרו את הסכם השכירות בשל צורת התשלום או בשל אי תשלום, וכי המשיבים רשאים לשלם בשיקים למשך שנה מראש ולמסור אותם בכתובת המפורטת בהסכם. עוד צוין, כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח עילת הרגזה לפי סעיף 131 לחוק הגנת הדייר, כמו גם את טענות המבקשים בדבר גרימת נזק למושכר ומניעת כניסה. הוטל על המבקשים תשלום הוצאות המשיבים בגובה 35,000 ₪.

ו. ערעור המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה. צוין, כי מקרה זה אינו בא בקהלם של המקרים, בגדרם יתערב בית משפט שלערעור בקביעות עובדתיות ובקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית. צוין, כי המבקשים עושים שימוש לרעה באכסניית בית המשפט ומנצלים לרעה הליכים משפטיים, תוך הגשת תביעות חוזרות. צוין, כי קשה להבין את סירוב המבקשים לקבל דמי שכירות, או את התעקשותם לקבל 12 שיקים במקום שיק אחד. צוין, כי אין גם מקום להתערב בסכום שנפסק כהוצאות בית משפט. הוטלו אף כאן הוצאות.

ז. בבקשת רשות הערעור נטען, כי פסק דינו של בית משפט השלום הופך למעשה את פסק הדין בא' 13010/98. נטען, כי המשיבים סירבו והמשיכו לסרב לקיים את הוראות חוזה השכירות, וניסו להכתיב תנאי תשלום שונים. עוד נטען לפגיעה חמורה בסדרי הדין, וכי פסק הדין נוגע לדיירים רבים, אשר דרכם להתמודד עם הפרות חוזרות ונשנות של חוק וחוזה היא באמצעות פניה לבית המשפט, לשם מימוש זכויותיהם. הוסף, כי ההוצאות שהוטלו בבית משפט השלום הן חריגות, ויש להפחיתן.

ח. לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה ע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) ואין המקרה שלפנינו בא בכלל אלה. המבקשים חפצים להתערב בממצאי עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, וכנודע, אם התערבות ערכאת ערעור בממצאים שקבעה ערכאה דיונית על יסוד שמיעת עדים אינה חזון נפרץ (ע"א 4126/05 חג'אזי נ' עמותת ועד עדת הספרדים (לא פורסם); ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים, פ"ד נא(4) 687, 695) - לא כל שכן ובמובהק בגלגול שלישי. לא ראיתי להלום את הטענות המבקשות להעטות עניין ציבורי ומשפטי כללי על התיק דנא, שעניינו יישום הלכות קיימות לעובדות המקרה. גם לגופם של דברים, כעולה מקביעתם של שני בתי המשפט, המבקשים התנהלו בחוסר תום לב, ועשו כל שלאל ידם להציב מכשולים בפני המשיבים מתשלום דמי שכירות, תוך מירור חייהם בנוקדנות והליכי סרק. אשר להוצאות, בית משפט זה קבע פעמים רבות, כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הדרגה הראשונה בפסיקת הוצאות, אלא במקרים חריגים (ע"א 419/97 בנק הפועלים נ' שפע בר (לא פורסם)). אכן ההוצאות שהוטלו בבית משפט השלום אינם נמוכות, אך הן נומקו על-ידי בית המשפט בהתנהלות המבקשים, ואינן מצדיקות התערבות ערעורית, בודאי בגלגול שלישי.

ט. אין בידי, איפוא, להיעתר למבוקש.

ניתנה היום, י"ג באייר תש"ע (27.4.10).


מעורבים
תובע: יצחק כהן
נתבע: שרה יצחקי
שופט :
עורכי דין: