ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי מרמלשטיין עו"ד נגד אניט כהן :


לפני כבוד ה שופטת סיגל רסלר-זכאי

מבקש

רמי מרמלשטיין עו"ד
בעצמו

נגד

משיבה

אניט כהן
ע"י ב"כ עו"ד עדי מנצור

החלטה

לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון. החלטתי לדחות את הבקשה.

הערעור נסוב על פסק דינו של כבוד השופט יאיר חסדיאל, בת א"מ 6329-04-19, בבית משפט השלום בבת ים, מיום 29.4.21, (להלן: "פסה"ד"). בפסה"ד קיבל ביהמ"ש את תביעת המשיבה להשבת שכר טרחת עו"ד ששילמה למבקש, בתוספת שכ"ט ב"כ ושכ"ט מומחית ביהמ"ש. בית משפט קמא קיבל את חו"ד מומחית ביהמ"ש שקבעה כי הסכם שכר הטרחה בכתב, שמקורו מעולם לא הוצג, הוכן באמצעות העתקה צילומית של חתימת המשיבה ולפיכך נקבע כי הוא מזוייף (שם, ע' 2). עוד נקבע , כי לא ניתן היה ליתן אמון " בגרסתו ההפכפכה של הנתבע (המשיב כאן – הערה שלי) ביחס להכנת כתבי בי הדין שצורפו להגנתו" (שם, ע' 4 ש' 8-9) וכי המבקש לא הניח מסד ראייתי מספק בדבר היקף העבודה שהושקע, כך שלא נמצא הצדק המאפשר לפסוק לו שכר ראוי .

בבקשה שלפני טען המבקש כי הוא מוכר כנכה בדרגת נכות צמיתה בשיעור של 24%, נכות אשר מוטטה אותו כלכלית ופיזית. לטענתו, הוא נטול יכולת כלכלית לעמוד בהפקדת ערבון כלשהו וזאת חרף ניסיונותיו לגייס הסכום באמצעות פנייה לאמו , הגב' אסתר מרמלשטיין ולחברו, מר יונתן שושן. עוד נטען כי יתרת חובותיו והלוואותיו של המבקש עומדים על סך של כ- 230,000 ₪, לאור תיק הוצל"פ שנפתח כנגדו בגין הערעור ו הליכים נוספים, דירוג האשראי שלו נמוך כך שאין באפשרותו לקבל הלוואות נוספות. לטענתו, בתקופת משבר הקורונה נפגע משרדו וספג הפסדים.
אשר לסיכויי ההליך נטען, כי אלו גבוהים בעת שבית משפט קמא טעה בקבלו את תביעתה החוזית של המשיבה. נטע ן, כי בימ"ש קמא שגה בקבלו את חוות הדעת בעת שהמשיבה עצמה לא טענה טענת זיוף, שגה שנדרש לסעד אשר לא נתבקש על ידי המשיבה, שגה בהכרעת תובענת המבקש לשכ"ט ובקביעתו שלא הונחה תשתית ראייתית מספיקה וזאת מבלי שהקדים פניה ללשכת עוה"ד לצורך חוות דעתה לאור הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. נטען כי הלכה היא, כי גם כאשר "אין להפריז בסיכויי הערעור" מוענק הפטור ודי כי אחת הטענות בערעור "אינה מופרכת מעיקרה ואינה מבוססת על אדני שווא".

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הערעור קנטרני, חסר תום לב ומטרתו עשיית עושר ולא במשפט. נטען כי סיכויי ההליך הינם קלושים, יש למחוק הערעור על הסף בשל העובדה שהמבקש מעלה במסגרתו טענות חדשות ושונות אשר לא הועלו בכתב ההגנה המקורי ולאחר שפסה"ד קבע מפורשות שהמבקש זייף את חתימת המשיבה. נטען, כי סיכומי המבקש, כמו כתב הגנתו וחקירתו מלאים בחצאי אמיתות, מסמכים מזויפים ואמירות חסרות ביסוס . פסה"ד מנומק וניתן לאחר הגשת ראיות הצדדים, תצהירים, עריכת חקירות והגשת סיכומים וסיכומי תשובה.

נטען, כי המבקש הוכיח כב ר בעבר כי הוא מתחמק מתשלום חובותיו. נטען כי את חלקו בתשלום שכ"ט מומחית ביהמ"ש שילם באיחור ניכר, ביקש לבטל את תשלום ההוצאות שנפסקו כנגדו במסגרת ההליך בבימ"ש קמא ולא שילם חובו על פי פסה"ד.

דיון הכרעה

כאמור ברישא להחלטה, החלטתי לדחות את הבקשה.

בתקנה 135(א) לתקנות סדר הדין, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), באשר להבטחת הוצאות משיב בהליך הערעור נקבע כי "עם הגשת הערעור יפקיד המבקש ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב." בתקנה 135(ב) נקבע החריג לכלל "על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה." בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות"), נקבע הכלל בתקנה 427 והחריג נקבע בתקנה 432(א).

הכללים שנקבעו עד עתה בסוגיה זו, לשיקול הדעת של בית המשפט, כשמונחת לפניו בקשה לפטור מהפקדת ערובה, טובים גם עתה. עם זאת, פרשנות ההלכה, עם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, תהא בהתאם לעקרונות היסוד כפי שגובשו בתקנות 1 עד 5 לתקנות החדשות וכן לאור הכללים שנקבעו בתקנות החדשות בסוגיית פסיקת הוצאות – תקנות 53 ו- 151-153.

על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו עמד כבוד השופט ג'ובראן בשג"צ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014):

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב. ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות). כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המבקש (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ (8.7.2012))."

על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה. בנוסף, בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (17.10.07)). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה. זאת ועוד, על פי ההלכה לצורך בחינת התנאי הראשון לא די בבדיקת המסוגלות האישית של המבקש, אלא עליו להוכיח שניסה להסתייע בחבריו וקרוביו לשם הפקדת העירבון, או להציג טעם מספק מדוע לא עשה כן. לתנאי השני, לא די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו, אף נמוך, להליך או לקיומה של עילה, בדומה לבקשת פטור מתשלום אגרה, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר כדי לקבל פטור כאמור.
לתנאי הראשון – מצב ו הכלכלי של המבקש - במקרה שלפנינו, טען המבקש לנכות בשיעור 24% אשר בצירוף עם משבר הקורונה מוטטה את משרדו ומונעת ממנו את היכולת להשתכר. עוד טען, כי ניסה להיעזר ב חברים ומשפחה, אולם הדבר לא עלה בידו. הגם שלבקשתו צירף אסמכתאות לתמיכה בנטען שכללו תדפיס חשבון בנק, העתק תיקי ההוצל"פ, אישורי רו"ח כי הוצאותיו עלו על הכנסותיו, העתק אישור מענק קורונה, העתק הלוואות משכנתא והלוואות נוספות ועוד, לא שוכנעתי כי המבקש עמד בנטל להוכיח את חסרון הכיס הנטען כאמור. מבקשת המבקש ונספחיה לא נפרשה לפני בית המשפט תמונה מלאה באשר למקום מגוריו, קיומם או העדרם של חסכונות, פיקדונות וחשבונות נוספים , נכסים, וכן להוצאותיו השוטפות אל מול הכנסותיו. אישורי רו"ח שצורפו הינם לאקוניים וחסרי פירוט. עוד, לא הוסבר מדוע בגין נכות בשיעור 24% נמנע מהמבקש לעבוד באופן הנטען וכן כיצד לאור הנטען אוחז המבקש בכרטיס אשראי.

לתנאי השני – סיכויי הערעור - בענייננו, ומבלי לקבוע מסמרות בנושא, דומה כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים וזאת בעת שהמדובר בפס"ד סדור ומנומק הנשען על חוות דעת של מומחית בית המשפט שקבעה כי המדובר בהסכם שכ"ט מזויף. עיון בפסה"ד מעלה כי בימ"ש קמא התייחס לטענות המבקש, מצא פגמים בהתנהלותו וקבע ממצאים למהימנותו. סוגיות בהן ביהמ"ש של ערעור לא יתערב בנקל.

מכל אלו, ספק למצבו הכספי של המבקש וסיכויי הערעור שאינם גבוהים, הרי שלא מתקיימים התנאים לפטור את המבקש מהפקדת עירבון במסגרת הליך זה. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהתנהלות המבקש, אשר נמנע מלשלם את ההוצאות שנפסקמסגרת פסה"ד ולפיכך נפתח תיק הוצל"פ כנגדו . משמע, חיובו בהפקדת ערבון מקבל משנה תוקף אף יותר בכדי להבטיח כי ככל שיחויב בהוצאות לא תמצא המשיבה עצמ ה שוב מול שוקת שבורה.

לאור המפורט לעיל, אני דוחה הבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון. הערבון יופקד עד ליום 1.10.21. לא יופקד הערבון במועד, יימחק הערעור ללא התרעה נוספת. הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ ישולמו למשיבה בתוך 30 יום מהיום (פגרת סוכות תמנה במניין הימים).

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רמי מרמלשטיין עו"ד
נתבע: אניט כהן
שופט :
עורכי דין: