ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ניב הרוש :

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקשת:

מדינת ישראל


נ ג ד


המשיבים:

1. ניב הרוש

2. יונתן יצחק קקון


בקשה להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996


תאריך הישיבה: ד' באייר התש"ע (18.4.2010)

בשם המבקשת: עו"ד רחל זוארץ-לוי

בשם המשיב 1: עו"ד שני פרג'ון

בשם המשיב 2: עו"ד רצון דרחי

החלטה

זוהי בקשה להארכת מעצר שלישית של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1. המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של רצח, חטיפה לשם רצח וקשירת קשר לפשע. כתב האישום שהוגש בעניינם ביום 11.12.2008 מייחס למשיבים קשירת קשר עם שחר אלחייק ושניים אחרים לחטוף את ספא צחי אבו חמוד רביד (להלן: המנוח) ולגרום למותו. בשל כך שנפגש עם שירי קדוש מי שהייתה חברתו של המשיב 1 בעת שזה ריצה עונש מאסר. על פי המתואר בכתב האישום סיירו שניים מהקושרים בבניין מגוריו של המנוח וסמוך לאחר מכן הגיעו למקום המשיבים ושחר אלחייק. אחד הקושרים דפק על דלת דירתו של המנוח וזה הזמינו להיכנס לדירה אך הוא נתבקש לצאת אל חדר המדרגות שם המתינו לו הקושרים האחרים וכולם יחד הובילו את המנוח ברכב לנחל רודד בהרי אילת, הוציאו אותו מן הרכב ושניים מהם שהיו מצויידים באקדחים ירו בו כשבע עשרה יריות. כתוצאה מן הירי נגרם מותו של המנוח.

2. בהחלטתו מיום 22.3.2009 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ד' אבניאלי) על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם בקובעו כי קיימת במקרה דנן תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם ובקובעו עוד כי נוכח עבירת הרצח המיוחסת להם קמה במקרה דנן עילת מעצר סטטוטורית ואין מקום לחלופת מעצר.

להשלמת התמונה יצוין כי לדברי המבקשת שחר אלחייק נמלט ולא אותר עד היום ואילו זהותם של שני הקושרים הנוספים אינה ידועה.

3. אף שכתב האישום נגד המשיבים הוגש עוד ביום 11.12.2008 החלה שמיעת ההוכחות בתיק דנן רק ביום 11.1.2010 ומשכך נדרשו עד כה שתי הארכות מעצר קודמות. בהיעתרו לבקשות ההארכה הקודמות ציין בית משפט זה בהחלטותיו (מיום 26.10.2009 - כב' השופט ח' מלצר ומיום 6.12.2009 - כב' השופט א' גרוניס) כי בתחילת הדרך נגרמה התמשכות ההליכים בעיקר בשל כך שהמשיבים הסדירו את ייצוגם בהליך רק בחלוף מספר חודשים מיום מעצרם אך בהמשך הדרך תרמו גם המבקשת ובית המשפט המחוזי את חלקם להתמשכות ההליכים עד כי בחודש דצמבר 2009 טרם נישמע ולו עד אחד. יחד עם זאת נוכח העבירות המיוחסות למשיבים וכן נוכח העובדה שבאותו שלב (במועד מתן ההחלטה מיום 6.12.2009) נקבעו ארבע ישיבות להוכחות, הוארך המעצר כמבוקש בשתי הפעמים הקודמות.

4. לאחר הדברים הללו ביטל בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הישיבה הראשונה מבין ארבע הישיבות שנקבעו, כאמור (ישיבת יום 28.12.2009) ושמיעת ההוכחות בתיק החלה ביום 11.1.2010 ונמשכה בשלוש ישיבות נוספות שקיים בית המשפט המחוזי במהלך חודש פברואר 2010 ( 9.2.2010, 15.2.2010 ו-16.2.2010). במהלך אותן ישיבות נשמעו שבעה עדי תביעה ועל פי רשימת העדים המפורטת בכתב האישום תידרש שמיעתם של כארבעים עדים נוספים מטעם התביעה. במועד הגשת בקשת הארכה שבפני טרם נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי מועדים נוספים אך בפתח הדיון עדכנה המבקשת כי בעקבות פנייתה אל בית המשפט המחוזי על מנת שייקבע מועדים נוספים לשמיעה כאמור, קבע בית המשפט המחוזי ארבעה מועדי הוכחות במהלך חודש יוני 2010 (7/6,8/6,15/6,16/6). עוד ציינה המבקשת כי יש לקוות שבמהלך מועדים נוספים אלה תסתיים פרשת התביעה. לבסוף ציינה המבקשת כי מסוכנותם של המשיבים ברורה ועולה מן המעשים המיוחסים להם בכתב האישום וכן מעברם הפלילי. באשר למשיב 1 הוסיפה המבקשת וציינה כי ביום 22.2.2010 נגזרו עליו 34 חודשי מאסר לאחר שהורשע על פי הודאתו (ביחד עם אחרים) בקשירת קשר לביצוע פשע ובהצתת רכבו של קצין שב"ס אבי שגב, כדי לנקום בו על ההחלטה להפריד בינו ובין מי שהיה עמו בתא.

5. המשיבים מצידם סבורים כי המשפט צפוי לארוך זמן רב ובניגוד לטענת המבקשת הם מעריכים כי פרשת התביעה לא תוכל להסתיים במהלך ארבע הישיבות הנוספות שנקבעו, נוכח עשרות העדים ששמיעתם נדרשת. לשאלת בית המשפט אישרו המשיבים כי הם נכונים לשתף פעולה ככל שיידרש לצורך האצת קצב שמיעת המשפט ועיבוי לוח הדיונים בבית המשפט המחוזי. המשיב 1 הוסיף והדגיש כי אף שהוא מרצה עונש מאסר בגין הרשעתו בתיק האחר, יש חשיבות לכך שמעצרו בתיק הנדון לא יוארך וזאת בשל ההבדלים בין סטטוס של אסיר לסטטוס של עצור. בנסיבות שנוצרו ובשל התמשכות המשפט טענו, אפוא, שני המשיבים כי יש לבחון בשלב זה אפשרות של חלופת מעצר בעניינם.

6. הקצב שבו מתנהל משפטם של המשיבים במקרה דנן רחוק מלהשביע רצון. כפי שצוין החלה שמיעת ההוכחות כשנה ויותר לאחר הגשת כתב האישום וגם מאז נשמעו שבעה עדי תביעה בלבד מתוך ארבעים ושמונה עדי תביעה הצפויים להישמע. ישיבת ההוכחות האחרונה מתוך ארבע הישיבות שהתקיימו עד כה נערכה ביום 22.2.2010 ומאז ועד לאחרונה לא נקבעו ישיבות נוספות להמשך השמיעה. רק בעקבות בקשה שהגישה המבקשת בעניין זה קבע לבסוף בית המשפט ארבע ישיבות נוספות, כולן במהלך חודש יוני 2010 (שתיים בלבד בתוך תקופת הארכה המבוקשת). בהתחשב בכך שבקשת ההארכה שבפני הינה השלישית במספר וכן בהתחשב בכך שהמשפט רחוק מסיום, נראה כי נקודת האיזון נעה בשלב זה במידה לא מבוטלת אל עבר זכותם של המשיבים לחירות, נוכח חזקת החפות העומדת להם. עם זאת, בהינתן עבירת הרצח המיוחסת להם ובהינתן המסוכנות המובהקת הקיימת בעניינם בייחוד נוכח נסיבות ביצוע הרצח המתוארות בכתב האישום, וכן נוכח עברם הפלילי של המשיבים, אני סבורה כי בשלב זה גוברים עדיין השיקולים המצדיקים את הארכת המעצר ובראשם האינטרס של שמירה על שלום הציבור ובטחונו. אולם, נראה לי כי בנסיבות שנוצרו מוטלת על בית המשפט המחוזי ועל הצדדים (שהביעו נכונות לכך) חובה מוגברת להאיץ מאוד את קצב שמיעת המשפט ולעבות את לוח הדיונים על מנת שניתן יהיה לסיים את ההליך בהקדם האפשרי.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשת ההארכה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים החל מיום 10.3.2010 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1209/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ד' אייר, תש"ע ( 18.4.2010).