ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין "אלדד לירון נגד קבוצת "קל אוטו :


בית הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

דמ 002401/09

בפני:

כב' הרשמת חנה שניצר-רהב

תאריך:

17/03/2010

בעניין:

אלדד לירון

התובעת

נ ג ד

קל אוטו בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

בכור שלמה

הנתבעת

פסק דין

בפני תביעתה של התובעת לתשלום 12 ימי מילואים בסך 2,662 ₪ וכן החזר קיזוז משכרה האחרון בסך 2,500 ₪ בגין אי סיום תקופת ההתחייבות.

עובדות המקרה

1. התובעת עבדה כנציגת שירות במוקד התפעולי של הנתבעת במשך כחצי שנה מחודש אפריל עד לחודש אוקטובר 2007.

2. עם תחילת עבודתה, ובמסגרת חוזה ההעסקה, חתמה התובעת על התחייבות לעבודה במשך שנה, שאם לא תעמוד בה, יקוזזו משכרה דמי ההכשרה בסך 2,500 ש"ח.

3. בחודש אוקטובר 2007 יצאה התובעת ל- 12 ימי מילואים כשבסיומם הודיעה מיוזמתה, על סיום עבודתה. בגין תשלום ימי מילואים אלה, טענה התובעת כי היא זכאית לתשלום של 2,662 ₪.

4. בתלוש שכר חודש 10/07 נוכו משכרה 2,500 ₪ בגין "פ. עזיבה" (ככל הנראה פיצוי עזיבה).

5. התובעת אינה מתכחשת כי חתמה על ההתחייבות אולם טענה כי לא קיבלה הכשרה כזו או אחרת או הסמכה שהקנתה לה תעודה מוכרת כלשהי וכי "אין פרופורציה בין "ההכשרה" שקיבלה לבין סכום הקיזוז. לטענתה, ההתלמדות שקיבלה במסגרת התפקיד הסתכמה בכ- 3 משמרות בנות כ- 5 שעות כל אחת בהן למדה להזין את פרטי תלונת הלקוח בתכנת המחשב וביצעה האזנות לנציגים.

6. באשר לתגמול המילואים - הנתבעת טענה כי סכום תגמול המילואים הנכון הינו 1,804 ₪ וכי בחודש מרץ 2009 ביצעה את התשלום ואף הוציאה לתובעת תלוש בגין כך, אשר צורף לכתב ההגנה.

7. באשר לקיזוז השכר בסך 2,500 ₪, הנתבעת טענה כי התובעת הסכימה כי תחויב בסכום זה במידה ותסיים את עבודתה בנתבעת לפני תום שנה כפי שאכן קרה.

דיון והכרעה

8. בסעיף 6 לחוזה העבודה הוסכם:

"מוסכם כי תתקיים תקופת התחייבות בת שנה. במידה והעובד יסיים את עבודתו לפני תום תקופת ההתחייבות יחוייב בעלות של 2,500 ₪. תקופת ההתחייבות תחל בתום ימי ההכשרה. מוסכם כי תתקיים תקופת ניסיון של חודש בו תבחן מידת התאמתו של המועד לתפקיד. תקופת הניסיון כוללת את תקופת ההכשרה."

9. הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 קובעות, כי -

"(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא הסכומים אלה: -

(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על-פי חיקוק;

(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

(3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר, על-פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל;

(3א) תוספת לדמי חבר, שמותר לנכותם על-פי פסקה (3) ...;

(3ב) דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג, ... או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור.

(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.

(5) תשלומים שוטפים לקופת גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב התנגדות לתשלומם.

(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה.

(7) ....

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל מעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות."

10. הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, קובעות מהם הניכויים המותרים משכר עבודה והתנאים הם, כי על הסכום להיות קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת (דב"ע נד/ 201-3 יעקב עמנואל - שופרסל בע"מ, פד"ע כח 241; דב"ע שנ/119-3 חב' עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן-עמי, פד"ע כב' 303). הלכה היא כי הניכוי יותר רק כאשר העובד נתן הסכמתו לכך במפורש ובכתב וכשמדובר בסכום קצוב. בענייננו מתקיים התנאי שהסכום קצוב וניתנה לו הסכמה של התובעת.

11. בעניין עב' 9460/00 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ – חגי יהלום, ניתן ביום 11.4.05 נפסק כי הנטל להוכחת העדר קשר סביר בין ההוצאה שהוציא המעביד לבין שיעור הפיצוי המוסכם מוטלת על כתפי העובד.

12. אקדים ואציין כי מעדויות הצדדים במקרה דנן, עולה כי לא מתקיים קשר סביר בין ההכשרה לבין שיעור הפיצוי המוסכם – בעדותה חזרה התובעת והיתה נחושה בדעתה כי ההכשרה הייתה קצרה. התובעת לא הביאה עדויות וראיות בעניין זה, ואולם דווקא מעדותו של נציג הנתבעת, מר סאיג, חיזקה את טענותיה משום שממנה עלה כי 'ההכשרה' המדוברת אינה יותר מתקופת חפיפה או 'תקופת ניסיון' בה מכירים לעובד את הטפסים ואת הנהלים של החברה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל הצדקה לקביעת פיצוי מוסכם בסך 2,500 ₪. התובעת העידה:

"עבדתי בנתבעת 7 חודשים, חתמתי על חוזה של התחייבות לשנה, וחשבתי שאני מקבלת הכשרה מסויימת בתחום המחשבים כלשהו, סביבת עבודה. למעט יומיים שהכירו לי את בעלי התפקידים בחברה ואת התוכנה הספציפית שעובדים איתה, לא קיבלתי שום הכשרה שתצדיק, ובוודאי לא של סכום כזה, כאשר אני השתכרתי בשכר מינימום, ואין הצדקה לכך." (ר' עמ' 2 שו' 16-18 ועמ' 3 שו' 1-2).

ובהמשך:

"לא היה ולא נברא, אני קצינת חינוך במקצועי הצבאי. התעסקתי עם רכבים בצבא ובאתי מהתחום של מוסכים ורכבים ולכן הכשרתי היתה בדיוק יומיים. כולל שהאזנות לשיחות אונליין, שזה גם היה כלול ביומיים האלה." (ר' עמ' 4 שו' 7-10).

13. העד מטעם הנתבעת, מר רוני סאיג, העיד:

"אני מנהל הכספים בחברה ובין השאר באחריותי מח' כ"א, שכר, הדרכות והטמעות של עובדים או של מערכות. כמי שאחראי על ההדרכות, עובדת מסוגה של התובעת מקבלת הכשרה של כל עובד בחברה לרבות התובעת. מגיעים למח' שהם שייכים אליה, והם מקבלים הכשרה ספציפית על המחשבים, הטפסים והנהלים והכרות סגנון העבודה, אין פחות משבועיים אצלנו. ההכשרה תלוייה ברמת התפקיד, החשיפה שלו ללקוחות וספקים כו'. ההכשרה הזאת היא ללמוד בין השאר, את נוהלי והתנהלות החברה, כי אין חברה דומה שנותנת שירותים. ...עיקר הלימוד הוא להכיר את אופי ההתנהלות של החברה. אנו לוקחים בחשבון שבשבועיים הראשונים אין תפקוד של העובד וגם לא מצפים שיהיה עצמאי בתקופה זו, ולאחר מכן משלבים אותו בעבודה חלקית. אי אפשר אחרי שבועיים לקחת את העובד ולהגיש לו שמהיום אתה לבד, ללא בדיקה, אז התפוקה מאותו עובד בחודש הראשון היא מעטה ביותר. גם בחודש אחד בכל תפקיד בחברה, הזוטר ביותר והפשוט ביותר לא ממלא את כל הלימוד שנדרש מעובד ..." (ההדגשה הוספה ר' עמ' 4, עדותו של מר סאיג).

14. יצויין כי העד מטעם הנתבעת לא סתר את דבריה של התובעת ולא הציג תוכנית לימודים או מערכת שעות המעידים מה כללה תוכנית ההכשרה ומתי. לא הוצגו קבלות בגין רכישת שירותי הדרכות או אחרות, ובנוסף, הועד על ידי מר סאיג מפורשות כי הוא לא ערך לתובעת את ההדרכה באופן אישי, קרי: הוא אינו יכול להעיד 'מכלי ראשון' מה בדיוק עשתה התובעת בתקופת ההכשרה והאם תיאורה את 'ההכשרה', אינו תואם את המציאות. מדבריו של נציג הנתבעת עולה כי הסיבה להתחייבות הנה בגין 'העדר תפוקה מלאה' מן התובעת בהיותה עובדת חדשה וחסרת ניסיון.

15. ועוד - סעיף 6 להסכם העבודה מחזק את הסברה כי חודש העבודה הראשון שנציג הנתבעת כינה אותו 'תקופת הכשרה' הינו למעשה תקופת ניסיון ולא הכשרה בפועל, משום שנרשם שם מפורשות כי תתקיים תקופת ניסיון של חודש בו תבחן מידת התאמת המועד לתפקיד ושתקופת הניסיון כוללת את תקופת ההכשרה.

16. עוד יש לציין כי מעדותה של התובעת עלה שהיא חתמה על ההתחייבות לפני שעברה את ההכשרה ולא לאחר שראתה במה היא כרוכה (עמ' 2 שו' 16-17). נציג הנתבעת לא הכחיש את המועד הנטען. עובדה זו מלמדת כי התובעת לא ידעה מהי ה'הכשרה' אותה תעבור, במועד החתימה. בנוסף, הנתבעת ניכתה לתובעת את כל סכום ההתחייבות, מבלי לקחת בחשבון את חצי השנה שבה כן עבדה.

17. לסיכום – סבורה אני כי קיימת אי-סבירות בקביעת שיעור הפיצוי המוסכם, או "דיספרופורציה בולטת" בין הנזק שהיה צפוי בעת כריתת החוזה לבין הפיצוי המוסכם. לעניות דעתי מדובר בהתחייבות 'סטנדרטית' שכללה סכום התחייבות (בסעיף 6) שאין לו כל קשר להכשרה שהתובעת עברה בפועל.

בנוסף, מן העדויות התרשמתי כי 'הכשרתה' של התובעת לא הייתה יותר מתקופת חפיפה וניסיון והכרות של התובעת את המערכת כפי שקיים לגבי כל עובד 'זוטר' או 'בכיר' כדברי מר סאיג. זאת ועוד, הנתבעת לא הציגה מערך שיעורים או ציינה ולו קורס אחד שעברה התובעת במסגרת תקופת ההכשרה. לפיכך, הריני קובעת כי על הנתבעת להשיב לתובעת את הסך של 2,500 ₪.

18. תגמולי המילואים – התובעת זנחה את תביעתה ברכיב זה. התובעת הסכימה כי לאחר שהגישה את התביעה קיבלה את תגמולי המילואים וכדי להבין את תביעתה ברכיב זה בעצמה, עליה לפנות למוסד לביטוח לאומי: "על המילואים אני לא מתווכחת, אני אמרתי שאני אגש לביטוח הלאומי ואני אבקש את ההפרש" (ר' עמ' 3 שו' 26-27). לפיכך, עולה כי התובעת זנחה את תביעתה ברכיב זה.

19. סופו של דבר – הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכום שקוזז בסך 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.2.09 ועד למועד התשלום בפועל. אציין כי ההפרשים נקבעים ממועד זה, משום שרק במועד זה פנתה התובעת אל הנתבעת בדרישה לשלם את שכבר נוכה במשכורת אוקטובר 2007.

20. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובעת (גם בגין הדיון מיום 11.6.09 אליו לא התייצבה הנתבעת) בסך 800 ₪. לא ישולמו הוצאות המשפט במועדם, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

21. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום ב' בניסן, תש"ע (17 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

חנה שניצר-רהב , רשמת



מעורבים
תובע: אלדד לירון
נתבע: קל אוטו בע"מ
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עו"ד