ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית ירושלים נגד סלים סיאם :

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. סלים סיאם

2. ג'וואד סיאם

3. מוראד מוחמד גווילס

4. אחמד פארוק קרעין

5. אחמד יוסף

6. אנואר אבו רמילה.

7. עמותת "במקום"

8. האגודה לזכויות האזרח בישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. עיריית ירושלים

2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים

3. משרד התחבורה

4. החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ

5. עמותת אלע"ד

המשיבים הפורמליים:

6. רשות הטבע והגנים

7. רשות העתיקות

בקשה לסעד זמני

בשם המבקשים: עו"ד נ' עליאן

בשם המשיבות 1 ו-2: עו"ד א' מיכאלי

בשם המשיב 3: עו"ד א' קידר

בשם המשיבה 4: עו"ד נ' כוחי

בשם המשיבה 5: עו"ד א' קידר; עו"ד ס' סלע-פלקס

בשם המשיבה 6: עו"ד ש' שלום

החלטה

לפניי בקשה למתן צו האוסר על "התחלת כל עבודה מעבודות הפיתוח בשכונת סילואן ואדי חילווה", עד להכרעה בערעור שכנגד שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים בירושלים (כבוד השופט נ' סולברג) בעת"ם 8938/08 מיום 7.9.2009.

הליכים קודמים

1. המבקשים הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מינהלים בירושלים שעניינה עבודות פיתוח ותשתית שמבצעים המשיבים במספר רחובות בשכונת סילוואן-ואדי חילווה במזרח ירושלים (להלן: השכונה). עבודות אלה תוכננו לכלול, בין היתר, שדרוג תשתיות ניקוז וביוב, הטמנת תשתיות חשמל והחלפת עמודי תאורה, התקנת תשתיות תקשורת, סלילת כבישים, הכשרת מדרכות, בניית קירות תמך, שיפוץ חזיתות בניינים וכן שינויים בהסדרי התנועה בשכונה (להלן: העבודות).

2. בעתירה נטען כי ביצוע העבודות לא אושר בהתאם להסדר הקבוע בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; כי לעבודות לא הוצאו היתרי בניה כנדרש על פי חוק; וכי לגבי מרבית השטח בו מבוצעות העבודות לא אושרו תוכניות מתאר מפורטות ועל כן כלל לא ניתן להוציא בשטח זה היתרי בניה.

3. מנגד, טענו המשיבים כי העבודות אינן טעונות היתר שכן הן נמנות על החריגים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 (להלן: התקנות).

4. במסגרת העתירה ביקשו העותרים כי יינתן צו ביניים שיאסור על ביצוע העבודות. לאחר שבקשתם נדחתה הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית משפט זה (בר"ם 10956/10) שנדחתה אף היא בהחלטתה של השופטת מ' נאור מיום 24.2.2009. במסגרת החלטתה ציינה השופטת נאור כי השיקול המכריע בהחלטתה היה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, בפרט נוכח העובדה כי העבודות כבר החלו וכי בפועל המחלוקת הצטמצמה לרחוב אחד בלבד, שכן מתוך חמשת הרחובות בהן מתוכננות העבודות, בשני רחובות (ואדי חילווה ועין א-לוזה) התחייבה המשיבה 4 שלא לבצע עבודות עד להכרעה בעתירה, ברחוב נוסף (דרך השילוח) מבוצעות העבודות על פי היתר בנייה, וברחוב נוסף (מלכיצדק) העבודות הסתיימו. באשר לרחוב הנותר (מעלות דוד) קבעה השופטת נאור כי נוכח העובדה כי העבודות בו החלו (במובן זה שרשות העתיקות החלה בביצוע עבודות חפירה) לא ניתן לתת צו שיקפיא את המצב בשטח נוכח הסכנות הבטיחותיות הרבות הטמונות במצב זה ובשל הגברת אי הנוחות הנגרמת לתושבי השכונה.

פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהלים והגשת הערעור והערעור שכנגד

5. ביום 7.9.2007 ניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים בו התקבלה העתירה באופן חלקי. במסגרת פסק הדין עמד בית המשפט לעניינים מינהלים על הסטטוס התכנוני של השטח הרלבנטי ועל הוראות התקנות, וקבע כי העדרה של תוכנית מפורטת אינה מונעת ביצוע עבודות תשתית, וכי חלק מן העבודות אינן חייבות בהיתר לפי התקנות אלא בהיתר של הרשות הממונה הרלבנטית בלבד (ובכלל זאת עבודות הביוב והניקוז, עבודות הטמנת קווי החשמל והצבת עמודי תאורה, עבודות הנחה והחלפת תשתיות התקשורת ובזק וסלילה מחודשת של כבישים). יחד עם זאת נקבע כי חלק מן העבודות אינן נכללות בחריגים הקבועים בתקנות ועל כן חייבות בהיתר (ובכלל אלה: התקנת מדרכות, בניית קירות חדשים ושיפור חזיתות). כן קבע בית המשפט לעניינים מינהלים כי קביעותיו אלה אינן נוגעות לעבודות המתבצעות בדרך השילוח שכן אלה מבוצעות על פי היתר בנייה.

6. המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין ביום 18.10.2009 והמבקשים הגישו ערעור כנגד ביום 18.11.2009. ביום 7.4.2010 הגישו המבקשים את הבקשה לפניי.

טענות המבקשים

7. בבקשתם טוענים המבקשים כי בעקבות מידע שהגיע אליהם בעת האחרונה עולה חשש כי בקרוב יחל ביצוע העבודות נושא הערעור, וכי ביצוע העבודות יחמיר את מצוקת החניה בשכונה; יוביל לביצוע חפירות ארכיאולוגיות שתשתקנה את השכונה; ויביא לשינוי מהותי בהסדרי התנועה בשכונה באופן שישבש את מרקם החיים בשכונה לרבות עומסי תנועה קשים ועיכובים בתחבורה הציבורית.

כן עומדים המבקשים על טענותיהם בערעור שכנגד וטוענים כי סיכויי הערעור שכנגד גבוהים.

לבסוף עומדים המבקשים על מאזן הנוחות וטוענים כי הוא נוטה לטובתם. בכלל זאת טוענים המבקשים כי לא ייגרם כל נזק מדחיית ביצוע העבודות, בעוד שביצוע העבודות יביא למצב אותו לא ניתן יהיה להחזיר לקדמותו ויגרום לפגיעה קשה במרקם החיים בשכונה. כן טוענים המבקשים כי יש לשקול את הנזק לאינטרס הציבורי של שמירה על שלטון החוק בהוצאה לפועל של התכנית אשר על פי טענתם לא אושרה כחוק.

טענות המשיבים

9. על פי החלטתי מיום 8.4.2010 הגישו המשיבים תשובות. כמו כן על פי החלטתי מיום 14.4.2010 הגישו המשיבות 2,1 ו-4 הודעה משלימה באשר לסטטוס העבודות. עיקר טענות המשיבים היא כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כי סיכוי הערעור נמוכים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. זאת, נוכח סטטוס ביצוע העבודות וכן נוכח הצורך בביצוע העבודות עקב מצבם הרעוע של התשתיות והכבישים בשכונה המהווים סכנה לתושבי השכונה. כן נטען כי העבודות אינן משנות את פני השכונה אלא מסדירות את התשתית והכבישים הקיימים בלבד. לבסוף, נטען כי העבודות יביאו לשיפור איכות החיים של תושבי השכונה והמבקרים בה ואינן גורמת להם כל נזק.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה, בתשובה לתגובות אלה ובהודעת המשיבות 2,1 ו-4 הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

באשר לעבודות שבוצעו ברחוב מלכי צדק וברחוב דרך השילוח, הרי שעולה מכתבי בי-הדין שהגישו הצדדים כי העבודות ברחובות אלה הסתיימו, ועל כן ביחס לעבודות ברחובות אלו הבקשה התייתרה.

כמו כן עולה מכתבי בי-הדין שהגישו הצדדים כי ביצוע העבודות ברחוב מעלות דוד רק התקדם מאז החלטתה של השופטת נאור שלא ליתן צו ביניים בנוגע לעבודות ברחוב זה. נוכח זאת הטעמים שהביאו את השופטת נאור בהחלטתה הנזכרת לעיל שלא ליתן צו ביניים שיאסור על ביצוע העבודות ברחוב זה עומדים בעינם ואף מקבלים משנה תוקף.

באשר לביצוע העבודות ברחוב עין א-לוזה וברחוב ואדי חילווה - במהלך הדיון בעתירה הסכימו המשיבים להימנע מביצוע העבודות ברחובות אלו. מכתבי בי-הדין שהגישו הצדדים עולה כי גם כיום לא מבוצעות עבודות ברחובות אלו. ברם, על אף כי טרם החל ביצוע העבודות ברחובות אלו, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. מעיון בבקשה למתן סעד זמני עולה כי זו מבוססת על האופן בו תוכננו העבודות קודם למתן פסק הדין על ידי בית המשפט לעניינים מינהלים, בעוד שהעבודות שעתידות להתבצע ברחובות אלו, נוכח פסיקתו של בית המשפט לעניינים מינהלים וכעולה מתגובת המשיבים, הן בעיקרן עבודות תשתית שנועדו לשפר את מצב התשתיות הרעוע, כאשר המשיבים טוענים כי מצבן של תשתיות אלה יוצר מפגע בטיחותי. בנסיבות אלה, כאשר העבודות בעיקרן הן עבודות לטיפול בתשתיות, על אף כי יתכן שבמהלך התקופה בה תבוצענה העבודות תפגע איכות החיים של תושבי השכונה, הרי שאין בכך כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשים.

11. שלא בשולי החלטתי אחזור על הבהרתה של השופטת מ' נאור בהחלטתה הנזכרת לעיל לפיה בהמשך ביצוע העבודות נוטלים על עצמם המשיבים את הסיכון שהערעור שכנגד שהגישו המבקשים יתקבל ובית משפט זה יורה על השבת המצב לקדמותו.

12. סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ה' אייר תש"ע (19.4.2010).