ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רניה כבהה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט בועז גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר גד שניצר
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נירה גרין

התובעת
רניה כבהה
ע"י ב"כ: עו"ד מוחמד מעלואני ואח'
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ורג'ינה מנסור

פסק דין

התובעת בתביעתה זו תוקפת את החלטת הנתבע שלא לאשר לה גמלת שמירת היריון לתקופה שבין 10.12.19 לבין 10.2.20.

העובדות הצריכות לעניין:
התובעת ילידת 30.7.83.
התובעת עובדת כפקידה בעיריית אום אלפחם.
במהלך חודש ספטמבר 2019 נכנסה התובעת להריון (מושא התביעה), תאריך מחזור אחרון 29.8.19.
ההריון מושא התביעה הינו הריון מספר 7 של התובעת. מדובר בלידה שניה של התובעת שכן, 4 מתוך 6 ההריונות שקדמו להיריון מושא התביעה נגמרו בהפלות, ורק שניים מההריונות צלחו לכדי לידה.
לתובעת נערך בירור גנטי והמטולוגי ואולם, לא נמצאה סיבה להפלות החוזרות.
התובעת עברה כריתת שרירן בהיסטרוסקופיה בשנת 2014.
ביום 31.10.19 ניתנה המלצה ע"י דר' דיאנה, רופאת הנשים של התובעת, לשמירת הריון (סיכום ביקור מיום 14.1.20, נספח לכתב התביעה). בטופס התביעה ובמכתבה של ד"ר דיאנה ג'בארין לנתבע מיום 14.1.20 היא נימקה עמדתה, בין היתר, כך:

ביום 24.1.20 נימק רופא המוסד, ד"ר ויסמן, את עמדתו כי לא התקיימו התנאים שבחוק לאישור תביעה לגמלת שמירת הריון:

ביום 28.1.20 דחה הנתבע את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון וקבע כי "הסיבות שבשלן ניתנה השמירה אינן עונות על ההגדרות בחוק של שמירת הריון ועל כן לא אושרה השמירה".
בהחלטה מיום 13.5.21 מונה פרופ' יוסף איצקוביץ בהסכמת הצדדים, למומחה מטעם בית הדין. בחוות דעתו מיום 10.6.21 קבע כי מצבה הרפואי של התובעת לא הצדיק הוראה על שמירת היריון והוא נימק זאת כך:

הנתבע תמך בחוות הדעת של המומחה וטען בסיכומיו כי לאור האמור בחוות הדעת יש לדחות את התביעה.
התובעת טענה בסיכומיה כנגד עמדת המומחה. לטענתה, המומחה מטעם ביה"ד התעלם מעברה המיילדותי ולא נתן לו שום משקל על אף המלצתה של דר' דיאנה, רופאת הנשים המטפלת בתובעת. כמו כן טענה התובעת כי המומחה התעלם מהעובדה כי שילוב מצבה הרפואי יחד עם אופי עבודתה יש בו כדי להצדיק בחינה מחדש לעמדתו.
ביום 6.7.21 השיב המומחה, פרופ' איצקוביץ על השאלות שביקשה התובעת להפנות אליו. הוא נשאל בין היתר האם "עברה המיילדותי של התובעת שכלל 5 הפלות חוזרות במהלך השליש הראשון, בו נתבקשה שמירת ההריון יש בו כדי לשנות את מסקנות חוות דעתו. והוא השיב כך:

שאלה נוספת שהפנתה התובעת למומחה היתה:

תשובתו של המומחה לשאלה שזו היתה – לא! המומחה הדגיש כי בתיעוד הרפואי נרשם "חולשה עד כדי כמעט התעלפות" ולא כפי שטענה התובעת בשאלתה. מכל מקום, לטענת המומחה אין מדובר במקרה המצדיק שמירת הריון.

הכרעה:
המסקנה העולה מקריאת חוות הדעת ותשובת המומחה לשאלות היא שמצבה הרפואי של התובעת לא סיכן אותה או את עוברה, וכי אין מדובר במצב המצדיק שמירת הריון.
המומחה מטעם ביה"ד הסביר באופן מפורט ומנומק בחוות דעתו כי ההפלות שעברה התובעת אינן מצדיקות שמירת היריון, כאמור, אלא מצריכות מעקב, בין השאר, אחר הדינמיקה של צוואר הרחם. זאת במיוחד לאור העובדה כי התובעת עבדה כפקידה בעבודה משרדית. כך ששמירת ההריון "(מנוחה) לא היתה משנה דבר". וכן מאחר ומהתיעוד הרפואי עולה כי לא היה שינוי בממצא הצווארי במהלך ההריון, וכי לא היה חשד ללידה מוקדמת. כמו כן ציין המומחה כי למרות תלונותיה של התובעת על חולשה וסחרחורת לעיתים עד הרגשת עילפון, לא נמצא תיעוד לאירועים של עילפון.

ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי המומחה בעצמו ציין כי לא נמצאה סיבה ברורה להפלות שעברה התובעת, וכי די בכך כדי לא לשלול את המלצת ד"ר דיאנה בזמן אמת לשמירת הריון בשבועות המוקדמים של ההריון, כדי להפחית את הסיכון ככל האפשר להפלות. לטענתו, יש בכך גם הוכחה לכך שביציאתה של התובעת לשמירת הריון, בהמלצת ד"ר דיאנה, היא צלחה את המכשול הזה של הפלות חוזרות, והצליחה ללדת עובר בריא בסוף תקופת ההריון.
כמו כן טען ב"כ התובעת בסיכומיו כי המומחה התעלם מעברה המיילדותי של התובעת ולא נתן לו משקל כלל.

אנו דוחים את טענת ב"כ התובעת כי המומחה התעלם מעברה המיילדותי של התובעת; המומחה בתשובתו לשאלות ההבהרה, התייחס להפלות שעברה התובעת והבהיר כי אין בהן כדי להצדיק לכשעצמן שמירת הריון, אלא מעקב, וכי המעקב שנעשה במהלך הריון זה לא העלה סימפטומים שהצדיקו שמירת הריון (למשל מצב צוואר הרחם וכדומה). וכלשון המומחה: "לא היו כל ממצאים היכולים להחשיד ללידה מוקדמת".
עוד ציין המומחה כי לצד ההפלות היו לתובעת 2 הריונות שהסתיימו בלידה לפני הלידה הנוכחית.

כידוע:
"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה".

(עב"ל (ארצי)1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005)

המומחה נימק חווה"ד והשיב לשאלות ההבהרה שהועברו אליו. תשובותיו מבוססות על נסיונו ומומחיותו הרפואית, ובבסיסן הערכתו המקצועית כי בזמן אמת, לנוכח הבדיקות שנעשו לתובעת, לא היתה הצדקה רפואית להורות על שמירת הריון, אלא על מעקב. זאת, בין היתר לנוכח העובדה שעבודתה של התובעת היא עבודה משרדית, ושאין הבדל כה גדול בינה לבין מנוחה, וכי ניתן היה לקצר את יום העבודה או, בצורה נקודתית, לשהות בחופשת מחלה, כאשר חשה התובעת סחרחורת.

אשר על כן, אנו מאמצים את המסקנות שבחוות הדעת ודוחים את התביעה.
כל צד יישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ב, (09 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' נירה גרין
נציגת ציבור מעסיקים

בועז גולדברג, שופט

מר גד שניצר שמר
נציג ציבור עובדים


מעורבים
תובע: רניה כבהה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: