ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בדור יצחק נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו

בל 005790/08

בפני:

כב' השופט אילן איטח

נ.צ. (ע) שביט נילי

נ.צ. (מ) רו"ח גרינבלום אלי

25/11/2009

ע"י ב"כ עו"ד ינון תמרי

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

הנתבע

פסק דין

1. בפנינו תביעה של התובע להכיר בו כמי שנפגע בכתפיו בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) בשל ארוע תאונתי שהתרחש במהלך העבודה ביום 6.9.07.

2. ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:

2.1. התובע, יליד שנת 1950, עובד בעיריית פתח תקוה כנהג משאית פינוי אשפה.

2.2. לטענת התובע, ביום חמישי, ה- 6.9.07, ארע לו ארוע תאונתי. לטענתו בשעה 9:00 לערך הוא שטף את המשאית עם צינור מים, כפי שהוא נוהג לעשות מדי יום ביומו, ובעודו מנסה להעביר את הצינור לצד השני של המשאית "נתקע צינור המים בין גלגלי המשאית למעקה נמוך מברזל אשר היה ממוקם מאחרי המשאית" (ס' 4 לתצהיר התובע), הוא משך את הצינור בחוזקה עד שבסופו של דבר הוא השתחרר. לטענתו בעת פעולת המשיכה "חשתי חום, כאב, וצריבה בכתפיים" (ס' 4 לתצהיר התובע). לטענת התובע, חרף הכאב הוא המשיך בעבודתו מאחר שלא סבר שזה 'משהו רציני' ולא פנה לטיפול רפואי כי סבר שהכאבים קשורים לבעייתו הרפואית – רמת אנזימים גבוהים (cpk) – בעיה שבגינה הוא חש כאבים באזורים שונים בגוף.

2.3. ביום 7.10.07 פנה התובע לרופא המשפחה (נספח ב' לתצהיר התובע). בסעיף התלונות נרשם כך:

"חודש ימים כאבים חזקים בכתף שמאל, בעקר באבדוקציה הגפה, כאבים באמה ימנית רק בלחיצה כדבריו שולל סימפטומים נוספים"

2.4. ביום 12.10.07 הופנה התובע לבדיקת U.S. בה נמצאו קרעים בגידים בכתף שמאל, בדומה לקרע (לגבי אחד הגידים) בכתף ימין (נספח ב' לתצהיר התובע). ביום 17.10.07 הציג התובע לאורטופד את תוצאות הבדיקה מיום 12.10.07 (נספח ב' לתצהיר התובע). בסעיף התלונות נרשם "כאבי כתפיים. בדיקת סונר ....".

2.5. ביום 25.10.07 הוצאה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

2.6. ביום 9.12.07 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה (נת/1). בתיאור התאונה נרשם כך: "אתר אשפה, סגולה (מתקן שטיפה) משכתי צינור מיום שנטפס בין גלגלי המשאית ביתר מאמץ, הרגשתי צריבה בכתף שמאל ולא התייחסתי, המשכתי לעבוד אך הכאבים המשיכו לכן הלכתי לאורטופד".

2.7. ביום 26.5.08 נחקר התובע ע"י חוקר הנתבע (נת/2). התאונה תוארה כך (ש' 7 – 9):

"בזמן שאני מנסה לשטוף את המשאית שעליה עבדתי נתקע צינור בין הגלגלים ובשעה שאני מושך אותו ומנסה לשחרר אותו אז הרגשתי חום כזה בכתפיים, בעיקר בכתף שמאל, וזה כנראה התחיל שם."

כאשר נשאל התובע בחקירה מתי ארע הארוע השיב "זה קרה בספטמבר 2007, אני לא זוכר את היום ..... זה היה יום שישי למיטב זכרוני". התובע הבהיר כי בעת הארוע היה לבד ולכן לא היו עדים.

באשר לדווח על המקרה העיד התובע כך (ש' 39 – 41):

"שאלה: אז מתי בכל זאת דיווחת בעבודה על המקרה?

תשובה: רק אחרי שעשיתי ממוגרפיה והחזרתי את הבדיקות של הרופא הגעתי למקום העבודה כדי לקבל טופס 250. ואז פניתי וסיפרתי על המקרה למזכירה, רן, שנתנה לי את הטופס."

ובהמשך (ש' 48 – 55):

"שאלה: למה לא דיווחת לרופא באוקטובר 2007 שמדובר בתאונת עבודה?

תשובה: זה לא נכון, אני מראה לך כאן תעודה רפואית של פגיעה בעבודה מ – 25.10.07.

שאלה: כן, אבל פנית עוד קודם, ב – 07.10.07 לרופא ולא סיפרתי על תאונת עבודה.

תשובה: אתה צודק, לא אמרתי לו כי אני עצמי עדיין לא ידעתי, רק אחרי הממוגרפיה ידעתי שמדובר בפגיעה.

שאלה: אז מה קרה בכל זאת ב- 25.10.07 שדיווחת על פגיעה בעבודה?

תשובה: ב-12.10.07 עשיתי את הממוגרפיה ורק לאחר שקיבלתי את התוצאות כבר יכולתי לטעון שמדובר בפגיעה בכתף."

2.8. ביום 5.6.08 דחה פקיד התביעות את התביעה, בין היתר, משלא הוכח להנחת דעתו הארוע התאונתי.

3. ביום 26.11.08 הגיש התובע את תביעתו. ביום 13.7.09 הגיש התובע את תצהירו, וביום 4.11.09 התקיים הדיון בפנינו. בדיון נחקר התובע והצדדים סיכמו את טענותיהם. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת הראיות, החלטנו לדחות את התביעה, משלא עלה בידי התובע להוכיח את הארוע התאונתי הנטען, ואלה טעמינו בתמצית:

3.1. למעשה הראיה היחידה על הארוע, היא עדותו של התובע. הסתמכות רק על עדות יחידה של בעל דין מחייבת משנה זהירות.

3.2. במקרה הנוכחי, לא מצאנו לטענות התובע חיזוק או סיוע ולו הקלים ביותר. נהפוך הוא. בפניה הרפואית המאוחרת אין איזכור לארוע תאונתי. כך גם לא בפניה שלאחריה. ענין 'תאונת העבודה' נולד רק לאחר שהתובע גילה כי הוא סובל מקרעים.

3.3. לכך נוסיף כי ישנן אי התאמות בגרסאות התובע, אשר במצטבר לא מאפשרות לקבוע ממצאים על יסוד עדותו היחידה. בעוד שבתביעה ובחקירה הוא מתייחס לכך שהצינור נתפס בין הגלגלים – בינם לבין עצמם. בתצהירו יש שינוי נוסח ושם הצינור נתפס בין הגלגלים למעקה. בעוד שבתצהירו זכר את התאריך של הארוע, בחקירה לא זכר אלא את החודש. בעוד שבתצהירו הצהיר שהארוע היה ביום חמישי, בחקירתו זכר 'למיטב זכרונו' כי הארוע היה ביום שישי.

3.4. בחקירתו הנגדית טען התובע כי ידע לשחזר לאחור את מועד התאונה כי זה משהו שהוא זכר אותו 'חזק'. אם כך, תמוה הכיצד ענין זה לא מצא ביטויו בשום תעודה רפואית.

3.5. לסיכום, לא מצאנו ממכלול הראיות את האפשרות להתבסס על עדותו היחידה של התובע.

4. לאור האמור, התביעה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום ו' בכסלו תש"ע (23 בנובמבר, 2009), בהעדר הצדדים.

נ.צ. (ע) – נילי שביט

נ.צ. (מ) – רו"ח אלי גרינבלום

אילן איטח – שופט

אב"ד

נאווה ינאי



מעורבים
תובע: בדור יצחק
נתבע:
שופט :
עורכי דין: