ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלא חמאדי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט ניצן סילמן

עורר

עלא חמאדי (עציר)

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון) בתיק מ"ת 60530-05-21 מיום 4.7.21 ומיום 5.9.21.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) וכן עבירה של הוצאת ש'יק ללא כיסוי.

על פי המפורט בכתב האישום, יוחסו לעורר מספר רב של מקרי מרמה בהם רימה העורר, לכאורה, מתלוננים שונים ושלשל לכיסו במרמה סך של כ- 650,000 ₪.

ביום 2.6.21 ניתנה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה. בעקבות הסכמה זו ניתנה החלטה מפורטת ביום 7.6.21 בה סקר בית משפט קמא עיקרי התשתית הלכאורית וקבע כי נוכח ריבוי האירועים, שיטת הפעולה, פרק הזמן הממושך, קמה מסוכנות מן העורר לרכוש הציבור ולכן קמה גם עילת מעצר. עניינו של העורר הופנה לשירות המבחן.

ביום 28.6.21 התקבל תסקיר ראשון. שירות המבחן העריך כי "קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות החוק". עוד ציין שירות המבחן כי המפקחים שהוצעו שם, הורי העורר ובן דוד של אביו, אינם מהווים דמויות סמכותיות המציבות גבולות וגם מיקום החלופה עלול להוות גורם סיכון, נוכח העובדה כי הורי העורר מתמודדים עם קשיים כלכליים אותם נוטים להדחיק, והשפעה זו על התנהגות העורר.

בהעדר חלופה תקינה ולאור האמור בתסקיר שירות המבחן, הורה בית משפט קמא ביום 4.7.21 על מעצר המשיב עד לתום ההליכים.

כשבוע בלבד חלף, והעורר הגיש בקשה לעיון חוזר. הפעם הציע העורר חלופה מרוחקת, בחיפה, במערך פיקוח שונה.

עקב תקלות כאלה ואחרות השתהה הטיפול בנושא וביום 25.7.21 נמסרו פרטי כלל מערך הפיקוח והתבקשה הפנייה, במידת הצורך, לתסקיר משלים.

ביום 15.8.21 נערך דיון נוסף. בית משפט קמא בחן המפקחים. יחד עם זאת, לא צוינה ההתרשמות מן המפקחים. בית המשפט קמא ראה להפנות המפקחים והעורר לתסקיר משלים.

ביום 1.9.21 הוגש התסקיר המשלים. שירות המבחן שב על הערכה כי קיימת רמת סיכון גבוהה, וכי מדובר בעורר "המתקשה בהפנמת גבולות חיצוניים ואף עשוי לפרוץ אותם באם מזדמן לו, וכן ניכר כי מונע משיקולי רווח והפסד לאורך חיו וכי נוטה לדרכים קלות וקיצורי דרך להשגת מטרותיו הכלכליות".

שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים אינם מעורים מספיק בנסיבות המעצר, ומתקשים להתבונן על דפוסים מכשילים.

עם זאת, מכלל המפקחים, התרשם שירות המבחן כי עולא ועדואן יכולים לשמש מפקחים תקינים.

בהינתן רמת הסיכון, שב שירות המבחן ונמנע מהמלצה להעדפת מעצר באיזוק על פני מעצר ממשי.

ביום 5.9.21, לאחר שמיעת טענות הצדדים, דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון חוזר והותיר העורר במעצר עד לתום ההליכים.

על החלטה זו נסב הערר.

ב"כ העורר ציין כי שירות המבחן הנו בגדר ממליץ בלבד, ובמקרה כאן, נוכח עיכובים בבירור ההליך והעובדה כי מדובר בעורר ללא עבר, יש לסטות מן ההמלצות. ב"כ העורר אף הבהיר כי מבחינתו ניתן להוסיף תנאים מגבילים כאלה ואחרים.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. בסופו של יום, לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא ואין מקום לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן.

אשר לפרטי המעשה- מדובר באישומים המשתרעים על פני תקופה ממושכת, תחילתם עוד בשנת 2018, ובהמשך ריבוי אישומים בשנת 2020 ובשנת 2021. קיימים 21 אישומים כלפי שלל צדדי ג' המלמדים כי מדובר בשיטה, דרך חיים, ולא בכדי קבע בית משפט קמא כי עילת המעצר, הגם שמדובר בעבירות שבממון, בעלת עוצמה ממשית.

לא זו אף זו- מהלך בירור האישומים, מהלך שנת 2018, נחקר העורר בחשדות לגבי ביצוע עבירות. בהמשך, נחקר העורר גם בשנת 2020 באזהרה, לגבי קבלת דבר במרמה. חרף חקירותיו, לא נרתע העורר להמשיך ולבצע לכאורה המעשים שביסוד האישום, הגם שהוא מודע לכך כי הוא נחקר עם מעשים דומים, היינו הוא מודע לכך כי הוא מצוי תחת ביקורת ההליך הפלילי וזו אינה מרתיעה אותו.

אשר לפרטי העושה- שירות המבחן ציין, כפי המתואר לעיל, כי מדובר במי שנשקפת ממנו רמת סיכון גבוהה. שירות המבחן הוסיף כי העורר התקשה לערוך התבוננות מעמיקה על דפוסים בעייתיים באישיותו והשתמש במנגנוני הגנה. עוד ציין שירות המבחן כי העורר מנוהל בהשפעת רצונו בסיפוק צרכים חומריים מידיים, ואינו מביע תובנה ביחס לתגובותיו במצבי לחץ ודחק כלכליים.

לבסוף, ציין שירות המבחן כי העורר מתקשה בהפנמת גבולות חיצוניים ואף עשוי לפרוץ אותם אם יזדמן לו. מאפיין זה מלמד על קושי של ממש לתת אמון בעורר. חרף מאפיינים אלו, ראה בית משפט קמא גם לבחון מערך פיקוח וגם להפנות, לתסקיר משלים. סופו של דבר, העושה והמעשה היטו הכף ולימדו, אליבא שירות המבחן כי גם בהינתן מערך פיקוח תקין, הרי נוכח מהות העושה והמעשה, לא ניתן לתת אמון בעורר ולא ניתן להקהות מסוכנותו לרמה סבירה. למעשה התסקיר האחרון מלמד, כי הגם שנמצא מערך פיקוח חלקי תקין, אין בכך להועיל.

בנסיבות אלה, משהמאפיינים הם כאלו, לא בכדי סבר בית משפט קמא כי אין מקום לקבל הבקשה לעיון חוזר, ודינה להידחות.

אשר לטענה בנוגע להתמשכות ההליכים, אציין כי קיים קושי להלום העלאתה. עיון בתיק העיקרי יעלה, כי עיקר העיכוב בתיק העיקרי נובע מבקשת ב"כ העורר, אשר ציין כי נוכח היקף החומר בהליך נדרשת דחייה ממושכת. ב"כ העורר ציין במפורש "לא תטען טענה לגבי התמשכות ההליך".

באיזון המצטבר, סבורני כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא ובדין דחה בית המשפט הבקשה.

עם זאת, מוצע כי לקראת סוף אוקטובר, יוכל העורר לשוב ולפנות לבחינה נוספת, שכן לעיתים חלוף הזמן מקהה המסוכנות ומאפשר שקילת הדברים מחדש, במיוחד בהינתן ריחוק החלופה והנכונות לעבותה באמצעים אלקטרוניים, אגב שלילת מגע וקשר לאמצעי תקשורת.

לעת זו, הערר נדחה.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עלא חמאדי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: