ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ח'יתאם נגד מכבסת מוסלם בע"מ :


5

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב 003173/09

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

תאריך:

17/03/2010

ע"י ב"כ עוה"ד

דראושה היתם ואח'

התובעת

- נגד -

מכבסת מוסלם בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

מוסא נסאר

הנתבעת

הנוכחים:

מטעם התובעת: בעצמה בליווי עו"ד דראושה טועמה

מטעם הנתבעת: עו"ד מוסא נסאר

פרוטוקול

ב"כ התובעת: בכל הקשור לטענת הנתבעת לפיה התובעת לא עבדה אצלה בחודשים ינואר ופברואר 2009 היות והייתה בחל"ת אני משיב שזה לא נכון, יש לנו צ'קים על שכר העבודה של חודשים, כלומר מדובר בטענה לא נכונה. לשאלת בית הדין אני משיב שאני לא מוצא את הצ'קים כעת. לפי דברי מרשתי מנהל הנתבעת הציג את הצ'קים בפני המגשר. לשאלת בית הדין אני משיב שאפשר למחוק את רכיב ההבראה היות והתובעת עבדה שנה.

למעשה שכרה של התובע חושב כמעט באופן גלובלי לפי 100 ₪ ליום עבודה.

ב"כ הנתבעת: לשאלת בית הדין אני משיב שימי העבודה שעבדה התובעת כל חודש רשומים בצד השמאלי של תלוש השכר תחת ההגדרה "ימי תקן". אני אבדוק עניין זה אצל רואה החשבון.

ב"כ התובעת: לעניין שעות העבודה של התובעת, מעבר למה שרשמנו בכתב התבעיה – 07:15 עד 16:15, הרי שהתובעת עבדה גם מעבר לכך אפילו עד 17:30.

התובעת: לשאלת בית הדין אני משיבה שיש לי רישום על שעות העבודה, את הרישום ביצעתי בזמן אמת.

ב"כ התובעת: בטעות רשמתי ענף בניין בהפקדות לקרן הפנסיה, זה לא נכון, מכוח החוק מינואר 2008 כל עובד זכאי להפרשות לקרן הפנסיה.

ב"כ הנתבעת: גם אם מגיע לתובעת פיצוי בגין הפרשות לפנסיה הרי מדובר בסכום קטן של כ-600 ₪ לפי חישוב שלנו. לטענתנו לא מגיעים לה דמי חגים, הם שולמו לה בתלוש השכר. אני שומע שבית הדין אמר שתלושי השכר אינם ברורים, אני אוכל לבקש מרואה החשבון להסביר את התלושים.

ב"כ התובעת: לעניין הנסיעות, לטענת מרשתי, היא לא קיבלה נסיעות בכלל. לטענתה היא הייתה מקבלת את מה שמופיע בתלוש השכר.

ב"כ הנתבעת: מדוע אם כן המשיכה התובעת לעבוד אם ראתה שהיא לא מקבלת את השכר הרשום בתלושי השכר. מדוע לא השיגה על כך ולא שלחה שום מכתב בעניין. לטענת התובעת אין אחיזה במציאות.

ב"כ התובעת: הנתבעת יודעת שהיא צריכה להפריש והיא לא עשתה את זה, צריכה להפריש ימי חופשה ולא עשתה זאת. מדובר במעביד שלא פעל על פי החוק.

התובעת: לא קיבלתי תלושים באופן שוטף. בסוף העבודה ביקשתי אותם מהמעסיק והוא אמר בסדר. חיכיתי מספר ימים ושוב ביקשתי ובסוף הוא שלח אותם ישירות לעורך הדין.

ב"כ הנתבעת: אלה התלושים. זו לא פעם ראשונה שבאים אנשים וטוענים טענה כזו בפני בית הדין. אין פסול בדבר הזה. לשאלת בית הדין אני משיב שלפי אינפורמציה שקיבלתי מהלקוח שלי הוא כן מסר את התלושים לתובעת. אני מבקש לציין שזה מקום שעובד יותר מ-40 שנה ויש לו מוניטין ושם. התובעת איננה העובדת הראשונה שעובדת במקום. הוא עובד עם בתי עסק גדולים, עם בתי מלון. לשאלת בית הדין מי המעסיק הנוכחי אני משיב שהמעסיק האחרון היה מר נאיף מוסלם עצמו, כעצמאי. אפשר לראות זאת בתלושי השכר בחודשים הראשונים המעביד אכן היה הנתבעת אך לאחר העסקה של חודשיים, כפי שטענו, הפך המעביד לנהל את עסקו בצורה עצמאית.

ב"כ התובעת: לאור דברי חברי, אני מבקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף נתבע נוסף. מתברר שהתובעת עבדה אצל שני המעסיקים וכי שניהם חייבים לה. אני מבקש לציין שיש פה שינוי של מעביד והתובעת לא יודעת על כך. דבר נוסף, היא עבדה אצל המעביד הראשון.

ב"כ הנתבעת: החברה עדיין קיימת כך לפי מיטב ידיעתי.אני לא יודע אם היא בהקפאת הליכים. כפי שציינו בכתב ההגנה לטענתנו הנתבע הנכון הוא מר מוסלם נאיף.

החלטה

בשים לב לאמור בכתב ההגנה ובהתאם לבקשת התובעת, הריני מורה על הוספת מר נאיף מוסלם כנתבע נוסף בתיק.

ניתנה היום ב' בניסן, תש"ע (17 במרץ 2010) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

התובעת והנתבעת: לאחר שבית הדין הסביר לנו מהו פסק דין לפי סעיף 79א, לחוק בתי המשפט, ולאחר שהוסבר לנו שלפי פסק דין זה אפשר לקבל את התביעה באופן מלא ואפשר לדחות אותה וכן אפשר לפסוק כל דבר בין קבלה לבין דחיה, וכן לאחר שהוסבר לנו שקשה להצליח בערעור (או בבקשת רשות ערעור) על פסק דין שכזה בהיותו בלתי מנומק.

ב"כ התובעת: אני מסכים אבל אבקש שהות קצרה להגיש סיכומים בכתב, כן אבקש כי במסגרת פסק הדין לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, לא מנומק, יצהיר בית הדין כי התובעת עבדה גם בחודש ינואר 2009. אני אגיש לבית הדין מסמכים אשר יבססו את הבקשה הזו שלי.

ב"כ הנתבעת: אני מבקש להדגיש שהתובע עבדה רק עד חודש יוני 2009 ואני מוכן לבדוק עניין זה.

ב"כ התובעת: התובעת עבדה 19 ימים בחודש 9/09. ביום 20/9 נפטר דודה של התובעת. היא חזרה אחרי שלושה ימים והיא עבדה אצלו.

התובעת: באותו יום שחזרתי ביקשתי להפסיק את העבודה בשעה 16:30 והוא ביקש ממני לעבוד עד 19:30 ואמר לי לא ללכת אלא לעבוד עד השעה 20:00 כי לא הייתי שלושה ימים. הוא אמר לי שאם אני הולכת הביתה שלא אחזור לעבודה.

התקשרתי אליו אחרי שלושה ימים וביקשתי את התלוש, שאלתי אותו אם הוא רוצה אותי לעבודה, הוא אמר לי כן ושאבוא. באתי והוא לא נתן לי את התלוש. מאז לא עבדתי יותר.

ב"כ הנתבעת: מדובר בתובעת שעבדה 9 חודשים, אם היא ראתה בכל התקופה שהיא לא מקבלת את מה שקיבלה, אז למה לא שאלה וביררה עם המעסיק. למה המשיכה לעבוד.

התובעת: אני לא שאלתי לגבי שעות נוספות ולגבי התלושים וזה בגלל שלא הייתה לי עבודה אחרת.

ב"כ הנתבעת: אני לא מוכן לפסק דין לפי סעיף 79 א. אני מבקש לקיים הוכחות.

אני מציע שהתובעת תגיש תצהיר ותצרף את כל המסמכים שהיא טוענת להם.

ב"כ התובעת: אם אגיש תצהירי עדות ראשית לא אסכים כבר לפסק דין לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט.

ב"כ הצדדים: הגענו להסכמה לפיה לפנים משורת הדין ומבלי להודות איש בטענת רעהו ולסיכום מוחלט מלא וסופי של טענות התובעת כנגד הנתבעים או מי מהם, בגין תקופת עבודתה במכבסה ובגין סיומה של תקופה זו. ותוך שהנתבעים מתחייבים של לתבוע את התובעת בעתיד בגין התקופה הנ"ל, ישלמו הנתבעת לתובעת סכום של 2,500 ₪ נטו, אשר ישולם באופן הבא:

2 צ'קים על סך 1,000 ₪ כל אחד לתאריכים 31/5/10 ו-30/6/10, שני הצ'קים נמסרו כעת לב"כ התובעת.

צ'ק נוסף על סך 500 ₪ יועבר לב"כ התובעת בתוך 10 ימים מהיום והוא יהיה לתאריך שלא יאוחר מיום 1/4/10.

הצדדים מצהירים כי התובעת עבדה אצל הנתבעים ואו מי מהם החל מיום 1/11/08 ועד ליום 19/9/09.

התובעת מוותרת על קבלת תלושי שכר שלא הומצאו לה.

כל צד ישא בהוצאותיו.

אנו מבקשים שבית הדין יתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגענו.

___________________________ _____________________________

התובעת ובא כוחה ב"כ הנתבעים

פסק דין

הריני מודה לצדדים ומברכת אותם על שהשכילו לסיים את הסכסוך ביניהם בפשרה וכן נותנת תוקף של פסק הדין להסכם פשרה זה.

ניתן היום ב' בניסן, תש"ע (17 במרץ 2010) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

רונית ב.א.


מעורבים
תובע:
נתבע:
שופט :
עורכי דין: מוסא נסאר