ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לנצמן-נוסקין - המל"ל :


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בש 001001/10

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

בעניין:

קרול עזר

המבקשת

נ ג ד

מדינת ישראל/משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

ע"י ב"כ עו"ד

ספורי מוחמד

המשיבה

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד לבקש להישפט כנגד קנס מנהלי אשר הוטל על המבקשת ביום 28.6.09.

2. עובדות המקרה:

א. ביום 21.2.05 נערכה ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת בבית האריזה "פרי נאות גולן" במושב נאות גולן, בו נמצאו שני עובדים זרים.

ב. בעקבות אותה ביקרות ביום 22.6.05 הוטל קנס מנהלי כנגד "שותפות פרי גולן שמש" בגין העסקת שני עובדים שלא כדין ומבלי שהשותפות התקשרה עמם בחוזה עבודה.

ג. כנגד הודעת הקנס ההיא, הוגשה בקשה להישפט, בעקבותיה הוגש כתב אישום כנגד השותפות והשותפים שלה – המבקשת ומר משה רודף שלום, בתיק פ 1023/08. בתיק שנוהל בעקבות כתב האישום נשמעו הוכחות ולאחר מכן הגישה המשיבה, בהסכמת הנאשמים שם, בקשה לביטול כתב האישום בהתאם לסעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן:"חוק סדר הדין הפלילי"). פסק הדין המבטל את כתב האישום ניתן על ידי כב' השופט מירון שוורץ ביום 18.5.09.

ד. כנגד המבקשת הוטל קנס חדש בגין אותה ביקורת מיום 21.2.05 בשל "העבדת שני עובדים זרים ללא התקשרות עימם בחוזה עבודה בכתב", בניגוד לסע' 1ג ו-2(ב) (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991. הודעת הקנס נמסרה למבקשת ביום 27.7.09.

ה. המבקשת הגישה בקשה לביטול הקנס, שנדחתה על ידי המשיבה, ונשלחה על כך הודעה שנתקבלה ביום 9.11.09.

ביום 10.11.09 הגישה המבקשת בקשה חוזרת לביטול הקנס, שאף היא נדחתה ביום 8.12.09.

ו. ביום 3.1.10 הגישה המבקשת בקשה להישפט, שנדחתה על ידי המשיבה ביום 6.1.10 בעקבות איחור בהגשתה – החל מההודעה על דחיית הבקשה לביטול 9.11.09 ועד להגשת הבקשה היה איחור של כ-24 ימים.

3. להלן עיקר טענות המבקשת:

א. המבקשת סברה כי כבר נשפטה בהליך הקודם, עת בוטל כתב האישום, וכי מדובר בטעות של המשיבה.

ב. העובדים הועסקו לפי חוזים על שם המבקשת והשותף מר משה רודף שלום שהוצגו בפני המפקחים במועד הביקורת.

4. להלן עיקר טענות ב"כ המשיבה:

א. המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה זמן רב יותר מ-25 ימים, מבלי שהוכיחה כל טעם מוצדק או סביר המצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה דנן כנדרש על פי דין.

ב. מתן הארכה כמבוקש יהיה מנוגד לתכלית החקיקה של חוק העבירות המנהליות.

5. הארכת מועד לבקשה להישפט - הוראות הדין הרלוונטיות:

סעיף 8 (ג) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן:"חוק העבירות המינהליות") קובע כי המועד להגשת בקשה להישפט בעבירות עליהן חל החוק הוא 30 ימים מיום קבלת הודעת הקנס.

סעיף 13 לחוק העבירות המינהליות, מקנה סמכות לבית המשפט או לבית הדין לדון בבקשה להישפט, אף אם הוגשה באיחור, כאשר סעיף 13(ב) קובע:

בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור.

אם הוגשה בקשה לביטול קנס, מירוץ המועד להגשת הבקשה להישפט מתחיל החל מהמצאת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול קנס.

כך, נקבע בסעיף 8 (ה) לחוק העבירות המנהליות:

"מי שהגיש בקשה לביטול הודעה, כאמור בסעיף זה, אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו;

דחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול הודעה, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה".

6. דיון והכרעה:

כאמור, אין חולק כי במקרה שבפניי המועד להגשת בקשה להישפט חלף.

הקריטריונים להארכת מועד לבקשה להישפט במקרה של עבירות מינהליות שבסמכות של בית הדין לעבודה נקבעו בפסק דין שניתן לאחרונה – עפא 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 12.3.06, טרם פורסם), אשר עליהם חזר בית הדין הארצי בעפא 12/05 איכרי ראש פינה –אגודה שיתופית חקלאית נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 10.5.06, טרם פורסם, להלן: פס"ד "איכרי ראש פינה") שם נקבע כי אמת המידה, אשר ראוי שתנחה את בתי הדין בבואם להכריע בבקשות כגון זו שבפניי, היא של טעם מוצדק או סביר לאיחור. נאמר באותו פסק דין:

מתן ארכה סבירה, מטעמים מוצדקים או סבירים, במקרים המתאימים, לא מהווה פגיעה בתכלית החוק ומאפשרת ביקורת של גוף שיפוטי על ההחלטה.

במסגרת השיקולים שעל בית-הדין לשקול בבואו להחליט האם להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט אם לאו, עליו לתת את הדעת על שיקולים מסוגים שונים, סובייקטיבים ואובייקטיבים. נקודת המוצא תהא תדיר, העובדה שהמחוקק מצא לנכון לתחום את המועד להגשת בקשה להישפט וקצב לכך 30 ימים בלבד; זאת בהתאם למטרות ולתכלית המונחות ביסוד חוק העבירות המינהליות - ומכאן:

יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, היקף ביצוע העבירה.

בחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד.

בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם המדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין.

בנוסף, יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס.

בפסק הדין איכרי ראש פינה נקבע כי התארכות ההליכים מאז עריכת הביקורת של המשיבה, שבה התגלתה העבירה לכאורה, עד למסירת הודעת הקנס, מעידה כי המדינה עצמה לא הצליחה לבצע את ההליך בצורה יעילה ומהירה, בעוד שהיא עומדת בדקדקנות על המועדים הקבועים להגשת הבקשה להישפט. נפסק שם כי התנהלות זו איננה בבחינת התנהלות הולמת.

בגין אותה ביקורת שנערכה במשק של המבקשת, שבו היא שותפה של מר משה רודף שלום, הוטלה הודעת קנס קודמת שבגינה הוגשה בקשה להישפט והוגש כתב אישום, בהתחלה כנגד השותפות ולאחר שהתברר כי מדובר בשותפות לא רשומה, תוקן כתב האישום כנגד השותפים עצמם. הליכים אלו הסתיימו בביטול כתב האישום בהסכמת הצדדים, בהתאם לאמור בסעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

לאחר מכן שלחה המשיבה הודעת קנס נוספות למבקשת, הפעם רק בגין עבירה של העסקת העובדים ללא חוזה בכתב.

המבקשת טענה כי היא סברה שמדובר בטעות של המשיבה, מאחר שכבר היו הליכים בגין אותה עבירה ועל כן ביקשה לבטל את הקנס.

המבקשת מעלה טענה של טעות משפטית לגבי המשמעות של מחיקת כתב האישום לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, בסברה כי ביטול זה מהווה "מעשה בית דין" וכי נפלה טעות עת נשלחה הודעת קנס חדשה.

לאחר שקיבלה המבקשת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול הקנס, ביקשה "עיון חוזר" בהחלטה. נכון הוא שאין בבקשה זו כדי להאריך את המועד להגיש בקשה להישפט, מועד שמרוצו מתחיל כאשר מתקבלת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול הקנס. אולם, יש ב"טעות משפטית" זו טעם סביר אשר יכול להצדיק את האיחור. יש להתחשב בכך כי הודעת הקנס הראשונה – שנשלחה ל"שותפות" שאינה אישיות משפטית רשומה, הייתה בגין העבירה של העסקה שלא כדין (בנוסף להעסקה ללא חוזה עבודה), עבירה שלא מופיעה בהודעת הקנס הנוכחית.

בנוסף, יש להתחשב בטענות ההגנה של המבקשת, אשר טענה כי העובדים הועסקו כדין, בהתאם לחוזים בכתב, שאף הוצגו בפני המפקחים במועד הביקורת.

בהתחשב במידת האיחור, סיבותיו וטענות ההגנה של המבקשת, אני סבורה כי קיימות נסיבות אשר מצדיקות להאריך את המועד לבקשה להישפט.

7. לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה ומאריכה את המועד כמבוקש.

ניתנה היום כ"ד באדר, תש"ע (10 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

עידית איצקוביץ, שופטת

מירית



מעורבים
תובע: דורה לנצמן נוסקין
נתבע:
שופט :
עורכי דין: