ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב חג'בי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:

יעקב חג'בי
ע"י ב"כ עו"ד אביחי דהן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

ערעור זה עניינו החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3.9.2020 (להלן: ההחלטה והוועדה בהתאמה), אשר התכנסה מכוחו של פסק דין מיום 8.7.2020.

רקע עובדתי

1. המערער, יליד שנת 1956, נפגע ביום 3.6.2014 בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

2. ביום 9.12.2015 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למערער נכויות זמניות.

3. ביום 18.3.2016 קבעה ועדה רפואית לעררים כי לא נותרה למערער נכות בתחום האורתופדי וכי אין קשר סיבתי בין ההחמרה בסוכרת לתאונה הנדונה.

4. ביום 10.8.2016 ניתן תוקף של פסק דין (ב"ל (ב"ש) 66641-03-16 (להלן – פסק הדין המחזיר הראשון) להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יושב לוועדה לעררים באותו הרכב.

5. ביום 11.11.2016 התכנסה וועדה רפואית לעררים מתוקף פסק הדין המחזיר הראשון וקבעה כי ייתכן וחלה החמרה באיזון הסוכרת אצל המערער אך אין קשר סיבתי בין ההחמרה בסוכרת לתאונה הנדונה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין.

6. ביום 20.3.2017 ניתן תוקף של פסק דין (ב"ל(ב"ש) 43049-11-16 (להלן – פסק הדין המחזיר השני) להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יושב לוועדה לעררים באותו הרכב.

7. במקביל, התכנסה ביום 9.1.2017 ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בנכותו הצמיתה של המערער בתום הזמניות. ועדה זו כונסה בתחום הנפשי בלבד ולא בתחום האורתופדי והסוכרת. על החלטה זו הגיש המערער ערר.

8. ביום 17.9.2017 התכנסה וועדה רפואית לעררים הן מכוחו של פסק הדין המחזיר והן לאור הערר אשר הוגשה בעניין קביעת הוועדה מדרג ראשון בשאלת נכותו הצמיתה של המערער וקבעה כי היא מקבלת את ח וות דעתו של היועץ הפנימאי מטעמה, ד"ר שמואל שילה, כי אין קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת לבין התאונה הנדונה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין.

9. ביום 18.12.2018 קבע כבוד השופט יוספי (ב"ל (ב"ש 64390-09-17; 6384-10-17 (להלן- פסק הדין המחזיר השלישי)) כי עניינו של המערער יושב לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

10. ביום 21.11.2019 התכנסה וועדה רפואית לעררים מתוקף פסק הדין המחזיר השלישי וקבעה כי הסיבוכים אשר נגרמו למערער ממחלת הסוכרת אינם קשורים לתאונה וקבעה כי למערער נכות זמנית בלבד בגין ההחמרה מחלת הסוכרת שלאחריה אין למערער נכות בגין הסוכרת בשל התאונה הנדונה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין.

11. ביום 8.7.2020 ניתן תוקף של פסק דין (ב"ל (אזורי ב"ש) 48701-12-19 (להלן – פסק הדין המחזיר) להסכמת הצדדים להשיב את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב.

12. ביום 30.9.2020 התכנסה וועדה רפואית לעררים מכוחו של פסק הדין המחזיר וקבעה כי היא מכירה בנכותו של המערער בגין מחלת הסוכרת, לתקופה מוגבלת בלבד.

על החלטה זו נסוב הערעור דנן.

טענות הצדדים

13. לטענת המערער, הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין המחזיר אלא רק שבה וקבעה כי עובר לתאונה הנדונה היו קיימים סיבוכים וזאת מבלי להצביע על נתונים מוכחים המצביעים על קיומם; הוועדה לא התייחסה למסקנותיו של פרופ' רפפורט כי מצבו של המערער לאחר התאונה חמור יותר ביחס למצבו הקודם ; הוועדה קבעה כי לא נותרה עוד החמרה צמיתה אך לא נימקה בצורה ראויה; הוועדה לא התייחסה בצורה מנומקת לשוני באופן הטיפול שקדם לתאונה, כדורים, לבין אופי הטיפול המאוחר לה, זריקות ויקטוזה ואינסולין וכן לכך שעובדה זו משקפת בהתאם לתקנות עליה בשיעור הנכות. המערער טוען כי הוועדה הציגה "נעילות" בעמדתה ועל כן מבוקש להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר.

14. לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר והסבירה כי אין להעניק למערער נכות קבועה עקב המעבר מטיפול בכדורים לטיפול בזריקות משום שמחלת הסכרת מתקדמת בפני עצמה. כמו כן נטען כי הוועדה קבעה שסיבוכי סוכרת מתפתחים לאורך השנים ועל כן, לא ניתן לייחס ליציאתו של המערער מאיזון, נכות צמיתה היות שמדובר בהחמרה לתקופה מוגבלת.

הכרעה

15. הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/01-29 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כבוד 160 (1992)).

16. ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עב"ל (ארצי) 53609-12-10 זכריה עודי – המוסד לביטוח לאומי, 17.2.14).

17. פסק הדין המחזיר שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, הורה כדלקמן :

"אני נותנת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתשקול החלטתה כדלקמן:
א. הוועדה תשקול האם יש מקום להעניק למערער נכות קבועה בגין המעבר מטיפול תרופתי בכדורים לזריקות ובמידת הצורך תערוך הוועדה חשבון עובר ושב.
ב. הוועדה תבהיר את החלטתה כי הסיבוכים הכרוניים התפתחו הרבה לפני התאונה, ותנמק על סמך מה היא קובעת זאת כאשר מנגד ובהתאם לחוות הדעת של פרופ' רפפורט הסיבוכים החלו לאחר התאונה (עמוד 3 לחוות הדעת תחת הכותרת "איזון סוכרת"). ככל שהוועדה תשנה מהחלטתה ולו על דרך ההחמרה, תתייחס לשיעור הנכות שנקבע על ידי פרופ' רפפורט בסעיף 5 למסקנות.
ג. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון את טענותיהם לפניי הוועדה.
ד. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת."

18. מסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול כך:

"הוועדה שמעה את העורר ובא כוחו ועיינה בפס"ד מ- 8/7/20. פס"ד מבקש להבהיר האם החלו הסיבוכים כתוצאה מההחמרה במחלת הסכרת, לפני או אחרי התאונה והאם הושפעו על ידה וזה בעקבות חוו"ד פרופ' רפפורט שהסיבוכים החלו לאחר התאונה. לחולה, כפי שצויין בסיכום הוועדה מישיבתה ב- 21/11/19, לחולה הייתה סכרת משנים וסיבוכים מסכרת מתפתחים משנים לשינויים בכלי דם הקורים לאט במשך שנים. לחולה היתה יציאה מאיזון לתקופה קצובה והטיפול שקיבל במשך השנה הביא לעיצוב של מצבו ולאיזון הסכרת. לא ניתן לייחס את הסיבוכים שהחלו לפני האירוע והתבטאו לאחר מכן לתקופה הקצרה שבה היה לא מאוזן, ולכן קבעה הוועדה את נכותו בזמנים ולתקופה שלא היה מאוזן ולכן נשארת הוועדה בנכויות שנקבעו בוועדה הקודמת, זה לגבי הסיבוכים.
לגבי הנושא של הטיפול בזריקות, מחלת הסכרת היא מחלה שמתקדמת בפני עצמה והשימוש באינסולין שנמשך מעבר לתקופת ההחמרה אינו קשור לאירוע התאונה אלא להתקדמות מחלתו היסודית.
הוועדה מכירה בהחמרה ולתקופה מוגבלת. "

19. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

20. בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר היה על הוועדה להבהיר את קביעתה "כי הסיבוכים הכרוניים התפתחו הרבה לפני התאונה" וזאת בין היתר, בשים לב לאמור בחוות דעתו של פרופ' רפפורט כי הסיבוכים החלו לאחר התאונה . עם זאת, הוועדה קבעה באופן כללי וסתמי כי "וסיבוכים מסכרת מתפתחים משנים לשינויים בכלי דם הקורים לאט במשך שנים" וכי "לא ניתן לייחס את הסיבוכים שהחלו לפני האירוע והתבטאו לאחר מכן לתקופה הקצרה שבה היה לא מאוזן" וזאת מבלי להבהיר על בסיס אילו מסמכים רפואיים היא קובעת כי המערער סבל מסיבוכי סוכרת עובר למועד התאונה הנדונה.

כן, הוועדה נדרשה לנמק קביעותיה בעניין זה, בשים לב לחוות דעתו של פרופ' רפפורט, עם זאת, הוועדה כלל לא נתנה התייחסותה לחוות דעת זו.

21. כן, מצאתי כי משעה שהוועדה התכנסה מכוחו של פסק דין מחזיר, היה עליה לנמק בצורה רחבה ומפורטת יותר את קביעתה כי " והשימוש באינסולין שנמשך מעבר לתקופת ההחמרה אינו קשור לאירוע התאונה אלא להתקדמות מחלתו היסודית." וזאת בשים לב לטענות המערער בפני הוועדה כי למרות שטופל בכדורים בגין מחלת הסוכרת, עובר למועד התאונה, היה " פעיל, אקטיבי, עבד עם הידיים" ואילו "לאחר הפגיעה הסטרס גרם לתופעות" ובשים לב לאמור בחוות דעתו של ד"ר רפפורט (סעיפים 3-4 לפרק הדיון) כי "לציין שקודם לתאונה בשנת 2014 ומצב הדחק הגופני והנפשי הייתה מחלת הסוכרת שלו מאוזנת היטב בעזרת טיפול פומי. קודם לאצונה (צ"ל לתאונה) היו רמות הסוכר במשך שנים ארוכות בטווח הרצוי בסביבות 7%" וכי " הניסיון הרפואי מלמד שחולים כאלו יכולים להישאר יציבים ללא צורך בשינוי בטיפול שנים ארוכות כפי שאכן תועד אצל מר חג'בי קודם לתאונה בשנת 2014.".

ברי, כי משהוראות פסק הדין המחזיר, לא הורו מפורשות לוועדה להתייחס לטענות המערער ולאמור בחוות דעתו של פרופ' רפפורט בעניין זה, לא היתה חובה עליה לעשות כן. עם זאת, משעה שהוועדה התכנסה מכוחו של פסק דין מחזיר אשר הורה לה לשקול " האם יש מקום להעניק למערער נכות קבועה בגין המעבר מטיפול תרופתי בכדורים לזריקות", היה עליה לפרט ולנמק מדוע אין היא עושה כן, באופן רחב יותר ובשים לב לכלל הטענות לעניין זה (ברע (ארצי) 14058-08-21 המוסד לביטוח לאומי - אסתר אלגזר (9.8.2021)).

22. אמנם, הלכה היא שככלל, עניינו של מבוטח יוחזר לאותה ועדה שכבר דנה בעניינו ולא לוועדה בהרכב אחר וכי על מערער המבקש להעביר את עניינו לוועדה בהרכב אחר להראות טעם מיוחד לכך (עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר אריה קופפרברג – המוסד לביטוח לאומי (21.10.2009); עב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי – יונה הררי (28.4.2009)) וכי החלפת הרכב יעשה באותם מקרים נדירים שבהם יש חשש ממשי שהוועדה תהיה מקובעת בעמדתה או שהרכב הועדה אינו נאות (עב"ל (ארצי) 282/99 יהודית אבן חן – המוסד לביטוח לאומי (3.9.2001)), עם זאת, בתיק דנן, למרות הוראות פסק הדין המחזיר, הוועדה אינה מצביעה על מסמכים המעידים על סיבוכי סוכרת עובר למועד התאונה הנדונה וכן לאור הנמקתה הדלה באשר למעבר מטיפול תרופתי של כדורים לטיפול תרופתי של זריקות, מצאתי כי קיים חשש כי היא נעולה בדעתה . משכך, יש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים ב הרכב אחר.

אחרית דבר

23. על יסוד האמור לעיל, עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב אחר אשר תדון בערר המערער מראשיתו. בפני הוועדה לא יונחו פרוטוקולי וועדות לעררים קודמות או פסקי דין בעניינו של המערער.

המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה.

הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

24. משעה שהערעור התקבל, המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן , יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ב, (13 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יעקב חג'בי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: