ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרנסוא עבוד נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אור לרנר

מבקשים

פרנסוא עבוד

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 10500797732 (להלן: "הדו"ח").

המבקש טוען כי הוא בעלים של חברה העוסקת בתחום הרכב. בין יתר הרכבים שבבעלותו, הרכב נשוא הדו"ח שבנדון, אשר נמכר בתאריך 10/2019, תוך כדי פעילותה השוטפת של החברה לחברת בסאם עבוד בע"מ. הדו"ח התקבל עת היה הרכב בחזקת ה של החברה הרוכשת (טרם הועברה הבעלות), וברגע שהתקבל הדו"ח לידי המבקש, הועבר לטיפולה של לאותה חברה להסבת הדו"ח, אולם לאחר כחצי שנה גילה המבקש כי העניין הוזנח והדוח לא הוסב. כן יטען המבקש כי הוא נאלץ לשלם את הקנס לאחר הטלת עיקול, בכדי לא להפר את הסכם המכירה של הרכב.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה מוגשת בשיהוי רב, לאחר שהשתכללה ההרשעה מפאת תשלום הקנס, כן הוסיפה המשיבה כי ההסכם שצורף אינו מעיד כי הרכב אינו בחזקתו של המבקש שעה שהוא שילם את הקנס בעצמו.

דיון והכרעה

לאחר עיון ושקילה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נקודת המוצא לדיון, כאמור בבקשה עצמה, היא שהקנס שולם ולפיכך, נחשב המבקש כמי שמודה בביצוע העבירה וזאת על פי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק"). החריגים לעניין זה הם ביטול הקנס על ידי תובע או שבית המשפט החליט לקיים את משפטו על אף שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230 לחוק.

הקווים המנחים למתן אפשרות להישפט באיחור כאמור קבועים בסעיף 229(ה) לחוק (אליו מפנה סעיף 230 הנ"ל)-
הבקשה להישפט באיחור הוגשה בשל נסיבות שלא תלויות במבקש ומנע וממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
נימוקים מיוחדים אחרים המצדיקים לדעת בית המשפט קיומו של משפט, חרף האיחור שבהגשת הבקשה ותשלום הקנס.

על פי הפסיקה הנוהגת, הארכת מועד לאחר תשלום אינה אפשרית אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כך ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל – מקרה בו לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת כי תלוי נגדו אישום. עוד לעניין זה, רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08); רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08) ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 8.1.09), ורבים אחרים.

במקרה זה לא מצאתי כי מתקיימים אותם נימוקים מיוחדים המצדיקים החזרת הגלגל לאחור.

המבקש ידע על הדוח, והפקיד אותו לטיפולו של החברה שרכשה אותו, העניין לא טופל על ידי מי מהם. גם לאחר הטלת העיקולים לא ראה המבקש לנכון להגיש בקשה להישפט.

המסקנה הנדרשת היא ש"המגבלה" שגרמה כביכול למבקש להגיש הבקשה באיחור, הוסרה לפנ י תשלום הדוח, ולמרות זאת לא טרח המבקש להגיש בקשה להארכת המועד להישפט , או לעקוב אחר הטיפול בדו"ח שלטענתו הופקד בידי החברה שרכשה ממנו את הרכב, וזאת לפי כוונתו האמתית. העברת הדו"ח לטיפולו של אחר אינה בבחינת פעולת "שגר ובכח", ועל העושה כן לוודא שהדו"ח מטופל לפי כוונתו המקורית.

כמו כן, המבקש טוען כי הדו"ח שולם בעקבות עיקול שאי הסרתו גרמה לפרת ההסכם מול החברה שרכשה ממנו את הרכב , אך טענה מעין זו יש לגבות ולתמוך במסמכים ולא די בתצהיר לאקוני בעניין זה.

ר' לעניין זה עפ"ת 3239-09-20 חילמי סעיד נ' מדינת ישראל (10.9.20):

"כפי שנקבע רבות, עם תשלום הקנס, המערער מוחזק כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ואף ריצה את עונשו במלואו ורק במקרים חריגים ואף יוצאי דופן, תינתן לנאשם זה הארכת מועד להישפט. ספק גדול אם טענתו של המערער כי הקנס שולם שלא מרצונו, ובעקבות עיקול מצדיקה את בקשתו. אולם, גם אם נלך כברת דרך ארוכה לקראת המערער, ונניח כי עקרונית תשלום בעקבות אילוץ לא יחסום את דרכו, עדיין עסקינן בטענות עובדתיות אותן יש לגבות כראוי כאשר בענייננו לבד מהטענה המערער לא טרח להציג תשתית שתבסס את הנטען. הווה אומר, המדובר הוא בטענה עובדתית, חסרת כל גיבוי, ומכאן אין לקבלה".

הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף שעה שהמבקש שילם את הדו"ח בעוד שהוא טען כי הוא כי לא רצה להפר הסכם המכר מול החברה, אשר כביכול הזניחה את הטיפול בדו"ח!. המבקש סותר את עצמו שכן מצד אחד הוא טוען כי החברה לא טיפלה בדו"ח כפי שצריך, ומצד שני טוען כי הוא אינו חפץ להפר את ההסכם מולם. זאת ועוד, כעולה מתגובת המשיבה הבעלות על הרכב הועברה ביום 18.6.21 שלושה ימים לפי תשלום הדוח בפועל, קרי לא הייתה מניעה להעביר הבעלות על הרכב כפי הנטען.

כאמור לעיל, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרנסוא עבוד
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: