ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבראהים נגד המוסד לביטוח לאומי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002771/09

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

08/03/2010

ע"י ב"כ עוה"ד

מוויס כמיל

המערער

- נגד -

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עוה"ד

שי צדקה

המשיב

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים (נכות נפגעי עבודה - להלן: "הוועדה"), אשר התכנסה ביום 21/9/09 ואשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה מיום 7/3/09.

2. המערער, יליד 1943, נהג אוטובוס, נפגע בגבו, בתאונת עבודה שארעה לו ביום 14/2/99.

3. מהלך הדיון

הודעת הערעור הוגשה, תחילה, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה והועברה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, כדי לקיים סמכות מקומית.

בתאריך 20/1/10 היה אמור להשמע הערעור אולם המערער, אשר הגיש מספר ימים קודם למועד זה בקשה לפטור אותו מלהתייצב לדיון, לא התייצב במועד זה, חרף העובדה שבית הדין לא נעתר לבקשתו.

ביום 24/1/10 הצדיק המערער את אי הופעתו לדיון וכן הודיע על ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, לפיה פסק הדין בערערו יינתן על סמך הודעת הערעור, על סמך טיעונים שיגיש המשיב ולאחר שתינתן למערער האפשרות להגיב לטיעונים אלו.

ביום 25/1/10 נתן בית הדין תוקף של החלטה להסכמה הדיונית הנ"ל ואכן ביום 15/2/10 הגיש המשיב את עיקרי הטיעון מטעמו וביום 3/3/10 הגיש המערער את תגובתו לעיקרי הטיעון שהגיש המשיב.

4. להלן טענות ב"כ המערער:

א. טעתה הוועדה משקבעה למערער 0% אחוזי נכות למרות שבסעיף ה"סיכום ומסקנות" ציינה כי למערער הגבלה קלה בתנועות.

ב. טעתה הוועדה משקבעה כי ההגבלה בתנועות ע"ש של המערער אינה קשורה לתאונה אלא לשינויים ניווניים.

ג. לאחר האירוע התאונתי המשיך המערער לעבוד למרות שסבל מכאבים בגב התחתון וזאת מחשש שיפטרו אותו.

ד. עובר לתאונה, לא סבל המערער מ"בעיות בגב".

ה. מאז התאונה סבל המערער מכאבים שהחמירו לאחרונה (בשנת 2008).

ו. השינויים הניווניים שהיו למערער לא גרמו למצב של הגבלה בתנועותיו ואין כל תיעוד רפואי לפיו היתה הגבלה שכזו, עובר לתאונה.

ז. טעתה הוועדה עת לא ערכה חשבון עו"ש כנדרש בפסיקה - הווה אומר, עת לא פרטה מהם אחוזי נכותו הנוכחית של המערער ומה היו אחוזי נכותו עובר לתאונה, תוך התבססות על מסמכים רפואיים.

ח. טעתה הוועדה עת לא בחנה את האפשרות שהשינויים הניווניים שמצאה בשנת 2009, בגבו של המערער, מקורם בתאונה משנת 1999.

ט. יש להורות על החזרת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתערוך חשבון עו"ש כנדרש.

5. להלן טענות ב"כ המשיב:

א. הוועדה האזינה לתלונות המערער, רשמה אותן בפרוטוקול, עיינה במכתב הערר שהגיש בא כוחו וכן עיינה במסמכים הרפואיים שהגיש במהלך הבדיקה.

ב. הוועדה ערכה למערער בדיקה מדוקדקת ומצאה כי הוא סובל מהגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני.

ג. הוועדה עיינה בדיסק C.T וציינה כי את הממצאים המופיעים בו תוך התייחסות לכך שכל השינויים שנצפו הם ישנים ואינם קשורים לתאונה הנדונה.

ד. הוועדה ציינה, מפורשות כי בבדיקת ה-C.T אין ממצאים חבלתיים גרמיים, הווה אומר מדובר בממצא השולל בוודאות את האפשרות כי ההגבלות הן כתוצאה ישירה מהתאונה.

ה. הוועדה אף ציינה כי בתיקו הרפואי של המערער קיימת עדות לכאבי גב תחתון כרוניים, כבר משנות ה - 80 וכן מתייחסת לשחיקה קשה שמצאה בדיסק בגובה L4-5 .

יש לציין כי ב"כ המשיב צירף לעיקרי טיעוניו, מסמכים רפואיים שעמדו בפני הוועדה ואשר יש בהם, לטענתו, כדי לבסס את טענתה הוועדה למצב קודם של בעיות בע"ש מותני.

ו. הוועדה אף ציינה כי השינויים הניווניים ושחיקת הדיסקים של המערער קשורים לעבודתו (נהג אוטובוס), במשך שנים, ועל כן השינויים הניווניים בגבו אף מוקדמים לגילו.

ז. הוועדה נימקה את מסקנותיה בצורה מפורטת וברורה וניתן להבין את הלך מחשבתה, כאשר הגיעה למסקנותיה, התואמות את ממצאיה ואת בדיקתה.

ח. הוועדה עיינה בכל החומר הרפואי שהונח לפניה, לרבות בתוצאות בדיקות ההדמייה ולא נפל כל פגם בהתנהלותה.

6. דיון והכרעה

בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מוגש ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הוועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נמצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת [עבל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213].

מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה שמעה את תלונות המערער ואף עיינה בטענות שפרט בא כוחו, במסגרת הערר מיום 7/4/09.

הוועדה אף עיינה בתיעוד הרפואי שהגיש לה המערער והיתה מודעת לטענותיו לפיהן:"..לא היו לי בעיות בגב, טרם התאונה ואחרי 8-2007 היתה החמרה רצינית. הכאבים הם כרוניים. מאז התאונה שארעה לפני 10 שנים. לא היו בעיות קודמות בגב. הגיש תביעה אח"כ פחד שיפטרו אותו. מאז לקח כל הזמן תרופות. מ - 2008 החמיר המצב ומאז סובל פיזיותרפיה לא עזרה. מקבל אטופן...".

הוועדה היתה מודעת לטענות המערער לפיהן הוא מתקשה בעמידה ממושכת.

הוועדה עיינה בממצאי בדיקתC.T מיום 15/7/08 וציינה:

"לפי תשובת CT 15/7/08 בקע צדדי ימני מסויד, במרווח L4 - L3 בלט דיפוזי נרחב L5-L4, גם לחץ על השק הדוראלי. בלט אנולרי דיפוזי מסוים בגובה S1-L5, מעיון בדיסק CT (ד"ר גרשון" יש לציין ... אנטומי של ע"ש מותני שמור אין ממצבים חבלתיים גרמיים בכל השינויים הניווניים שצויינו הם ישנים מלפני שנים רבות ולא קשורים לתאונה הנדונה".

הוועדה הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה, כדלקמן:

רגישות בגב תחתון ללא ספאזם של השרירים. מבחן לסג בישיבה שלילי דו צדדי (... מצוין כאבים ב-70 מעלות) מבחן לסג בשכיבה חיובי ... 60 מעלות ומשמאל 40 מעלות. תחושה תקינה וסימטרית.. גס תקין וסימטרי בכל קבוצות השרירים ... של גיד הפיקה ואכילס תקינים וסימטריים. כיפוף ע"ש מונתי 50 מעלות, יישור 15 מעלות, ... לצדדים 20 מעלות לכל צד".

בעקבות הבדיקה הקלינית קבעה הוועדה כי "קיימת הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני ללא חסר נוירולוגי".

הוועדה עיינה בתיקו הרפואי של המערער ומצאה כי "כאבים בגב התחתון 'כרוניים' החלו" מסקנתה של הוועדה מהאמור לעיל היתה כי:"השינויים הנווניים הקשים בעש מותני ובעיקר בין חוליות L5-L4 מלווה בשחיקה קשה של מרווח הדיסק ...... ואוסטיאופרטים ב2 הצדדים. בקע הדיסק עם לחץ על השק ה.... במידה והוא חבלתי, גורם לכאב ניכר ומיידי ולא מופיע דווקא לאחר מס' שנים".

מהאמור לעיל עולה כי מסקנתה של הוועדה לפיה אין לייחס את ההגבלה הקלה שמצאה בתנועות ע"ש מותני של המערער לתאונה משנת 1999, נסמכה על מסמכים רפואיים משנת ה - 80, מהם עולה כי תלונותיו בדבר "כאבים כרוניים", החלו כבר אז וכן בדיקת הדמיה המראה תמונה של שינויים ניווניים בצירוף העובדה כי "בקע הדים עם לחץ על השק התקאלי, במידה והוא חבלתי, גורם לכאב ניכר ומיידי ולא מופיע דווקא לאחר מספר שנים".

מאחר והוועדה מצאה כי קיימת, אצל המערער, הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני הרי שהיה עליה לבצע חשבון עובר ושב בהתאם להלכה הפסוקה ולשקול האם ניתן לקבוע שאילו היה המערער נבדק טרם התאונה שארעה לו בשנת 1999, היתה נקבעת לו נכות התואמת להגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני (10%).

ובכל הקשור לדרך שבה ניתן, על פי ההלכה הפסוקה, לקזז שיעור כלשהו מדרגת נכות, על סמך "מצב קודם", שהיה קיים טרם התרחשות התאונה הנדונה, בדרך של חשבון עובר ושב, ראו את הניתוח המקיף שערך כבוד השופט חיים ארמון בבל (נצרת) 1706/04 עאמר מרג'יה נ. המוסד לביטוח לאומי (24/6/05) וכן ראו הדברים שנקבעו בדב"ע ל/0-11, סימן טוב נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 133, ולפיהם:

"מציאתם של מום או מחלה אצל הנפגע בעבודה מלפני החבלה, עדיין אין בהם כדי לפסול את זכותו של הנפגע לקיצבת נכות, אלא מחייבים הבאה בחשבון את דרגת הנכות שהיתה לנפגע עובר לפגיעה, בקביעת דרגת הנכות החדשה.... עורכים כביכול חשבון עובר ושב. מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לנפגע לפני הפגיעה , ומזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו על ידי הוועדה, וההפרש בין השניים נותן את דרגת הנכות של הנפגע, עקב הפגיעה".

משלא כך פעלה הוועדה ומשהיא אף לא הצביעה על מסמך רפואי, עובר לתאונה, בו צויינה הגבלה קלה או אחרת בתנועות ע"ש מותני של המערער, הרי שיש לקבל את הערעור.

7. לסיכום

לנוכח המפורט לעיל, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתערוך לו חשבון עובר ושב, בהתאם להלכה הפסוקה וכמובהר בסיפא של סעיף, 6 דלעיל.

8. הוצאות

בנסיבות העניין, והואיל והמערער חסך לעצמו את ההתייצבות לדיון שהיה קבוע ליום 20/1/10, הריני מחייבת את המשיב לשלם לו רק 1,200 ₪ בגין הוצאות משפט ובגין בשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק.

הסכום הנ"ל ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

9. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ב באדר, תש"ע (8 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

ענבל



מעורבים
תובע: אבראהים יוסף
נתבע:
שופט :
עורכי דין: שי צדקה,מוויס כמיל