ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י את א ברמן בע"מ נגד חוה ברמן :

לפני כבוד השופט יאיר דלוגין

התובעת:

י את א ברמן בע"מ
ע"י עו"ד ירון קוסטליץ

נגד

הנתבעת:

חוה ברמן (חסויה)
ע"י האפוטרופוס לרכוש עו"ד שחר אגמון
ע"י עו"ד גיא שנער

פסק דין

לפניי תביעה של התובעת ל חייב את הנתבעת להשיב לה סכום של 1,272,000 ₪, אשר שולם על ידי התובעת לכיסוי חובות מס הכנסה של הנתבעת. לאחר ה"ה וריבית כדין ממועד התשלום בשנת 2016 ועד הגשת התביעה, עומד סכום החוב על 1,345,150 ₪.

הנתבעת ובעלה יצחק ברמן הם בעלי מניות בתובעת. הנתבעת מחזיקה כיום ב-25% ממניות התובעת ומר ברמן ב-75% . בעבר מר ברמן החזיק ב-60%, הנתבעת ב-20% וקבוצת בעלי מניות אחרות, קבוצת ספיר, ב-20%.

כתוצאה מהליך בוררות שהתנהל בין הנתבעת ובעלה ואח' ולבין חברת משקי הרי יהודה, שעסקה עמה לרכישת כל המניות של התובעת עלתה על שרטון, זכו הנתבעת ובעלה לפיצוי בסכום של כ-49,000,000 ₪ ולאחר הפחתת הוצאות עורכי דין ורואי חשבון, זכתה ה נתבעת לסכום של 5,568,000 ₪ ואילו בעלה מר ברמן לסכום של 34,664,000 ₪.

בגין הסכום הנ"ל בו זכתה הנתבעת כאמור, מס הכנסה הוציא שומה לנתבעת בסך של 2,696,697 ₪. לאחר הגשת השגה ופשרה עם מס הכנסה, הופחתה השומה ל-1,272,000 ₪.

אין חולק כי התובעת שילמה את חוב המס הנ"ל של הנתבעת .

התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בהשבת סכום זה.

הנתבעת בכתב הגנתה ממקדת את טענותיה בעניינים שאין להם כל רלוונטיות לתביעה ושעניינם טרוניות שלה אודות קיפוח שלה במסגרת עסקת חברת משקי הרי יהודה וכן אודות קיפוח שלה בחלוקת כספי הפיצויים שנפסקו בבוררות, אולם הנתבעת לא העלתה טענת קיזוז כלשהי בעטיין של הטענות הנ"ל.

בכל הנוגע לסכום שנתבע ממנה עבור חוב המס שהתובעת שילמה, כל שנטען בכתב ההגנה הנו כי הנתבעת לא אישרה מעולם לתובעת לשלם עבורה את חוב המס, כי במועד התשלום הייתה מאושפזת עקב שבר בירך, שם אבחנו הרופאים כי היא במצב קוגניטיבי ירוד ובהמשך מונה לה אפוטרופוס לרכוש, כי התובעת באמצעות מר ברמן הייתה מודעת למצבה הקוגניטיבי וכי גם אם היו פונים אליה לקבלת הסכמתה לתשלום חוב המס שלה היה הדבר נחשב בגדר עושק לנוכח מצבה הקוגניטיבי וכי לא ברור לה מדוע שילמה התובעת את חוב המס שלא קשור אליה ושאי תשלומו לא היה משפיע על התובעת.

בקדם המשפט שהתנהל, העליתי בפני בא כוח הנתבעת את השאלה, איזו הגנה עומדת לנתבעת מפני התביעה, אם אין חולק כי הנתבעת הייתה חייבת את חוב המס והחוב שולם על ידי התובעת. כן עסק הקדם בנושא של גילוי מסמכים וחיסיון על מסמכים.

קדם המשפט הסתיים בהחלטה שלפיה בין היתר אפשרתי לנתבעת לשקול את צעדיה ולבוא בדברים עם בא כוח התובעת, שהציע הצעה שלא מחייבת תשלום החוב כרגע , אלא בעתיד , תוך הבטחת התשלום בשעבוד.

הנתבעת לא הסכימה להצעה זו וגם לא להצעתי שלפיה ישולם סכום התביעה ללא צו להוצאות. הצדדים גם לא הגיעו להסדר אחר כלשהו. כתוצאה מכך הזמנתי את הנתבעת לנמק איזו הגנה עומדת לה נגד התביעה והאם אין מקום למתן פסק דין לפי התביעה.

בטיעוניה חוזרת הנתבעת על כך שלא נתנה את הסכמתה, לא רק לתשלום המס, אלא גם לא להגשת השגה מטעמה על השומה, אשר נעשתה לטענתה על ידי רו"ח שלא היה רואה החשבון שלה ושלא לפי הסכמתה.

כן העלתה הנתבעת בטיעוניה טענות שלא בא זכרן בכתב הגנתה ואשר מהוות הרחבת חזית, כגון שהייתה לה סיבה סבירה להתנגד לתשלום המס על ידי התובעת (תוך שהיא מפנה לסעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979), משום שכנראה היו לה הפסדים ברי קיזוז, כי תשלום המס מנע ממנה לערער לבית המשפט המחוזי על השומה, כי הגשת התביעה על ידי התובעת לא לוותה בהחלטת דירקטוריון כדין וכי לא מדובר בכלל בעניין של עשיית עושר , משום שהחוב נרשם בספרי התובעת כהלוואה שחייבת הנתבעת לתובעת.

התובעת טוענת כי טיעוני הנתבעת מהוות מרביתן בגדר הרחבת חזית וכי אין לה למעשה כל הגנה מפני התביעה. התובעת טוענת כי הן הגשת ההשגה והן ההסדר עם מס הכנסה כולל התשלום של המס נעשה בהסכמת הנתבעת, שכן רו"ח שפר שטיפל בנושא, היה מיופה כוח מטעמה, היא הייתה מיוצגת באותה עת על ידי עו"ד צוקרמן, כאשר ההשגה הוגשה בידיעתו ובהסכמתו , תוך כך שחוות דעתו ומכתבו לגבי חוב המס אף צוטטו בהשגה וכאשר מי שחתם בשם הנתבעת על הסדר השומה הסופיים היה לא אחר ממנו, כי בנה של הנתבעת שלמה ברמן , אישר לתובעת לשלם את השומה בתשלומים וזאת נוכח העובדה שההסדר עם רשויות מס הכנסה הותנה בהעברת המחאות כאמור.

עוד נטען כי הנתבעת לא הראתה בכל מקרה כי הייתה לה סיבה סבירה להתנגד לתשלום השומה וגם הטענה בדבר קיזוז הפסדים הועלתה בעלמא ובצורה כללית וסתמית כשממילא כל התיאומים נלקחו בחשבון בעת ההשגה והסדר.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אכן לא עומדת לנתבעת כל הגנה מפני התביעה.

טענות ההגנה שהועלו בכתב ההגנה התמצו כאמור בכך שהנתבעת לא אישרה מעולם לתובעת לשלם עבורה את חוב המס, שבמועד התשלום הייתה מאושפזת עקב שבר בירך, שם אבחנו הרופאים כי היא במצב קוגניטיבי ירוד ובהמשך מונה לה אפוטרופוס לרכוש, שהתובעת הייתה מודעת למצבה הקוגניטיבי וכי גם אם היו פונים אליה לקבלת הסכמתה לתשלום חוב המס שלה היה הדבר נחשב בגדר עושק לנוכח מצבה הקוגניטיבי שלא ברור מדוע שילמה התובעת את חוב המס שלא קשור אליה ושאי תשלומו לא היה משפיע על התובעת. שאר הטענות שהובאו בטיעוניה הנן בגדר הרחבת חזית מוחלטת ודינן להידחות ולו בשל כך.

הטענות שכן הועלו בכתב ההגנה, לא מעלות הגנה נגד התביעה. ס' 4 לחוק עשיית עושר קובע: "מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך כלפיו, אינו זכאי להשבה אלא אם לא הייתה לזוכה סיבה סבירה להתנגד לפירעון החוב, כולו או מקצתו, ואינו זכאי להשבה זו אלא כדי מה שנתן לפירעון החוב".

התובעת אינו טוענת אפילו בכתב ההגנה, כי הייתה לה סיבה סבירה להתנגד לתשלום החוב. טע נות בעניין זה הועלו רק בטיעונים שהזמנתי ותוך הרחבת חזית ואף הן הועלו בצורה סתמית וכללית.

הטענה שלפיה לא ידעה ולא הסכימה לתשלום החוב, אינה מעלה כל הגנה , שכן זו הנחת המוצא של סעיף 4.

כך גם הטענה שהייתה מאושפזת בזמנו ומבחינה קוגניטיבית ממילא לא היה ביכולתה לתת הסכמה גם לו נשאלה. כך גם התהיות לגבי האינטרס של התובעת לשלם את חובה, לא מעלות כל הגנה.

התובעת טענה בתגובתה בפירוט רב ביחס להסכמה שניתנה על ידי הנתבעת, הן להגשת ההשגה, הן להסדר והן לתשלום, מכוח יפויי כוח שנתנה הנתבעת לרואה חשבון שפר, לעו"ד צוקרמן ולבנה, שלה ברמן.

הנתבעת טוענת מנגד כי לא אישרה לבנה לתת הסכמה מטעמה, כי ייפוי הכוח לרו"ח שפר היה משני והוגבל, מבלי שהייתה לו הרשאה להגיש בשמה השגה. לגבי ייצוגה על ידי עו"ד צוקרמן וחתימתו על ההסדר בשמה, לא מצאתי טענות בטיעוני הנתבעת ועובדה זו אומרת דרשני . אגב בכתב ההגנה אין אפילו טענה אודות העדר הסכמה להגשת ההשגה ולהגיע להסדר בהשגה, אלא רק טענה להעדר הסכמה לתשלום חוב המס.

כך או אחרת, אין לי צורך להכריע בטענות הנוגעות לשאלת ההסכמה שכן נקודת המוצא של סעיף 4 היא פירעון חוב הזולת מבלי שהייתה חובה לעשות כן ומבלי שהייתה הסכמה של הזולת. זה כל מטרתו של סעיף 4, להסדיר מצב שבו צד ג' פורע חוב של זולתו כמתנדב.

משהנתבעת מודה אפוא כי היה קיים חוב מס, משהיא מודה כי הוא שולם על ידי התובעת ומשאינה מעלה בכתב הגנתה טענה כלשהי לגבי סיבה סבירה שהייתה לה בזמנו להתנגד לתשלום המס, ברור כי אין הגנה מפני התביעה.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשתה ועד לתשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעת את מלוא האגרה בצירוף ה"ה וריבית כדין כאמור.

כן תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד, אשר בהתחשב מחד בסכום התביעה ומאידך במשך ההתדיינות הקצרה יחסית, אני מעמיד אותו על 30,000 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום הפגרות למיניהן במניין.

ניתן היום, י"ט אלול תשפ"א, 27 אוגוסט 2021.


מעורבים
תובע: י את א ברמן בע"מ
נתבע: חוה ברמן
שופט :
עורכי דין: