ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלאח נגד מדינת ישראל :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

עפ 004873/09

לפני:

כבוד השופטת חנה בן-עמי

08/12/2009

בעניין:

בשיר סלאח

ע"י ב"כ עו"ד

אנוור אבוקטיש

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ

פרקליטות מחוז ירושלים

המשיב

פסק דין

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט מ' כדורי), מיום 11.10.09, בתיק פל' 343/08 - במסגרתו הוטלו על המערער העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪, פסילה על-תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים, ומאסר על-תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים. כמו כן הופעל עונש מאסר על-תנאי למשך 6 חודשים שהוטל עליו בתיק קודם. זאת, לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח וללא רשיון נהיגה תקף. הערעור מופנה נגד חומרת העונש.

2. ביום 27.4.08 נתפס המערער נוהג בזמן פסילה, ללא פוליסת ביטוח וללא רשיון תקף, לאחר שביום 27.6.07 נפסל רשיונו לתקופה של שנה בתיק ת' 3964/07 (רמלה), בגין הרשעתו בעבירה של נהיגה ללא רשיון תקף. תוקף רשיונו של המערער פג עוד ביום 15.5.01.

3. ביום 5.10.08 הורשע המערער במיוחס לו, שלא בפניו עקב אי-התייצבותו לדיון, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 5,000 ₪, פסילת רישיון לתקופה של 4 שנים, ופסילה על-תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים. המערער הגיש בקשה לביטול גזר-הדין, בנמקו את היעדרותו מהדיון בטעות טכנית. הבקשה התקבלה, וביום 4.12.08 הודה המערער בעובדות כתב האישום, וביקש לדחות את מועד מתן גזר הדין בשלושה חודשים, לשם חידוש רישיונו. המועד למתן גזר-הדין נדחה מפעם לפעם, עד ליום 11.10.09, שאז הספיק המערער לחדש את רישיונו.

במסגרת גזר-הדין, ציין בית משפט קמא כי העבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה, וכי לעבירות שביצע המערער נודעת חומרה יתרה, שכן הוא נתפס נוהג בשעה שהיה תלוי ועומד נגדו עונש של מאסר על תנאי. עוד צוין כי למערער עבר פלילי הכולל מאסר בפועל, וכי תוקף רשיונו פג לפני 7 שנים – פרק זמן ארוך המצביע על חומרת העבירה. לקולא צוין כי העובדה שהמערער אוחז כיום ברשיון נהיגה תקף היא נסיבה מקילה. בהתייחס לאלו, סבר בית משפט קמא כי אין מקום להימנע מהפעלת התנאי ומלהורות על מאסרו של המערער בפועל, אולם יש להימנע מלהטיל עליו עונש נוסף של מאסר בפועל או פסילה בפועל. בהתאם, הוטלו על המערער העונשים דלעיל.

4. המערער טוען כי נוכח המאמץ שעשה כדי לשקם את עצמו, ונוכח העובדה שהצליח לחדש את רשיונו, היה ראוי להטיל עליו עונש חמור פחות, ולמצער לא להפעיל את עונש המאסר על תנאי שהושת עליו בעבר. לטענתו, כניסתו לבית הסוהר תפגע בתהליך שיקומו ובמשפחתו. לפיכך לשיטתו, כיוון שלא הוטל עליו עונש מאסר בפועל בגין העבירה דנן, היה ראוי להפעיל בעניינו את הוראות סעיף 56(א) לחוק העונשין, ולהורות על הארכתה או חידושה של תקופת התנאי שהוטלה עליו בתיק הקודם.

5. למערער עבר פלילי של הרשעה בעבירה של סיוע לאחר במעשה פשע מיום 14.7.03, בגינה הוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים. המערער מחזיק ברשיון משנת 99', אולם רשיונו פג בשנת 2001, והוא חידש אותו רק בסמוך למועד מתן גזר-הדין. לחובתו 9 הרשעות תעבורה קודמות, ביניהן הרשעה בעבירה של נהיגה ללא רשיון תקף (מיום 27.6.07), בגינה הוטל עליו עונש פסילה למשך שנה, ומאסר על-תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים.

6. בהתאם להוראות סעיף 56 לחוק העונשין, האפשרות להארכת התנאי קיימת רק כאשר בית המשפט אינו מטיל על הנאשם במסגרת ההליך דנן עונש מאסר כלשהו, בין אם בפועל ובין אם על-תנאי (יצחק קדמי, על סדר הדין בפלילים (2009), 1699). מכאן, שרק אם לא היה מוטל על המערער עונש מאסר במסגרת ההליך דנן, היה ניתן להאריך לו את תקופת התנאי הקודם. השאלה היא האם בנסיבות המקרה, היה ניתן להסתפק בעניינו של המערער בפחות מהטלתו של עונש מאסר על-תנאי.

7. עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה (ראו: רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (26.5.05)). ככלל, המדיניות בפסיקה מעודדת הטלת עונש מאסר בפועל בגין עבירה זו, קל-וחומר כאשר הוטל על העבריין עונש של מאסר על-תנאי בגין עבירה דומה (ראו: רע"פ 6115/06 מ"י נ' אבו-לבן (8.5.07)). בענייננו, עונש המאסר על-תנאי שהוטל על המערער בתיק הקודם אמנם הוטל בשל עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף, שהינה עבירה חמורה פחות, אולם הוא כלל תנאי נוסף לפיו לא יעבור המערער עבירה של נהיגה בזמן פסילה. בנסיבות בהן המערער לא החזיק במשך תקופה ארוכה (בת כשבע שנים) ברישיון תקף, יש בעבירות בהן הורשע משום חומרה יתרה. עם זאת, בית משפט קמא התחשב בהליך שיקומו של המערער ובכך שחידש בינתיים את רישיונו, כאשר החליט שלא לגזור על המערער עונש פסילה בפועל, לא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, והסתפק בהטלתו של עונש המאסר על-תנאי – מה שגרר בהכרח את הפעלתו של התנאי הקודם. מכאן שאין יסוד לטענת המערער לפיה החמיר בית המשפט בעונשו.

7. בהתייחס לאלו, דין הערעור להידחות.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים ביום 20.12.09 בשעה 8:30.

ניתן היום כ"א כסלו התש"ע (8 בדצמבר 2009) במעמד הצדדים.

חנה בן-עמי, שופטת



מעורבים
תובע: בשיר סלאח
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: פרקליטות מחוז ירושלים,אנוור אבוקטיש