ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עודד הררי נגד מדינת ישראל-משרד :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו

עב 012699/08

בפני:

כב' השופטת בן-יוסף חנה

תאריך:

31/01/2010

בעניין:

עודד הררי

ע"י ב"כ עו"ד

גולן ערן

המבקש

נ ג ד

1 . מדינת ישראל-משרד הבטחון

ע"י ב"כ עו"ד קרן יוסט דון יחיא מפת"א

2 . חב' מיקוד בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

שלמה בכור

המשיבים
החלטה

בקשת המבקש היא לחייב המשיבה 1 בגילוי מסמכים ספציפיים המפורטים בבקשה.

להלן פירוט המסמכים שגילויים מבוקש: -

א. המסמך המקורי עליו נדרש המבקש לחתום ואשר בגינו החלה הפרשה.

ב. העתק מהתלונה על המבקש כאמור בסעיף 17 לתגובת המדינה בבקשה למתן סעדים זמניים.

ג. פרוטוקול חקירתו של המבקש במלמ"ב.

ד. הוראות המל"ב בנוגע לביצוע בדיקות פוליגרף לרבות מקור סמכותו לבצע בדיקות פוליגרף.

ה. כל מסמך אחר ולפיו מבוטל סיווגו הבטחוני של המבקש או כל מסמך אחר של המשיבה הנוגע לסיווג המסמך האמור להפסקת עבודתו של המבקש או ביצוע בדיקת פוליגרף על ידי עובדי המשיבה 2 המוצבים אצל המשיבה.

ו. העתק ממסמך שכותרתו "הנחיות בנושא הבטחת מידע" הנזכר בסעיף 22 לתגובת המדינה בקשה לסעדים זמניים.

ז. העתק מפרוטוקול החקירה של הבודקת הביטחונית שזומנה לחקירה ביחד עם המבקש,כאמור בסעיף 6 לתצהירו של שטיינברג.

ח. כל מסמך וכל תכתובת שיש למשיבה 1 בנוגע להתארגנות עובדי המשיבה 2 במעבר הגבול בשער אפרים.

ב"כ המבקש מנמק את הבקשה לצירוף המסמכים המפורטים בכך שהמשיבה מס' 1, לא צרפה לתגובתה לבקשה לצו מניעה זמני, כמו גם לכתב התביעה כל מסמך הנוגע למחלוקת בין הצדדים ואף לא את המסמך עליו נדרש המבקש לחתום.

המשיבה מס' 1 בתגובתה ציינה, כי המבקש אינו מועסק על ידה, אלא ע"י חברת מיקוד בע"מ ומאחר וחברת מיקוד בע"מ מסיימת את תפקידה במעבר הגבול בו מועסק המבקש, הרי שלמחלוקת בין המבקש למשיבה מס' 2 הוא מחלוקת כספית בלבד.

מטרת ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים היא לחדד הסוגיות שבמחלוקת שבין הצדדים, זאת כדי לצמצם המחלוקת לייעל הדיון.

מטרת גילוי המסמכים בבית הדין לעבודה נועדה לשם ירידה לחקר האמת, מתוך שמירה על אינטרסים של בעלי הדים.

במקרה זה חלק מהמסמכים המבוקשים כלל אינם רלבנטיים וחלק אחר, נועד למסע דייג פסול שמטרתו אולי יצירת עילות תביעה חדשות.

באשר למסמכים ב' ג' ד' ו-ח' נטען כי כלל אינם ברשות המשיבה מס' 1. מסמכים א' ד' ה' ו' לבקשת המבקש, הינם מסמכים מסווגים שאין המדינה יכולה להציגם בבית הדין, בשל רגישותם הביטחונית, מדובר בהנחיות פנימיות של במלמ"ב בנוגע לביצוע בדיקות פוליגרף ואבטחת מידע.

מהמבקש נתבקשה הסכמה לבדיקת פוליגרף ולא בוצעה בדיקת פוליגרף בפועל ולכן ההליכים הנוגעים לבדיקת פוליגרף, אינם רלבנטיים במקרה זה.

אין בהצגת המסמכים המבוקשים, כדי לשנות המצב העובדתי ואין צורך להציגם.

יש להעדיף את האינטרס של טובת הציבור וביטחון המדינה, שלא לחשוף המסמכים. אם יוחלט שיש צורך להגיש המסמכים, צריך יהיה לקבל בלמ"ס למסמכים ולקיים הדיון בדלתיים סגורות.

ב"כ המבקש הגיש בר"ע לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטת ביניים שדחתה את הבקשה לגילוי מסמכים, בדיון בפני רשמת בית הדין הארצי, קיבלו הצדדים את המלצת ביה"ד הארצי כי ב"כ המבקש יגיש תגובה בכתב לתשובת המדינה ולאחר זאת, תינתן החלטה חוזרת בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

בתשובתו טוען ב"כ המבקש, כי המסמכים המבוקשים חיוניים לתביעה ואף המדינה בתגובתה לא טענה כי המסמכים אינם רלבנטיים, אלא טענה כי מדובר במסמכים מסווגים וכי טובת הצבור ובטחון המדינה, מחייבים שלא לגלותם.

מאחר ועל פי הפסיקה, נושא הרלוונטיות של המסמכים להליך המתנהל, הוא השיקול שיש לנקוט ביחס לגילוי מסמכים. גם תקנה 46 לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין) קובעת, כי השיקול למתן גילוי מסמכים הוא מתן אפשרות לניהול דיון יעיל, באמצעות מסמך רלבנטי, למחלוקת הנדונה.

אין מדובר במסמכים בסיווג בטחוני גבוהה והמדינה אינה יכולה לטעון לחסיונם, משאף לא הציגה תעודת חסיון מכוח פקודת הראיות.

מסמך א' מצוי בידי המבקש ולא ייתכן כי יהיה חסוי בפני בית הדין. התביעה כוללת עילה לפי סעיף 117 א' לחוק העונשין, בנושא מתן צורה של ידיעה סודית לידיעה שאינה סודית, ע"י עובד צבור ולכן על בית הדין לדון ביסודות העוולה, האמורה.

לאחר עיון נוסף בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, בתגובת המדינה ובתשובת המבקש לתגובה, מצאתי כדלקמן:

מתשובת המדינה עלה כי המסמכים ב' ג' ו-ח' שברשימת המסמכים שב"כ המבקש הגיש בקשה לגלותם, אינם מצויים כלל בידי המדינה מסיבות שפורטו אחת לאחת בתגובת המדינה ואילו המסמך ז', כלל אינו רלוונטי לתביעת המבקש ומכל מקום, חלה עליו צנעת הפרט והזכות לפרטיות של עובדת אחרת.

באשר למסמכים א' ד' ה' ו' נטען בתגובת המדינה, כי מדובר במסמכים מסווגים ואין המדינה יכולה להציגם מחמת רגישותם הביטחונית. המדובר בהוראות פנימיות של המלמ"ב, בכל הנוגע לביצוע בדיקות פוליגרף, הנחיות בנושא הבטחת מידע. ההליכים לעצם בדיקת פוליגרף, אינם רלבנטיים למקרה זה .

ב"כ המבקש בתשובתו, מתייחס אף ורק למסמכים שלגביהם נטען כי הינם מסווגים ועקב רגישותם הביטחונית, אין לגלותם. לטענתו, אין המדינה יכולה לטעון לחיסיון ללא מקור חוקי וכי המדינה לא הוציאה תעודת חיסיון, מכוח פקודת הראיות.

עוד טוען ב"כ המבקש, כי לא יתכן כי מסמך שכבר היה בידי המבקש, יהיה חסוי בפני בית המשפט, וכי על המדינה לגלות את "ההנחיות בנושא הבטחת מידע", שכן אחרת לא יוכל המבקש להוכיח את יסודות העוולה הנטענת וכעוד נטען, כי המדינה לא יכולה להסתמך על מסמך בכתב, כאשר היא מסרבת לגלותו לבית המשפט.

באשר למסמך הרביעי, טוען ב"כ המבקש לרלוונטיות השלמת תמליל חקירת העובדת, לאור נסיבות סיום ההעסקה של המבקש.

נוכח תגובת ב"כ המבקש, נראה כי וויתר על מסמכים ב' ג' ז' ח' לבקשה, ועל כן נותר לדון רק בבקשה, בהתייחס למסמכים א' ד' ה' ו' שלגביהם טענה המדינה כי אין לגלותם, נוכח רגישותם הביטחונית.

באשר למסמך 4 ה' - "הנחיות בנושא אבטחת מידע", לא ברור מה הרלוונטיות של המסמך לנושא התביעה ושוכנעתי כי הצורך בשמירת המידע המסווג עקב רגישותו, עולה על האינטרס של המבקש בחשיפתו.

לגבי המסך 4 ו' הרי שוב הרלוונטיות של תמליל חקירת העובדת האחרת לא ברורה, מה גם שלא צורף מסמך המלמד על כך, כי העובדת עצמה וויתרה על זכותה לפרטיות.

משכך, באשר למסמכים 4א' ו-4ד', לאחר ששקלתי את הטיעונים, נראה כי על המדינה לגלות למבקש את המסמך המקורי שעליו נדרש לחתום, המפורט בסעיף 4א' לבקשתו וכן את הוראות המלמ"ב, לגבי ביצוע בדיקות פוליגרף כמבוקש סעיף 4 ד' וזאת נוכח עילות התביעה שמבוססות על פגיעה בחופש ההתארגנות, פיטורין עקב סירוב לבצע בדיקת פוליגרף.

היה והמדינה סבורה כי הסיווג של המסמכים אינו מאפשר הצגתם בפני ב"כ המבקש ו/או בית הדין, תגיש תעודה על פי פקודת הראיות לגביהם, או תימחוק כל פרט במסמכים שבחשיפתו יש משום פגיעה למידע מסווג.

ניתנה היום ט"ז בשבט, תש"ע (31 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

בן-יוסף חנה - שופטת

קלדנית: א.כ.



מעורבים
תובע: עודד הררי
נתבע: מדינת ישראל-משרד הבטחון
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עו"ד,ע"י ב"כ עו"ד