ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הלוי נגד עו"ד מרי סבג :


4

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות רחובות

תק 001514/09

בפני כבוד השופט גדעון ברק

תאריך:

27/09/2009

בעניין:

הלוי נעומי ת"ז 050412998

התובעת

נגד

עו"ד מרי סבג שמש

הנתבעת

פסק דין

1. הנתבעת הינה עו"ד במקצועה והתובעת הייתה אחת מלקוחותיה. במסגרת הרצאה שהעבירה הנתבעת במרכז דולב ברחובות, הכירה התובעת את הנתבעת ולאור יחסים אלימים ששררו בין התובעת ובין בן זוגה, פנתה התובעת לנתבעת ביום 7.5.07, על מנת לקבל ייעוץ משפטי בנדון.

התובעת תיארה בפני הנתבעת את מצבה וביקשה ממנה להיות בא כוחה בהליכי הגירושין.

לאחר שהנתבעת שמעה את התובעת, נקבע שכר טרחתה לסך של 31,185 ₪ כולל מע"מ על מנת לייצג את הנתבעת בכל ההליך, כולל הכל ולטענת התובעת, הלחיצה אותה הנתבעת בטענה שיש להגיש התביעה כבר באותו יום בו נפגשו ובעקבות כך כבר שילמה התובעת על חשבון שכ"ט סך 20,000 ₪.

ואכן, כבר למחרת היום- 8.5.07- הגישה הנתבעת תביעות לבית המשפט לעיניני משפחה (להלן:"בית המשפט"), כגון: תביעה לפירוק שיתוף, תביעה למדור שקט,תביעה לפס"ד הצהרתי, תביעת מזונות, בקשה לצו מניעה זמני, בקשה לעיקולים במעמד צד אחד ובקשה למזונות זמניים. (להלן:"התביעות")

ביום 31.5.07 שילמה התובעת לנתבעת את יתרת שכר הטרחה בסך 11,185 ₪.

2. בשלב מאוחר יותר, פנתה התובעת אל הנתבעת ושאלה אם אין צורך בהסכם שכר טרחה ובעקבות שאלה זו, הזמינה הנתבעת, כשבועיים לאחר ההתקשרות שנעשתה בע"פ, את התובעת למשרדה לחתום על הסכם שכ"ט.

בעקבות הסכם זה ומה שאירע לאחריו, מלינה התובעת כנגד הנתבעת – דבר אשר הביא להגשת תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 30,000 ₪ - כפי שיתואר להלן ולאור הטענות הבאות:

א. הנתבעת הציגה לתובעת הסכם שכ"ט מודפס והתובעת קראה אותו מבלי להבין את הדקויות שבו וגם לא הוסברו לה קודם לכן, אך היא ראתה שהוסף בהסכם שכר שלא דובר עליו מכלתחילה, דהיינו, ששכר הטרחה שהוסכם כולל רק 3 דיונים ועלות כל דיון נוסף הינו 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

התובעת הופתעה והייתה בהלם וביקשה מהנתבעת שלא לייצגה יותר וביקשה לנתק עמה כל קשר.

בתגובה לדברי התובעת, איימה הנתבעת בתביעה משפטית. התובעת חשה שהיא הופכת גם כאן לקורבן ונתקפה בפחד נוראי, נכנסה לחששות ופחדים ולכן חתמה על ההסכם בלית ברירה ותוך לחץ כבד.

ב. בהמשך קיבלה התובעת הזמנה לדיון בבית הדין הרבני באשדוד (להלן:"בית הדין") ובעקבות כך, היא פנתה אל הנתבעת להודיע לה על הדיון ואז נודע לתובעת- בפעם הראשונה- שאין היא מייצגת אותה בהליכים בבית הדין אלא רק בבית משפט ואם היא רוצה ייצוג, עליה להוסיף שכ"ט נוסף בסך 31,185 ₪.

התובעת, שנדהמה מהשכר המבוקש – דבר שלא דובר עליו קודם- ביקשה מהנתבעת להנחות אותה בקשר לדיון בבית הדין והנתבעת ענתה לה שאין לה מה לדאוג משום שבבית הדין לא מתנהל שום הליך רציני שיכול להזיק לה ואין צורך בייצוג.

בהתקרב הדיון בבית הדין, נלחצה התובעת מהמעמד מול בעלה ושוב ביקשה מהנתבעת לילך עמה לדיון, אך הנתבעת עמדה על כך, שתשלם לה 1,500 ₪ בתוספת מע"מ עבור ההופעה.

ג. התובעת אף מציינת כי לו ידעה מלכתחילה כי הנתבעת תבקש ממנה פעמיים סכום של 31.185 ש"ח כולל מע"מ, הייתה שוקלת לחפש עו"ד אחר, אך בפועל היא הייתה סבורה כי כל הייצוג יעלה לה רק 31,185 ₪ כולל מע"מ.

התובעת אף מתארת את הדיון שהיה בבית הדין ואת תוצאות הדיון, כאשר בסופו של יום לא הבינה מה הולך שם ולא הבינה פשר פסק הדין.

לאחר מתן פסק הדין בבית הדין, פנתה התובעת לעו"ד אחר ובייצוג החדש בוטל פסה"ד הרבני.

ד. מאחר והתובעת סברה, שהנתבעת התרשלה כלפיה ו/או הטעתה אותה ו/או ניצלה את חולשתה וחוסר הבנתה ו/או הפרה את חובת הנאמנות שלה כלפיה, פנתה התובעת בתלונה אל ועדת שכר הטרחה של לשכת עו"הד והעלתה בפניה את העובדות לבדיקת נושא שכר הטרחה – עובדות כפי שגם העלתה בכתב התביעה.

הנתבעת, כמובן הגיבה ביום22.1.08 על תלונותיה של התובעת (להלן:"התגובה") ומהתשובה הסופית שניתנה לתובעת על ידי לשכת עוה"ד עולה, שהצעתה של הנתבעת כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתה להשיב לנתבעת חלק משכה"ט וההוצאות הולמת את נסיבות המקרה. (ראה נספח לכתב התביעה מיום 12.5.08)

3. א. בתביעה זו טוענת התובעת, שמגיע לה החזר מהנתבעת בסך של 36,185 ₪ ששולמו, אך היא מסכימה להפחית מסך זה שכר ראוי – לפי דעתה- בסך 7,000 ₪, וכן להפחית את סכום האגרה בסך של 5,420 ₪ ושליחויות בסך 800 ₪ ולאחר ניכויים אלה, תובעת התובעת מהנתבעת את ההפרש בסך של 22,965 ₪ וכן תובעת פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות ועוגמת הנפש בסך של 5,000 ₪ ופיצוי נוסף בגין התנהלות רשלנית בסך של 5,000 ₪ ובסה"כ 32,965 ₪, ברם על מנת להעמיד את סכום התביעה בגדר הסמכות העניינית של בית משפט זה, הסכימה התובעת להעמיד את סכום התביעה על סך 30,000 ₪.

ב. מעניין לציין כי התובעת מסכימה להפחית משכרה של הנתבעת, כשכר ראוי סך 7,000 ₪, אך זאת לפנים משורת הדין (ראה סעיף 20 לכתב התביעה) ואילו הנתבעת, בתגובתה מציעה אף היא להשיב לתובעת סך של 3,000 ₪ עבור שני דיונים וגם זאת לפנים משורת הדין. (ראה סעיף 57 לתגובה).

4. לאחר שבחנתי בצורה מעמיקה את כתב התביעה, את כתב ההגנה ואת כל המסמכים הנלווים ולאחר ששמעתי את הצדדים – הגעתי למסקנה, שטוב הייתה עושה התובעת לו היתה מקבלת את הצעת הנתבעת ובעקבות כך את הצעת לשכת עוה"ד ומקבלת את ההחזר מהנתבעת – זאת משום שבסופו של יום ולאחר בחינת הראיות – לא הוכיחה התובעת רשלנות מקצועית מצד הנתבעת ולא הוכיחה שהייתה הטעייה או הפרת חובת הנאמנות.

לכל היותר אפשר לומר, שהייתה אי הבנה מצד התובעת מה באמת לקחה על עצמה הנתבעת כייצוג ומה נכלל באותו ייצוג ומהו שכר הטרחה שנקבע עבור אותו ייצוג.

מכל מקום, לא עולה בבירור והתובעת גם לא טוענת כך בפירוש, שהסכום שהוסכם עליו לצורך טיפול בכל התביעות והבקשות שהוגשו לבית המשפט כלל גם ייצוג בבית הדין.

בעניין זה, מקבל אנוכי את טענת הנתבעת כי ייצוג בבית משפט וייצוג בבית הדין, הם ענינים נפרדים, שיש להסכים עליהם מראש, אך במקרה זה ועל פי הנסיבות – כפי שנתבררו בפני- לא הוכיחה התובעת כי אותו שכר טרחה עליו הוסכם לייצוג בבית משפט כלל גם ייצוג בבית הדין.

אני מקבל את טענת הנתבעת, שבעת שהתובעת פנתה אליה, טרם עמדה על הפרק תביעה לגירושין ולכן ברור מאליו, שהצדדים לא יכלו לסכם על כך ביום פניית התובעת אל הנתבעת.

5. א. כפי שעולה מכתב התביעה, פנתה התובעת אל הנתבעת בדרישה להשיב לה את מלוא שכר הטרחה ואף ביקשה לשמור על זכויותיה לתבוע אותה על רשלנות מקצועית ו/או הטעייה ו/או הפרת חובת נאמנות.

התובעת לא הוכיחה רשלנות מצד הנתבעת ולא הוכיחה כי הנתבעת נהגה בה בזילזול וחוסר איכפתיות בכל הקשור להופעה בפני ביה"ד.

התובעת קיבלה הסבר מהנתבעת ואני מקבל את טענת הנתבעת כי מה שסוכם עם התובעת הוא שכ"ט עבור ניהול עניני התובעת בבית משפט ושכר הטרחה לא כלל גם טיפול בעניינים שהוגשו לבית הדין.

התובעת כלל לא הוכיחה, כי בעת שפנתה אל הנתבעת עמד על הפרק הדיון בבית הדין, או שהייתה תביעה תלויה ועומדת בבית הדין.

ב. הנתבעת מאשרת, שהסכם שכ"ט נחתם אמנם יומיים לאחר שהתובעת הגיעה למשרדה, ברם אני מאמין לנתבעת כי ההסכם אותו העלתה הנתבעת על הכתב, כלל את כל הפרטים שסוכמו בע"פ קודם לכן.

אינני מקבל את טענת התובעת, שהיא לא הבינה על מה היא חותמת עת חתמה על הסכם שכר הטרחה.

חזקה היא שאדם חותם על מסמך לאחר שהבין את הכתוב בו.

אם התובעת סברה כי שכר הטרחה המופיע בהסכם אינו תואם את שהוסכם בעל פה, הייתה לה לתובעת האפשרות כבר אז לא לחתום על הסכם שכר הטרחה ולפנות לייצוג עו"ד אחר.

נראה לי, עם כל הכבוד לתובעת, שהיא משתחררת בקלות יתרה מהסכמים כתובים בטענה חוזרת שהיא לא הבינה את הכתוב בהיותה בלחץ או מכל סיבה אחרת. כך, למשל, טענה שהיא לא הבינה את הכתוב בהסכם שכר הטרחה וכך טענה גם לגבי ההסכם שהושג בבית הדין.

אני מקבל את טענת הנתבעת, כי ההסכם בבית הדין היה מאד קצר ולא היה נתון להרבה פירושים.

טענותיה של התובעת, על קיום דיון לא שגרתי ושלא היה לה מושג שמדובר בדיון פורמלי ושלא ידעה שהרב הינו דיין, לא מקובל עלי, שהרי התובעת ידעה שהיא הוזמנה לדיון – כך, לפחות, לפי דבריה.

התובעת גם הגישה את פרטיכל הדיון בבית הדין ואת פסק הדין (ת/1). בפסק הדין אף נכתב, שבית הדין הסביר לתובעת את משמעות ההסכם ושהתובעת חתמה על ההסכם לאחר שהבינה את משמעותו.

ג. הוכח כי הנתבעת פעלה במהירות וביעילות, יען כי כבר למחרת הפגישה כבר הוכנו והוגשו התביעות והבקשות לבית המשפט.

אינני מקבל את קביעתה השרירותית של התובעת, שעבור פעולותיה וההליכים שננקטו על ידי הנתבעת מגיעה לה רק 7,000 ₪. התובעת לא ביססה על מאומה קביעת סכום סתמי זה.

אילו היה על בית המשפט לקבוע מה השכר הראוי שיש להעניק לתובעת בנדון דנן, אין לי ספק שבהתאם להליכים שנקטה הנתבעת (ראה ההליכים שהוגשו על ידי הנתבעת לבית המשפט) בוודאי ששכרה היה עולה בהרבה על אותו סכום, בלתי מוסבר, שקבעה התובעת.

בסופו של יום, לא הוכיחה התובעת מהי הרשלנות אותה מייחסת היא לנתבעת ובעניין הרשלנות, אין די באמירה סתמית, אלא שעל הטוען טענה זו להוכיחה.

6. התובעת הגישה כתב תביעה ארוך ומנומק, ברם הטענות שהועלו בו לא הוכחו וכפי שכבר ציינתי לעיל, לא הוכחה רשלנות כלשהי בטיפולה של הנתבעת כלפי התובעת. עריכת הסכם שכ"ט לא ביום ביקור התובעת לראשונה, אין בו כדי להצביע על רשלנות, כאשר מאמין אנוכי לטענת הנתבעת כי בהסכם שכה"ט הועלו, למעשה, אותן הסכמות שהיו בע"פ בעת הביקור ולאור הסכמות אלו כבר הספיקה הנתבעת לנקוט באותם הליכים הנקובים בכתב התביעה ובכתב ההגנה.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ארוך, ארוך מדי, שיש בו חזרות של עובדות ולא היה צורך להרחיב עד כדי 16 עמודים.

אני מקבל את טענת הנתבעת, כי דווקא איחור בהחתמת הסכם שכה"ט היה צריך להפחית מהתובעת את הלחץ, משום שבפועל כבר הוגשו התביעות והיא רק שילמה על חשבון שכר הטרחה, כך שלא מצאתי מה הלחץ שבו הייתה נתונה התובעת עת חתמה על הסכם שכה"ט.

למעשה, התובעת מנסה לטעון כנגד מסמך בכתב- כשנתיים לאחר הכנת המסמך- ולעניין זה הלכה פסוקה היא, שאין להתיר הבאת עדות בעל פה הנוגדת מסמך בכתב.

7. סוף דבר, לאור הנימוקים שהובאו לעיל והיות והתובעת לא הוכיחה רשלנות מקצועית מטעם הנתבעת, טוב הייתה עושה התובעת לו הסכימה להצעת הנתבעת – כתשובתה ללשכת עוה"ד- ומונעת הליך משפטי זה.

אגב, גם בבית המשפט חזרה הנתבעת והציעה להשיב לתובעת סכום מסויים, אך גם הצעה זו בבית המשפט נחדתה על ידי התובעת.

בנסיבות האמורות לעיל, הרי שעל פי הדין ומשלא הוכיחה התובעת את העילה בגינה תובעת היא החזר שכ"ט, הרי שהיה עלי לדחות את התביעה.

ברם, לאור ההתכתבות בין הנתבעת ובין לשכת עוה"ד והיות והנתבעת הייתה מוכנה להשיב לתובעת סכום מסויים, אזי על מנת לרצות את שני הצדדים, אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסך של 3,000 ₪, מתוך סכום שכה"ט שהנתבעת קיבלה מהתובעת.

סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי שיש מקום לחייב הנתבעת בהוצאות נוספות על הסכום שקבעתי לעיל.

ניתן היום 27.9.09 (ט' בתשרי התש"ע) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסה"ד לכ"א מהצדדים.

ברק גדעון - שופט

01514/09תק 333 טובה.


מעורבים
תובע: הלוי נעומי ת"ז
נתבע: עו"ד מרי סבג שמש
שופט :
עורכי דין: