ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זנתי נגד רון :


4

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות רחובות

תק 001570/09

בפני כבוד השופט גדעון ברק

תאריך:

27/09/2009

בעניין:

זנתי ראשל – ת.ז. 11443108

התובעת

נגד

1 . רון אור – ת.ז. 025214289

2 . אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ

3. כלל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעים

פסק דין

1. א. לטענת התובעת, היא נסעה עם בנה אביחי ברכבה, ובאותה עת יצא הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לפתע מרח' פינס מבלי לציית לתמרור "עצור". באותה עת שוחח הנתבע בטלפון וכתוצאה מרשלנותו ומאי ציות לתמרור- פגע בצידו השמאלי אחורי של רכב התובעת.

מאחר והתובעת סבורה כי הנתבע אחראי לגרם התאונה, מבקשת היא לחייב הנתבעים לשלם את נזקה בסך של 6,557 ₪.

ב. בכתב ההגנה, מציינים הנתבעים, שהנתבע, אשר נהג ברכב הנתבעת 2, הגיע לצומת ועצר את רכבו ולאחר שבדק ווידא שהכביש פנוי ושיש באפשרותו להמשיך בנסיעה ולבצע פנייה שמאלה, פנה הנתבע שמאלה ולפתע בעודו בשלבי סיום הפנייה הגיח רכבה של התובעת ובמהירות אשר אינה מתאימה לתנאי הדרך – פגעה ברכב הנתבעים.

לכן, מבקשים הנתבעים לדחות את תביעת התובעת.

2. לאחר ששמעתי את הצדדים המעורבים בתאונה ואת נציגת הנתבעות ולאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לכתב התביעה ואשר הוגשו במהלך הדיון, אני מחליט להאמין לגרסת התובעת וקובע כי הנתבע אחראי לתאונה – זאת מן הנימוקים הבאים:

א. אין להוציא מכלל אפשרות, שהנתבע עצר תחילה לפני תמרור "עצור" שהיה לפניו, ברם בהמשך המשיך הוא את נסיעתו ללא זהירות וללא תשומת לב מספקת ויצא לכביש מבלי לבדוק היטב אם היציאה אפשרית מבלי להפריע לרכבים אחרים לנוע בחופשיות בכביש.

אינני מקבל את גירסת הנתבע, שהדרך הייתה פנויה עת פנה שמאלה ואינני מקבל את הגירסה שרכב התובעת "הגיח". רכב לא מגיח בפתאומיות ורכב המגיע אינו בלתי נראה – אם רק מביטים וממתינים עד שהרכב יחלוף על פני הרכב היוצא מתמרור "עצור".

ב. הנתבע מעיד כי כתוצאה מהתאונה, נגרמו נזקים: "היא השתפשפה בי בצד הקדמי ימני שלי והקדמי ימני שלה" (עמ' 1 לפ', ש' 22- 23).

על כך הוסיף נציג חברת הביטוח וטען בבית המשפט: "בכתב התביעה היא ציינה שהפגיעה בחלק שמאלי אחורי ובדו"ח שמאי מצוין כי הרכב ניזוק בחלק קדמי שמאלי" (עמ' 2 לפ', ש' 13- 14).

עם כל הכבוד לנציג חברת הביטוח, הרי שבטענה זו לא דק פורתא ומוטב לו לנציג המופיע בבית המשפט לעיין במסמכים בטרם יטען טענותיו, שכן אם היה מעיין בדו"ח השמאי היה בוודאי נמנע מלטעון טענה זו.

אני לא מקבל את גירסת הנתבע, שהתובעת פגעה ברכב הנתבעים, כפי שהוא מנסה לתאר בעדותו.

כפי שעולה מחוות הדעת של השמאי – אותו הגישה התובעת- הרי שרכב התובעת נפגע בחלק האחורי, קרי דלת אחורית שמאלית, דלת קדמית שמאלית, כנף אחורית שמאלית ואם כך, כיצד בדיוק יכול היה רכב התובעת לפגוע ברכב הנתבע?

צורת הפגיעה ברכב התובעת מחזקת ותומכת את טענת התובעת, שרכב הנתבע פגע בחלק האחורי של רכב התובעת וכתוצאה מכך נדחף רכבה לימין (עמ' 1 לפ', ש' 7).

ג. אם אכן, גרסת הנתבע הייתה נכונה, ובעת שהחל לפנות שמאלה לא היה שום רכב ואם נכונה גירסתו שרכב התובעת הגיע : "במהירות עצומה" (עמ' 1 לפ', ש' 21), הרי מעדות זו עולים שניים אלה: ראשית, אם הנתבע מעיד שהמכונית הגיעה במהירות עצומה, שמע מיניה, שהוא ראה את המכונית ואם בכל זאת המשיך הנתבע לצאת מהצומת, הרי שמבחן התוצאה מראה לנו, שבעצם אירוע התאונה לא נהג הנתבע בזהירות הדרושה ושנית, אם תמצי לומר, שהנתבע לא ראה רכב ובשל כך יצא לדרך, הרי שגם עובדה זו מצביעה על אי הבחנה ברכב אשר התקרב אל כיוון נסיעתו במהירות ועצם היציאה – כפי שיצא הנתבע- גרמה לתאונה.

ד. לנתבע טענה מעניינת לגבי הנהג אשר נהג ברכב התובעת ומעיד בפני כי ברכבה נהג בנה ולא התובעת וכאשר יצא מהרכב הוא התחזה לשוטר וטען שיעצור את הנתבע (עמ' 1 לפ', ש' 15- 16).

התובעת מכחישה טענה זו וטוענת כי בעת ההיא היא זו אשר נהגה ברכב ואילו בנה אביחי, שהינו חייל, היה יחד עמה ברכב בעת התאונה.

התובעת הציגה בפני "טופס מידע על נתוני תיק תאונת דרכים", שנרשם על ידי המשטרה עקב תלונת התובעת והיא ציינה שם שהיא זו אשר נהגה ברכב והיא הגישה את התלונה (ראה ת/1).

עלי גם לציין, כי טענת הנתבע על כי בנה נהג ברכב, נטענה רק בבית המשפט ובכתב ההגנה לא התייחסו כלל הנתבעים לעובדה זו.

3. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, מאמין אנוכי לגירסת התובעת ואני קובע כי הנתבע אחראי לתאונה ועל הנתבעים לפצות את התובעת.

באשר לסכום הפיצוי, לא טרחה התובעת לפרט בכתב התביעה מדוע וכיצד הגיעה לסכום תביעה של 6,557 ₪, אך מבדיקת המסמכים שהתובעת צרפה לכתב התביעה עולה, שהנזק הכללי מגיע לכדי סך של 5,794 ₪ הכולל בחובו: נזק ממשי בסך 5,159 ₪ ושכ"ט שמאי 635 ₪.

יתרת הסכום בסך של 763 ₪ בלתי מוכחת והתובעת לא הסבירה לבית המשפט מה משמעות סכום נתבע זה.

על כן, אני מחייב את הנתבעים- כולם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד- לשלם לתובעת את נזקיה בסך של 5,794 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה – 24.5.09- ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפעול.

ניתן היום ט' בתשרי, תש"ע (27 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסה"ד לכ"א מהצדדים.

ברק גדעון - שופט

001570/09תק 333 אירית


מעורבים
תובע: זנתי ראשל
נתבע: רון אור
שופט :
עורכי דין: