ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוניברסיטת תל אביב נגד פרופ' מרדכי חודר :


7

בית הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

עב 010502/09

בפני:

כב' השופטת אפרת לקסר

נ.צ. – מר בנדה משה (עו')

נ.צ. – מר סיוון אלברט (מע')

תאריך:

10/03/2010

בעניין:

אוניברסיטת תל אביב

המערערת

נ ג ד

פרופ' מרדכי חודר

המשיב

פסק דין

1. לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת וולך, מיום 29.9.09, בבש"א 8500/07, (במסגרת תיק עב' 6257/07), (להלן: "ההחלטה"), בה ניתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהתאם לבקשת המשיב מיום 1.10.07 (להלן:"הבקשה") .

2. בהחלטה נקבע כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות וביתר מסמכי התיק, ניתן בזאת צו לגילוי ועיון במסמכים עפ"י הבקשה. המסמכים המבוקשים רלבנטיים ביותר כדי לעמוד על הרקע והטעם לפיטורי המבקש ויש לו זכות מלאה לדעת פרטים אלה.

על עמדתי בבקשות דומות חזרתי כבר במספר החלטות שניתנו על ידי ( ראה בש"א 2827/08 עב 10946 ד"ר נאוה מסלובטי נ' אוניברסיטת בר אילן; בש"א תא' 4305/05 עב 2880/04 אלכסנדר גלמן נ' מדינת ישראל מנהל המחקר החקלאי שפורסם במאגר נבו ביום 30.3.05 וכן בש"א 6539/07 עב 8812/06 ד"ר שאול ניב נגד HIT מכון טכנולוגי חולון, מיום 26.8.07 ).

המשיבה תמלא אחר החלטה זו ותבצע גילוי ועיון תוך 21 יום.

כן תשלם המשיבה למבקש הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ + מע"מ".

3. בבקשה, שעל החלטתה נסב הערעור דנן, התבקש הגילוי והעיון בארבעה סוגי מסמכים:

א. פרוטוקולים של ועדות המינויים.

ב. מסמכים נלווים שהוגשו לועדות המינויים לרבות חוות דעת מקצועיות.

ג. מסמכי תלונה המתייחסים לטיב ההוראה של המשיב.

ד. עצומות של סטודנטים ושל אנשי מדע שהועברו למערערת בעניינו של המשיב.

4. באשר למסמכי התלונה המתייחסים לטיב ההוראה של המשיב בתגובה לבקשה, (סעיף 47) ובהודעת הערעור (סעיף 10.3), הבהירה המערערת כי התלונות להן התייחסה הנתבעת בכתב ההגנה הן תלונות שהושמעו בעל פה בפני או על ידי גורמים שונים במחלקה בה הועסק המשיב וכי אין בידה כל מסמך כתוב בנדון.

בנסיבות אלה, מתייתרת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים אלה.

5. באשר לעצומות של הסטודנטים ושל אנשי המדע, שהועברו למערערת בעניינו של המשיב:

בתגובה לבקשה, (סעיף 49) ובהודעת הערעור (סעיף 10.4), טענה המערערת כי אין ברשותה כל מסמך המעיד על עצומות של סטודנטים ו/או של אנשי מדע שהוגשו בעניינו של המשיב.

בנסיבות אלה, מתייתרת הבקשה גם לגילוי מסמכים אלה.

6. לאור האמור, הערעור יתייחס להחלטת הרשמת, בכל הנוגע לגילוי פרוטוקולים של ועדות המינויים ולגילוי מסמכים נלווים שהוגשו לועדות המינויים, לרבות חוות דעת מקצועיות בעניינו של המשיב.

7. עיקר טענות המערערת:

א. טעתה כב' הרשמת בכך שנמנעה מלהורות על מחיקת פרטים מזהים של צדדים שלישיים, מהפרוטוקולים של הועדות, תוך סטייה מההלכות המשפטיות בנדון.

ב. טעתה כב' הרשמת בכך שהעניקה צו גילוי ועיון כללי וגורף במסמכים הנלווים - מכתבי הערכה ו/או מכתבי ההמלצה ו/או חוות הדעת, שנמסרו לועדות המינויים בעניינו של המשיב, למרות שלכותביהם ניתנה התחייבות מפורשת כי הם יישמרו בסודיות.

8. עיקר טענות המשיב:

א. החלטת כב' הרשמת ניתנה כדין ובהתאם להלכה הפסוקה, הקובעת כי אין לאוניברסיטאות חיסיון הלכתי מוכר לגבי אותם מסמכים ולכן, אין כל עילה או בסיס להתערב בהחלטה.

ב. המערערת לא הרימה את הנטל הכבד המוטל עליה להוכחת חיסיון המסמכים והפרטים שהיא מבקשת להסתיר, כפי שנקבע בהלכות המשפטיות בנדון.

ג. המסמכים המדוברים חיוניים ונוגעים ללב ליבו של ההליך.

9. לאחר שעיינו בהודעת הערעור ובתגובה לה, מצאנו כי יש לקבל את הערעור והכל מהנימוקים כפי שיפורטו להלן.

10. באשר לפרוטוקולים של ועדות המינויים שדנו בעניין המערער:

בהודעת הערעור (סעיפים 13.1, 31 ו – 34.1), כמו גם בדיון שנערך בערעור ביום 31.12.09, (עמ' 1 שורות 4-6 לפרוטוקול), הבהירה המערערת, כי ערעורה בעניין זה נסב רק לעניין אופן גילוי הפרוטוקולים כפי שנקבע בהחלטת הרשמת, דהיינו, גילוי ללא מחיקת שמות הדוברים ו/או פרטים מזהים לגביהם, אך לא לגבי עצם גילוים. זאת מהטעם, שבחשיפת הפרוטוקולים ללא השמטת הפרטים המזהים, יש כדי לפגוע בצדדים שלישיים שאינם חלק מההליך דנן.

11. בעניין זה מקובלת עלינו עמדת המערערת, והיא אף עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה ופסיקת בג"ץ בנדון, (ראה: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (ניתן ביום 14.5.08, טרם פורסם), (להלן: "בג"ץ עוז"), ע"ע (ארצי) 371/05 פרופ' אברהם עוז נ' אוניברסיטת חיפה (ניתן ביום 19.12.05, טרם פורסם), (להלן:"פרשת עוז") וע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן נ' ד"ר צמח קיסר (ניתן ביום 24.3.05, טרם פורסם), (להלן:"פרשת קיסר")) .

בחשיפת הפרוטוקולים הנדונים תוך מחיקת שמות הדוברים ו/או פרטים מזהים לגביהם, יש כדי להוות איזון מידתי וסביר בין האינטרס של המשיב לגילוי מסמכים הנוגעים לעניינו, לבין האינטרס של המערערת לשמירה על חופש הדיון בועדותיה ולמניעת פגיעה בצדדים שלישיים, והכול תוך חשיפת מלוא רוחב היריעה עליה הושתתו ממצאי הועדות מסקנותיהן והמלצותיהן.


12. באשר למסמכים הנלווים שהוגשו לוועדות המינויים בעניינו של המשיב לרבות חוות דעת מקצועיות בנדון (להלן: "המסמכים הנלווים").

המערערת טענה כי במסגרת המסמכים הנלווים יש מכתבי הערכה/המלצה/חוות דעת שניתנו על ידי אנשי האקדמיה ואשר הוגשו לועדות השונות בהן נדון עניינו של המשיב. מסמכים אלו ניתנו לטענתה תוך התחייבות כלפי נותניהם, כי הם ישמשו אך ורק לצורך דיון בועדות השונות בעניינו של המשיב, תוך שמירה על סודיות מוחלטת בכל הנוגע לתוכן ולזהותו של מוסר ההמלצה/חוות הדעת.

לדידה של המערערת, בחשיפתם של מסמכים אלה תופר ההתחייבות כלפי נותנם ויפגע החופש האקדמי מהטעם שאנשי אקדמיה ימנעו מעתה ואילך ליתן חוות דעת בענייני קידום עמיתיהם.

ענין המסמכים הנלווים נדון בפרשת עוז בבית הדין הארצי לעבודה והן בבג"ץ עוז.

בסעיף 27 לפס"ד של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת עוז, מתייחסת כב' השופטת ארד לנושא זה, ולהלן פסיקתה:

"שונה היא המסקנה באשר לבקשת המערערים לחייב את האוניברסיטה לגלות להם חומר נוסף שעמד בפני ועדת הבדיקה, ובו מכתב של שלושה מורים בחוג ותשובת הדיקן לאחד מהם; ארבעת מכתבי תלונה נגד מורים בחוג; מכתב של מורה בחוג ביחס למכתב תלונה של סטודנט; ודו"ח שהגיש מורה בחוג (להלן: "החומר הנוסף"). המשותף למסמכים אלה הוא המידע העלול להימצא בהם בנוגע לצד שלישי, או שגילוי מידע זה עלול לפגוע בצנעת הפרט של אחרים. לפיכך, מחייב איזון האינטרסים הבאת מסמכים אלה לעיונו של בית הדין האזורי, אשר יחליט על מחיקת פרטים שפגיעתם רעה במי שאינם נוגעים לעניין, ועל האפשרות להביא את המסמכים לעיון המערערים מבלי שגילויים יגרום נזק לאינטרס של צד שלישי". (ההדגשה שלי – א.ל.).

בסעיף 24 לבג"ץ עוז, מפי כב' שופטת חיות, מאומצת גישתה של כב' השופטת ארד בפרשת עוז, כמצוטט לעיל ונפסק בו:

"בנסיבות אלה, בצדק ניתן על ידי בית הדין הארצי משקל מסוים לאינטרסים של המתלוננים והעדים כנגד צד ג' להליך שבנדון, בקובעו כי מן הפרוטוקולים של ועדת הבדיקה שטרם נמסרו לעיון המשיבים יושמטו שמות הדוברים וכל פרט מזהה לגביהם, ובאשר למסמכים האחרים קבע כי אלה יובאו לעיונו של בית הדין האזורי "אשר יחליט על מחיקת פרטים שפגיעתם רעה במי שאינם נוגעים לעניין, ועל האפשרות להביא את המסמכים לעיון (המשיבים) מבלי שגילויים יגרום נזק לאינטרס של צד שלישי". בכך איזן בית הדין הארצי בין זכותם של המשיבים לקבלת החומר ובין האינטרס של המתלוננים והעדים כצד ג' כי למצער לא ייחשף יותר ממה שנדרש למשיבים באמת לצורך ניהול הוגן של תביעתם". (ההדגשה שלי – א.ל.).

13. אימוץ ההלכה הפסוקה דלעיל בעניינו, מוביל למסקנה, כי כדי לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים וכדי להמנע מגרימת נזק לצדדים שלישיים, המערערת תמציא לעיונו של בית הדין את אותם מסמכים נלווים, ובית הדין יעיין בהם וימחק פרטים שגילויים עלול לחשוף את זהות נותנם ולגרום נזק לאינטרס שלהם. לאחר מכן יוכל המשיב לעיין במסמכים כאמור.

14. אשר על כן, הננו מקבלים את הערעור וקובעים כדלקמן:

א. המערערת תמציא למשיב תוך 14 יום מהיום את העתק הפרוטוקולים של ועדות המינויים שדנו בעניינו, תוך מחיקת ו/או השמטת שמות הדוברים ופרטים מזהים לגביהם.

ב. בנוסף, המערערת תמצא לבית הדין במעטפה סגורה, תוך 14 ימים מהיום את כל המסמכים הנלווים שהוגשו לועדות המינויים שדנו בעניינו של המשיב, לרבות חוות הדעת המקצועיות שהוגשו, הקשורות בעניינו.

למעטפה זו תצרף המערערת הודעה המתייחסת לכל אחד מהמסמכים הנלווים ובה יצויין אילו פרטים יש לטענתה למחוק מהם, כדי לא לחשוף את זהות נותנם ולגרום נזק לאינטרס שלו, (להלן:
"ההודעה"
).

בית הדין יעיין במסמכים הנלווים עצמם ובהודעת המערערת וימחוק מהמסמכים הנלווים, אם ימצא לנכון, את הפרטים שעלולים לחשוף את זהות נותנם ו/או לגרום נזק לאינטרס שלו.

לאחר מחיקת הפרטים כאמור, אם בכלל, יימסרו המסמכים הנלווים לעיון המשיב.

15. המשיב ישא בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דינה, לאור קבלת הערעור, בסך כולל של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, לתשלום תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום כ"ד באדר, תש"ע (10 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

נ.צ. – מר בנדה משה

(עו')

נ.צ. – מר סיוון אלברט

(מע')

אב"ד – א. לקסר, שופטת

קלדנית: אורית משולם.