ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנוכה יצחק נגד ממונה על חדלות פירעון :


בפני כבוד ה שופט עידו כפכפי

מבקש/חייב

חנוכה יצחק, ת"ז XXXXXX262

נגד

משיבים

  1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום
  2. אורטל אסולין (נאמן)
  3. המוסד לביטוח לאומי

החלטה

המבקש עותר להחיל את צו ההפטר שניתן בתאריך 16.06.21 גם על חוב מזונות שלו למוסד לביטוח לאומי (להן: המל"ל) וכלפי גרושתו. לטענת היחיד ביום 22.11.99 נפתח כנגד היחיד תיק הוצל"פ בגין חוב מזונות למל"ל, סכום הקרן היה 5048 ₪ וכיום יתרת החוב הינה בסך של 164,454 ₪.

היחיד בן 73, גרוש ואב לארבעה ילדים בגירים, הקטן שבהם 23. לטענת היחיד איבד את כושר השתכרותו בשנת 1998 והוא מתפרנס מקצבת זקנה של המל"ל בסך 2293 ₪ וקצבת שארים בסך 872 ₪. אין בבעלותו נכסים ומקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון .
היחיד עותר להתחשב בגילו, במצבו הכלכלי ובזמן הרב שחלף מפתיחת תיק ההוצל"פ ולהחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות.

המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות וטוען כי היחיד אינו עומד בקריטריונים המחמירים שנקבעו בפסיקה בנושא זה.
נטען כי המל"ל שילם לזוכה, אם ילדיו של היחיד, את מזונות הילדים באופן רציף במשך כ-17 שנים, החל משנת 1999 ועד שנת 2016. בתקופה זו שילם המל"ל סך של 224,639 ₪. במהלך השנים שלאחר מכן שילם היחיד במסגרת תיק ההוצל"פ סך של 60,000 ₪ כך שחובו עומד על כ- 164,000 ₪. הסכום אינו כולל רכיבי ריבית או הצמדה ומדובר בחוב נומינלי.
נוסף על כן נטען כי אין המדובר בחוב שנוצר בתום לב וכי היחיד אף לא טען זאת. לא ברור מדוע היחיד לא עבד משנת 1998 ונראה כי במשך השנים כלל לא עשה מאמץ להשתלב בשוק העבודה על אף שמצבו הבריאותי תקין.

המל"ל הפנה למקור סמכותו לגבות את מלוא סכום המזונות וכן לפסיקת ביהמ"ש העליון בעניין הליכי פשיטת רגל, לפיה חוב המזונות זוכה למעמד ייחודי בשל המחדל המוסרי הכרוך בהימנעותו של הורה לשלם את מזונות ילדיו ובשל הקרבה המשפחתית שבין החייב לנושים, שהם ילדיו וחובתו האישית לדאוג לצרכיהם.

נטען כי בשל עקרונות אלו נקבע כי, ככלל, לא יינתן הפטר מחוב מזונות חרף השיקול השיקומי וכי החלת ההפטר הינו הליך השמור למקרים חריגים בעלי נסיבות קשות במיוחד, כגון גילו המבוגר מאוד של היחיד, מצב רפואי קשה במיוחד או נכות בשיעור 100%. נוסף על כן נקבע בפסיקה כי סוגיית תום ליבו של החייב עומדת בראש השיקולים. בפני החייב עומדת אפשרות לפנות לערכאה שיפוטית לשם בחינת מצבו הכלכלי והקטנת סכום המזונות. בהיעדר פניה לבית המשפט קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות.

במקרה דנן, היחיד לא פנה לערכאה השיפוטית המתאימה בבקשה להפחתת דמי המזונות אלא העדיף כי הקופה הציבורית תישא בנטל התשלום. נטען כי, בהתאם לתיקון 42 לחוק ההוצאה לפועל, החל מספטמבר 2014 נתונות סמכויות האכיפה והגביה מחייבי מזונות לרשות האכיפה והגביה ולכן, החייב צריך לפנות לרשם ההוצאה לפועל בנוגע לטענותיו בדבר הכנסותיו וקשייו הכלכליים.

עוד צוין כי תכלית חוק המזונות היא להבטיח מקור ביניים לתשלום דמי המזונות ולא להפוך את המל"ל להיות מממן קבוע של חייבים הנמנעים מקיום חובתם לתשלום מזונות. הגמשת התנאים למתן הפטר על חוב המזונות עלולה לעודד את החייבים שלא לשלם מזונות בהם חויבו ביודעם שיקבלו הפטר על חוב זה. הודגש כי הקופה הציבורית מהווה עוגן לרווחתם הכלכלית של רבים וכי קיימת חשיבות רבה בשמירה על יציבותה ואיתנותה.

ב"כ הממונה הצטרפה לעמדת המל"ל. בתגובתה טענה כי אין המדובר בחייב נכה וכי החייב לא הציג כי עשה מאמץ לשלם את המזונות במהלך השנים. כמו כן נטען כי הכלל הוא שלא לכלול את חוב המזונות בהפטר ולכן יש לדחות את בקשת החייב.

בתגובתו לטענות המל"ל טען היחיד כי הוא מתקיים מקצבת זקנה בסך 2293 ₪, קצבת שארים בסך 872 ₪ וכן זכאי לסיוע בשכ"ד ממשרד השיכון בסך של 1245 ₪. לטענתו, עובר לתביעת המזונות, היה נתון בחובות של מיליוני שקלים ולא הצליח לעמוד בתשלום חובותיו ודמי המזונות ונקלע לסחרור כלכלי. היחיד טען כי יש לו שלושה ילדים מאשתו הראשונה ז"ל שנפטרה ממחלת הסרטן וילד מאשתו השנייה. ל דבריו, גידל את ילדיו במסירות ולא החסיר מהם דבר.

הנאמנת וגרושתו של היחיד לא הציגו עמדותיהם בנוגע לבקשת היחיד.

דיון והכרעה
סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי ההפטר לא יחול על חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין, אולם על אף האמור נקבע כי בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר , וביניהם חוב מזונות.

ההלכות שניתנו לעניין הפטר מחוב מזונות נקבעו בנוגע להליכי פשיטת רגל אשר ההסדר בהם לעניין הפטר מחוב מזונות מעוגן בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980. למעשה, החוק לא חידש בעניין זה ורק אימץ את הכלל בפסיקה כי ההפטר יינתן בנסיבות חריגות, מבלי לפרט את המבחנים שנקבעו בפסיקה.

ההלכה הפסוקה קובעת כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. [ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי, (29.01.14), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו , 3.5.15) . עם זאת, הפסיקה הכירה במקרים בהם ראוי להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות בשל נסיבות אישיות קשות של החייב ונסיבות נוספות בהן מצבו הכלכלי של החייב והזמן שחלף מפתיחת התיק מושא החוב. מכל מקום נקבע כי העניין נתון לשיקול דעת בית המשפט הדן בהליך לאור האמור בסיפא לס' 69(א)(3) הנ"ל. ( רע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי , (29.1.14)

בע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן, 26.09.2016, בפסקה 19 לפסק דינה של כבוד השופטת ע' ברון, פורטו השיקולים המנחים לעניין החלת ההפטר על חוב המזונות:
"כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת ' תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל. יושם אל לב כי רשימה זו עודנה חלקית והושמט ממנה שיקול מרכזי, הוא עקרון תום הלב, שהדיון בו ייערך בנפרד בהמשך.

הנה כי כן, ישנם שיקולים רלוונטיים רבים, ומשמשים בהם בערבוביה היבטים הנוגעים לגופו של חייב, לגופו של חוב ואף לגופם של זכאים. הרשימה אינה סגורה, ועם זאת וכעולה מן הפסיקה שומה על בית המשפט ליישם את הוראת הסיפא לסעיף 69( א)(3) באופן מצומצם, במשורה ובמקרים חריגים בלבד. נדרש לבחון כל מקרה לגופו, ולאזן בין השיקולים הרלוונטיים תוך התחשבות בכלל הנסיבות".

ביחס לבחינת תום הלב הובהר שם, פסקה 23:
"בנוסף נקבע, כי בבחינת בקשה שעניינה חוב מזונות לעבר יש ליתן משקל " למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה ( וייתכן שעודנה) עליו"; וכן הוטעם בעניין זה כי הפקרת הזכאים למזונות למחסור ממשי נוגדת את תקנת הציבור, ובהיעדר הסבר מניח את הדעת מצד החייב עשויה לעלות כדי חוסר תום לב קיצוני.

עוד הוטעם:
"בעיקר רלבנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם היתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהיעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב" (בפסקה 41( ו); ההדגשה במקור–ע'ב').

כן הדגיש בית המשפט בעניין ד.מ., כי יש לבחון שאלות כלליות של תום לב בהליכי פשיטת רגל, כגון אם החייב נהג באופן בלתי-אחראי לאחר הגשת הבקשה להכריז עליו כפושט רגל, יצר חובות חדשים או הבריח נכסים, לא שיתף פעולה עם הכנ"ר, לא שילם תשלומים חודשיים שהושתו עליו וכיוצ"ב".

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לתוקפו בשנת 2019 מגדיר כמטרה ראשונה את שיקומו הכלכלי של היחיד. החוק מבטא גישה חברתית לפיה יש לסייע ליחידים שנקלעו למשבר כלכלי ולקדם שילובם מחדש במרקם החיים הכלכלי. עם זאת, החוק שמר על ההפטר למזונות כחריג ועל כן אין מקום לאבחן בעניין זה בין הדין הקודם לזה הראוי היום, על אף שהפסיקה הכירה בהשפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על הדין הקודם לאור המשקל המשמעותי שניתן להליכי השיקום של היחיד בהליך חדלות פירעון. (ראה ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז (19.03.18) פסקה 47)

מבחינת נסיבות המקרה דנן, מדובר ביחיד בן 73 המתקיים מקצבאות וסיוע בדיור. אמנם לא קיימות נסיבות בריאותיות מיוחדות בעניינו של היחיד, עם זאת לא נסתרה טענתו לפיה בתקופת גירושיו היו נתון בחובות כלכליים כבדים ובמצב כלכלי קשה, ממנו לא התאושש עד היום. נוכח גילו המבוגר יחסית של היחיד כושר השתכרותו נמוך ביותר עד אפסי וניתן להניח כי מצבו הכלכלי לא צפוי להשתפר. בהתאם לחוו"ד הממונה, היחיד נעדר יכולת השתלבות במעגל התעסוקה.

כאמור בהחלטה מכוחה ניתן הפטר לאלתר לחייב, הנאמנת דיווחה כי החייב חסר כושר השתכרות מזה שנים ארוכות. אמנם לא הוצגו מסמכים המעידים כי כבר בשנת 1998 איבד את כושר השתכרותו, אולם לא נסתרו טענות החייב כי היה לו קושי אמיתי להתפרנס מאז.

נוסף על האמור לעיל, עסקינן בתיק הוצל"פ שנפתח בשנת 1999, לפני כ-22 שנה, ילדיו של היחיד בגירים בגילאים 23, 39, 41 ו-43. שלושה מילדיו הם מאשתו הראשונה שנפטרה ממחלה ואילו ילד אחד מגרושתו, הזכאית למזונות. יוער כי, מהצעת הממונה לשיקום כלכלי, עולה כי היחיד טען כי הסתבכותו הכלכלית נבעה גם ממחלת רעייתו הראשונה אותה סעד עד לפטירתה ובשל כך התדרדר עסקו מבחינה כלכלית עד אשר קרס.
בהתאם לדיווח המל"ל היחיד שילם במסגרת תיקי ההוצאה לפועל סך של 60,000 ₪ כך שחובו עומד על כ-164,000 ₪. בנסיבות אלו יש חיזוק לטענה כי אופן יצירת החוב לא נגוע בחוסר תום לב, ודאי לא בדרגה המצדיקה לתת משקל עודף נכבד לשאלת תום הלב. בהתאם לדו"ח הממונה, היחיד עמד בתנאי ההליך ומסר מידע מלא כנדרש ממנו.

אין ספק כי מצבו הכלכלי של היחיד קשה. הוא מתגורר בדירה שכורה ומשלם 2000 ₪ עבור דמי שכירות ומקבל סיוע מהמדינה לתשלום זה. . אין בבעלותו נכסים. היחיד מתקיים מקצבאות המל"ל ומסיוע בשכ"ד בסך כולל של 4410 ₪. בניכוי דמי השכירות עולה כי נותרים לו כ- 2400 ₪ למחייתו, מתוכם מבקש המל"ל לקזז סכום מסוים מידי חודש לצורך כיסוי חוב המזונות. ברור כי הפחתת סכום חודשי מהכנסותיו של היח יד תביא להידרדרות נוספת במצבו וספק אם יוכל להתקיים בכבוד. בנסיבות אלו, הטענה כי יש להשאיר את האיזון לרשם ההוצל"פ אינה ראויה, שכן עצם מתן הפטר לאלתר משמעותה כי כושר ההשתכרות של החייב אינו עולה על דמי המחיה , ולכן לא ראוי להטיל עליו תשלום חודשי לקופת הנשייה. בחייב בן 73 מצב זה לא צפוי להשתפר ועל פניו גם בלשכת ההוצל"פ אין מקור לגבייה מבלי לדרדר את החייב לתנאים שלא מאפשרים מחיה בכבוד.

אכן במרבית המקרים בהם הוחל ההפטר על חוב מזונות היה מדובר בחייב נכה המקבל קצבאות נכות, ובמקרים שונים הוחל הסדר של קיזוז אחוזים מסוימים מקצבת הנכות, אולם קיזוז מעין זה קצוב בדרך כלל בזמן (השווה רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי, 8.8.19, שם הוחל הסדר הקיזוז עד שיגיע החייב לגיל 62.

בהתחשב בגילו של היחיד, בזמן הרב שחלף מפתיחת תיק ההוצאה לפועל ובהתחשב בכך שאין ליחיד נכסים והוא מתקיים מקצבאות, אני סבור כי מקרה זה נכנס בגדר נסיבות חריגות בהן ראוי להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות.

על כן, ההפטר שניתן חל גם על חובותיו של החייב בגין מזונות.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשפ"ב, 23 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חנוכה יצחק
נתבע: ממונה על חדלות פירעון
שופט :
עורכי דין: