ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאקנאן נגד עיריית יבנה :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי תל – אביב יפו

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

עתמ001962/08

בפני:

כב' השופטת מיכל רובינשטיין

תאריך:

21/08/2009

בעניין:

1. מאקניאן אקבל

2. מאקניאן הרצל

בעצמם

העותרים

נ ג ד

1 . עיריית יבנה

2 . שיטרית דוד, מהנדס העיר

3 . גוב ארי צבי, ראש העיר

ע"י עו"ד בראש

ועו"ד שפירא אלטמן

4 . עמותת חזון ישעיה

ע"י עו"ד סמדר כהן

5 . עמותת חיבת ציון

המשיבים

פסק דין

עתירה לסילוק ידם של המשיבים מהמגרש הידוע כחלקה 18 גוש 4943 ביבנה (להלן: המקרקעין), לבטל את היתרי הבנייה שניתנו למשיבות 4 ו- 5 על ידי המשיבה 1 ולבטל את הפקעת המקרקעין.

העובדות

ביום 27.4.1965 חתם מחניאן כרים ז"ל, אביו של העותר 2 (להלן: העותר) ובעלה המנוח של העותרת 1 (להלן: העותרת) על הסכם שכירות עם חברת עמידר על מבנה בשטח של 40.7 מ"ר בן שני חדרים על המקרקעין נשוא העתירה. ב-28.4.1965 נחתם הסכם לשכירת מבנה נוסף צמוד, ששטחו 40.7 מ"ר. שני המבנים חוברו למבנה אחד (חוזי השכירות מצורפים לכתב העתירה).

ביום 16.12.1982 הופקעו המקרקעין על ידי המשיבה 1 .

ביום 20.4.1992 חתמה העותרת על הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל לפינוי המבנה שעל המקרקעין (להלן: הסכם הפינוי). על פי הסכם הפינוי, קיבלה העותרת מגרש ברחוב צאלון 2 ביבנה בשטח של 571 מ"ר והמנהל התחייב לשלם את מלוא הוצאות הפיתוח בגין המגרש החדש. בהתאם לחוזה הפינוי היה על העותרים לפנות את המקרקעין עד ליום 17.12.1995.

בהתאם להסכם הפינוי פנתה המשיבה 1 ביום 26.11.2007 לעותרת בדרישה לסילוק ידה מהמקרקעין, וביום 21.1.2008 הגישה תביעה לפינוי העותרים מהמקרקעין בבית משפט השלום ברחובות. נכון למועד הגשת העתירה טרם התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן שהגישו העותרים.

ביום 23.3.2006 ניתן היתר בניה לעמותת "חזון ישעיהו" היא המשיבה 4 להקמת בית כנסת, בית מדרש ללימוד תורה, מערבית למבנה הבנוי על המקרקעין.

ביום 30.4.2007 הוקצו 390 מ"ר מהמקרקעין מזרחית למבנה לצורך הקמת בית כנסת לעמותת "בית כנסת חיבת ציון" היא המשיבה 5.

העותרים הגישו עתירה זו בה עתרו למספר סעדים שהעיקריים בהם הינו מניעת סילוק ידם מהמגרש ומניעת עבודות בנייה ופיתוח על המקרקעין על ידי המשיבות.

בעתירה התבקש בית המשפט להורות על כי הודעת המשיבה 1 על הפקעת המגרש מיום 16.9.1982 בטלה נוכח זכאותם של העותרים למלוא הזכויות בחלקה ונוכח הפגמים המהותיים בהליכי ההפקעה. בהתאם לכך ביקשו העותרים, כי ייקבע על ידי בית המשפט כי זכויותיהם של המשיבים במקרקעין מבוטלות, וכי העותרים זכאים להירשם כבעלי מלוא הזכויות בשתי יחידות המגורים הנמצאים על המקרקעין.

יצוין כי קודם להגשת עתירה זו הגישו העותרים בקשה לסעד זמני במסגרת ההליך המתנהל בבית משפט שלום בנתניה לסילוק ידם מהמקרקעין. אלא שבקשה זו נדחתה על ידי כבוד השופטת צבר בנימוק כי אין מקום להעניק סעד זמני לנתבע. בקשות נוספות לצווי מניעה זמניים שהוגשו על ידי העותרים לבית משפט מחוזי מרכז נדחו אף הן על ידי כבוד השופט אברהם יעקב בנימוק כי הסמכות לדון בעתירה הינה של בית המשפט לעניינים מנהליים.

העותרים טוענים כי הפקעת המקרקעין נעשתה שלא כדין וכי המשיבה 1 לא יידעה אותם על אודות ההפקעה. אשר להסכם הפינוי שנחתם עם העותרת נטען כי מנהל מקרקעי ישראל החתים את העותרת מבלי שהבינה על מה היא חותמת, וכי במילא ההסכם נחתם אך ורק עימה ולא עם ילדיה שגם להם זכויות במקרקעין. עוד נטען על ידם כי היתרי הבניה שניתנו למשיבות 4 ו-5 על המקרקעין ניתנו שלא כדין נוכח החזקתם של העותרים במבנה הנמצא על המקרקעין. העותרים טענו גם לשימוש באלימות מילולית ואלימות פיזית כלפיהם.

עוד יצוין כי בקשה שהגישו העותרים לצו מניעה זמני נדחתה על ידי כבוד השופטת רונן בהחלטתה מיום 10.8.2008. בהחלטה קבעה השופטת כי הסיכוי שהעתירה תתקבל הוא קלוש וכי בנסיבות אלו אין מקום לקבל את הבקשה. בנוסף דחתה השופטת את הבקשה למניעת ביצוע העבודות במקרקעין, בין היתר משום שלא נסתרה הטענה כי במקום כבר הוקם שלד של בניין מבלי לפגוע במבנה בו מחזיקים העותרים. בקשות נוספות שהגישו העותרים לעיון חוזר בהחלטות נדחו אף הן.

בנוסף ראוי להזכיר כי ביום 22.4.2005, 5 ימים לפני המועד הקבוע לדיון בעתירה, הגישו העותרים בקשה לתקן את העתירה, בטענה כי ברצונם "לעשות סדר בתיק כדי שלבית המשפט הנכבד תהיה ברורה ובהירה הבקשה נשוא זו". בהחלטתי מאותו היום דחיתי את הבקשה.

ביום 28.4.2009 הגישו העותרים בקשה לפסילתי מלדון בעתירה בטענה כי הדיון בבקשה לא התקיים על פי סדר הדין האזרחי וכי המשיבים הועדפו על בית המשפט. ב- 18.5.2009 דחיתי את בקשת העותרים לפסילתי מלשבת בדין מאחר שלא מצאתי בה ממש.

בכתבי התגובה שהגישו, טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף הן בשל השיהוי החמור שדבק בה והן לגופו של עניין. על פי המשיבים, התנהלות המשיבה 1 בהפקעת המקרקעין הייתה כדין, העותרת קיבלה פיצויים על הפקעת המקרקעין ופינויה מהם בדמות מגרש חלופי עליו בנתה בית רחב מימדים. הם מבקשים לדחות את הטענות כאילו העותרת לא הייתה מודעת למסמכים עליהם חתמה.

דיון

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות שהוגשו בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

העתירה דנן תוקפת הלכה למעשה את הליך הפקעת המקרקעין עליהם ניצב המבנה בו מחזיקים העותרים לטענתם. אלא שהעותרים לא השכילו להציג ולו נימוק אחד הגיוני לביטולה של ההפקעה. על פי כתב העתירה וכתבי הטענות הנוספים שהוגשו על ידי העותרים, העותרים לא יודעו על אודות ההפקעה. כן נטען כי מדובר בהפקעה שיעודה הראשוני התחלף וכי קיימת השתהות של 25 שנים בביצוע ייעוד ההפקעה. אלא שכל הטענות הללו נסתרות במסמכים המצורפים לתגובתם של המשיבים 1-3. נספח ו' לכתב התגובה מפנה לכתב התביעה שהוגש בבית משפט השלום ברחובות כמפורט לעיל, אשר אליו מצורפים העתקי הודעות לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. מכאן עולה כי הליך ההפקעה נעשה על פי דין ופורסם כנדרש.

ייעוד המקרקעין המופקעים על פי ההודעות הינו לצרכי ציבור. אין מחלוקת על כי היתרי הבנייה אשר ניתנו למשיבות 4 ו- 5 נועדו לבניית בתי כנסת בעיר יבנה כחלק ממתחם המיועד לבניית בתי כנסת לרווחת התושבים, ולפיכך לא יכולה להיות מחלוקת על כי תכלית ההפקעה- בניית מבני ציבור- באה למימושה במתן ההיתרים. המשיבים 1-3 הסבירו בכתב התגובה שלהם כי השתהותם מלתפוס חזקה במקרקעין נובעת דווקא מהתנהלות העותרים אשר מסרבים לפנות את המבנה בו הם מחזיקים ולעמוד בהסכם הפינוי עליהם חתמו עם המנהל. העובדה כי כבר החלו להינתן היתרי בנייה באזור המקרקעין למשיבות 4 ו-5 כמו גם העובדה כי המשיבה 1 פעלה ופועלת לפינוים של העותרים מעידה על נכונות הטענות ועל דבקות המשיבה 1 בהגשמת הייעוד שלשמו הופקעו המקרקעין.

בשנת 1992 כמפורט לעיל, חתמה העותרת על הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל. בהסכם ציינה מפורשות כי: "הינה בעלת זכות שכירות מוגנת (לפי חוק הגנת הדייר) במקרקעין הנמצאים ביבנה, רחוב חבצלת 779/1+2 (שכונת קליפורניה) הידועים כגוש 4943 חלקה 18, ומבנה המתוארים כצריף על שני חלקיו". עוד מצהירה העותרת בהסכם כי : "אין לכל אדם ו/או גוף אחר זולתה זכויות המפורטות בסעיף 2 להסכם זה בקרקע או בחלק ממנה" (סעיף 3 להסכם). בהסכם מסכימה העותרת לפנות את המקרקעין לא יאוחר מ- 17.12.1993 ובתמורה יוקצה לה מגרש הידוע כמגרש 3165 בגוש 4906 בגודל 571 מ"ר תוך מתן פטור מתשלום עבור הקרקע ותשלום 50% בגין פתוח הקרקע לחברה המפתחת.

בסעיפי הסכם זה יש כדי לעקר את העתירה מיסודה. מההסכם עולה כי העותרת הסכימה מפורשות לפינויה מהמקרקעין וכי קיבלה עבור הסכמתה זו תמורה מלאה בדמותו של מגרש חלופי בעיר יבנה.

משאלו הם פני הדברים לא ברור על שום מה ולמה מלינים העותרים על דרישתם של המשיבים לפנות אותם מהמקרקעין ואין זה ברור מהו הבסיס לדרישתם כי בית משפט זה יקבע כי המשיבים משוללי יסוד במקרקעין בעוד שהעותרים זכאים להירשם כבעלי הזכויות עליהם. דרישה זו נסתרת בכל המסכת העובדתית המפורטת לעיל. העותרים עצמם ראוי לציין, אף אינם מכחישים כי הם בנו מבנה רחב מימדים על המגרש שהוקצה להם ובכך למעשה מימשו את התמורה שניתנה להם.

משאלו הם פני הדברים ניסו העותרים לטעון כי החתמתה של העותרת על ההסכם היה בלתי חוקי. אלא שטענה זו אינה מנומקת ואינה מבוססת כלל ועיקר. יתרה על כן נספח יג' לכתב התגובה של המשיבים 1-3 הינו מכתב החתום על ידי "מחנאן" למנהל מקרקעי ישראל ובו מצוין מפורשות כי על אף מחאתם הם מסכימים לעיקרון של פיצוי של מגרש אחד ולא שניים כנדרש על ידם. עוד מצורפים לכתב התגובה בקשות של העותרים להאריך את המועד לפינוים מהמקרקעין (ראו נספח טז לכתב התגובה) בנימוקים שונים. אף בבקשות אלו יש להעיד על כי העותרים היו מודעים היטב להסכם הפינוי עליו חתמה העותרת וכי הציגו מצג לפיו הם מתעתדים לפעול על פיו.

בנסיבות אלו, העלאתן של טענות משפטיות כיום הן נגד הסכם הפינוי, קל וחומר נגד הפקעת המקרקעין, דינן להידחות על הסף נוכח השיהוי החמור שבהעלאתן.

בנוסף על האמור לעיל, יש לזכור כי התביעה בגין פינוים של העותרים מהמקרקעין מתנהלת בבית משפט השלום ברחובות וכי במסגרתו עתידות ממילא להתברר טענות העותרים שבנדון.

לאור האמור לעיל גם דין טענותיהם של העותרים נגד היתרי הבנייה שהוצאו למשיבות 4 ו- 5 להידחות. מאחר שהמקרקעין הופקעו כדין ונוכח הסכם הפינוי אין כל מניעה כי יינתנו היתרי הבנייה המתאימים לייעודי המקרקעין.

לאור כל האמור לעיל דין העתירה להידחות.

העותר ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ למשיבה 1 ולמשיבה 4.

ניתן היום כ"ט באב, תשס"ט (19 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים

מיכל רובינשטיין, שופטת



מעורבים
תובע: מאקניאן אקבל
נתבע: עיריית
שופט :
עורכי דין: