ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פנחס עזיז נגד ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ :


בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

א 014931/08

בש"א 6276/09

לפני:

כב' השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה

תאריך:

31/01/2010

בעניין:

פנחס עזיז

התובע

נ ג ד

ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

הנתבעת

החלטה

בפני בקשה להבאת ראיות לסתור או לחלופין, להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי.

התובע, יליד 1956, היה מעורב בתאונת דרכים שהנה אף בבחינת תאונת עבודה, שהתרחשה ביום 27/12/06.

ועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי תקנה (48) (2) (ב) בשל "אי – יציבות אחורית קדמית עם התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף."

אלא, שהתובע טוען, כי הועדה לא התייחסה לליקוי נוסף ממנו הוא סובל והוא – פגיעה ניכרת במיניסקוס לפי תקנה 48 (2) (ז), הנלמדת מחוות דעת רפואית שהמציא, ערוכה על ידי ד"ר קאופמן וכן תיעוד רפואי, לרבות ובמיוחד דו"ח ניתוח.

לחלופין, עותר התובע להורות על מינוי מומחה רפואי בנושא ההחמרה הצפויה בברכו.

הנתבעת מתנגדת לבקשה על שני חלקיה.

לטענתה, בעניינו של התובע נתכנסו שתי ועדות רפואיות, האחת שדנה בנכויות הזמניות ובנכות הצמיתה (19/07/07) והשנייה שדנה בהפעלת תקנה 15 (28/01/08), כאשר בפניהן אף עמדה חוות הדעת הרפואית של ד"ר קאופמן ומשכך, עמד החומר הרפואי כולו לנגד עיניה ולא נפגעה זכות כלשהי של התובע.

ככל שמדובר בבקשה למינוי מומחה רפואי בשל החמרה עתידית אפשרית – הנתבעת טוענת, כי משבחר התובע במסלול של פנייה למל"ל – לא יוכל כעת לדלג אל מסלול המומחה הרפואי.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המצויים בתיק, נחה דעתי, כי דין הבקשה שבפני להידחות.

ההלכה היא, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור "רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוג' למקרים כאלה יכול לשמש מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו ע"י הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית המשפט. מקרה אחר הוא כשבפני הועדה הרפואית של המוסד, עובדות רלבנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, שלו היו בפניה ודאי היו מביאים לתוצאה שונה..." (ראה ע"א 5779/90, פדי' מה (4) 77).

ומה בענייננו?

ביום 19/07/07 נתכנסה הועדה בעניינו של התובע, כאשר בפניה – תביעת התובע; מכתב שחרור מבית החולים "שערי צדק"; גיליון רפואי – קופת חולים; גיליון רפואי – רופא המוסד.

במהלך הבדיקה – הגיש התובע את חוות דעתו של ד"ר קאופמן וכן מכתב מרופא תעסוקתי.

בפרק "סיכום ומסקנות" ציינה הועדה כך – "הועדה עיינה בסיכום מחלה שערי צדק. מתואר קרע מלא A.CC וקרעים במינסקוסים שעברו הטריה וכן נמצאו שינויים ניווניים...

המצב סופי. הועדה קובעת נכות בשיעור 20$ לפי 48 (2) (ב) בגין אי יציבות קדמית של הברך... הועדה עיינה בחוה"ד של ד"ר קאופמן נשה דיון לגבי פגיעה בברך אך נתנו אחוזי נכות לגבי ע"ש מותני כנראה בטעות ולפיכך, לא ניתן להתייחס לחוו"ד זו." (הדגשה שלי – א.ב.נ.).

מן המפורט לעיל עולה – כי הנתונים כולם עמדו בפני הועדה וכי זו התייחסה גם לליקוי במיניסקוס – וממלא לא נסתר מעיניה "עניין רלבנטי חשוב".

העובדה, כי הועדה קבעה נכות צמיתה בשיעור מסוים מכח תקנה מסוימת – אינה עילה למתן הבאת ראיות לסתור.

ככל שמדובר באפשרות החמרה עתידית – הרי משבחר התובע לנהל תביעתו לפי סעיף 6 ב', לא יוכל כעת לדלג לו למסלול אחר ולבקש מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

יוכל התובע למצות את ההליכים בפני המל"ל.

לאור כל האמור – דין הבקשות שבפני להידחות.

אין צו להוצאות.

הצדדים יגישו תחשיבי נזק, בהתאם להחלטה נפרדת.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום י' בשבט, תש"ע (25 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

אתי באוםֿֿניקוטרה, שופטת

עינת נעמי ישראלי


מעורבים
תובע: פנחס עזיז
נתבע: ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
שופט :
עורכי דין: