ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'נאדי אחמד נגד פרדי לסנר :


1

בתי הדין לעבודה

בית דין איזורי לעבודה ת"א – יפו

דמ 004035/07 עד 4038/07

בפני:

כב' הרשמת מוניקה מרגלית

תאריך:

15/03/2010

1 . ג'נאדי אחמד

2 . ג'נאדי פאדי

3 . ג'נאדי עאדל

4 . סואעד עומר

5 . סואעד סעיד

בעניין:

התובעים

נפאע דאוד

כולם ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

פרדי לסנר

הנתבע

דרור משה שי

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין

1. רקע כללי והשתלשלות ההליכים

התובעים הגישו תביעה לתשלום שכר בגין עבודתם עבור הנתבע, קבלן בנין, בחודשים 06/ 10-9. לכתב התביעה צורף רישום שעות עבודה ומכתב ב"כ התובעים בתשובה לב"כ הנתבע במסגרתו נדרשו תלושי שכר לתקופת העבודה מחדש 7/06 עד 12/06.

הנתבע בכתב ההגנה הכחיש קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וטען כי תובע 1, קבלן משנה עצמאי לביצוע עבודות עבור הנתבע, העסיק את התובעים 5 – 2 במסגרת השירותים אשר נתן לנתבע. הכחשו נתוני דו"ח שעות עבודה, נספח לכתב התביעה, צורף מכתב התראה לתובע 1 לעזוב את דירת המגורים אשר שכר הנתבע, להמציא קבלות לנתבע עבור תשלומים אשר שילם ולהשיב לנתבע כלי עבודה וציוד המצוי ברשותו.

התיק הועבר אלי מכב' הרשמת צדיק רוית (כתארה אז). ההליכים בתיק נמשכו עקב בקשות חוזרות ונשנות לדחיית דיון. והעדר התייצבות התובעים לדיון.

השאלה העומדת לדיון היא, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים אם לאו, וכפועל יוצא, הזכאים התובעים לתשלום שכר עבודה ובאיזה שיעור.

2. המצב המשפטי

קביעת מעמדו של תובע כ"עובד" נעשית על פי מבחנים שונים ויישום התשתית העובדתית. אין הגדרה אחת ויחידה המשמשת אמת מידה לקביעת יחסי עובד ומעביד, אלא הגדרות רבות ומגוונות.

קיומם של יחסי עובד מעביד יסודם, בדרך כלל, בקשר חוזי שבין העובד לנותן העבודה, אשר מטרתו העיקרית היא ביצוע עבודה, כמטרה בפני עצמה. בקביעה אם קיימים יחסי עובד – מעביד יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים להתקשרות בדין, עליה ניתן ללמוד מביטויים חיצוניים שניתנו. אחד הביטויים המובהקים לאותה כוונתה היא התמורה, קיומה מצביע על רצון הצדדים ליצור יחסים חוזיים (דב"ע לט/112-3, שמואל זבורובסקי נ' אגודת בית הכנסת הגדול ע"ש גיבורי ישראל, פד"ע י"א, 309).

המבחן הנהוג כיום בפסיקת בתי הדין לעבודה להגדרת "עובד" הינו מבחן תכלית ההסכם, המעניק משקל רב יותר לאוטונומיה של רצון הצדדים ולכוונתם הסובייקטיבית, בצידו של מבחן ההשתלבות אשר שלט בעבר, על מבחני המשנה הנלווים כגון כפיפות, התלות האישית, אופן התשלום , הפיקוח והתנהגות הצדדים, המכונים במקובץ "המבחן המעורב", תוך ייחוס חשיבות רבה יותר לעקרון תום הלב הכרוך בכוונת הצדדים בהסכם ההעסקה (ראה ספרו של השופט י. לובוצקי/חוזה עבודה וזכויות עובד, פרק 2 עמ' 5 והאסמכתאות).

על-פי הוראת סעיף 32 לחוק בתי הדין לעבודה, בית הדין אינו קשור בדיני הראיות בהליכים אזרחיים. אף על פי כן ההלכה היא שבית הדין קשור בעקרונות שבדיני הראיות, ביניהם נמנה הכלל ש"המוציא מחבירו עליו הראיה". על פי כלל זה נפסק כי "נטל ההוכחה מהי תקופת העבודה בה הועסק התובע ומהו גובה שכרו מוטל על העובד – התובע" (דב"ע נד/ 23-3 חיים פרינץ נ. נתי גפן ואח', פד"ע כ"ו, 547), והכוונה היא כי עליו להרים את נטל השכנוע או לעמוד בחובת הראייה או שניהם גם יחד.

חוק שכר המינימום קובע כי עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו זכאי לתשלום שכר המינימום.

3. דיון והכרעה

התובעים העידו כי עבדו אצל הנתבע על-פי הצעתו מחודש 7/06 בשני אתרי בניה בגדרה ובמושב ישרש, לאחר שהפסיקו עבודתם אצל קבלן אשר עבד עם הנתבע עקב חילוקי דעות. תובע 1 סיפק לנתבע לבקשתו צוות פועלים אשר עבדו עימו. הנתבע קבע את שכר הפועלים, הזמין חומרים, חילק את הצוות בין אתרי הבניה מדי בוקר ואף שכר לתובעים דירה על מנת שיחסכו בהוצאות נסיעה. תובע 1, בעל מקצוע אשר קורא תוכניות כעדותו, נתן הוראות לפועלים בהתאם לצורך. דו"ח שעות עבודה נספח לכתב התביעה נרשם בהתאם ליומנו האישי אשר אינו מצוי ברשותו. בדרך כלל עבדו התובעים 10 שעות ביום. בחדשים 06/ 8-7 שילם הנתבע לכל פועל שכר עבודה במזומן. משכורות החדשים 9/06 ו-10/06 לא שולמו. בעקבות פיטורי צוות העובדים ע"י הנתבע לאחר סכסוך בין הצדדים, הציע בעל הנכס, גלעד גיל, כי התובעים ימשיכו לעבוד באתר תוך התחייבותו לשלם את שכרם בגין החדשים 11/06 ו-12/06. בפועל נתן גלעד לתובע 1 הוראות לביצוע העבודה במהלך התקופה האמורה, התובע נתן הוראות לפועלים, שכר עבודה שולם לתובעים ע"י גלעד. עדות התובעים נתמכה בעדות גלעד גיל, לפיה בינו לבין הנתבע נערך הסכם לבנית ביתו, במסגרתו הוסכם על תשלומים בהתאם להתקדמות העבודה. התובעים הוצגו בפניו כעובדי הנתבע. בשלב מסויים, התעורר בליבו חשש כי ינטשו עקב אי תשלום שכרם ועבודות השלד לא יסתיימו. בעקבות כך הסכים לטענתו הנתבע כי גלעד ישלם לתובעים שכר באופן חד-פעמי, לשם כך התבקש לצלם את תעודות הזיהוי של התובעים. העד לא זכר פרטים על שיעור השכר ששילם וטען כי היה בהתאם למקובל תמורת הפרוייקט. לא הונפקו לתובעים תלושי שכר. לטענתו הובהר כי הפועלים באתר הם עובדי הנתבע, לא קבלני משנה.

הנתבע העיד מנגד כי קיבל מגלעד הסכמה בעל-פה להעסקת קבלן משנה באתר, אף כי הסכם שנערך ביניהם ת/6 מורה על קבלת אישור בכתב לכך מהמזמין ונימק זאת במערכת היחסים ברמה של "יותר מאידיליה" שהיתה ביניהם כלשונו. תמורת חודשים 06/ 8-7 שולם לתובעים לטענתו, במזומן, בשטח לאחר התחשבנות בינו לבין בעל הנכס גלעד לפי התקדמות העבודה ולאחר קזוז עלות החומרים. בשלב ראשון בלבד העביר גלעד כסף לנתבע עבור הפועלים, פעם או פעמיים אולי שילם הנתבע ישירות לפועלים, כעדותו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר התיק אני קובעת:

(א) מעמדם של התובעים -

הסכם לביצוע עבודות שלד בנין מיום 25.6.06 שנערך בין הנתבע, הקבלן לבין בעל הנכס, המזמין, גלעד גיל (ת/6) קובע בסעיף 8:

"8.1 הקבלן מתחייב להעסיק לצורך ביצוע העבודה פועלים ועובדים

מקצועיים... וכו'.

8.3 להסרת ספק מובהר כי בין המזמין והקבלן ו/או עובדיו ו/או

פועליו מי ו/או מטעמו לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד הקבלן

המבצע את העבודה על-פי הסכם כקבלן עצמאי על כל המשתמע

מכך, והקבלן בלבד יהיה המעביד והאחראי על כל העובדים

והפועלים מטעמו".

וסעיף 10 קובע:

"הקבלן מתחייב שלא להסב ביצוע עבודה או כל חלק ממנה לצד

שלישי כלשהו אלא במקרים חריגים בלבד ובתנאי שיקבל על כך

אישור המזמין בכתב מראש".

מדובר איפוא בהתקשרות בין המזמין לבין הנתבע לביצוע עבודות שלד בבנין באופן מפורש באמצעות עובדי הקבלן. אין ספק כי הצדדים התקשרו למטרת ביצוע עבודת בניה באתר. ניתן להתרשם כי התובעים השתלבו בעסק הנתבע ממנו קבלו ציוד וכלי עבודה, אותם נדרשו להשיב לנתבע בסיום העבודה. הנתבע אף סיפק לתובעים דיור בדירה ששכר עבורם, בלא שנערך הסכם בכתב להזמנת שירותים בין הצדדים. הגם שהתובעים התנהלו כצוות בראשות תובע 1, היו למעשה כפופים לנתבע אשר פיקח עליהם בעבודה בהתייצבותו באתר מדי בוקר, כעדותם, ונתן להם הוראות לביצועה, בין במישרין ובין באמצעות תובע 1. אין מחלוקת כי התובעים קיבלו מהנתבע תמורה מלאה לעבודתם בחודשים 06/ 8-7, כפי שעולה מחומר הראיות.

ביכרתי את גירסת תובע 1 בעדותו, לפיה אינו מנהל ספרים כעצמאי לעומת גירסת הנתבע אודות היותו של תובע 1 קבלן עצמאי בהתבסס על דף אינטרנט אשר צורף לראשונה לסיכומיו. לא בכדי נעדר אישור בעל הנכס להתקשרות הנתבע עם התובעים כעצמאיים למתן שירותים.

בהתאם למבחן המעורב, כוונת הצדדים הסובייבטיבית ומבחן ההשתלבות העסקו התובעים על-ידי הנתבע כעובדים.

(ב) היקף עבודה

מחומר הראיות עולה כי התובעים החלו עבודתם בחודש 7/06 וסיימו התקשרותם עם הנתבע בחודש 10/06.

תובע 4 העיד כי תובע 1, ראש הצוות, רשם את שעות העבודה. היחסים בין הצדדים היו טובים ולא היה צורך בחתימת הנתבע;

ותובע 5 העיד כי היו ימים שעבד 10 שעות ביום, ובחודש 9/06 עבד 8 או 10 שעות ביום. רישום שעות העבודה נערך ע"י הנתבע.

משכך, אין בחומר העדויות תשתית ראייתית מספקת לטענה אודות היקף עבודה של 10 שעות ביום בהתאם לדו"ח שעות נספח לכתב התביעה, אשר נערך באופן חד צדדי ע"י תובע 1, ספק אם נערך בזמן אמת או בדיעבד בהעדר יומנו האישי של הנתבע ובהעדר אישור הנתבע.

המסקנה היא כי התובעים עבדו בחדשים הרלבנטיים משרה מלאה.

(ג) שכר העבודה ושיעורו

גירסת הנתבע בענין תשלום תמורה לתובעים בגין חודשים 06/ 10-9 לא נתמכה בראיה או בעדות כנדרש במסגרת טענת "פרעתי" מהטוען זאת, ונסתרה ע"י התובעים.

המסקנה העולה מן האמור היא כי התובעים זכאים לתשלום שכר עבודה בגין חדשים 06/ 10-9.

עם זה, לא הוכיחו התובעים השיעור השעתי הנתבע בתביעותיהם בראיה של ממש. בעדותם נמצאו סתירות. עד התביעה גלעד גיל לא זכר הסכומים ששולמו לתובעים. לא התעלמתי מתפקידים שונים שבצעו התובעים כפועלים וראש צוות ואולם נוכח מחלוקת בענין ביצוע תשלומים במזומן כטענת הנתבע, ומשלא הוכח אחרת, אני קובעת כי התובעים זכאים לתשלום שכר המינימום על-פי חוק תמורת עבודתם במשרה מלאה במשך חודשיים.

4. סוף דבר

לאור האמור, אני פוסקת כי הנתבע, פרדי לסנר, ישלם לכל תובע שכר עבודה בגין חודשים 06/ 10-9 בסך כולל של -.7,600 ₪, סה"כ ישלם הנתבע לתובעים סך -.38,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.11.06 עד מועד התשלום המלא תוך 30 יום.

משהתקבלה התביעה באופן חלקי, ובהתחשב בהתנהלות הממושכת של התובעים בדיון, ישא הנתבע בהוצאות משפט (שכ"ט עו"ד) בסך -.2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין תוך 30 יום.

ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק-הדין.

פסק-הדין ישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתן היום כ"ט באדר, תש"ע (15 במרץ 2010) בהעדר הצדדים

___________________
מוניקה מרגלית, רשמת

קלדנית: שרי חדד


מעורבים
תובע:
נתבע: פרדי לסנר
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עו"ד,כולם ע"י ב"כ עו"ד