ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסאר מג'ד נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אור לרנר

מבקשים

נסאר מג'ד

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 1120626456 (להלן: " הדו"ח").

המבקש טוען כי הוא שלח בקשה להישפט שלא נענתה (לא צורפה אסמכתא). המבקש כופר בביצוע העבירה, וטוען כי בפיו שלל טענות הגנה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, נוכח השיהוי הרב בהגשתה, ומוסיפה כי הדו"ח נמסר לידיו של המבקש במסירה אישית.

דיון והכרעה

לאחר עיון ושקילה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כעולה מטענות המבקש הוא ידע אודות הדו"ח (לא נטען אחרת), כן הוסיף כי שלח בקשה להישפט, אולם מבלי לתמוך את טענתו באסמכתא או בתצהיר. לכך אוסיף כי הבקשה הנמצאת בפניי היא בקשה גנרית המוגשת לפתחי חדשות לבקרים, על ידי מבקשים שונים ורבים וכוללת את אותן טענות ובאותם ניסוחים, מילה במילה. במצב דברים ברור כי נדרשת תמיכה ראייתית לטענות הכלליות על מנת לבסס נכונותן למקרה הנדון.

עם כל הכבוד למבקש, בהנחה שהוגשה בקשה להישפט במועד בזמן ביצוע העבירה, על המבקש מוטלת החובה לעקוב אחר הגשתה של אותה בקשה , ולא להמתין כשנה וחצי ואז להגיש בקשה בשיהוי ניכר המצדיק כשלעצמו את דחייתה.

יפים לעניין דבריו של כבוד הש' דבור בעפ"ת 35639-04-15 (25.5.15):

"בסוף דבריי, רואה אני לנכון לשוב ולהדגיש, כי, שמירה על הערוצים הפרוצדורליים והמועדים, כפי שהם קיימים בהוראות הדין, מקבלת היא משנה תוקף וחשיבות עליונה, עת מדובר ב"משפטי וענייני תעבורה". המדובר הוא בעורק חיים עיקרי וראשי המחייב השלטת כללים חדים, אחידים וברורים שסטייה מהם תתאפשר רק בהתקיים נסיבות מוצדקות, מבוססות ומיוחדות שבכוחן לפרוץ, במידתיות, את המעטפת הדיונית הקבועה בדין. הסרת המחסומים הפרוצדורליים, באופן שאינו מידתי וללא הצדקה, יכולה להביא ל"שטפון" של בקשות שיש בכוחו כדי להציף כל חלקה טובה במישור התעבורתי" .

בקשתו של המבקש לא גובתה בתצהיר מטעמו, בירור או כל חומר ממשי שיתמוך בטענותיו. יפים לעניין, בשינויים המחויבים, דבריו של כבוד הש' קרא ברע"פ 1771/19 ליאור עבודי (11.7.19):

"באשר לטענת המבקש 1 כי אין חובה לצרף תצהיר לבקשה להארכת מועד מקום שהבקשה מבוססת על טענות משפטיות בלבד, הרי שבבקשתו להארכת מועד להישפט טען המבקש 1, בין היתר, כי לא קיבל את הודעת תשלום הקנס בדואר. אין חולק כי מדובר בטענה עובדתית, ומשכך, בצדק נקבע כי לא עלה בידו לסתור את חזקת המסירה מקום שטענתו זו נטענה בעלמא וללא כל תימוכין. כבר נפסק בבית משפט זה כי "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018))".

זאת ועוד, טענתו הכללית של המבקש כי היא כופר לחלוטין בביצוע העבירה, אין כדי לסייע לו. יפים לעניין דבריו של כבוד הש' דבור בעפ"ת (נצרת) 7150-10-15 עבד אל חלים נ' מ"י (פורסם בנבו), שם טען המערער כי שסיכויי הגנתו גבוהים מבלי לפרטם:

"אמנם, בבוא בית-משפט קמא לבדוק בקשה להארכת מועד להישפט, עליו לתור אחר קיומה של טענת הגנה מהותית וכן אחר הסיבה שעמדה בבסיס האיחור בהגשת הבקשה להישפט. יחד עם זאת, אין די בהעלאת טענת הגנה כאשר סיכויי הוכחתה ו/או אישושה הינם קלושים ונמוכים. הטענה, כי סיכויי ההגנה הינם גבוהים, אין בה לבדה, כאשר היא נעדרת כל משענת ו/או תמיכה ראייתית, ולו לכאורית או ראשונית, כדי להצדיק מתן ארכה, כמבוקש".

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נסאר מג'ד
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: