ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד מימרן נגד חזן :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בשא005294/09

א 3047/09

לפני:

כב' השופט עודד שחם

תאריך:

29/11/2009

בעניין:

עו"ד משה מימרן

ע"י ב"כ עו"ד

מבקש

נ ג ד

חזן ויסטלבה

ע"י ב"כ עו"ד

ירון מויאל

משיבה

החלטה

בפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני.

1. צו העיקול הוטל על פי צד אחד. בעקבות הגשת הבקשה לביטול התקיים דיון במעמד שני הצדדים. הוגשו טיעונים בכתב על ידי הצדדים. אין חולק, כי במצב האמור רובץ נטל השכנוע על המשיבה, היא המבקשת המקורית וכי "סדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא(3) 789 (1997) בעמוד 800).

2. על רקע זה, אדון עתה בטענות העיקריות של הצדדים.

פקיעת צו העיקול הזמני

3. (א) כאמור לעיל, מעיקרו של דבר, ניתן צו העיקול הזמני ביום 25.2.09. צו העיקול שניתן, על סך של 100,000 ₪, שיקף קבלה חלקית של הבקשה. בקשת רשות לערער שהוגשה לבית המשפט המחוזי בעניין זה התקבלה בהחלטה מיום 20.5.09. בהמשך לכך, הוצא ביום 26.5.09 צו עיקול זמני על מלוא סכום העיקול שהתבקש מלכתחילה. לטענת המבקש, על פי התקנות יש להמציא את המסמכים הנוגעים בדבר תוך 3 ימים (תקנה 367(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, להלן - התקנות). המבקש טוען כי המסמכים הומצאו לו אך ביום 18.6.09. על פי הטענה, במצב דברים זה, פקע צו העיקול הזמני (תקנה 370(3) לתקנות).

(ב) לטענת המשיבה, מסמכי העיקול בדבר הסכום המקורי הומצאו למבקש עוד בחודש מרץ 2009. מכאן, כי המבקש ידע על עצם העיקולים, הגם שלא על סכום העיקולים המלא. המשיבה טוענת, כי בכל מקרה היה איחור של שלושה חודשים בהגשת הבקשה לביטול העיקולים, אשר הוגשה ביום 21.6.09, וכי על רקע זה יש לדחות את בקשת הביטול.

4. תקנה 367(ב) לתקנות קובעת, לעניין צו זמני שניתן על פי צד אחד, כי

"העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה"

תקנה 370(3) לתקנות קובעת, כי סעד זמני יפקע (3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

5. במקרה זה, אין מחלוקת כי הופרה מצוות תקנה 367(ב). מועד המסירה של הצו המתוקן חרג במידה ניכרת מזה הקבוע בתקנות. על רקע זה עולה השאלה, האם קיימים במקרה זה טעמים מיוחדים לקבוע כי הסעד הזמני לא פקע.

6. (א) בהקשר זה יש להביא בחשבון כי המשיבה לא נתנה טעם של ממש לאי קיום החובה הקבועה בתקנות. עם זאת, עולה מן החומר כי המבקש ידע על הצו המתוקן עוד בטרם הומצא לו. המועד המדויק של ידיעה זו לא הוברר.

(ב) עוד יש להביא בחשבון, כי מטרתה של תקנה 367 היא להביא לידיעתו של בעל דין את העובדה שניתן בעניינו צו על פי צד אחד, תוך פרק זמן קצר, על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו. המבקש ידע על הצו שניתן מלכתחילה, ואף על הבקשה ושיעורה, אשר הומצאו לו מבעוד מועד. בקשות ארכה שהוגשו לבית המשפט בהמשך לכך מלמדות, כי המבקש התכוון בכל מקרה לעתור לביטול הצו. האיחור נגע למסירתו של צו, אשר הסכום בו תוקן.

(ג) התיקון בסכום נשוא העיקול היה משמעותי. עם זאת, אין למבקש טענות מפורטות לעניין סכום העיקול. לעומת זאת, חלק ממשי מטענותיו של המבקש נוגעות לעצם העיקול והשלכותיו עליו. לעניין זה אין משקל רב לסכום העיקול, הוא העניין שהשתנה בעקבות תיקון הצו המקורי שניתן.

(ד) אני סבור כי בנסיבות האמורות, קביעה כי צו העיקול פקע בשל האיחור האמור אינה מידתית. בנסיבות העניין, האיחור במסירת הצו לא גרם פגיעה ממשית בציפיה ראויה להגנה של המבקש, הן במישור המהותי והן במישור הדיוני. במצב זה יש משום טעם מיוחד להורות, כי צו העיקול לא פקע, חרף האיחור האמור.

7. במאמר מוסגר אוסיף, כי נוכח העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, לפיה הצו המתוקן הומצא למבקש ביום 18.6.09, הרי שבאותו מועד החל מירוץ המועדים להגשת בקשה לביטולו של הצו המתוקן. לפיכך, הגשת הבקשה לביטול צו העיקול על ידו ביום 21.6.09 אינה נגועה באיחור כלשהו.

פגם בהליכים בבית המשפט המחוזי

8. המבקש טוען כי בהליכים בבית המשפט המחוזי נפל פגם, הואיל והגשת הבקשה בצורה ובתוכן בהם הוגשה הטעו את בית המשפט המחוזי. דין טענה זו להידחות. ככל שלמבקש טענות לעניין ההליך בבית המשפט המחוזי, עליו לנקוט בהליך מתאים בפניי הערכאה המוסמכת. בית משפט זה אינו מקיים הליכי ביקורת שיפוטית על ההליכים בבית המשפט המחוזי. די בנימוק זה על מנת לדחות את הטענה האמורה, בלא להידרש לעיצומה.

עילת תביעה

9. המבקש חולק על טענות עובדתיות שונות של המשיבה לגבי קיומה של עילת תביעה בהליך העיקרי. מחלוקת עובדתית זו לא ניתן לברר בשלב הנוכחי. בשלב זה, השאלה היא האם מגלה התביעה טענות הראויות לבירור. אני סבור כי יש להשיב בחיוב לשאלה זו. התביעה מעוגנת בין היתר במסמכים אודות הליכים שונים, לרבות בנושא המס ששולם על ידי המשיבה בקשר לעסקה נשוא ההליך. למעשה, אין בפניי טענה ממשית של המבקש המלמדת, כי ההליך אינו מגלה טענות הראויות לבירור. משכך, אין בעניין זה כדי להשמיט את הבסיס מתחת לצו העיקול שניתן.

10. המבקש טוען כי לא צורפו קבלות על תשלומים לעורכי דין אחרים, בקשר להליכים אשר לטענת המשיבה נולדו כתוצאה ממחדליו הנטענים של המבקש. בטענה זו של המבקש יש ממש. עם זאת, בשלב הנוכחי אין הכרח לצרף את כל הראיות לביסוס התביעה ושיעורה. מקומו של עניין זה בבירורו של ההליך עצמו. גובה הסכום בו נקבה המשיבה לעניין זה אינו בלתי סביר על פניו. עצם התשלום לעורכי דין בשל הליכים שונים, המפורטים בכתב התביעה, גם הוא אינו בלתי סביר על פניו בשלב זה. טענות המשיבה לעניין זה לא נסתרו בחקירתה הנגדית. מעדות המשיבה עולה, כי לטענתה אף לא כל הקבלות בדבר תשלומים לעורך דין הועברו על ידה לבא כוחה (פרוטוקול, עמוד 3, שורה 14 ואילך). בנסיבות אלה, אין באי צירופן של הקבלות כדי לגרוע מקיומן של טענות הראויות להיטען בשלב הנוכחי.

הכבדה ממשית על ביצוע פסק דין

11. (א) מן החומר שבפניי עולה, כי יש יסוד לטענת המשיבה כי קיים חשש שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק דין, נוכח מצבו הכלכלי של המבקש. מן החומר שבפניי עולה, כי סכום בו חויב המבקש בהליך אחר, בסך של כמה מאות אלפי ₪, טרם שולם על ידו, אף כי פסק הדין באותו עניין הפך חלוט. בקשה של המבקש לעיכוב ביצוע נדחתה. ערעור על ההחלטה האמורה טרם הוכרע. יוצא כי הסכום טרם שולם, בלא שיש קביעה שיפוטית העשויה להצדיק זאת. יש בכך כדי לתמוך בטענות המשיבה לעניין הכבדה ממשית על ביצוע פסק הדין.

(ב) מן החומר שבפניי עולה גם, כי צווי עיקול שניתנו בהליך זה ואשר הועברו לבנקים שונים לא הביאו לתפיסת כספים כלשהם (ראו פרוטוקול, עמוד 6, שורה 24). המבקש אינו מכחיש, במצב זה, כי אין לו כספים נזילים בבנקים. גם בכך יש כדי לתמוך בטענת ההכבדה.


היקף צו העיקול

12. צו העיקול מופנה כלפי שורה ארוכה של מחזיקים, שהם בעיקרם בנקים, חברות ביטוח, המוסד לביטוח לאומי, ורשויות המס. המבקש טוען, כי בהיותו עורך דין, המתמחה בנזיקין, משמעות צו העיקול הזמני הגורף המבוקש היא מבחינתו הפסקת כל פעילות כלכלית ממשית שלו, ויש בו כדי לשתק את פעילותו ופעילות משרדו. בהקשר זה מפנה המבקש לכך שהוא מנהל משרד בעל מוניטין מזה כ – 30 שנים.

13.(א) בקביעת היקף צו העיקול על בית המשפט "לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב" (עניין מרגליות הנ"ל, בעמוד 800; ראו גם תקנה 362(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). הנטל להראות, כי מאזן הנזקים מחייב את מתן הצו, רובץ על המשיבה. כאמור, בחשבונות בנק של המבקש לא נמצאו נכסים שניתן לעקל. יש בכך כדי ללמד על קשיים כלכליים ממשיים. אין בכך כדי ללמד בהכרח על כך, שבעתיד לא ייכנסו כספים לחשבונות אלה. במצב זה, קיים צורך בעיקול החשבונות.

(ב) המבקש טוען כי עיקול גורף של כל חשבונות הבנק שלו עלול לשתק את פעילותו המקצועית. טענה זו אינה נטולת גרעין מציאותי. עם זאת, אין בפניי נתונים המאפשרים לקבוע סכום הדרוש לתפעול השוטף של משרד המבקש, או פרטים של חשבון המשמש לתפעול כאמור, אשר ניתן להחריגם מגדרו של צו העיקול. משכך, לא ניתן בשלב זה לסייג את צו העיקול לעניין זה. עם זאת, למען הסר ספק, נקבע בזה כי ככל שהמבקש מחזיק חשבון או חשבונות בנק בהם מצויים בנאמנות כספים השייכים ללקוחותיו, הרי שאין צו זה חל על כספים כאמור.

14. המבקש טען כי קיים חשש לפגיעה בלקוחותיו בשל עיקול בחברות ביטוח. טענה זו לא נתמכה בתצהירו של המבקש. לא הונחה לה תשתית עובדתית של ממש. קיימת אפשרות כי כספים המגיעים למבקש יגיעו לחברות הביטוח. לכן, קיימת בשלב זה הצדקה עניינית להורות על עיקולם של כספים כאמור. במצב זה, ונוכח האמור לעיל, יש הצדקה ליתן צו עיקול כמבוקש בחברות הביטוח שפורטו.

15. (א) שקלתי את האפשרות להגביל את צו העיקול לנכס מקרקעין השייך למבקש. המבקש העיד, כי קיים נכס ברח' הלל הרשום במשותף על שמו ועל שם רעייתו. המדובר בנכס הכולל משרד ודירת 2 חדרים. לטענת המבקש, שוויים מעל 2 מיליון ₪ (עמוד 7, שורה 4 ואילך). המבקש הוסיף, כי יש משכנתא על הדירה לטובת בנק טפחות, וכי המשרד משמש כבטוחה לאשראי בסדר גודל של 300,000 ₪ (עמוד 7, שורות 4 – 6). לטענת המבקש, ניתן להטיל עיקול על נכסים אלה, אשר שוויים לטענתו עולה בהרבה על החובות שהם מבטיחים (עמוד 8, שורה 1 ואילך).

(ב) יצויין, כי מהודעה של המשיבה מיום 30.9.09 עולה כי נכסים אלה מבטיחים חובות בסכום של מעל 800,000 ₪, וכי המבקש הוא בעלים במחציתם. בהתחשב בנתונים אלה, ובסכום התביעה, כ 423,000 ₪, אין בזכויותיו של המבקש בנכסים האמורים כדי למנוע את הצורך בהוצאת צו עיקול בבנקים ובחברות ביטוח, כמתואר לעיל. לפיכך, לא אוכל לקבל את הצעתו של המבקש לעניין זה.


התוצאה

הבקשה לביטול צו העיקול נדחית. בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו, ובכלל זה העדר הסבר מניח את הדעת לאי ההמצאה של צו העיקול לידי המשיב, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, 29 בנובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

עודד שחם, שופט



מעורבים
תובע: עו"ד משה מימרן
נתבע: חזן ויסטלבה
שופט :
עורכי דין: ירון מויאל