ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צ'לסי נועה דיין נגד אורכידאה ניהול מלונות בע"מ :

לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל

התובעת:

צ'לסי נועה דיין

נגד

הנתבעים:

1.אורכידאה ניהול מלונות בע"מ
2.הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078

פסק דין

לפני תביעה קטנה על סך של 33,800 ₪ בטענה שהנתבעות חייב ות בתשלום ערכם של פריטים שנגנבו מהתובעת עת שהתה במלון הנמצא בבעלות הנתבעת-1.
תמצית העובדות וטענות הצדדים
התובעת מגדירה את עצמה כמאפרת מקצועית וכוכבת אינסטגרם, הוזמנה בתאריך 8/9/20 להתארח במלון שנמצא בבעלות הנתבעת-1, על מנת להשתתף במסיבת יום הולדת שנערכה במלון.
לטענת התובעת בהגיעה יחד עם אביה ובן זוגה למלון, החדר שהוזמן עבורם לא היה מוכן ומאחר שהחדר לא היה מוכן והתובעת ביקשה להשתתף במסיבת הבריכה שהייתה במקום במסגרת יום ההולדת , נמסר להם על ידי נציגת דלפק הקבלה במלון שהם יכולים להשאיר את כבודתם בעגלת הבל-בוי המיועדת לשמירת חפצים, בסמוך מאוד לעמדת הקבלה ולעמדת הביטחון בכניסה. התובעת הדגישה שקודם שעזבה את דלפק הקבלה הודיעה לנציגת הדלפק שבאחד התיקים קיימת כבודה מאוד יקרה, ואולם זו מסרה שעמדת שמירת החפצים נמצאת ממש בסמוך אליהם ובצמוד לעמדת האבטחה.
השלושה קיבלו צמידי אורח ופנו לבל-בוי ולמאבטחת בעמדת האבטחה הצמודה והונחו להותיר את החפצים במקום, וזאת אף לאחר ששעלו האם בטוח להותיר את התיקים שם, תוך שהתובעת ואביה מציינים קיומם של חפצים יקרי ערך באחד התיקים, הכוללים תכשיטים, כסף מזומן ושוברי קנייה ותוך שהם מצביעים על התיק המסויים. הבל-בוי לקח את חמשת התיקים והדביק מדבקות של המלון עם שם האורחת "דיין" על כל התיקים. נאמר להם שבטוח להותיר את התיקים שם, שכן תמיד יש קב"ט בכניסה למלון.
נטען עוד, שגם לאחר שהשלושה השאירו את התיקים, עלה אביה של התובעת מספר פעמים אל אולם הקבלה לבדוק שהתיקים במקום, ושאל את המאבטחים אם זה בטוח לעשות כן.
לדאבון הלב, כאשר פנתה התובעת לבדוק מה עם החדרים, ואביה וחברה עברו לאסוף את הכבודה נדהמו לגלות שתיק היד ובתוכו תכולתם יקרת הערך נעלם. הם פנו מיד אל המאבטחים ואלו עברו בין כל החדרים, על מנת לוודא שהתיק לא הועבר אל אחד האורחים האחרים.
התובעת במקביל הגישה תלונה במשטרה דרך האתר.
מאחר שהתיק לא נמצא פנו לחדר הבקרה ובחנו את מצלמת האבטחה, או אז הבחינו באדם זר שאינו מאורחי המלון, נכנס אל בית המלון, ללא כל מפריע מתבונן סביב, ניגש את עמדת שמירת החפצים, בוחן את התיקים והסביבה, שולף את תיק היד, מסתיר אותו ויוצא מפתח המלון, בלי שאף אחד מפריע לו.
אז פנו מאבטחי בית המלון למשטרה והתובעת הונחתה להגיע אל תחנת המשטרה הקרובה להגיש תלונה וכך היה ואף נשלחו שני שוטרים לאסוף את סרטוני האבטחה.
התובעת מפרטת את תכולת התיק שנגנבה העולה בהרבה על סכום סמכותו של בית המשפט בדיון בתיקי תביעות קטנות ומגיעה לסכום שהוא גבוה מסך של 50,000 ₪.
התובעת מפרטת בתביעתה את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה ומציינת שמנהל המלון הפנה את אביה אל סוכנות הביטוח שימשיכו את הטיפול ואולם זו דחתה את דרישתם בטענה שהתובעת לא החזיקה בהזמנה במלון על שמה, והתיק הושאר בסמוך לעמדת הקבלה ולא בחדר חפצים נעול, תוך שהתובעת נטשה את חפציה ומשכך המלון לא אחראי בהתאם לחוק השומרים, תשכ"ז-1967 (להלן: " חוק השומרים"). ה תובעת חולקת מכל וכל על טענה זו וטוענת שהמלון אחראי הן לפי פקודת הנזיקין והן לפי חוק השומרים, שעה שהנחה את התובעת היכן להניח את החפצים ולאחר שנאמר במפורש שיש חפצים יקרי ערך.
לתביעה צורפה התלונה במשטרה, תמונת התיקים שנותרו עם המדבקות "דיין", הערכת תכולת ביתו של אבי התובעת.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת, שהתובעת לא הזמינה חדר במלון במועד האירוע ולטענת בעל המסיבה כלל לא הייתה אורחת מטעמו באירוע. הנתבעת הוסיפה שבשום שלב התובעת או מי מטעמה עדכנו בנוגע לכך שיש בתיק חפצי ערך יקרים, ומדובר בגניבת תיק עם חפצים שהושאר בסמוך לקבלה בעת ההגעה למלון ולא בחדר שמירת חפצים נעול. הנתבעת ראתה בכך נטישת התיק ותכולתו וסבורה שיש בכך משום רשלנות מכרעת לקרות האירוע. בנסיבות אלה לטענת הנתבעת לא קמה אחריות לפי חוק השומרים. עוד מוכחשת הטענה שנאמר לתובעת להותיר את התיק במקום. הנתבעת מכחישה שאבי התובעת עלה מספר פעמים לשאול את התיקים וטוענת שהתובעת ומלוויה התנהגו בצורה שאינה מתאימה לאנשים שחפציהם נגנבו. עוד נטען שהתובעת כלל לא הוכיחה את ערך החפצים שנגנבו וכן התובעת לא הציגה ראיות על הוצאות שנגרמו לה.
לבקשת הנתבעת-2, חברת הביטוח שאמורה לשאת בנזק, היא צורפה כנתבעת בכתב התביעה.
בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק התייצבו התובעת, אביה ובן זוגה, מנכ"ל המלון ונציג הנתבעת-2.
התובעת חזרה על גרסתה והשיבה שהיא תמיד מסתובבת עם מזומן ועם תכשיטים ואת התכשיטים הורידה כאשר נכנסה לבריכה, והוסיפה שבארנק היו מתנות מחברים שקיבלה ליום ההולדת שחגגה קודם לכן.
אביה של התובעת מסר שהם לא שומרים קבלות של החפצים שהם קונים, וכי באותו יום אמורים היו להיכנס רק אורחי המלון בשל מגבלות הקורונה, וכן הדגיש שקיבלו מדבקות בכניסה ובהתאם למ צלמות האבטחה, ניתן לראות שהוא עולה ובודק שהתיקים שם.
נציג הנתבעת טען שהתובעת לא הוכיחה בשום צורה מה נגנב לה, ואף ביקש לראות את תאריך ההנפקה של תעודת הזהות. התובעת הציגה תעודת זהות עם תאריך הנפקה 5/1/21 וציינה שלא היו תורים במשרד הפנים ובאותו יום ביקשו להנפיק תעודת זהות .
מנכ"ל המלון העיד אף הוא וטען שהתובעת ואביה לא היו אורחי המלון, ולדעתו הם רק ניסו להיכנס לבלות עם בעל המסיבה בבריכה. המנכ"ל טען שפקידת הקבלה התקשרה אליו בבכי סיפרה מה קרה וסיפרה שהיא נתנה להם חדר משום שאין להם איך לחזור הביתה, ואף השמיע הקלטה לפיה בעל המסיבה לא הזמין אותם, הם הגיעו למלון בלי הזמנה והלכו לבריכה.
כאשר דובר על השאלה האם נאמר לשומר שמדובר בתיקים שיש בהם דברי ערך, אביה של התובעת ציין שבדו"ח של קב"ט המלון נכתב שהם הודיעו לבל-בוי על הכל – או אז מנכ"ל המלון גם הוא אישר את הדברים ואמר – " אני התקשרתי לשומר והוא אמר שכן , הם אמרו לשומר, המילה שלי הם אמרו לשומר בחור צעיר תיקים כסף עניינם אפשר לשים את זה פה הוא אמר כן, אף פעם בבית מלון לא הייתה לי גניבה תמיד השער של המלון, הכניסה הראשית תמיד מאויישת, אני לא רוצה להגיד מה השלכות של מה שקרה פה, זה היה נראה יותר מידי מתוכנן.... הבחור אמר להם אפשר לשים את התיקים פה..." (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 21 ואילך).
אביה של התובעת, הציג בפלאפון שלו ראיות לקשר עם בעל המסיבה בתכתובת WhatsApp וכן הראה אסמכתאות לכך שהוא זה שהזמין לבעל המסיבה את החדרים במלון – 2 חדרים שאחד מהם הוא בשבילם, ואולם למסיבה הגיע בחור שיש לו 520 עוקבים, יותר מאשר לתובעת והוא נתן לו את החדר השני שהיה מיועד עבורם.
מנכ"ל המלון הדגיש שבעל המסיבה, טען שהם לא אורחים שלו וכי ההתנהגות שלהם לא לגיטימית, אין להם כרטיס אשראי, התובעת שמה עשרות אלפי שקלים בכניסה למלון, וכי נאמר לו לגבי אביה של התובעת שהוא "נוכל". לדברים אלו השיב אביה של התובעת שהם מעולם לא תבעו ומנכ"ל המלון מכיר אותו עשרות שנים והם היו לפני קבלת חדר.
בן זוגה של התובעת ציין, שהם עברו בעשרות חדרים לחפש היכן התיק שכן נאמר להם שהתיק שנגנב נמצא בחדר של אחד האורחים האחרים .
נציג הנתבעת-2, חזר על הטענה שלא הוכח שהרכוש שנגנב שייך לתובעת ולא הוכח שווי הגניבה. והתובעת הסבירה שהחפצים היו רשומים על שם אביה.
לאחר הדיון ונוכח טענות נציג הנתבעת, ניתנה לתובעת האפשרות להביא ראיות נוספות בנוגע לשווי החפצים שנגנבו.
התובעת הדגישה בהודעה שהגישה לאחר הדיון, את כמות הטרחה ועוגמת הנפש הרבה לתובעת ולאביה, הן כתוצאה מאירוע הגניבה והן מהתנערות המלון מאחריותו הברורה, שעה שנאלצו להגיש תביעה ולנהל הליך. התובעת הוסיפה שלחפצים היה ערך נוסטלגי רב עבור התובעת, כך לדוגמא את הזיכרונות הנלווים לשרשרת ולטבעת אשר קיבלה מאביה לא ניתן לרכוש מחדש. התובעת גם ציינה את הטרחה שמעבר להוצאות הכספיות של השבת החיים למסלולם: ריצה לבית המרקחת להוצאת מרשם לתרופה דחופה, חידוש רישיונות, שכפול מפתחות רכב, החלפת צילנדרים בדלתות הבתים, רכישת ציוד עבודה תחליפי) ויש לפצות בגין כך בסכום משמעותי.
התובעת צרפה את הראיות הבאות לשווי הפריטים:
תיק מייקל קורס – בהתאם לשוויו כיום באתר הנמוך ממחירו המקורי לטענת ה - 1,849 ₪.
ארנק לואי ויטון – בהתאם למחירו כיום – £ 655.
תיק איפור לואי ויטון – לא ניתן לראות את השווי במסמך שצורף .
מכתב הערכת שווי מבעל חנות תכשיטים - על פיו לפני כעשור, רכש אביה של התובעת שעון ורסאצ'ה זהב צהוב עם רצועת עור במחיר של 5,000 $ בערך, כאשר היום שוויו כ- 3,000 $ בערך, ולפני 4 שנים, ביקש התובע הערכת שווי על שרשרת וטבעת שנתן לבתו, אז העריך את שני הפריטים בסכום של 5,000 $ בערך.
כרטיסי מתנה - צורפו הזמנה ליום הולדתה שנערכה בתאריך 10/7 במסגרתה קיבלה התובעת לטענתה כרטיסי מתנה.
התובעת צרפה – חשבוניות על הכנסותיה בימים שקדמו לאירוע בסכומים של 500 ₪, 1,100 ₪, 600 ₪, 1,200 ₪, 800 ₪, 650 ₪, 900 ₪, 600 ₪.
דו"ח רואה חשבון שנטען שהוא מתייחס לגבי תכשירי איפור וקוסמטיקה שרכשה התובעת – בהתאם לדו"ח שבתאריך 1/9/20 הוצאה חשבונית על סך 4,150 ₪ ובתאריך 15/9/20 הוצאה חשבונית על סך 8,750 ₪.
משקפי ראיה – מחירם באתר – 1,169 ₪.
משקפי שמש – מחירם באתר – 1,709 ₪
מפתחות רכב – הצעת מחיר לקידוד וחריטה 1,010 ₪
מפתחות שני בתי ם – קבלות, צילנדרים ומנעול של התובעת בבית אביה, וכן החלפת צילנדר בבית אמה של התובעת – בסכומים של 350 ₪, 229 ₪, 88 ₪ בעבור מנעול.
תשלומים בעבור חידוש תעודת זהות, רשיון נהיגה וכרטיס אשראי.
דו"ח שמאי על תכולת הבית מלפני האירוע.
מרשם תרופות של כדורים – קופת חולים כללית מתאריך 8/9/20.
בתגובה טענו הנתבעות שיש לדחות את התביעה מחמת חוסר הוכחת נזק. לטענת הנתבעות לא צורפו ולו קבלה אחת של החפצים שלטענת התובעת נגנבו. התובעת לא הוכיחה שרכשה את הפריטים, לא הוכיחה שהיו ברשותה, והתייחסה למחירם של חפצים חדשים. הנתבעות הוסיפו שלא הוצגה קבלה בגין רכישת התכשיטים, ומכל מקום השעון שנגנב לא היה בבעלותה. באשר לכרטיסי מתנה נטען שיום ההולדת הייתה בתאריך 10/7 והאירוע בתאריך 8/9 ואדם סביר לא מסתובב עם כרטיסי מתנה בסך 10,000 ₪ כחודשיים ללא כוונה להשתמש בהם. כן נטען שהתובעת לא הוכיחה שהיו בתיקה מזומן בסך של 5,000 ₪. לגבי מוצרי האיפור נטען שחשבונית אחת מתייחסת למשיכה שבוע לפני האירוע ונעשה שימוש בחלקם ואחרת לאחר האירוע ואין להתחשב בה. גם לגבי משקפי שמש וראיה נטען שאין קבלה וראיה שהתובעת רכשה את המוצרים. ובאשר למפתחות והחלפת צילינדר התובעת לא שילמה את הנזק. הנתבעות טוענות שהתובעת פשוט הגדילה את סך התכולה בתיק על מנת לקבל פיצוי גבוה יותר מבית המשפט ללא הוכחת נזק בתביעות קטנות, וכי יש להטיל על התובעת אשם תורם במקרה זה, שכן לא סביר שאדם עם חפצים בשווי 55,000 ₪, יותירם ללא השגחה קרובה מצידו.
דיון והכרעה
מטיעוני הנתבעות בדיון ולאחריו עולה שהנתבעות חזרו בהן מטענותיהן בעניין אחריותן לאירוע הגניבה וטוב שכך. יש להצר על כתב שבכתב ההגנה של הנתבעות נכתבו עובדות לא נכונות ואף בדיון נעשה נ יסיון להטיל דופי בתובעת ובאביה.
מתוך הראיות עולה, שמדובר באירוע שנמצא במובהק באחריות המלון, שנהג ברשלנות רבתי. כפי שהוכח ואף אושר על ידי מנכ"ל המלון, התובעת הניחה את התיקים היכן שהורו לה להניחם והתובעת אף התריעה על הימצאותם של דברי ערך בתיקים. בניגוד מוחלט למה שהיה מצופה התיקים נותרו ללא כל השגחה, כך שאדם זר (לכאורה) נכנס ולקח ללא כל הפרעה את התיק ובו דברי הערך. לא התרשמתי שנעשתה בדיקה רצינית במלון בנוגע לנסיבות האירוע – מדוע נותרה העמדה ללא השגחה? כיצד ידע הגנב לקחת בדיוק את התיק הספציפי? ומדוע אף אחד לא עצר בעדו?.
מהתובעת, אביה ובן זוגה, התרשמתי שהם דוברי אמת ותארו את מצב הדברים לאשורו. הם הגיעו למלון בהזמנה לאחר שאביה של הת ובעת הוא זה שהזמין את החדרים לבעל המסיבה. אכן לא היה חדר בשבילם כאשר הגיעו שכן החדר נמסר לאחר ואולם המלון קיבלם בזרועות פתוחות, הנחה אותם היכן לשים את התיקים, סימן את התיקים ואף נתן להם צמידי זיהוי. התרשמתי שלתובעת ולמקורביה לא היה כל חלק בגניבה והניסיון לרמוז שכך היה לא היה במקומו, במיוחד כך כאשר המלון לא בדק את עובדיו שלו שידעו על דברי הערך שנמצאים בתיק. המלון גם לא טרח לזמן מי מן העובדים שהיו בזמן אמת במקום וידעו על דברי הערך בתיק לעדות על מנת שניתן יהא להעמידם בשבט החקירה הנגדית , לא הציג את מלוא סרטי האבטחה שיכול ותעדו את הדין ודברים עם העובדים ואת השתלשלות האירועים עד לגניבה, לא הציג את דו"ח הקב"ט ולא סתר את עדות אביה של התובע שעלה מספר פעמים לבדוק מה קורה עם התיקים -התנהלות זו פועלת כנגד עמדת הנתבעות וחזקה שלא היו מובאות הראיות שנמצאו בשליטתם המוחלטת הדבר היה מזיק לגרסתם .
בנסיבות שהוכחו, המלון אחראי אחריות מלאה לאירוע הגניבה, בין לפי חוק השומרים ובין לפי פקודת הנזיקין, כאשר עובדיו הם אלה שהנחו את התובעת היכן לשים את התיקים, וזאת גם לאחר שנאמר להם מפורשות שהתיקים מכילים דברי ערך. התובעת נהגה בדיוק כפי שאנשי המלון הנחו אותה. אנשי המלון התרשלו והותירו את התיקים ללא כל השגחה, כך שגורם זר נכנס באין מפריע וידע לקחת דווקא את התיק הספציפי שעובדי המלון ידעו שיש בו דברי ערך. אחריותו של המלון מלאה ומובהקת ו אין להטיל על התובעת אשם תורם.
עיקר הסוגיה הטעונה הכרעה הינה באשר לשווי הפריטים שנגנבו, ושיעור הפיצוי שעל הנתבעות לשפות בו את התובעת.
בהקשר זה, אשוב ואציין שככלל עדות התובעת, אביה ובן זוגה מהימנות בעיני. אני מאמינה לעדותם שהיו בתיק דברי ערך, תכשיטים, מוצרי איפור, כסף מזומן וכרטיסי מתנה – הקושי הוא לקבוע את ערך הפריטים ומשכך גם הונחתה התובעת להביא ראיות נוספות.
טענת הנתבעת שעל התובעת להביא קבלות והערכת שווי מדויקת לגבי כל אחד מהפריטים לא יכולה להתקבל, שכן לא מדובר בביטוח של התובעת מפני גניבה בדירה או בכל מקום אחר, שאז חברת הביטוח מבטחת מוצרים ספציפיים לפי הערכת שווי מדויקת אלא בביטוח לנזקי צד שלישי. התובעת לא ביטחה פריטים ספציפיים אצל הנתבעת-2, אלא נגרם לה נזק כצד ג' שבגינו יש לפצותה. בהקשר זה יש לקבוע ממצאים על סמך עדות התובעת ומי מטעמה ומכלול הנסיבות.
גם את הטענה שאין לפצות את התובעת על תכשיטים שקיבלה במתנה מאביה אין לקבל, שכן מדובר בתכשיטים שניתנו לתובעת במתנה, היו בבעלותה בעת הגניבה וגניבתם גרמה לה נזק. העובדה שהיא לא שילמה בגינם מלכתחילה, אינה מאיינת את הנזק שנגרם.
עוד יש לציין, שהתובעת לא הייתה מחויבת בשמירת חשבוניות לגבי כל פריט שרכשה, ואין לבוא אליה בטרוניה על כך שלא שמרה חשבוניות על רכישת תיק ואפילו תיק יקר או משקפי שמש וראיה ממותגים.
בנסיבות העניין, וגם בהינתן שהמדובר בבית משפט לתביעות קטנות, שבו הערכת הראיות והנזק גמישים יותר, נכון להעריך את שווי הפריטים שנגנבו בערך גלובלי סביר, בשים לב למכלול הנסיבות.
בטופס התלונה במלון, מסרה התובעת שהיה בתיק ארנק ממותג "לואי ויטון" בתוכו היו 5,000 ₪ והמון כרטיסי גיפט-כארד מיום ההולדת, תכשיטים ששמה בתיק וכן מפתחות לרכב ולבית.
בתביעתה פרטה התובעת ביתר פירוט ותשומת לב את מכלול הפריטים שהיו בתיק, ובנסיבות העניין וגם בשים לב לראיות שהמציאה בהמשך בנוגע לשווי הפריטים, אני רואה לפצות את התובעת כדלקמן:
בנוגע לתיקים – תיק מייקל קורס שנגנב, ארנק לואי ויטון, תיק איפור לואי ויטון – בשים לב שמדובר בפריטים ישנים, ולכך שלא הוכח מתי נקנו ומה היה מצבם – סך גלובלי של 2,000 ₪.
בנוגע לתכשיטים – שעון , טבעת ושרשרת לגביהם הובאה גם הערכת שווי –כזכור לגביהם הובא מכתב הערכת שווי מבעל חנות תכשיטים - על פיו לפני כעשור, רכש אביה של התובעת שעון ורסאצ'ה זהב צהוב עם רצועת עור במחיר של 5,000 $ בערך, כאשר היום שוויו כ- 3,000 $ בערך, ולפני 4 שנים, ביקש התובע הערכת שווי על שרשרת וטבעת שנתן לבתו, אז העריך את שני הפריטים בסכום של 5,000 $ בערך – בשים לב שהאמנתי שהתובעת אכן הייתה עם התכשיטים ואולם בהינ תן חוסר הבהירות לגבי שווים העדכני, שכן לא הוגשה חוות דעת שמאי מסודרת והתובעת עצמה אמרה שהעדיפה בירור הליך קצר וענייני במסגרת תביעות קטנות תוך קבלת פיצוי חלקי על ניהול הליך מוסדר בגדר תביעה אזרחית, אני פוסקת סך של 10,000 ₪.
בנוגע לכסף מזומן – התובעת טענה שהיו לה 5,000 ₪ במזומן מעבודותיה בימים האחרונים שלפני האירוע, התובעת הציגה חשבוניות על סך של 6,350 ₪ בגין עבודות שעשתה לאחרונה. ניכר מן החשבוניות ששולם לתובעת במזומן ולא בשיק או כרטיס אשראי, ומשכך סביר שהיה ברשותה סכום במזומן של 5,000 ₪, משכך אני פוסקת לזכותה סכום זה.
כרטיסי מתנה – התובעת טענה שהיו ברשותה כרטיסי מתנה בשווי 10,000 ₪ שקיבלה ביום ההולדת שחגגה אך לאח רונה והמציאה הזמנה ליום ההולדת שנערך בתאריך 10/7 התובעת לא הוכיחה שאכן קיבלה כרטיסי מתנה ליום ההולדת ואת שווים, יחד עם זאת מדובר בטענה שהתובעת העלתה כבר בתלונתה המיידית במלון. בנסיבות העניין אני מוצאת לנכון לפסוק סכום גלובלי של 5,000 ₪ בהקשר זה.
תכשירי איפור וקוסמטיקה – התובעת טענה שנגנבו תכשיטי איפור וקוסמטיקה המשמשים אותה בעבודתה. המציאה ראיה על הוצאת חשבונית על רכישה כלשהי בסך של 4,150 ₪ לפני האירוע – ו- 8,750 ₪ לאחר האירוע. בשים לב שמדובר במוצרים שמשמשים את התובעת בעבודתה והם חלק מהוצאות העסק, כפי שעולה גם מדו"ח רואה החשבון, איני רואה לפסוק דבר בהקשר זה. התובעת גם לא הוכיחה מה כללו אותן חשבוניות למרות שמדובר היה בפרק זמן קצר לפני האירוע ולאחריו.
משקפי שמש וראיה – התובעת המציאה ראיה שמשקפיים חדשים כמו אלה שהיו לטענתה בתיק שווים 2,878 ₪. לא ברור מתי רכשה התובעת את המשקפיים ומה היה מצבם. בנסיבות העניין אני רואה לפסוק סך של 1,500 ₪.
הוצאות שונות לצורך שחזור פריטים – התובעת ובני ביתה נדרשו לשחזר פריטים כמו מפתחות לרכב, החלפת צילנדרים, תעודת זהות, רשיון נהיגה וכרטיסי אשראי – התובעת הציגה חשבוניות לגבי חלק מן הפריטים – בנסיבות העניין ובשים לב לחשבוניות שהוצגו אני פוסקת סך של 2,000 ₪ בהקשר זה.
עוגמת נפש וטרחה – אין ספק שהאירוע גרם לתובעת ומקורביה עוגמת נפש גדולה, התנהלות הנתבעות הכבירה את עוגמת הנפש, שעה שראו להכחיש לכתחילה שהתיק הושם במקום בהתאם להוראות המלון, הכחישו את שנאמר במפורש שקיימים דברי ערך בתיק, הטילו רבב ביושרם של התובעת ואביה – התנהלות שלא היה כל מקום בנסיבות. מן הראוי שהנתבעות היו פותרות את המחלוקת מבלי להגיע להתדיינות משפטית. כך לדוגמא, ניתן היה להסתייע בבדיקות פוליגרף לעניין שווי הפריטים שהיו בתיק ונסיבות הגניבה. הנתבעות בחרו להותיר זאת להכרעת בית המשפט ואף הסכומים שהציעו בין כותלי בית המשפט היו מעליבים. בנסיבות אלה, אני רואה לפסוק סך של 3,000 ₪ עוגמת נפש והוצאות מכל סוג לרבות הוצאות משפט.
הנתבעות תשלמנה איפוא לתובעת סך כולל של 28,500 ₪.
למען הסר ספק פסק דין זה ממצה את חבות הנתבעות בנוגע לכל ההוצאות והנזק שנגרמו בגין הגניבה, גם בנוגע לאביה של התובעת, שהיה שותף לאורך כל ההליך המשפטי ואף הציג את עצמו כמיופה כח שלה ו כן למי מטעמה.
הסכום ישולם בתוך 30 ימים שאם לא כן יישא ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.
קיימת זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צ'לסי נועה דיין
נתבע: אורכידאה ניהול מלונות בע"מ
שופט :
עורכי דין: