ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ששון קשי נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ :


בתי המשפט

ב"מ לתביעות קטנות ראשון לציון

תק 000657/09

בפני

כב' השופט שאול מנהיים

בעניין:

ששון קשי

התובע

נ ג ד

אליהו חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת

פסק דין

תביעה כספית בסך 5,060 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של התובע בתאונת דרכים. הנתבעת היא המבטחת של הרכב הפוגע במכוניתו של התובע. אין מחלוקת על האחריות ואף לא היתה כזו גם לפני הגשת התביעה.

בעקבות התאונה פנה התובע לנתבעת כמבטחת של הרכב הפוגע, הודיע על התאונה ונסיבותיה וביקש לקבל פיצוי על נזקיו. לפנייתו צירף הצעת מחיר לתיקון הנזקים שנגרמו למכוניתו. הצעה זו (נספח 10 לכתב התביעה) מסתכמת בסך 1,500 ₪ ומדברת על תיקון ושיפוץ המגן האחורי של מכונית התובע וצביעת המגן. התובע הוא שפנה לאותו מוסך שערך את ההצעה והוא שבחר באותו מוסך עוד לפני שפנה לנתבעת.

בתגובה ביקשה הנתבעת לקבל צילום רישיון הרכב של התובע וצילום תמונות הנזק (נספח 9 לכתב התביעה). בעקבות זאת וכנראה משום התרשמותו של התובע כי הנתבעת מבקשת לקבל דו"ח שמאי של הנזק, פנה התובע לשמאי רכב מוסמך אשר בדק את הרכב וערך דו"ח כמקובל יחד עם צילומי הנזק. הרכב תוקן על פי דרך התיקון שבדו"ח השמאי ובמחיר הנקוב בדו"ח והתיקון בוצע במוסך של היבואן. עלות התיקון כפי שהוערכה על ידי השמאי וכפי שגם שולמה בפועל למוסך היבואן עומדת על 5,560 ₪. שכ"ט השמאי עומד על 650 ₪. התובע מציין בתביעתו כי לאחר בדיקת השמאי התברר שהצעת המחיר שקיבל מהמוסך אליו פנה בתחילה היתה שטחית ולא מקצועית ובין היתר התעלמה הן מכך שהפגיעה בפגוש האחורי איננה מאפשרת טיפול ראוי ומצריכה החלפה (מה גם שמדובר ברכב משנת 2007 ובתאונה שהתרחשה באוגוסט 2008), וכן התעלמה מעבודות נוספות דרושות כגון החלפת החיישנים האחוריים. מכל מקום, הנתבעת קיבלה מהתובע את דו"ח השמאי החדש והקבלה על תשלום עלות התיקון, אולם בחרה לשלם בעקבות זאת רק את הסך של 1,500 ₪ כפי שפורט בהצעת המחיר שניתנה בתחילתו של התהליך. אציין שסכום זה שולם כסכום שאינו שנוי במחלוקת, ובכך פעלה הנתבעת כמתחייב מחובותיה כמבטחת לשלם גם לצד שלישי סכומים שאינם שנויים במחלוקת מבלי להתנות את התשלום בויתור כלשהו מצד המקבל.

בפניי טענה חברת הביטוח אך ורק את הטענה כי כל שביקשה מהתובע לאחר הפניה הראשונה שאליה צורפה הצעת מחיר הוא לקבל תמונות של הנזק. היא לא ביקשה דו"ח שמאי ואיננה מבינה מדוע נערך. עוד טענה וזו גם הטענה העיקרית כי הפער בין הצעת המחיר של מוסך שבו התובע עצמו בחר מרצונו החופשי, לבין עלות התיקון כפי ששולמה בפועל למוסך של היבואן וכפי שנכתבה גם בחוות דעת השמאי, מהותי ביותר ומעורר תמיהה שכן, עלות התיקון בפועל היתה כמעט פי 4 מההצעה הראשונית של המוסך שאליו פנה תחילה התובע וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון את עלות השמאי עצמו.

אני סבור בכל הכבוד שאין כל ממש בטענות חברת הביטוח. דווקא בשלב השני של המגעים בין הצדדים פעל התובע בדרך הרגילה והמקובלת שהיא גם הדרך שחברות הביטוח בדרך כלל עומדות עליה, ובצדק. דרך זו היא בדיקת הרכב הניזוק על ידי שמאי מוסמך וביצוע התיקון על פי חוות דעתו. אילו היה התובע פונה מלכתחילה לשמאי לא היתה לחברת הביטוח כנראה כל טענה. מכאן, שגם כעת השאלה האמיתית היחידה היא האם חוות הדעת שעל פיה תוקן הרכב במחירים הנקובה בה אינה נכונה לגופה. טענה כזו לא שמעתי. הנתבעת היא חברת ביטוח שיש לה נגישות גבוהה במיוחד לשמאי רכב והיא יכולה היתה לדרוש שהרכב יבדק על ידי שמאי מטעמה ולהביא בפניי חוות דעת נוגדת. היא לא עשתה כן ובחרה להסתפק בהעלאת תמיהות אשר לכשעצמן אין כל דרך להסיק מהן את מה שמבקשת הנתבעת להסיק מהן. לכך אוסיף שגם ניסיון החיים מלמד שכאשר פגוש אחורי של רכב נפגע באופן המתועד בתמונות המצורפות לתביעה אשר צולמו על ידי השמאי, ובמיוחד כאשר מדובר ברכב אשר נפגע כשנה בלבד לאחר שנמכר לראשונה לבעליו הראשון שהוא התובע, הרי בדרך כלל גורר הדבר החלפת המגן האחורי ולא תיקונו בלבד. רק החלפה כזו משיבה את הרכב קרוב ככל האפשר למצבו המקורי.

בנסיבות המפורטות לעיל אינני רואה כל סיבה שלא לאמץ את אומדן עלות התיקון כפי שנקבע על ידי השמאי הזהה גם למחיר התיקון כפי ששולם בפועל, 5,560 ₪. כמו כן זכאי התובע לשיפוי בגין שכר השמאי בסך 650 ₪.

הסכום הכולל של שני אלה הוא 6,210 ₪. מסכום זה יש להפחית 1,500 ₪ אשר התובע קיבל מהנתבעת, כך שהיתרה המגיעה לתובע עומדת על 4,710 ₪.

עוד כוללת התביעה רכיב של הפסד יום עבודה בסך 150 ₪ ורכיב של עוגמת נפש בסך 200 ₪. אני סבור שבנסיבות הענין לא היה בהכרח להפסיד יום עבודה ולא הוכח שנגרם הפסד של יום עבודה. עוד אני סבור שבנסיבות הענין אינן מצדיקות פיצוי בגין עוגמת נפש.

התוצאה היא כי אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,710 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (9/3/09).

כמו כן מחייב הנתבעת לשלם לתובע הוצאות המשפט בסך 350 ₪ שישאו אף הן הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9/3/09.

המועד האחרון לתשלום טרם שהתובע יהיה זכאי לפתוח תיק הוצל"פ נקבע ל-16/8/09.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום כ"ג בתמוז, תשס"ט (15 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

שאול מנהיים, שופט