ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האג'ר טאהא נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מבקשים

האג'ר טאהא

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט, באשר לשני דו"חות, שמספרם 16122219914 (להלן: "הדו"ח הראשון") ו- 11154020993 (להלן: "הדו"ח השני").

המבקשת ציינה כי ביום 8.5.20 קיבלה דו"ח עקיפה (הדו"ח הראשון) וכי ביום 13.2.19 קיבלה דו"ח מהירות (הדו"ח השני). היא ציינה כי שילמה את שני הדו"חות במועד ולא ידעה שתשלום מהווה הודאה. היא ביקשה להישפט עבור הדו"חות וציינה כי היא לא עקפה ולא נסעה במהירות שציין השוטר. לדבריה, רישיון הנהיגה שלה הוא מטה לחמה ומהווה מקור פרנסה שלה ושל בני משפחתה, ולכן ביקשה לקבל את יומה בבית המשפט.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה מיום 21.10.21 ציינה ב"כ המשיבה בנוגע לדו"ח הראשון כי הקנס שולם על ידי המבקשת או מי מטעמה ויש לראותה כמי שהורשעה, נגזר דינה וריצתה את עונשה. עוד היא ציינה כי המבקשת לא פירטה את סיכויי הגנתה. בנוגע לדו"ח השני, היא ציינה כי לאחר חיפוש במערכת המשטרתית, לא נמצא הדו"ח. לאור האמור, היא ביקשה לדחות את הבקשה באשר לשני הדו"חות.

קראתי בעיון את נימוקי הבקשה ואת תגובת המשיבה. ראשית, אציין כי אין חולק שהמבקשת קיבלה את שני הדו"חות לידיה מידי השוטרים במועדים שבהם נטען כי ביצעה את העבירות המיוחסות לה.

באשר לדו"ח הראשון, שמספרו 16122219914, מתגובת המשיבה עולה כי הוא שולם על ידי המבקשת טרם הגשת הבקשה להישפט. הלכת בית המשפט העליון היא שהארכת מועד להישפט לאחר התשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו [ראו, למשל, בעניין זה רע"פ 9540/08 מוסברג נ' מדינת ישראל (8.1.2009)]. במקרה הנדון, אין המדובר במבקשת שלא ידעה על ההליך נגדה, שכן מדובר בדו"ח בגין עקיפה, אשר כתב השוטר בשטח, וכאמור אין חולק כי הוא נמסר למבקשת ביד במועד ביצוע העבירה.

מששילמה המבקשת את הקנס בו חויבה, היא מוחזקת כמי שהודתה בביצוע העבירה ונשאה בעונש בגין ביצועה. בהינתן כך, היה עליה להראות שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלת בקשתה, למרות ששילמה את הקנס. המבקשת בענייננו לא עמדה בנטל המונח לפתחה. המבקשת ציינה כי שילמה את הדו"חות וכי לא ידעה שתשלום מהווה הודאה, אולם כלל ידוע הוא שאי ידיעת החוק אינה פוטרת את המבקשת מהתנהגות על-פיו. ראו לעניין תשלום הדו"ח את דברי כבוד השופט ע' קוטון בעפ"ת (חי') 1720-02-19 בישר נ' מדינת ישראל (17.2.2019).

יתרה מכך, אין להתעלם מהשיהוי בהגשת בקשה זו לבית המשפט מצידה של המבקשת. מדובר על דו"ח שניתן לפני זמן ממושך, ביום 8.5.20 (הדו"ח הראשון), לפני כשנה וחצי, ואילו הבקשה להישפט בתיק זה הוגשה רק ביום 29.9.21. כאמור, המבקשת ידעה על קיומם של הדו"חות החל מקבלתם על ידי השוטרים ביום קבלת הדו"חות, כך שמדובר בענייננו על שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, ואילו המבקשת לא סיפקה כלל הסבר לפשר השיהוי הממושך.

כמו כן, המבקשת לא פירטה בבקשתה טענות הגנה לגופו של עניין באשר לשני הדו"חות, דהיינו מדוע היא כופרת בביצוע העבירות בשני הדו"חות, אלא ציינה כפירה כללית בלבד, לפיה היא לא עקפה ולא נסעה במהירות שייחס לה השוטר בדו"ח.

לאור האמור, בכל הנוגע לדו"ח הראשון, שמספרו 16122219914, אני מורה על דחיית הבקשה.

באשר לדו"ח השני, שמספרו 11154020993, מתגובת המשיבה עולה כי הדו"ח אינו קיים במערכת. המבקשת לא צירפה העתק מהדו"ח, ולכן לא ניתן לוודא זאת. משכך, אני מורה על מחיקת הבקשה.

בכל הנוגע לדו"ח השני, ככל שהמבקשת תגיש בקשה נוספת ובה מספר הדו"ח הנכון, וכן תצרף העתק מהדו"ח הרלוונטי, בית המשפט יוכל להתייחס לכך שנית.

המזכירות תודיע למבקשת.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"ב, 29 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האג'ר טאהא
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: