ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלנה סקלר נגד חני שרף ימיני :

לפני:

כבוד השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר רמי אלקנה
נציג ציבור (מעסיקים) מר שלום פישביין
התובעת
אלנה סקלר, ת"ז XXXXXX785

ע"י ב"כ: עו"ד יצחק שלו
-
הנתבעת
חני שרף ימיני (מכון פרסי), ת"ז XXXXXX034

ע"י ב"כ: עו"ד שחר אלון

פסק דין

התובעת, גב' אלנה סקלר, הועסקה כעובדת שעתית, במכון יופי "פרסי" שהפעילה הנתבעת, גב' חני שרף ימיני , מיום 1.6.16 עד לפיטוריה על פי מכתב פיטורים מיום 6.2.19.
לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת תביעה זו נגד לשכר עבודה, פיצוי הלנת שכר, פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בשל פיטורים ללא שימוע, פיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה בחסר וגמול עבודה בשעות נוספות.
העובדות הרלוונטיות הן כדלהלן: התובעת הועסקה כעובדת בשכר שעתי. בתחילת עבודתה שכרה השעתי עמד על 31 ₪. החל מחודש 9/17, הוסכם על העלאת שכרה השעתי של התובעת ל-35 ₪. הופרשו לתובעת הפרשות לגמל ולפיצויים בחברת "מנורה" החל מחודש 5/2018. ביום 21.11.18 הודיעה "מנורה" לתובעת, בהתאם לסעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, כי קיים חוב בגין פוליסת ביטוח המנהלים של התובעת בסך 4,900.34 ₪. התובעת לא הייתה העובדת היחידה שהפרשותיה לפנסיה הולנו. הנתבעת הודיעה לעובדות המכון, בכללן התובעת , כי בשל קשיים כלכליים, היא מבקשת את הסכמתן לעיכוב בהעברת הפרשות לפנסיה, כחלק ממהלך להבראת העסק, שכלל צמצום במשיכת הכנסותיה של הנתבעת מן העסק, והכל תוך הבטחה להשלמת ההפרשות בעתיד. בשל אותם קשיים, הנתבעת העתיקה את עסקה מרחוב עמק רפאים לרחוב אחד העם, כדי להפחית עלויות, והחלה להפעיל את העסק בשותפות עם מר רועי בן עמי. התובעת המשיכה לעבוד בעסק כעובדת של השותפות, אך היא פנתה לנתבעת בדרישה לקבל מכתב פיטורים על רקע חילופי מעסיקים, ומכתב פיטורים ניתן לה על ידי הנתבעת ביום 6.2.19.
אין חולק על כך שסך 4,004 ₪ מתוך משכורת חודש פברואר 2019, שולם לתובעת על ידי הנתבעת ביום 10.5.19. באותו מועד שולם לתובעת סך 1,490 ₪ בגין שעות נוספות, ובוצעה העברה למנורה בסך 20,179 ₪. בתצהיר עדותה הראשי, הודתה הנתבעת כי מגיעה לתובעת השלמת פיצויי פיטורים בסך 4,755 ₪, ושילמה לה סכום זה ביום 21.2.21.
על פי הסדר דיוני בין הצדדים אליו הגיעו בדיון ההוכחות, הצדדים וויתרו על חקירות העדים והגישו סיכומים במחלוקות שנותרו, שעניי נן זכאות התובעת להפרשי פנסיה, הפרשי פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, וכן שאלת גובה שכר טרחת עו"ד.
במסגרת סיכומיה, אישרה הנתבעת את תביעת התובעת להפרשי הפרשות לפיצויים ולפנסיה בסך 8,387.52 ₪, והודיעה על העברת סכום זה לתובעת. סך זה כולל, על פי הטבלה שצורפה לסיכומי התובעת, הפרשי הפרשות לפנסיה ולפיצויים מלאים, כך שבית הדין דוחה את תביעת התובעת, במסגרת סיכומיה, להפרשי פיצויי פיטורים בסך 3,275 ₪. בית הדין יפסוק לתובעת סך 8,387.52 ₪, כבקשה המוסכמת, ואם אכן הסכומים הושלמו תוכל הנתבעת לטעון טענת "פרעתי".
נותרו להכרעה תביעות התובעת לפיצויי הלנת שכר, לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, וכן שאלת שכר טרחת עו"ד.

התביעה לפיצויי הלנת שכר ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים עמדת התובעת
התובעת הגישה תחשיבים של פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים בהתאם לנוסחאות הפיצוי שבחוק הגנת השכר. היא מבקשת לפסוק לה סך 3,405 ₪ כפיצוי הלנת שכר בגין הלנת 4,007 ₪ משכרה מתאריך 10.2.19 עד לתאריך 10.5.19. בגין הלנת פיצויי פיטורים, התובעת טוענת שהלנת הפרשות בוצעה לאורך תקופת העסקתה שכן רק בחודש 5/18 הופרשו לראשונה הפרשות לפיצויי פיטורים. בגין הלנת הפרשי פיצויי הפיטורים, מבקשת התובעת לפסוק לה סך 54,946 ₪.
עמדת הנתבעת
הנתבעת העידה בתצהירה כי התמודדה עם קשייו הכלכליים של מכון היופי באופן שקוף והגון מול עובדותיה. היא הפסיקה למשוך הכנסות מן העסק ומשפחתה התבססה על משכורתו של בעלה, ושיתפה באופן מלא את העובדות ב"תכנית ההבראה" שביקשה לבצע בעסק, במסגרתה יחול עיכוב בהפרשות העובדות לפנסיה, והעובדות נתנו לכך את הסכמתן , מתוך הבנה שכך יימנעו פיטורים או הפחתות שכר, ותוך הבטחה להשלמת מלוא חוב ההפרשות עם התאוששות העסקית. בתוך כך, היא נתנה לעובדות את מספר הטלפון של רואה החשבון של העסק ואפשרה להן לפנות אליו בכל שאלה. היא התייעצה עם מר בן עמי לגבי ייעול העסק ונענתה להצעתו לפתוח בשותפות עמו בנכס סמוך למספרה שניהל ברחוב אחד העם, עסק של מניקור ופדיקור, ולאחר מכן נוכחה שאין לה אפשרות להמשיך להפעיל את העסק ברחוב עמק רפאים, ומר בן עמי נענה לבקשתה להעביר את פעילות העסק כולו – מכון יופי ומניקור פדיקור – לעסק המשותף ברחוב אחד העם. היא שיתפה את העובדות בתכניותיה ודבר המעבר היה ידוע להן חודשים לפני שבוצע, ואף התובעת עברה בהסכמה, ללא כל שינוי בתנאי עבודתה. היא נענתה לדרישת התובעת לתת לה מכתב פיטורים שהיה טכני, כי לא היה שינוי בתנאי העסקתה של התובעת.
לעניין הלנת השכר ששולם לבסוף ב-10.5.19, הנתבעת טוענת כי מדובר בעיכוב לא ארוך של חלק ממשכורתה האחרונה של התובעת , שנעוץ בצורך לבדוק את טענות התובעת עם העלאת דרישתה לסיום עבודתה כעובדת הנתבעת בלבד, וכי העיכוב לא גרם לתובעת נזק כלשהו.
לגבי הפרשי פיצויי הפיטורים, הנתבעת טוענת כי במהלך הכנת תצהירה התברר לה, שלא כל סכום הפיצויים הופרש לקופת הפיצויים של התובעת, ועל כן עם הגשת התצהיר היא העבירה לתובעת השלמת פיצויי פיטורים בסך 4,755 ₪, ביום 21.2.21.
הנתבעת טוענת כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, סמכותו של בית הדין לבטל או להפחית פיצויי הלנה פורשה באופן מרחיב, נוכח זכות היסוד לקניין, ונוכח אופיו הדרקוני של הפיצוי, שפסיקתו בלא הפחתה עלולה להביא להתמוטטות כלכלית של עסקו של המעסיק. בהתאם לכך, הסמכות פורשה באופן שמאפשר הפחתת פיצויי הלנה בנסיבות שבהן לא מקיימים באופן דווקני כל התנאים שמהווים עילות הפחתה או ביטול פיצויי ה לנה לפי סעיף 18 לחוק הגנת השכר. במסגרת זו, על בית הדין להביא בחשבון שהלנות שבוצעו בהפרשות לגמל נעשו לצורך קיום הליך הבראה לעסק תוך יידוע, שיתוף וקבלת הסכמת העובדות.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בהתאם לסעיף 28(א)(2) לחוק הגנת השכר, לתובעת אין מעמד או זכות לתבוע פיצוי בגין הלנת הפרשות לקופת גמל.

הכרעה

מדו"ח הנוכחות שצורף לראיות ולסיכומי התובעת, עולה כי העסקת התובעת בעסק לאחר 6.2.19 הייתה באמצעות השותפות, כך שמדובר על שכר שהגיע לתובעת בגין חודש 1/19 שמועד תשלומו חל ב-10.2.19.
הנטל להוכיח עילה להפחתה או לביטול פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, לפי סעיפים 20(ד) וסעיף 18 לחוק הגנת השכר, מוטל על המעסיק. עילות ההפחתה המוכרות הן כי תשלום שכר או פיצויים הולן עקב טעות כנה, או עקב נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או עקב מחלוקת שלדעת בית הדין יש בה ממש, לגבי עצם החוב.
לגבי הלנת 4,007 ₪ מתוך 7,007 ₪ שהגיעו לתובעת ביום 10.2.19, לא עולה מתצהיר הנתבעת או מתצהיריה עדיה (מר בן עמי וגב' קארין אלבז) כי מתקיימת אחת מעילות ההפחתה המנויות בסעיפי המשנה של סעיף 18 לחוק הגנת השכר. עדות הנתבעת אינה מפרטת טעות כלשהי, וממילא לא טעות כנה. טענתה הכללית בדבר צורך לבדוק את זכויות התובעת, נתפשת כטענה בעלמא ואין היא משכנעת שהלנת השכר נעשתה עקב טעות כנה. אין הנתבעת טוענת למחלוקת של ממש בעניין החוב ואף לא לנסיבה שלנתבעת לא הייתה שליטה עליה.
בהתאם לסעיף 17(א)(2) לחוק הגנת השכר יתווספו הפרשי הצמדה לשכר המולן בתוספת 20% בעד כל חודש בתקופת ההלנה.
בית הדין אינו סבור שיש מקום, בעניין שכר עבודתה של התובעת, להפעיל את סמכותו המרחיבה של בית הדין להפחית פיצויי הלנה. נסיבות ההלנה תומכות במסקנה ההפוכה, שכן ארבעה ימים לפני המועד לתשלום השכר, ניתן לתובעת מכתב פיטורים, ולא הייתה מחלוקת כי פיטורי התובעת מזכים אותה בהשלמות של פיצויי פיטורים, ולא היה בסיס למחשבה שמא ישנם תשלומים שהתובעת חייבת לנתבעת בגמר חשבון. העובדה שביום 10.5.19 שולמו לתובעת הפרשי בגין עבודה בשעות נוספות וכן הועברו למעלה מ-20,000 ₪ למנורה, אינה מתיישבת עם טענה להצדק סביר להלנת שכר התובעת.
בנסיבות אלה, בית הדין מקבל את החישוב שביצעה התובעת לפי סעיף 17(א)(2) לחוק, ופוסק לתובעת פיצויי הלנת שכר בסך 3,405 ₪.
אף בנוגע להפרשי פיצויי הפיטורים ששולמו לתובעת בסך 4,755 ₪, בית הדין סבור שתצהיר הנתבעת אינו מוכיח יסודותיה של עילה מעילות הפחתת הפיצוי לפי סעיף 18 לחוק הגנת השכר. הפסיקה המסורתית של בית הדין הארצי לעבודה לא ראתה בקשיים כלכליים של מעסיק כנסיבה שלמעביד אין שליטה עליה, ונקבע כי על מעסיק לתת עדיפות לתשלום חוב שכר עבודה וחוב פיצויי פיטורים , ולהימנע מהעסקת עובדים ביודעם שמצבם הכלכלי אינו מאפשר סילוק חובות אלה במועדם (עע 300029/98 מכון בית יעקב – ג'וליה מימון (מיום 29.11.20). עם זאת, נקבע כי יש לפרש בהרחבה את עילות ההפחתה (חוות דעת כבוד הנשיא אדלר בעע 1242/04 אבלין דהן ואח' – עיריית לוד (מיום 28.7.05), ובכלל זה יש לקחת בחשבון כי מטרת הפיצויים העונשיים אינה ענישה לשמה, אלא תכליתם להפוך הלנה לבלתי כדאית, ועל כן בהפעלת שיקול דעתו של בית הדין בפרשנות עילות ההפחתה, יש לקחת בחשבון את תום הלב של הצדדים, וכן את ההשלכה האפשרית של מיטוט עסקו של המעסיק ככל שלא יופחתו פיצויי ההלנה (עע 33744-10-10 מרכז תרבות באופקים – אמיר אוזן (מיום 30.6.16).
התגוננותה של הנתבעת בהליך זה באמצעות ייצוג משפטי, וגילוי הפרשי הפיצויים בשלב הגשת התצהירים (לאחר חילופי ייצוג), אינה נסיבה מקילה. עם זאת, אי הפחתה של פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים בסך 4,755 ₪ שהושלמו לתובעת ביום 21.2.21, תביא לתוצאה שבעיני בית הדין מחטיאה את מכלול המטרות של חוק הגנת השכר, ותהיה בלתי מידתית. בית הדין רואה לעניין זה לשקול את הסכמתה של הנתבעת לשלם לתובעת, ישירות ובאמצעות מנורה, סכומים לא מבוטלים בגין שעות נוספות והפרשות לקופת הגמל, בתוך תקופה לא ארוכה מיום סיום עבודתה. בית הדין אינו סבור, כטענת הנתבעת, כי העובדה שהתובעת העלתה כלפי הנתבעת טענות פוגעניות בכתב התביעה שהוכח, באמצעות עדי הנתבעת, כי לא היה להן יסוד, מהווה שיקול לקולא בעניין זה, להבדיל מעניין פסיקת שכר טרחת עורך דין.
בנסיבות, משמדובר על הלנת הפרשי פיצויי פיטורים למשך שנתיים, נראה לבית הדין כי הפחתת פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים, והעמדתם על 100% ריבית שנתית (לא מצטברת), תהווה איזון ראוי בין מטרותיו של חוק הגנת השכר. בית הדין יפסוק לתובעת, איפוא, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 9,510 ₪.
מקובלת על בית הדין עמדת הנתבעת לפיה לתובעת, להבדיל מחברת מנורה, אין מעמד לתבוע פיצויי הלנת הפרשות לקופה, זאת בהתאם לסעיף 28(א)(2) לחוק הגנת השכר, ולפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע נא/2-3 שפרה צח נ' דחף בע"מ, פד"ע כב 462 ; דב"ע נו/62-7 תע"ש- תעשיות לישראל בע"מ נ' קרן השתלמות למהנדסים בע"מ, פד"ע לא 449).
שכר טירחת עורך דין: לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת לתובעת סך 34,348 ₪, ובפסק דין זה אנו מחייבים אותה לשלם לתובעת סך נוסף 12,915 ₪.
הועלו בכתב התביעה תביעות שהתובעת לא עמדה עליהן. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה הודעה בכתב על תנאי עבודה והודעה על שינוי תנאי עבודה. התובעת לא עמדה על טענותיה בדבר פיטורים מפתיעים, ללא שימוע ו"בבושת פנים", טענה שאינה מתיישבת עם המשך עבודתה באותו עסק לאחר הפיטורים.
עם זאת, התביעה עניינה בזכויות בסיסיות שמעוגנות במשפט העבודה המגן.
בנסיבות האמורות, בית הדין מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

סוף דבר
הנתבעת תעביר לחברת מנורה השלמת הפרשות לפיצויים ולפנסיה בסך 8,387.52 ₪, וכן תשלם לתובעת:
פיצוי הלנת שכר בסך 3,405 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.5.19 עד לתשלום בפועל.
פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 9,510 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.2.21 עד לתשלום בפועל.
שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים .

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, (05 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט


מעורבים
תובע: אלנה סקלר
נתבע: חני שרף ימיני
שופט :
עורכי דין: