ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן עזרא שמעון נגד בנק לאומי לישראל בע"מ :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בש"א 024102/07

בתיק עיקרי: א 001427/04

לפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

29/02/2008

בעניין:

1. בן עזרא שמעון

2. בן עזרא אליהו

3. בן עזרא דינה

4. בן עזרא רונית

ע"י ב"כ עוה"ד

אריק בן שמחון

המבקשים / התובעים

נ ג ד

בנק לאומי לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

פלג גיל

המשיב / הנתבע

החלטה

המבקשים עותרים להתיר להם לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת המבקשת 4 כצד להליך, וכן הוספת עילת התביעה המופנית מצידה כלפי המשיב, בדבר עצם היווצרות החוב, התנהלות המשיב, הפרת חובותיו כלפיה והטעייתה.

התביעה המקורית הוגשה מטעם המבקשים 1-3 כנגד המשיב, בה עתרו למתן סעד המצהיר על בטלות השעבוד שנרשם על הנכס נשוא התביעה, לטובת המבקשת 4.

ביום 31/3/05 ניתן צו כינוס נכסים לנכסי המבקשת 4.

בהחלטתו מיום 8/2/06 של כב' השופט דוד גלדשטיין ניתן צו הפטר, הפוטר את המבקשת 4 מכל חוב בר תביעה שעילתו לפני מתן צו כינוס נכסים.

בבקשה נטען, כי מאחר שהמבקשת 4 הופטרה מכל חוב כלפי המשיב, הרי שממילא המשיב אינו זכאי לממש את השיעבוד נשוא התביעה, וזאת על פי סעיפים 69(א) ו-71(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. בנוסף, נטען כי למבקשת 4 טענות קשות לגבי התנהלות המשיב, המגבשות עילת תביעה כלפיו. טענה זו נטענה בבקשה באופן כללי, ובאופן מפורט ביותר בתצהיר המבקשת 4.

בתגובתו, מפנה המשיב להוראות סעיפים 20(א) ו-20(ב) לפקודת פשיטת הרגל, המעידות, לשיטתו, על כך שצו הפטר אינו מעכב נושה מובטח במימוש הערובה שברשותו.

עיינתי בסעיפים אלה והתרשמתי, כי על פני הדברים, הם אכן מתייחסים למצב שלפני צו ההפטר (כפי שטען ב"כ המבקשים בדיון שנערך לפני ביום 23/1/08).

מכל מקום, בקשה לתיקון כתב תביעה, כבקשה מקדמית, אינה המקום הראוי לדון בטענות המשיב לגופו של עניין (אלא אם כן ניתן להיווכח כי הן מוצדקות לחלוטין, וזהו אינו המצב), אלא יש לבחון את תמונת המצב באופן לכאורי.

המשיב מסתמך על פסק דינו של כב' הנשיא אורי גורן בבש"א 13671/03, פש"ר 478/97 אלוני בנימין נ' כונס הנכסים הרשמי (21/11/04), וטוען כי במסגרתו נקבע, שאין לראות בחוב של נושה מובטח כחוב בר תביעה, אשר ההפטר חל עליו.

בפסק הדין נאמר, בין היתר- "תשלומי המשכנתא הם בגדר חוב לנושה מובטח. סעיף 69(א) לפקודה קובע, כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל". הסעיף קובע מספר חריגים לכלל. חוב לנושה מובטח אינו נמנה על החריגים הקבועים בסעיף. עם זאת, אין בכך כדי לסתום את הגולל על מסקנה, לפיה צו הפטר אינו פוטר את הנושה מחובותיו לנושים מובטחים. מלכתחילה, השאלה אותה יש לבדוק היא- האם חוב לנושה מובטח הינו בגדר חוב בר-תביעה בפשיטת-רגל".

ייתכן בהחלט, שיתברר בהמשך כי חובה של המבקשת 4 מוגדר כחוב בר תביעה בפשיטת רגל, אלא שדווקא הגדרתו האפשרית ככזה, מוציאה אותו ממסגרת האפשרויות ה"סטנדרטית" למימוש השיעבוד, ומכפיפה אותו לכללים המעוגנים בפקודת פשיטת הרגל, לגבי אופן אישורן של תביעות חוב.

לפיכך, עצם מתן צו ההפטר עשוי להשפיע על מהותן של קביעות פוטנציאליות לגבי אופן מימוש השיעבוד, ככל שהדבר אכן אפשרי, ובהתאם לכך, גם על זכויותיהם הקנייניות של המבקשים 1-3, שקיומן נטען בכתב התביעה המקורי.

לאור זאת, אני סבור, כי קיימת הצדקה מהותית לצירוף המבקשת 4 כתובעת, לצורך שמירה על זכויותיה, ומנגד, ובאותה מידה, גם על זכויותיהם של המבקשים 1-3 (מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מהדורה 15, כרך א', עמ' 549-551).

בנוסף, נראה כי למבקשת 4 טענות עובדתיות כבדות משקל כנגד אופן התנהלותו של המשיב (ולכך מוקדש החלק העיקרי בתצהיר שצורף לבקשה), שעל פני הדברים, מקימות לה עילת תביעה כלפיו.

לאור זאת, הבקשה מתקבלת.

כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום. המשיב רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום לאחר מכן.

הוצאות ההליך תלקחנה בחשבון בפסק הדין.

נקבע קדם משפט נוסף ליום 2.7.08, 9:00.

ניתנה היום כ"ג ב אדר א, תשס"ח (29 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו