ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד בודאר דוח-א תא תנועה-21102194905 :


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

ת 031644/08

בפני:

כב' השופט עופר נהרי

תאריך:

25/11/2009

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

בודאר נסים

הנאשם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי כאשר נהג ברכב (מונית) עקף הנאשם רכב אחר אשר עצר לפני מעבר חצייה לשם מילוי הוראות חלק ב' של תקנות התעבורה, וזאת בניגוד לתקנה 47(ז) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ונשמעו לפיכך ההוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר חי שטרטברגר ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (ת/1) וכן שיכתוב של הדו"ח (ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו.

מסקנתי בעקבות שמיעת הראיות הינה שהתביעה הוכיחה כנדרש את המיוחס לנאשם בכתב האישום, ואת זאת עשתה התביעה לא רק באמצעות עדותו של השוטר, אלא למעשה גם באמצעות הצבעה על עדותו של הנאשם עצמו.

לא היתה מחלוקת כי היה במקום מעבר חציה המסומן היטב.

אף הסתבר כי לא היתה מחלוקת בפי הנאשם עצמו כי במעבר החציה הנ"ל חצה אותה שעה הולך רגל, ולדברי הנאשם עצמו מדובר היה בהולך רגל שחצה לאט והספיק כבר להגיע לפס השלישי של מעבר החציה.

אף לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי הוא (הנאשם) נע עם מכוניתו בנתיב השלישי מימין (כפי שתיאר השוטר) וכי בנתיב השני מימין עצרה מכונית אחרת ואף מכונית נוספת כדי לאפשר להולך הרגל להשלים את החציה.

תקנה 47(ז) לתקנות התעבורה אוסרת במצב דברים שכזה על נהג לעקוף או לעבור על פני הרכב העומד לפני מעבר החציה.

והנה, הנאשם עצמו סיפר בעדותו כי למרות שהגיע למעבר החציה ולמרות שכלי רכב אחרים עמדו לפני מעבר החציה בנתיב השני מימין והראשון מימין, בחר הוא (הנאשם) להמשיך בנסיעה בנתיב השלישי מימין, ועבר על פני כלי הרכב הללו ונמנע מלכבד את זכותו של הולך הרגל להשלים את החציה במעבר החציה.

הנאשם טען להגנתו כי הוא סימן בדרך כלשהי לשוטר כסימן ובו שאלה האם הוא (הנאשם) יכול להמשיך בנסיעה, אך הנאשם עצמו סיפר כי השוטר לא הורה לו להמשיך אלא התעלם.

אמור לפיכך כי לנאשם לא היתה כל סיבה להסיק כי יש בידו הוראה אחרת או פטור כלשהו מלציית לחובה שלא לעבור על פני כלי הרכב העומדים לפני מעבר החציה בנסיבות הללו, ומלציית לחובה לתת להולך הרגל להשלים את החצייה במעבר החציה.

עדותו של השוטר היתה מהימנה.

יתרה מכך: הנאשם עצמו ציין כי השוטר עמד ממש בסמוך למעבר החציה.

ובמילים אחרות: מדברי הנאשם עצמו עולה כי השוטר עמד בקירבה רבה למקום ההתרחשות ומכאן שניתן להסיק בבירור כי לשוטר היתה תצפית קרובה.

האירוע התרחש באור יום (שעה 10:50).

השוטר סיפר כי הולך הרגל הספיק כבר להגיע לפס החמישי מתוך 13 פסים של מעבר החציה עת ביצע הנאשם את עקיפת כלי הרכב העומדים מול המעבר, כשהוא (הנאשם) נע בנתיב השלישי מימין.

לא נסתרה עדותו של השוטר על כי הוא שמר על קשר עין רצוף עם מכוניתו של הנאשם.

והעיד כאמור לא אחר מאשר הנאשם עצמו:

"השוטר לא אמר לי להמשיך לנסוע... נכון שעל דעת עצמי החלטתי להמשיך לנסוע למרות שהולך הרגל עדיין על מעבר החצייה, הרכבים שנתנו לו לעבור היו ראשונים". (מתוך עדותו של הנאשם בעמ' 3 שורות 13-15 לפרוטוקול).

הנה כי כן, התמלאו באירוע זה כל יסודותיה של העבירה המיוחסת לנאשם וזאת מוסק בבירור כאמור לא רק מעדותו של השוטר, אלא גם מעדותו של הנאשם עצמו.

הזהרתי את עצמי כי עדותו של עד התביעה היא עדות יחידה מטעם התביעה בתיק זה.

לאור כל האמור לעיל אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום 16.11.2009 במעמד הצדדים.

_____________

עופר נהרי, שופט

קלדנית: שירלי אימרמן



מעורבים
תובע:
נתבע: בודאר נסים
שופט :
עורכי דין: