ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דוד דוכן :

לפני כבוד השופטת דנה אמיר
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
דוד דוכן

נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד נדב שחם
ב"כ הנאשם – עו"ד בני ברקי
הנאשם

גזר דין

רקע ועובדות כתב האישום
בהמשך להליך של גישור ולאחר תיקון כתב האישום בעניינו, הודה הנאשם במפורט בכתב האישום המתוקן מיום 16.7.2020 (להלן: "כתב האישום") והורשע בעבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13+ 19א לפקודת הסמים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

כמפורט בכתב אישום, במהלך חודש אוגוסט 2017, ב-3 מועד ים שונים הידועים למאשימה, התכתב הנאשם עם 3 לקוחות שונים באפליקציית טלגראס לצורך מכירת סמים מסוג קנאביס. במסגרת ההתכתבות ביקשו הלקוחות לרכוש מהנאשם סמים. בהמשך, ב-3 המועדים הללו, מכר הנאשם לכל אחד מהלקוחות 2 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס עבור 200 ₪, ללא היתר או אישור מהמנהל. במעשיו אלה סחר הנאשם בסם מסוכן.

בהמשך להליך הגישור, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום המקורי והוסכם שהמאשימה תעתור לעונש ש ל 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס כספי, וההגנה תעתור להשתת עונש של מאסר על תנאי. הוסכם שבמסגרת הטיעונים לעונש תינתן להגנה אפשרות להעלות טיעונים בנוגע לכשלים מוסכמים שנפלו בחקירה הנוגעים לסמכות החיפוש, התשאול והחיפוש שבו צע במכשיר הטלפון הנייד של הנאשם. בעת הטיעון לעונש הבהירה ב"כ המאשימה כי המאשימה מסכימה לטענה לפיה גם עיכובו של הנאשדי המשטרה לא היה חוקי.

תסקיר שירות המבחן
בתסקיר לעונש מיום 6.5.2021 פורט כי הנאשם בן 20, רווק, מתגורר בבית אימו בראשון לציון ולדבריו עובד כמנהל מערך משלוחי פרחים בבעלותו. בתסקיר פורטו נסיבות חייו של הנאשם שעלה מצרפת בגיל 11, כשאחיו נשארו בצרפת. הנאשם תיאר משבר סביב עלייתו ארצה, בין היתר לאור הניתוק מסביבתו החברתית והתמקמות בשכונה בה חברה שולית. פורט כי הנאשם אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, עבר בין מסגרות לימודיות בשל ק שיים התנהגותיים ו חברתיים, והשלמת הבגרויות על ידו נקטעה בשל מאסרו בגין עבירה שביצע באותה תקופה. כמו כן הנאשם קיבל פטור משירות צבאי על רקע מעורבותו בפלילים. הנאשם שולב בתעסוקה מגיל 14 ובשל שלילת רישיון הנהיגה שלו נפגעה יכולתו לעבוד כשליח ולכן הקים חברת משלוחי פרחים בניהולו.

בתסקיר פורט עברו הפלילי של הנאשם אשר היה מעורב בפלילים מאז שהיה בן 16 ונשפט כקטין וכבגיר. שירות המבחן פירט שהנאשם הופנה לשירות המבחן בעבר בגין עבירות תעבורה , אז הרושם היה שהוא מתנהל באופן אימפולסיבי, מתקשה להביע תובנה ביחס להשלכות האפשריות של ההליך המשפטי על חייו, ועלה כי שיתוף הפעולה שלו היה חלקי.

במסגרת האבחון הנוכחי הנאשם הגיע לפגישה אחת ולאחריה לא הגיע לפגישות אליהן זומן, כך שלא עלה בידי שירות המבחן לבחון התייחסותו ועמדותיו בקשר לעבירות. בשיחה שהתקיימה מסר הנאשם שאינו מעוניין להשתלב בטיפול, שהוא משתמש בחומרים פסיכואקטיביים, והוא לא הגיע לבדיקות השתן שנקבעו לו . להתרשמות שירות המבחן הנאשם הוא בחור צעיר שחווה אובדנים משמעותיים בחייו, חסר דמויות הוריות דומיננטיות ומכוונו ת ונחשף ל חברה שולית במקום מגוריו. ההתרשמות היא שהנאשם פעל לביצוע העבירה באופן אימפולסיבי, הוא ממוקד בצרכיו ואינו שוקל את הסיכון שבהתנהלותו ותוצאותיה האפשריות, וגם סנקציות עונשיות שהוטלו עליו לאורך השנים לא סייעו לו להימנע ממעורבות חוזרת עם החוק. כגורמי סיכון צוינו נטייתו לאימפולסיביות, קשייו המשמעותיים בוויסות עצמי, שימוש פעיל בחומרים פסיכואקטיביים, היעדר נכונות לערוך שינוי במצבו ולהשתלב בהליך טיפולי, עברו הפלילי והעובדה שממשיך להיות מעורב בפלילים, וקשייו לשתף פעולה עם הגורמים השונים בעבר וכיום. כגורמי סיכוי נשקלה יכולתו בתחום התעסוקתי והצלחתו כעצמאי בתחום המשלוחים. נוכח כלל המפורט, התנהלותו, עמדותיו, היעדר תובנה בדבר בעייתיות מצבו וניתוק הקשר עם שירות המבחן, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו .

תמצית טיעוני הצדדים לעונש
ב"כ המאשימה הגישה את הגיליון הרישום הפלילי והתעבורתי של הנאשם (עת/1) והפנתה לכך שעל אף גילו הצעיר, הנאשם הספיק לצבור 3 הרשעות במגוון עבירות סמים ורכוש. עוד הפנתה לתסקיר ומסקנותיו ולכך שהנאשם לא עבר טיפול או שיקום. למרות האמור, לאור הסדר הטיעון, עתרה להשתת 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ככל שימצא הנאשם מתאים, לצד מאסר על תנאי וקנס. בטיעוניה, הפנתה לכשלים שנפלו, אישרה כי המדובר בכשל בחיפוש באופנוע, בעיכוב, בתשאול במשטרה ובחיפוש בטלפון הנייד, וטענה שאלה קיבלו ביטוי בתיקון כתב האישום לקולא וב עמדת המאשימה לעונש. על כן ביקשה כי המשקל שיינתן למחדלים האלה יהיה מוגבל, הגם שהוסכם שהנאשם יוכל לטעון לעניין זה. ב"כ המאשימה אף ציינה, לאור טענות הסנגור כנגד הנכתב בתסקיר, כי קיימים בעניינו של הנאשם תיקים המתנהלים בבית המשפט בגין עבירות שבוצעו על פי הנטען לאחר ביצוע העבירות הנדונות ומב"דים שלא הוגש בהם כתב אישום.

בפתח הטיעון לעונש מסר ב"כ הנאשם כי לאחר ש שוחח עם הנאשם ארוכות ההגנה אינה מבקשת להפנותו לתסקיר משלים. עתירתו של הסנגור היא לענישה בדמות ענישה צופה פני עתיד, תוך שהפנה לחרטתו של הנאשם ונטילת האחריות על מעשיו כבר בשלב החקירה, תוך שיתוף פעולה מלא שלו עם החקירה, ולכך שהמדובר במי שהיה מספר חודשים בודדים מעל גיל הקטינות בעת ביצוע העבירה. כן הפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כמעט 4 שנים, ולתיקון המשמעותי בכתב האישום. בנוסף, טען כי יש מקום להקל בעונשו של הנאשם , ואף לחרוג ממתחם ענישה מטעמי הגנה מן הצדק תוך שהפנה לפסיקה, ולכשלים שנפלו בחקירת התיק דנן, אשר אף מוסכמים על התביעה, הכוללים את עיכוב הנאשם לא כדין ללא חשד סביר, חיפוש לא חוקי שבוצע באופנועו, פגיעה בזכותו להיוועצות, וחדירה למכשיר הטלפון שלו ללא צו וללא הסכמה מדעת. לטענתו, גם לאחר מכן, כאשר הוצא צו לחדירה לטלפון הנייד של הנאשם נפלו כשלים, כשלטענתו המצהיר לא היה מי שהגיש את הבקשה לצו.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר וטען שהנאשם ביצע את העבירה סביב משבר עלייתו מצרפת, הניתוק מסביבתו הטבעית שם, החברה השולית שאליה נחשף בארץ כאשר היה קטין והריחוק מאחיו בצרפת. עוד הפנה לכך שאביו של הנאשם נפטר כשהיה בן 3 על הקושי שבכך, וטען שהמדובר במשפחה נורמטיבית. בנוסף ציין את התרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם הוא צעיר שחווה אובדנים וקשיי קליטה שהובילו אותו לחברה שולית. ב"כ הנאשם קבל על טעויות בתסקיר (אך בחר שלא לקבל תסקיר משלים כאמור) , כך ששירות המבחן התייחס לכתב האישום המקורי ולא המתוקן הקל ממנו בהרבה, וטעה בגילו של הנאשם כשנכתב שהנאשם בן 20 והוא בן 22. לטענתו, לנאשם אין כוחות להליך מול שירות המבחן, הוא מרגיש רוויה, ולא רצה להמשיך בקשר, ועל כן שירות המבחצה לתת בעניינו המלצה. עוד הפנה לכך ששירות המבחן מצא גורמי סיכוי בהצלחתו כעצמאי בתחום המשלוחים. לטענתו קיים בעניינו סיכוי ממשי לשיקום, בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירות בשל שימוש בסם בגיל צעיר, כשלטענתו הוא אינו סוחר סמים, מתמקד כיום בעבודה ו ניתק מחברה שולית. בנוסף, הפנה ב"כ הנאשם לפגיעת העונש בבני משפחת הנאשם, אחיו ובעיקר אימו.

הנאשם מסר כי עבר זמן רב מ אז ביצוע העבירה והוא בתקופה אחרת בחייו, הוא עובד ובעל עסק למשלוחים. לדבריו, לא הקדיש זמן לקצינת המבחן כי הוא מקדיש זמן רב לעבודתו, היו לו הוצאות כספיות רבות וחובות, והביע צער על הסבל שגרם לאימו.

דיון והכרעה
כאמור, במקרה זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון בו הסכימו טווח ענישה. על פי הסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 4 חודשי מאסר לצד קנס ומאסר על תנאי, וההגנה לעונש צופה פני עתיד. בע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל (30.4.2017) (להלן: "עניין מצגר") חזר בית המשפט העליון וציין את המדיניות התומכת באימוץ הסדרי טיעון והדגיש את יתרונותיהם, את האינטרס הציבורי שבבסיסם ואת תפקידם הראוי במערכת אכיפת החוק. הכלל הוא כי בית המשפט יטה לכבד הסדר טיעון ויתערב בו רק מטעמים המצדיקים זאת לאחר בחינתו במבחן האיזון אשר נקבע בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל (25.12.2002) , ובשים לב לכך שהשיקולים הנשקלים בעת עריכת הסדר טיעון אינם זהים בהכרח לאלה הנשקלים במסגרת תיקון 113 ל חוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

הדרך בה על בית המשפט לילך בעת גזירת דינו של נאשם אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון לאחר תיקון 113 לחוק העונשין נבחנה והובהרה בשורת פסקי דין מפי בית המשפט העליון. על פי הגישה הרווחת, גם מקום בו הסכימו הצ דדים בהסדר טיעון על טווח ענישה, תיבחן סבירותו של ההסדר במבחן האיזון בהתאם לאמות מידה מקובלות המעוגנות בתיקון 113 לחוק העונשין ( עניין מצגר, פסקה 12 (30.4.2017), ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מדינת ישראל (28.5.2017), ע"פ 2745/18 אבו שארב נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (8.8.2018), וע"פ 1548/18 תום נתנאל גיא נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (23.11.2018).

בע"פ 1901/19 שמעון אסולין נ' מדינת ישראל (31.5.2020) נקבע כי בית המשפט רשאי לקבוע מתחם ענישה גם מקום בו הגיעו הצדדים להסדר טיעון, ובכלל זאת להסדר טיעון הכולל טווח ענישה, וראוי שכך יעשה. יחד עם זאת, בקביעת המתחם נדרשת זהירות, אין המדובר בקביעת מתחם ענישה במובן הפורמלי של תיקון 113 לחוק העונשין, וקביעתו תתבצע בצורה רכה לשם "קבלת מידע והקשר לעונש שראוי לקבוע בהסדר טווח", בשים לב לקיומן של נסיבות מגוונות שיכולות להוביל להחלטת המדינה להגיע להסדר, כשהמשקל שיש ליתן לשיקולי תיקון 113 לחוק העונשין ולמתחם הענישה במקרה נתון משתנה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות שהביאו להסדר.

בחנתי את סבירותו של הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ואת העתירה העונשית של כל אחד מהצדדים בהתאם לכללים שלעיל. במסגרת זו, נתתי דעתי לערכים המוגנים בעבירה של סחר בסמים, במקרה זה סחר בקנאביס ולחשיבות ההרתעה בעבירה זו . רבות נכתב אודות הנזק לגוף ולנפש מנגע הסמים, אשר אף עלול לגרום בדרך עקיפה לביצוען של עבירות אחרות ונוספות. בשנים האחרונות מתרבים הקולות הטוענים כי לסם מסוג קנאביס יתרונות ושימושים חיוביים, והוא סם הנמנה עם הסמים הקלים ואינו מצוי במדרג חומרה גבוה מבין הסמים השונים (בהצעת חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), תשע"ח-2018, ה"ח 1211, 754). לצד זאת, כידוע, החוק אוסר שימוש ובוודאי סחר בקנאביס, וקיים נזק ממשי לערכים המוגנים מביצוע עבירה זו. יש לזכור כי הסוחרים בסמים מביאים לכך שהסמים יהיו זמינים לכל דורש, קלים להשגה וכך הם מתפשטים בקלות ובמהירות בקרב הציבור. בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018) הבהיר כבוד השופט י. עמית כי החומרה שיש לייחס לסחר בסם ומדיניות הענישה המחמירה בהקשר זה בעינה עומדת, גם כאשר המדובר בסם מסוג קנאביס:
"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה – של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) – זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה."

ראו עוד מפי כבוד השופט נ' הנדל בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018):
"מדיניות החדשה זו לא נועדה לעודד הספקה או ייצור של סם, ואין בה לגורע מהתכלית החברתית של מלחמה נגד התופעות אלו. עולה כי מדיניות הענישה למשתמש העצמי בסם מסוג קנבוס פעם ראשונה לחוד, ומדיניות הענישה למפיץ, לסוחר ו למגדל, ולמסייע להם – לחוד".

שקלתי גם את נסיבות ביצוע העבירה המלמדות על פגיעה לא מבוטלת בערכים המוגנים בעבירה , גם אם לא ברף הגבוה ביותר . במסגרת זו נתתי דעתי לגילו הצעיר ביותר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, בן 18 וחמישה חודשים, שיש בו כדי למתן את הנסיבות, ולכך שהמדובר בסחר בקנאביס במשקל נמוך של 2 גרם תמורת 200 ₪ . לצד זאת, ולחומרה, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם סחר בקנאביס ב-3 הזדמנויות שונות ל-3 קונים שונים עימם התכתב באפליקציית הטלגראס המשמשת פלטפורמה לסוחרי סמים בה הם מציעים את מרכולתם, לאחר שנרשם בה כסוחר מאומת, גם אם המדובר בסחר בקנאביס משך פרק זמן קצר יחסית בן חודש. האמור, ובכלל זאת העובדה שהנאשם נרשם כסוחר מאומת בטלגראס , מוסיף חומרה לנסיבות ומלמד כי אין המדובר במי שהתנהל באופן חד פעמי ואימפולסיבי לסחר בסם, אלא במי שפעל תוך תכנון ובשיטתיות.

בעת בחינת סבירות הסדר הטיעון נתתי דעתי גם לענישה הנוהגת המלמדת כי בגין ביצוע העבירה הנדונה בנסיבות דומות , ובפרט כשמדובר במספר מקרי סחר , נוהגים בתי המשפט לקבוע מתחמי ענישה הכוללים ענישה קונקרטית, כשבתחתית מתחם הענישה מספר לא מבוטל של כ- 7-8 חודשי מאסר. לעיתים מסתפקים בתי המשפט בהשתת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, ובמקרים מתאימים אף בענישה שיקומית תוך חריגה ממתחם העונש ההולם, כל מקרה ונסיבותיו. ראו והשוו לדוגמא: רע"פ 5712/16 אייזנבאך נ' מדינת ישראל (17.8.2016), רע"פ 7858/19 וקנין נ' מדינת ישראל (28.11.2019), עפ"ג (ב"ש) 58296-05-19 אלהואשלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019), עפ"ג (מרכז) 13872-04-20 מדינת ישראל נ' זוהר (21.7.2020).

בראי כלל המפורט לעיל, נראה כי אפילו תקרת טווח הענישה המוסכם על הצדדים בהסדר הטיעון העומדת על 4 חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות נמצאת מתחת לרף התחתון של מתחם העונש ההולם שהיה נקבע באופן רגיל בנסיבות, והרחק מתקרת ו אשר הייתה נקבעת על תקופת מאסר לא מבוטלת מאחורי סורג ובריח – אך מקרה זה אינו מקרה רגיל. כפי שהצדדים שניהם טענו והפנו, הסדר הטיעון, אשר כלל גם תיקון נרחב והקלה משמעותית בעובדותיו של כתב האישום המקורי, נבע מכשלים ממשיים שנפלו בהתנהלות משטרת ישראל מול הנאשם , אשר החלו מעיכו בו הבלתי חוקי, המשיכו בחיפוש לא חוקי באופנועו, במניעת זכות ההיוועצות ממנו בעת תשאולו ובחיפוש שנערך בטלפון הנייד שלו ללא צו או הסכמתו מדעת ומבלי שנועץ בסנגור כאמור בשעת לילה מאוחרת (ואף נטען לפגם בהוצאת צו החיפוש לאחר מכן), כשעל פי הנטען, כלל הראיות שנאספו בתיק קשורות ונגזרות מפעולות חקירה אלה. עצמת הפגם במקרה זה ממשית, נוגעת כאמור לשלבים השונים בחקירה, ואף מתעצמת בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, בן 18 וחמישה חודשים כאמור , קרוב לגיל הקטינות. בנסיבות הנדונות, הסדר הטווח אליו הגיעו הצדדים, לצד התיקון הנרחב בכתב האישום לצידו הגיוני, סביר וראוי – ואני מוצאת לאמצו.

בעת מיקום עונשו של הנאשם בגדרי טווח הענישה המוסכם נתתי דעתי לגילו הצעיר של הנאשם גם כיום, לרקע והקשיים שחווה בילדותו בעת עלייתו ארצה ול חברה השולית במקום מגוריו אז , כשאחיו ואחותו נותרו בצרפת , ולקושי הברור ולאובדן שחווה לאור מות אביו בהיותו בן 3 . בנוסף, לשיתוף הפעולה שלו בחקירה, להודייתו וחיסכון הזמ ן השיפוטי לצידה ולנטילת האחריות על ידו, חרף הטענות המשמעותיות והמוצדקות שהיו בפיו לפגיעה ממשית בזכויותיו שעניינן הגנה מן הצדק – לכלל האמור ובפרט לפגיעה בזכויותיו של הנאשם יינתן משקל מתאים גם בעת קביעת עונשו בגדרי טווח הענישה המוסכם , מבלי להתעלם מכך שהפגיעה בזכויותיו כבר נשקלה ובאה לידי ביטוי בתיקון המשמעותי בכתב האישום על ידי המאשימה ובהסכמתה לתקרת טווח הענישה.

לצד שקילת האמור, לא ניתן להתעלם מכך שהתמונה המצטיירת בעניינו של הנאשם איננה פשוטה וזאת בלשון המעטה , כשבין היתר מהרשעותיו הפליליות מאז ביצוע העבירה בשנת 2017 עולה תמונה של מי שלא תיקן דרכיו, והמשיך להסתבך בביצוע עבירות פליליות שונות ( עת/1). כך, בפברואר 2020 נגזר דינו של הנאשם בגין החזקת סם לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית (עבירה מחודש אוגוסט 2018) למאסר על תנאי וקנס . בחודש ספטמבר 2019 נגזר דינו של הנאשם בבית משפט לתעבורה בגין נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה, אי ציות לשוטר ונהיגה בכיוון הפוך בכביש חד סטרי (עבירות מחודש ינואר וספטמבר 2019) לשנת מאסר בפועל, תוך הפעלת מאס ר מותנה בן 8 חודשים בחופף, מאסר על תנאי, פסילה ופסילה על תנאי.

הרשעותיו אלה של הנאשם מלמדות כי הגם שחלף זמן רב מאז ביצוע העבירה בשנת 2017, לא ניתן להתייחס לנאשם כמי שביצוע עבירות הוא אפיזודה חד פעמית וחולפת בחייו או כמי שתיקן דרכו מאז, וזאת אף אם לא אתן משקל רב להרשעותיו הנוספות של הנאשם מאז ביצוע העבירה המפורטות ברישום הפלילי עת/1 שמועד ביצוען מוקדם למועד ביצוע העבירה הנדונה או סמוך לה, ואף אתעלם מכך שלאחר בדיקת המאשימה (שנערכה לאור טרוניית הסנגור כנגד המפורט בתסקיר וטענתו להעדר מב"דים לנאשם ) התברר כי מתנהלים נגדו תיקים נוספים בבית המשפט וקיימים מב"דים תלויים ועומדים.

בנוסף לאמור, בעת קביעת עונשו של הנאשם יש לתת את הדעת גם להתרשמות שירות המבחן מהנאשם והמפורט אודותיו בתסקיר שהתקבל, שגם ממנו עולה תמונה עגומה. אמנם נכון שנפלו טעויות בתסקיר בכל הנוגע לעובדות כתב האישום ולגילו של הנאשם ויש להצר על כך. יחד עם זאת, להתרשמותי לאחר עיון מעמיק בתסקיר , העדר ההמלצה של שירות המבחן וההתרשמות מהנאשם איננה נובע ת מעובדות כתב האישום המקורי שהיה מול עיני קצינת המבחן בשגגה או בשל הטעות בגיל הנאשם (כשצוין שהוא בן 20 ולא 22), אלא ממיהותו, כשלהערכת שירות המבחן הנאשם ממוקד בצרכיו, נעדר תובנה למצבו, אינו שוקל את הסיכון שבהתנהלותו ונוטה לאימפולסיביות. בנוסף, מהעובדה שהנאשם סרב לשתף פעולה ו ניתק קשר עם שירות המבחן , לא התייצב לבדיקת שתן שנקבעה לו, מסר שהוא משתמש בחומרים פסיכואקטיביים ו סרב להשתלב בטיפול במצבו. אזכיר כי הנאשם בחר שלא להישלח לתסקיר משלים.

כלל המפורט לעיל אינו מאפשר קבלת עתירת הסנגור לגזירת עונש ו של הנאשם בתחתית טווח הענישה המוסכם בין הצדדים, למאסר על תנאי בלבד, וטענתו לשיקום הנאשם המצדיק ענישה כה מקלה חלף ענישה קונקרטית בדמות מאסר בפועל, הנדרשת בנסיבות, אינה מתקבלת , אף לא בראי הפגיעה בזכויותיו ו חלוף הזמן, משלא הוצגה כל אינדיקציה לשיקום הנטען, נהפוך הוא. מבלי להתעלם מגילו הצעיר של הנאשם, עבודתו בעסקו למשלוחי פרחים והפגיעה שעלולה להיגרם לו מעונש מאסר ולו בעבודות שירות, כמו גם הפגיעה שבכך במשפחתו ובפרט באמו המלווה אותו בהליך במסירות, אינני סבורה כי נכון להגדיר את התנהלותו של הנאשם כילדותית גרידא כהגדרת הסנגור ולהמתין ולקוות שתתגבש אצלו "הבשלה מנטלית".

לאור כלל המפורט לעיל, תוך אימוץ הסדר הטווח בין הצדדים ומתן משקל נוסף מסוים לפגיעה המשמעותית בזכויות הנאשם, ולצד זאת לכלל הנתונים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר לתקופה של 3 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות ב מרכז יום לקשיש, ראשל"צ, רח' יאיר דורון 1, ראשון לציון. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 26.10.2021 במפקדת מחוז מרכז, יחיד ת עבודות שירות, רמלה בשעה 8:00.
הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות.
הובהר לנאשם כי יתכן שינוי במקום ההשמה, וכן הובהרה הערת הממונה על עבודות השירות ביחס לחיסון לקורונה ומידת ההשפעה שלו על מקום ההשמה, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע על פי פקודת הסמים.
מאסר על תנאי למשך 4 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה על פי פקודת הסמים מסוג עוון.
קנס בסך 500 ₪ או 14 ימי מאסר תמורתו. סכום הקנס יקוזז מסכום הפיקדון שהופקד בתיק המ"י הקשור (מ"י 3092-09-17) בכפוף לכל מניעה על פי דין. ככל שלא יקוזז הפיקדון לטובת הקנס, הקנס ישולם עד ליום 1.11.2021.
בכפוף לכל מניעה על פי דין, לאחר קיזוז הפיקדון לטובת הקנס, תושב היתרה שבפיקדון בתיק מ"י 3092-09-17 לידי הנאשם.

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דוד דוכן
שופט :
עורכי דין: