ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רון חמזה נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ :

בקשה מס' 14

בפני כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

מבקשים

רון חמזה, ת"ז XXXXXX751
ע"י ב"כ עוה"ד ג'ואד פרח ואח'

נגד

משיבים

1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עדינה וייל ואח'
2. עו"ד עדינה וייל – כונסת נכסים על רכב מספר 249-02-001
3. הממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון
4. עו"ד יעקב זיסמן (נאמן)

החלטה

בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט עדי חן-ברק) מיום 5.7.2021 נדרש מותב זה לדון בשאלת ביטול פסק דינו מיום 30.3.2021 וכן גם בהחלטתו מיום 16.5.2021.
רקע עובדתי :
החייב, יליד שנת 1993 , הגיש בתאריך 18.9.2019 בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים שבו הצהיר כי חובותיו ל – 22 נושים מסתכם בסכום של 3,141,253 ₪ כתוצאה מקריסת עסק בתחום מכירת דלתות אשר היה בבעלותו (חברת ר.ח. באבקום (2015) דלת מקסימלית בע"מ") .
בתאריך 10.12.2019 קיבל הממונה את הבקשה ונתן צו לפתיחת הליכים שבמסגרתו הושת עליו תשלום חודשי מדורג בשיעור של 600 ₪ עד ליום 9.3.2020 והחל מיום 10.3.2020 תשלום בשיעור של 1200 ₪ לחודש. בנוסף לכך , מינה הממונה על הליכי חדלות פירעון את עוה"ד יעקב זיסמן כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של החייב .
בתאריך 7.9.2020 הוגש לתיק ביהמ"ש דו"ח מטעם הממונה, במסגרתו נטען כי החייב לא העביר לידי הנאמן חלק גדול מהמסמכים שאותם נדרש להעביר לידיו וכי על פי ממצאי הנאמן רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לנסיבות הסתבכותו הכלכלית.
עם זאת, לפי דו"ח הממונה לאור התועלת הרבה אשר עשויה לצמוח לנושי היחיד כתוצאה מהמשך התנהלות ההליך, יש מקום להעלות את שיעור התשלום החודשי לסכום של 3300 ₪ לחודש ולאפשר בידי החייב להסדיר את מחדליו בתוך מספר חודשים .
בתאריך 8.9.2020 נקבע על ידי המותב הקודם אשר דן בתיק (כבוד השופטת איילת הוך-טל) כי התנאי להיוותרות ההליך על מכונו הינו שהיחיד יפעל ללא כל דיחוי לסילוק מחדליו בהליך לרבות סילוק חוב הפיגורים שאותו צבר והמצאת כלל המסמכים החסרים עד ליום 21.9.2020.
בתאריך 11.12.2018 מינה רשם ההוצאה לפועל בקריות (כבוד הרשם סאלם ג'דעון) לבקשת הנושה המובטח, "בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ" אשר הגיש כנגד החייב תביעת חוב ע"ס 712,319 ₪, את ב"כ (עוה"ד עדינה וייל) ככונסת נכסים על כלי רכב מסוג איסוזו (שנת ייצור 2018) שמספרו 249-02-001 ואשר מושכן לטובת הבנק לצורך הבטחת חובות החברה כלפיו כנגד מתן אשראי על פי שטר משכון מיום 11.4.2018 אשר נרשם במשרדי רשם המשכונות בתאריך 26.4.2018.
בתאריך 29.4.2019 אישר בית משפט השלום בקריות (כבוד הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם) פסיקתא שבמסגרתה חויב היחיד ביחד עם החברה שבבעלותו לשלם לנושה המובטח סך של 414,471 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 26,924 ₪ והוצאות משפט בסך של 5180.9 ₪ .
לצורך הבטחת חובותיו של החייב כלפי הבנק הגישה ב"כ הנושה המובטח (בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ) , עוה"ד עדינה וייל , בתאריך 16.9.2020 בקשה להורות על ביטול הליך חדלות הפירעון ככל שהרכב לא יימסר על ידי החייב לחזקתו של הנושה המובטח (באמצעות משרדה).
בתאריכים 23.9.2020 ו – 25.10.2020 הגיש ב"כ היחיד בקשה להארכת מועד לסילוק מחדליו, בשל הקושי ליישם את ההחלטה כתוצאה ממגיפת הקורונה ובית המשפט נעתר לבקשה ואיפשר בידי היחיד לסלק את מחדליו עד ליום 26.11.2020 .
בתאריך 24.3.2021 הודיע הנאמן לבית המשפט כי היחיד לא פעל ליישום החלטות בית המשפט ולא טרח להסיר את מחדליו, ובשל כך עתר לביטול הליך ביטול צו פתיחת ההליכים. בתאריך 30.3.2021 קיבל ביהמ"ש את הבקשה והורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים בהתאם להוראת סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , תשע"ח – 2018 .
בתאריך 21.4.2021 עתר החייב לביטול פסה"ד בנימוק שהמסמכים לא הועברו לידי הנאמן בשל תקלה טכנית מצד ב"כ היחיד, כאשר לבקשה צורף מכתב מייל מטעם הנאמן מיום 4.4.2021 ולפיו הינו מתנגד לבקשה לביטול פסה"ד . יש לציין , כי ב"כ היחיד העביר לידי הנאמן אסופת מסמכים שאליה צורפה תלונה אשר הוגשה על ידו בתחנת משטרת עכו בתאריך 9.12.2018 שבה נטען על ידו כי הרכב אשר שועבד לטובת הבנק נגנב ולא אותר .
בתאריך 3.5.2021 הגישה כונסת הנכסים, עו"ד וייל , בקשה נוספת מטעמה שבה נטען כי ככל שבית המשפט ימצא לנכון לבטל את פסה"ד הרי שעליו להורות למסור את כלי הרכב ששוויו כ – 244,990 ₪ לחזקת הנושה המובטח (באמצעות משרדה) .
בתאריך 12.5.2021 הגיב הנאמן לבקשת היחיד לביטול פסה"ד וציין בתגובתו כי ממסמכים אשר צורפו על ידי היחיד לבקשה עולה כי מסמכים מהותיים שאותם נדרש היחיד להעביר לעיונו לא צורפו לבקשה או שצורפו באופן חלקי, סלקטיבי ובלתי קריא ולפיכך ציין כי לשיטתו אין מקום להורות על ביטול פסה"ד .
בתאריך 16.5.2021 דחה מותב זה את בקשתו הנוספת של היחיד לביטול פסה"ד, בנימוק שהיחיד לא העביר לידי הנאמן את כלל המסמכים אשר נזכרו במסגרת דו"ח הממונה מיום 7.9.2020 , וכי אי המצאת המסמכים מצביעה על התנהלות חסרת תום לב מצידו ובמיוחד בכל הנוגע לנסיבות היעלמות כלי הרכב אשר היה משועבד לטובת הנושה המהותי (הבנק) .
בתאריך 18.5.2021 הגיש היחיד בקשה לעיון חוזר בנוגע להחלטת ביהמ"ש מיום 16.5.2021 שבה טען כי אחד משני מכתבי דוא"ל שאותם שלח אל הנאמן לא נענה על ידי הנאמן , ולכן גם לא עלה בידו להסיר את מחדל ה מצאת המסמכים במועד, ובנוסף לכך טען גם כי ביהמ"ש לא איפשר בידיו להגיב לתגובת הנאמן וכן גם לתגובת הנושה המובטח.
היחיד צירף לבקשה לעיון חוזר את אסופת המסמכים החסרים, ואף ציין כי הרכב אשר שועבד לבנק "מרכנתיל דיסקונט" (רכב מספר 249-02-001) נלקח באופן כוחני על ידי אחד מנושיו , מר מאג'ד סלאמה , וכי תלונה שאותה הגיש כנגד מר סלאמה נסגרה על ידי משטרת ישראל בנימוק שמדובר בסכסוך עסקי . היחיד אף ציין בתגובתו כי עוה"ד וייל סירבה לפעול כנגד מר סלאמה, למרות שהועבר אליה מידע בעניין בתאריכים 19.3.2019 ו - 19.4.2019 .
בתאריך 2.6.2021 דחה בית המשפט את הבקשה בנימוק שהחייב נזקק לשלושה מקצי שיפורים, ולכן ברי כי החייב לא הפנים את מהות הליך חדלות הפירעון בכללותו, משום ש שיקום כלכלי מהווה לא רק הליך של מחיקת חובות אלא גם הליך של שיקום התנהגותי אשר מצריך את החייב ליישם את המטלות הבסיסיות שאותן הינו נדרש לבצע.
בנוסף לכך, נקבע במסגרת החלטת ביהמ"ש כי השלמת העברת המסמכים לידי הנאמן בשלב מאוחר אינה מצדיקה את ביטול ההליך בשל הפגיעה האפשרית בנושים פוטנציאליים אשר עלולים להירתע מהגשת תביעת חוב או לחילופין בנושים אשר המועד להגשת תביעת החוב בעניינם חלף .
בתאריך 20.6.2021 הגיש היחיד בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בתאריך 5.7.2021 הוגשה תגובה משותפת מטעם הנאמן והממונה ולפיה לפנים משורת הדין הינם מסכימים להחזרת ההליך לבית משפט השלום לדיון חוזר ובשל כך קבע ביהמ"ש המחוזי (כבוד השופטת עדי חן-ברק) על ביטול החלטת מותב זה מיום 16.5.2021 ועל קיום דיון חוזר בכל הנוגע לשאלת ביטול פסה"ד .
בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי איפשר מותב זה בידי הצדדים להגיש בכתב את טיעוניהם בנוגע לסוגיית ביטול פסה"ד ובנוסף לכך הורה בהחלטתו מיום 13.7.2021 על עיכוב כלל הליכי ההוצל"פ אשר ננקטו כנגד היחיד על ידי נושים בלתי מובטחים עד למתן החלטה אחרת .
טיעוני הצדדים :
היחיד טוען כי כלל המסמכים הרלוונטיים הועברו לידי הנאמן בתאריכים 21.4.2021, 18.5.2021 ו – 2.6.2021 וכי ההחלטה אשר דחתה את הבקשה לביטול פסה"ד מסתמכת בעיקר על טענות הבנק.
היחיד שב וחוזר על טענתו ולפיה הרכב אשר שועבד לבנק "מרכנתיל דיסקונט" נלקח שלא כדין על ידי אחד מנושיו ששמו מאג'ד סלאמה וכי משטרת ישראל לא רק שלא הגישה כתב אישום כנגד מר סלאמה אלא סגרה את תיק החקירה אשר נפתח כנגדו.
לטענת היחיד, משרדה של כונסת הנכסים , עוה"ד וייל , לא עשה דבר בעניין למרות שהועבר למשרדה מידע בנוגע למקום המדויק שבו נמצא הרכב , וכי המידע נזכר על ידו במסגרת דיון אשר התקיים בלשכת ההוצל"פ בעכו בתאריך 17.11.2019 .
במענה לטענות הללו טוען הנאמן כי נכון לחודש יולי 2021 סך פיגורי התשלומים מצידו של היחיד מסתכם בסכום כולל של 4200 ₪ וכי התשלום האחרון הועבר לקופת הכינוס התבצע בתאריך 13.4.2021.
עוד נטען בתגובת הנאמן כי החייב לא הסיר את מחדליו וצבר לחובתו פיגורי תשלומים בסכום של 4200 ₪ החל מיום 13.4.2021 ובנוסף לכך גם לא הפקיד את הסך של 1000 ₪ כפי שנקבע בפסה"ד מיום 30.3.2021.
הנאמן מציין כי החייב לא צירף אישורי מסירה למספר רב של נושים אשר לא הגישו תביעות חוב ואף לא הגיש דו"חות מלאים בין החודשים מרץ 2021 ועד יוני 2021 לרבות אסמכתאות בנוגע לנכס שבו הינו מתגורר ואף בנוגע לנסיבות הסתבכותו.
עוד נטען כי היחיד ציין בחקירתו על ידי הנאמן שהרכב המשמש אותו רשום על שם דודתו, לינה , שאינה מחזיקה כלל ברישיון נהיגה , ולכן מדובר במצג שווא וכי בכל הנוגע לרכב מס וג "דימקס" הרי שיש מקום לקבל את עמדתה של עו"ד וייל.
מתגובת משרד עוה"ד וייל עולה כי מחקירתו של מר סלאמה בלשכת ההוצל"פ בעכו בתאריך 28.3.2019 עלה שהרכב נמסר לו על ידי אביו של החייב, מר האדי חמזה , אולם לאחר שהסרת השעבוד לא צלחה בחר להשיב לידי אבי החייב את הרכב לאחר חודש ימים , ולכן אינו יודע היכן הרכב נמצא .
עוד נטען על ידי ב"כ הנושה המובטח כי הוריו של החייב ניהלו הליכי פש"ר בין השנים 2011 ועד 2018 וכי לפי הוראת סעיף 175 לחוק חדלות פירעון לא ניתן להחיל את ההפטר בנוגע לחוב אשר נוצר במרמה, ולכן יש לדחות את הבקשה או שלחילופין ככל שההליך יתחדש להורות על חיוב החייב בסכום של 500 ₪ ליום עד להשבת הבטוחה לידי הנושה המובטח ו בנוסף לכך להורות כי לא יינתן לחייב הפטר מחובו כלפי הנושה המובטח משום שמדובר בחוב אשר נוצר במרמה.
במענה לטענות הללו טוען ב"כ היחיד כי הנאמן הערים עליו קשיים לכל אורך הדרך בכך שסירב להתייחס לפניותיו וכי חוב הפיגורים נוצר בעיקרו רק לאחר ביטול ההליך, ולאחר שלא קמה חובת תשלום , ולכן כל עוד שההליך נמצא בסטטוס "מבוטל" או אז לא קיימת אפשרות לביצוע התשלום ובשל כך גם מתאיין הצורך בהגשת הדו"חות וחשלום הסכום שאותו עליו לשלם לצורך חידוש ההליך וכי במידת הצורך הינו מתחייב להגיש את הדו"חות החסרים .
באשר לאי העברת אישורי מסירת צו פתיחת ההליכים לחלק מהנושים נטען כי מדובר בטעות אשר תוקנה על ידי ב"כ החייב בתאריך 9.8.2021.
באשר לרכב אשר רשום על שם דודתו נטען כי מדובר ברכב בן עשרים שנה מסוג "פג'ו 206" ואשר ערכו בשוק החופשי הינו כ – 1000 ₪ בלבד וכי רכב ה"דימקס" אינו נמצא ברשותו אלא מוחזק על ידי מר סלאמה ולכן הינו מעוניין בכך שהבנק ימשיך בהליכי מימוש המשכון במסגרת לשכת ההוצל"פ.
דיון והכרעה :
הליך פשיטת רגל כונה לא אחת בפסיקה "חסד של המחוקק", בהתחשב בהזדמנות שמוענקת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית ובמיוחד באותם מקרים שבהם החייב הינו יוזם ההליך משום שבהליך פשיטת הרגל גלומה פגיעה בנושים ולכן במסגרת חובת תום הלב אשר מוטלת על החייב הינו נדרש לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו (ראה: ע"א 3544/21 ‏ איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי מיום 24.8.2021 והאסמכתאות דשם) .
לצורך ביטול הליכי חדלות פירעון לפי סעיף 183 לחוק יש צורך להוכיח כי התקיימו נסיבות שבשלהן נפגע ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון במקרים שבהם התנהלותו של היחיד פוגעת באופן מהותי בניהולם התקין של ההליכים.
עם זאת, יש ליתן משקל לכמות המחדלים ולהצטברותם לכדי תמונה שלמה המעידה על חוסר תום לב בהליכי חדלות הפירעון , כאשר הצטברות מחדליו של המערער מגבשת את חוסר תום הלב ומטה את הכף כאשר סוגיית ביטול ההליכים או הארכת תקופת התשלומים תלויה בהערכת יכולתו המקצועית של היחיד להשתקם .
ככל שהיחיד מזלזל בהליכים ואינו מביע רצון להשתקם ואינו מתייצב לדיונים ומנצל לרעה את ההליך הרי שאין תוחלת בהארכת תקופת התשלום וכפועל יוצא של כך יש להורות על ביטול ההליך.
בנוסף לכך, נכלל ות במסגרת קטגוריה זו פעולות כגון ניצול לרעה של ההליכים כגון אי עמידה בחובת התשלומים, אי חשיפת הנכסים בכדי להתחמק מתשלום חשבונות ו/או מנקיטת הליכים וחיים ברמת חיים גבוהה מהסביר; אי שיתוף פעולה עם הממונה ועם הנאמן באמצעות אי המצאת מסמכים , אי התייצבות לחקירה , הסתרת נכסים ; הפרת הגבלות אשר מטרתן פגיעה בהליך חדלות הפירעון .
כמו כן, נכללים במסגרת הקטגוריות אשר יצירתן נגועה בפגם בהתנהלות בעת יצירת החובות , מקרים כגון התקשרות בעסקה בהיקף משמעותי אשר היחיד אמור היה לדעת כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו או מקרים שבהם היחיד הזניח את ניהול ענייניו הכלכליים ואף מקרים שבהם מקורו של אחד מחובותיו הינו תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין (ראה : עודד מאור ואסף דגני , הפטר (כרך א') , 2019 , עמ' 300-304; עמ' 325-330) .
למרות שהיחיד מסר לידי הנאמן את מרביתם המכריע של המסמכים הרלוונטיים רק בשלב הגשת הבקשה לביטול פסה"ד, ולמרות שגם ההודעות לנושים נמסרו גם הם באיחור רב , הרי שעיקר המחלוקת בענייננו מתמקדת בעיקר בשאל ה האם החייב מתחמק מתשלום חובותיו באמצעות העברה פיקטיבית של הרכב לידי מר סלאמה כפי עמדת הנושה המובטח או שמא מר סלאמה לקח את הרכב באופן כוחני מחזקתו של היחיד .
במקרה דנן, אמנם נפלו פגמים בדרך התנהלותו של היחיד ברם בהינתן חשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות שבמסגרתה בית המשפט נדרש לאזן, בין היתר , בין עיקרון סופיות הדיון ויעילותו והתנהגותם של הצדדים ותום-לבם לבין נסיבותיו של האיחור ומידת סיכויי ההליך (ראה : רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ מיום 21.4.2015) ובהתחשב בתכליתו השיקומית של חוק חדלות פירעון בשילוב העובדה ש גם מבחינה פרוצדוראלית דרך המלך לבחון את הטענות אשר מועלות הן על ידי הנאמן, הן על ידי הנושה המובטח וכונס הנכסים מטעמו וכן גם על ידי היחיד הינה במסגרת שלב מתן הצו לשיקום כלכלי הרי שהנני מוצא לנכון להיעתר לבקש ת החייב/יחיד ומורה על ביטול פסה"ד מיום 16.5.2021 .
בהתאם אני מורה:
פסק הדין המורה על ביטול צו פתיחת ההליכים – מבוטל.
המזכירות תקבע מועד לדיון בצו השיקום הכלכלי.
הנאמן יפעל לזמן מחזיק כלי הרכב (כנטען) ויקבל גרסתו המלאה, ובנוסף יפעל לאיתורו ולתפישתו של כלי הרכב . הנאמן רשאי להסתייע במשטרת ישראל, וככל שישנו צורך בצו, יגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רון חמזה
נתבע: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
שופט :
עורכי דין: