ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באמצעות עו"ד אדל דדון נגד באמצעות עו"ד חנא ארשיד :

בפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה גרדי

מבקש
באמצעות עו"ד אדל דדון

דורון וונדר

נגד

משיבה
באמצעות עו"ד חנא ארשיד
מדינת ישראל

החלטה

1. לפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב, לפי סעיף 57 (ב) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961.

2. ביום 26.8.21, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש, משאית, מסוג "וולבו", מ.ר. 6742270, למשך 30 יום, בגין עבירה לכאורה של נהיגה ברכב במשך 7 שעות רצופות, שהן למעלה מ-4 שעות רצופות ללא שהפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות, בניגוד לתקנה 168(א)(3) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

3. צו איסור השימוש ניתן בקשר לדוח הזמנה לדין שמספרו 11250655484, ממנו עולה שביום 26.8.21, בשעה 16:17, נהג המבקש, ברכבו, בכביש 70, ק"מ 65 , במשך 7 שעות רצופות, שהן למעלה מ-4 שעות רצופות ללא שהפסיק נהיגתו למשך חצי שעה לפחות.

המבקש הוא הבעלים של המשאית והנהג ברכב בעת ביצוע העבירה.

4. התייצבו לדיון באי כוח הצדדים.
ב"כ המבקש עתר להורות על קיצור תקופת איסור השימוש , והסתפקות בתקופה בה המשאית הייתה מושבתת עד היום. נטען שאין בידי המשיבה די ראיות לכאורה לשלב זה , ונטען שכעולה מחומר החקירה, במהלך הנסיעה עצר המבקש מספר פעמים. עוד נטען שהמבקש עוכב באופן לא חוקי, למעלה משעה, בהתאם למצוין בטופס השימוע. נטען ש בנימוקי הקצין בשימוע, שכללו "אוכלוסיה מיוחדת" נפל פגם, שכן נימוק זה רלוונטי לעבירה של שכרות, ולא לעבירה שמיוחסת, לכאורה, למבקש. כך גם אין רלוונטיות לעובדה שמדובר בכביש "מוכה תאונות". עוד נטען שבשימוע לא הייתה כל התייחסות לעברו התעבורתי של המבקש. זאת ועוד, הקצין התעלם מנסיבות חייו האישיות של המבקש, אדם מבוגר, שמתפרנס מנהיגת המשאית.
המבקש טען לפני בדיון, הביע חרטה וציין שעשה טעות.
ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה בציינה שבהחלטת הקצין לא נפל פגם . צוין שמדובר ברכב כבד, שרשום על שם המבקש, והמבקש נהג בו בעת האירוע. נטען שהעיכוב חוקי. צוין שמדוח הקצין והשוטר עולה שהמבקש ביצע הפסקות של מספר דקות בודדות, שלא הגיעו לכדי חצי שעה, כך שמדובר בנסיעה ברצף של כשמונה שעות, בניגוד לחוק. המבקש נוהג משנת 1980, ולחובתו 14 הרשעות קודמות, כשבעברו תאונה בה יוחסו לו עבירות של התנהגות הגורמת נזק ואי שמירת מרחק, משנת 2015, והרשעות של אי ציות לתמרורים ונהיגה ברכב לא תקין.

הראיות לכאורה

5. חומר החקירה הוגש לעיוני.
מהדו"ח עולה שהשוטר הבחין במבקש נוהג לבדו ברכב, ולבקשתו הוציא ה מבקש את דסקת הטכוגרף ממכשיר הטכוגרף שברכב, והשוטר הבחין שהמבקש לא הפסיק את נהיגתו למשך חצי שעה, בתקופה של למעלה מ-4 שעות רצופות. השוטר עדכן את הפיקוד, הוסברה למבקש מהות העבירה, נתפסה דסקת הטכוגרף, וצורף דוח, וקיים תיעוד מצלמת גוף.
בתגובת המבקש צוין: "עשיתי הפסקה של שעתיים בבוקר עד תשע".
כן צורפו דוח תפיסת טכוגרף והטכוגרף.
כעולה מדוח תפיסת הטכוגרף המבקש נעצר בשעה 16:17.
עיון בחומר הראיות, ובפרט דוח השוטר, ותגובת המבקש, מעלה שבפני הקצין עמדו די ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למבקש.
אשר לטענת ב"כ המבקש לעניין חוקיות עיכובו של המבקש הרי שזו תבחן במסגרת התיק העיקרי ואין בה כדי לכרסם בראיות לכאורה שהונחו לפני לביצוע העבירה .

המסוכנות
6. ה עבירה שנעברה לכאורה במשאית היא עבירה חמורה ומסוכנת.
תקנה 168 לתקנות התעבורה, שמסדירה את שעות הנהיגה ברכב ציבורי ו ברכב משא, מיועדת להגן על שלום משתמשי הדרך ולהבטיח שמי שנוהג ברכב כבד כשיר לנהוג בו, כך שעייפות לא תשפיע על מהלך נהיגתו. לא בכדי קבע מתקין התקנות את החובה לעשות הפסקה רצופה של חצי שעה במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות. הפסקה שנועדה לצורך מנוחת הנהג.
טענת ב"כ המבקש שהמבקש ביצע מספר הפסקות אין בה די, וד רישת החוק היא הפסקה של חצי שעה במהלך נהיגה של 4 שעות. מחומר החקירה שהונח לפני עולה, לכאורה , שהמבקש לא עמד בדרישות החוק.
על פן חשוב נוסף באכיפת העבירה, עמד בית המשפט בבא"ש (תעבורה צפת) 4647-07-18 יאסר מוחמד סוואעד נ' משטרת ישראל (25.7.18):
"היבט נוסף של התקנה האמורה יכול להיות קשור גם לרווחתו של העובד הנוהג באותו רכב, שהמעביד שלו צריך להבטיח לו תנאי עבודה אנושיים מינימאליים ולהתחשב בו הן לעניין היקף שעות העבודה היומי והן לעניין זמני המנוחה."
לאחר שעמדנו על כך כי בפני קצין המשטרה עמדו ראיות לכאורה לצורך ההליך המנהלי של הודעת איסור שימוש ברכב, ושהמסוכנות שניבטת מביצוע העבירה גבוהה, יש לבחון האם בנסיבות דנן קיימות נסיבות המצדיקות ביטול ההודעה.
7. על פי ס' 57ב(ב) ל פקודת התעבורה, לבית-המשפט סמכות לבטל את הודעת איסור השימוש, אם נוכח שהתקיים אחד מאלה:

"1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.
2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי ס' 57ב(ג), רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש או לקצרה:

"אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב...".

8. בענייננו מדובר ברכב הרשום על שם המבקש, והמבקש נהג ברכב בעת האירוע, כך שאין תחולה לסעיפים 1 ו-2.
אשר לסעיף 57ב(ג), הרי שנוכח חומרת העבירה שמיוחסת לכאורה, למבקש – נהיגה ברכב כבד, ללא ההפסקה שנדרשת על פי חוק, ויצירת סיכון רב למשתמשי הדרך, לא מצאתי טעמים אחרים שיש בהם כדי להצדיק קיצור הודעת איסור השימוש.

אשר לטענות הסנגור בעניין נימוקי הקצין בשימוע - לא מצאתי שנפל פגם בשימוע שיש בו כדי להצדיק את ביטולו.
בטופס השימוע ציין הקצין בנימוקיו: "בשל מסוכנות העבירה אני משבית ל-30 יום, כביש מוכה תאונות, נהג אוכלוסיה מיוחדת". עולה מהאמור שהקצין ביסס החלטתו על מסוכנותה של העבירה ועל היותו של הנהג שייך ל"אוכלוסיה מיוחדת". קרי, היותו של המבקש נהג משאית. טענת הסנגור שהביטוי "אוכלוסיה מיוחדת" ייחודי לעבירת שכרות בלבד , נדחית. יצוין שהעובדה שהקצין ציין שמדובר בכביש מוכה תאונות, והדבר, לטענת ב"כ המבקש, אינ ו רלוונטי למבקש, אף בה אין כדי להטיל פגם בשימוע שיש בו כדי להביא לביטולו.

9. לעניין טענת ב"כ המבקש שהשבתת הרכב גורמת למבקש נזק כלכלי, בהיותו נהג משאית, שזקוק למשאית, הרי שהמחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית שעלולה להיווצר מאיסור השימוש, ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו, כדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו להמנע מביצוע עבירה ברכבו.

10. עם זאת, בהתחשב בנסיבות האישיות של המבקש, ולאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, אני סבורה שבמקרה שלפני ניתן לקצר את הודעת איסור השימוש ולהעמידה על תקופה של 25 ימים בלבד, החל מיום 26.8.21.
בתום התקופה האמורה הרכב יוחזר למבקש.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למאשימה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: באמצעות עו"ד אדל דדון
נתבע: באמצעות עו"ד חנא ארשיד
שופט :
עורכי דין: