ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרסל בוכריס נגד שלמה בן חיים :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המערערת

מרסל בוכריס
ע"י ב"כ עו"ד רונית זוילי

נגד

המשיב

שלמה בן חיים, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד יעקב כשדי

בית משפט קמא גם איפשר למבקשת טרם מתן החלטה להגיש תצהיר בדבר מלוא זכויותיה וחובותיה.על כן, אין לטעון כי בקביעת סכום הערבון לא לקח בית משפט קמא בחשבון את הנתונים שהוצגו בפניו.

פסק דין

1. לפני הליך שהתחיל כבקשת רשות ערעור ולאחר מכן הפך לערעור.

בקשת רשות הערעור הוגשה על החלטת בימ"ש השלום בבת ים (כבוד השופט יאיר חסדיאל) מיום 6/1/2021 לפי ה על המבקשת להפקיד עירבון בסך 150,000 ₪ בקופת בימ"ש על מנת לקבל רשות להתגונן (והארכת מועד להגשת ההתנגדות).

לאחר הגשת הבקשה ומשלא הופקד הסכום שנקבע כתנאי לקבלת רשות להתגונן, ניתן ביום 10.2.21 פסק דין ולפיו נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וההתנגדות עצמה ושופעלו הליכי ההוצל"פ.

מכח סמכותי בהתאם לתקנה 149 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 הפך ההליך לערעור בזכות.

2. ענייננו בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע צ'ק על סך של כ- 300,000 ₪ לזכותו של המשיב, עו"ד שלמה בן חיים (להלן " עו"ד בן חיים").
הצ'ק חולל באין כיסוי מספיק.

3. המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.
בבקשתה טענה המבקשת (להלן גם: "בוכריס") כי החתימה המופיעה על גבי השטר נשוא ההתנגדות אינה חתימתה, היא לא מסרה את השטר לעו"ד בן חיים ומעולם לא הייתה עמו בקשר. בוכריס היא אישה בת 73, שלטענתה נפלה קורבן לידי עו"ד בן חיים שהצליח בדרך לא ידועה לשים את ידו על שטר הנושא את שמה ללא ידיעתה. היא מציינת כי אינה מכירה בחוב וכי מעולם לא קיבלה דבר מידו של עו"ד בן חיים. עו"ד בן חיים פתח את התיק בשנת 2016, אזהרה מעולם לא הועברה אליה והתיק התגלה לבתה במקרה.

בוכריס טענה כי עו"ד בן חיים הטיל עיקול על נכסיה במרמה ולא פעל בתיק כדי להבטיח את חובו כשהיא תעבור מן העולם ויורשיה לא יוכלו להתנגד לביצוע השטר.

4. בדיון שהתקיים ביום 8.12.20 נחקרה גב' בוכריס. בדיון נקבע כי בוכריס תגיש תצהיר המפרט את מלאי נכסיה וחובותיה. (זאת על מנת שבית משפט יוכל לבחון את מצבה הכלכלי כאשר הוא שוקל אם להתנות קבלת רשות להתגנן בהפקדת ערובה).

5. בהחלטה שניתנה ביום 6/1/21 קבע בימ"ש קמא כי תצהירה של בוכריס דל בהשוואה לבקשתה, וכי בחקירה הנגדית שנערכה היא התקשתה לעמוד מאחורי הנטען בהתנגדות, לאחר שהושמעה לה הקלטה אשר בה היא לכאורה מאשרת את תוקפו של השטר.
עוד צוין בהחלטה כי בתצהיר לא פורט היקף זכויותיה של בוכריס במקרקעין הרשומים על שמה ועל שם בעלה, ולא מוסברת הפעילות הפיננסית הנרחבת בחשבון הבנק של בעלה.
בימ"ש קמא האריך את המועד להגשת התנגדות ונתן לבוכריס רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה של 150,000 ₪ בקופת בימ"ש עד ליום 7/2/21. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

6. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 3/2/21. בבקשה טענה בוכריס כי גילתה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל 5 שנים לאחר פתיחתו, כי היא סובלת מירידה קוגנטיבית, אינה יודעת קרוא וכתוב וכי אינה יודעת דבר על נסיבות מתן השיק, מלבד שאיננה מכירה את המשיב ומעולם לא נתנה לו שיק.

עוד נטען כי מי שזייף את חתימתה של בוכריס היה בנה, מר חיים בוכריס, אשר היה בקשרים עסקיים עם עו"ד בן חיים ונתן את השיק ללא ידיעת אמו תוך שהוא מזייף את חתימתה. לטענתה בנה ועו"ד בן חיים התקשרו בקשר עסקי במסגרתו העביר עו"ד בן חיים לחשבונה של בוכריס סך של 250,000 ₪ כנגד שעבוד שטחים חקלאיים בזכרון יעקב ובגדרה. לפי בוכריס עו"ד בן חיים החתים אותה על שטר חוב ללא ידיעתה. לאחר שהבנק ביקש להשיב את השיק ניתן ע"י בנה של בוכריס שיק שלה אשר חתימתה זויפה על גביו, תוך הבטחה כי השיק יחזור. בפועל הוגש השיק ללא ידיעתה להוצאה לפועל.

בוכריס טוענת ששגה בימ"ש קמא בקובעו שהגנתה היא הגנת בדים שכן בהתייחס למצבה הרפואי והעובדה שבנה פועל ללא רשותה בחשבון הבנק שלה עומדת לה הזכות לקבלת רשות להגן.

בימ"ש קמא לא ביקש את גרסתו של עו"ד בן חיים אולם קשריו עם בנה של בוכריס מעוררים סימני שאלה הראויים לבירור ולפחות למתן רשות להגן. טענות אלו לא נטענו בערכאה קמא לפי בוכריס מפני שלא היו בידיעתה, ולכן לא מהוות הרחבת חזית אסורה.

בוכריס טענה כי היא ובעלה מתקיימים מקצבאות בלבד על סך של 20,369 ₪ בחודש, מתוכן 7,000 ₪ מועברים מידי חודש כתשלום לעובדת זרה. מכיוון שבעלה של בוכריס חולה באלצהיימר הוחלט לסגור את חשבון הבנק שלו ועל כן הוא משך במזומן ולאחר מכן בכרטיסי אשראי באמצעות בתו סכומי כסף רבים על מנת לשלם לעובדת הזרה שמטפלת בבני הזוג.

לפי בוכריס בנסיבות המיוחדות עומדת לה הזכות להתגונן ללא צורך בהפקדת ערובה כלל.

7. בתשובה טען עו"ד בן חיים כי הטענה היחידה של בוכריס בבית משפט קמא היא שמעולם לא מסרה את השיק וכי החתימה עליו אינה חתימתה, טענה שהופרכה באמצעות חקירה נגדית והקלטה של בוכריס לפיה היא מודעת להמחאה נשוא ההתנגדות ולתהליך פרעונה.

למרות זאת בחר בימ"ש קמא בפסק דין מנומק לתת לבוכריס את הרשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה.
המשיב התנגד לכל הרחבת החזית שנעשת ה בערעור ולצירוף מסמכים שלא היו חלק מהחומר המונח בפני הערכאה הדיונית ומבלי להגיש בקשה לצירוף ראיות.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א) במקרה דנן, ההליך בבית משפט קמא נפתח טרם כניסת התקנות החדשות לתוקפן.
על פי הפסיקה, קיימת סמכות ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.
ברע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (1.2.17) קבע כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין בנוגע לתקנה 210:
"בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג (2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן)". (סעיף י' להחלטה).

עוד נקבע כי שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו רחב מאוד וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטה הערכאה הדיונית אלא במקרים נדירים.

עם זאת, אין לסכל את מטרת התקנה ע"י קביעת תנאים או ערובות שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם (ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 818-819 (מהדורה 11, 2013)); רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון, סעיף 14 להחלטת כבוד הש' י' דנציגר (28/6/12)).

בית משפט קמא גם איפשר למבקשת טרם מתן החלטה להגיש תצהיר בדבר מלוא זכויותיה וחובותיה.על כן, אין לטעון כי בקביעת סכום הערבון לא לקח בית משפט קמא בחשבון את הנתונים שהוצגו בפניו.
המערערת צירפה לערעור בניגוד להוראות הדין מסמכים אשר לא היו חלק מהמסמכים שהוגשו לבית משפט קמא.
המערערת גם לא מצאה לנכון להגיש בקשה לצירוף ראיות בערעור בהתאם לתקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018.
בהעדר בקשה כאמור ברור שלא ניתן להתייחס למסמכים אשר לא היו חלק מחומר הראיות בערכאה הדיונית.
למותר לציין, כי הטיעון שנשמע בדיון בערעור ולפיו שונה הייצוג של המערערת ולכן צורפו לערעור מסמכים שלא צורפו לעיון הערכאה הדיונית אין בו כדי להתיר את צירופן של ראיות שלא היו בפני הערכאה הדיונית מבלי להגיש בקשה בעניין.
אשר על כן, ומשלא מצאתי טעות בהחלטת בית משפט קמא מיום 6.1.21 ומשלא נמצאה טעות בפסק הדין אשר ניתן בהעדר הפקדה על פי ההחלטה, אין מנוס מדחיית הערעור.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב) המערערת תישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
הערבון יחולט ויועבר למשיב באמצעות בא כוחו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרסל בוכריס
נתבע: שלמה בן חיים
שופט :
עורכי דין: