ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פתחי תמימי נגד המוסד לביטוח לאומי :

12 ספטמבר 2021
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן
המערער
פתחי תמימי
ע"י ב"כ: עו"ד איוב דאוד מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 17.2.21 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 30% מיום 20.1.19 ועד 31.12.20.

רקע עובדתי וההליך הקודם
2. המערער יליד 1993. ועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה ביום 24.3.19, וקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.3.21. המערער הגיש ערר על החלטה זו.

3. הוועדה התכנסה ביום 28.10.19, בדקה את המערער וקבעה לו נכות נפשית זמנית בגין הפרעת אישיות בשיעור 30%, מיום 20.1.19 ועד 31.12.20.

בפרק הבדיקה תיארה הוועדה את ממצאיה כדלקמן:

"בהכרה מלאה, דיבור תקין, אפקט תואם, ללא סימני חרדה.
עונה לשאלות בצורה לקונית, לא יוצר קשר עין. לא נצפו סימני הפרעה אפקטיבית ומחשבות שווא. אין עדות להפרעות בקוגניציה ותפיסה. שיפוט ושיקול יום יומי תקינים. התובע הציג לפני הוועדה מכתב מפסיכיאטר ד"ר רוגב מ- 6.10.19 עם 2 אבחנות PTSD והפרעת אישיות. במכתב תואר שהתובע סובל ממצב דיכאוני מג'ורי.
יש לציין שבבדיקה היום התובע לא גילה אף סימן אופייני להפרעה אפקטיבית מג'ורית. נוטל טיפול ע"י סרנדה 100 מ"ג ליום בהשפעה חיובית.
היועץ קובע 30% לפי 34(ב)(4) בגין הפרעת אישיות זמנית עד 31.12.20".

4. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין (ב"ל 2315-12-19). בפסק דין מיום 10.11.20, ניתן תוקף להסכמת הצדדים בדבר השבת עניינו של המערער לוועדה "על מנת שתבחן [את] תפקודו החברתי וכושר העבודה של המערער ותשקול עמדתה בשנית" (להלן: פסק הדין המחזיר).

החלטת הוועדה
5. הוועדה התכנסה ביום 17.2.21 מכוח פסק הדין המחזיר, הקשיבה לטיעוני ב"כ המערער ועיינה בתיעוד הרפואי שהונח לפניה. הוועדה קבעה את מסקנתה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפס"ד מ- 10.11.20 ופועלת כדלקמן:
הוועדה עיינה שוב במסמכים רלוונטיים שהיו לראשונה מגורם פסיכיאטרי ד"ר רוגב אלדור מתאריכים 06.10.19, 23.6.19 במכתבים הללו מופיעות שתי אבחנות, הפרעת אישיות ומצב פוסט טראומטי. במכתב אחרון מ- 6.10.19 מופיע בסיכום שהתובע מגלה סימנים של מצב דכאוני מג'ורי.
עם אבחנה מבדלת הפרעה פוסט טראומטית, הוועדה מציינת בבדיקה הקלינית שבוצעה בעת הוועדה התובע היה בהכרה מלאה, דיבורו היה תקין, לא גילה סימני הפרעה אפקטיבית ומחשבות שווא, שיפוט ושיקול יום יומי היו תקינים.
הוא לא גילה סימנים האופייניים להפרעה אפקטיבית מג'ורית.
לנוכח בדיקה קלינית בהעדר סימנים פסיכוטיים וסימני הפרעה אפקטיבית הוועדה משאירה את החלטתה על כנה ובזה דוחה את הערר.
השתלבות במסגרת תעסוקתית חיונית ביותר לבריאותו הנפשית של התובע".

טענות הצדדים

6. לטענת המערער, הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר ולא נימקה את החלטתה. נטען שהוועדה לא פנתה למערער בשאלות, לא ערכה לו בדיקה, אלא הסתפקה בדברי בא כוחו ובעיון במסמכים.

7. לטענת המשיב, החלטת הוועדה סבירה ומנומקת והיא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין מכוחו התכנסה. נטען עוד שהוועדה הגיעה למסקנתה על בסיס בדיקתה הקלינית, לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים ואף התייחסה לכושר העבודה של המערער, כך שמדובר בקביעות רפואיות ברורות.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

9. הלכה פסוקה היא, כי משהוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. במקרה דנן, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול בשנית את נכותו הפסיכיאטרית של המערער בשים לב למידת הפגיעה בתפקוד החברתי ובכושר העבודה.

10. למקרא החלטת הוועדה עולה, שהוועדה שבה ועיינה ברישומים הרפואיים, וציינה שבתיעוד הרפואי מהרופא הפסיכיאטר המטפל קיימות שתי אבחנות: הפרעת אישיות ותסמונת פוסט טראומה. הוועדה הדגישה, כי בבדיקה שערכה למערער לא נמצאו סימנים אופייניים להפרעה אפקטיבית מג'ורית , לא נמצאו סימנים להפרעה פסיכוטית והשיפוט והשיקול היום יומי תקינים . הוועדה הוסיפה והבהירה את מסקנתה על רקע הממצאים הקליניים שנמצאו בבדיקתה: המערער היה בהכרה מלאה, עם דיבור תקין, ענה לשאלות בקצרה מבלי שיצר קשר עין, ללא מחשבות שווא וללא עדות להפרעות בקוגניציה ובתפיסה. על יסוד האמור קיבלה הוועדה באופן חלקי את האבחנות שתועדו במסמכים הרפואיים אליהם הפנה המערער בטיעוניו . הוועדה קבעה שהמערער סובל מהפרעת אישיות, אולם על יסוד התרשמותה מהמערער שללה אבחנה של תסמונת פוסט טראומה. מדובר בקביעות רפואיות מובהקות המסורות לסמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין מקום שבית הדין ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הוועדה.

11. אין לקבל את טענת המערער שהוועדה לא דנה במידת הפגיעה בתפקודו החברתי ובכושר עבודתו של המערער. הוועדה שקלה בשנית את עמדתה על יסוד המסמכים הרפואיים, האבחנות בתיק הרפואי והממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה. הוועדה הסבירה שלא חל שינוי בעמדתה ומצבו של המערער תואם נכות בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 34(ב)(4), הקובע: "רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה". הוועדה אף הדגישה, כי השתלבות במסגרת תעסוקתית תהיה חיונית ביותר לבריאותו הנפשית של המערער. בכך מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, ולא מצאתי שנפלה בהחלטתה טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין.

סוף דבר

12. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

13. אין צו להוצאות.

14. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, (12 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: פתחי תמימי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: