ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעל טגנר נגד יפרח סול :

לפני כבוד השופט רונן אילן

התובעת:

יעל טגנר

נגד

הנתבעים:

  1. יפרח סול (שולה)
  2. רועי (בן זימן) יפרח

פסק דין

לפני תביעה למתן צו עשה לתיקון ליקויי נזילה, אשר בירורה התייתר נוכח ביצוע התיקונים והפסקת הנזילה.
במצב זה, נותרה להכרעה המחלוקת באשר להשתת הוצאות ההליך ועתירת התובעת למתן היתר פיצול סעדים.
תמצית העובדות
התובעת הינה בעלת הזכויות בדירה אשר בבניין ברחוב עמישב 6 בתל אביב ("הבניין").
דירת התובעת הינה דירה 6 בקומה ג' של הבניין ("דירת התובעת") ובמועד הרלוונטי לתביעה זו הושכרה לשוכר שהתגורר בדירת התובעת .
אף הנתבעת 1 הינה בעלת זכויות בדירה בבניין, דירה 11 בקומה ד' של הבניין ("דירת הנתבעת").
הנתבע 2 הינו בנה של הנתבעת 1 ומתגורר בדירת הנתבעת.
במהלך ינואר 2019 דווח לתובעת על סימני טפטוף בתקרת חדר האמבט בדירת התובעת.
התובעת סברה שמקור הטפטוף דירת הנתבעת ולכן פנתה לנתבעים ובקשה מהם לטפל בליקוי.
הנתבעים מצידם, העבירו את תלונת התובעת לידיעתה של חברת הביטוח מטעמם, זו אשר מבטחת את דירת הנתבעת, וציפו שזו תבדוק ותטפל בליקוי הנטען.
כך חלף כחדש ימים, ברם הליקוי לא תוקן והנזילה לדירת התובעת נמשכה.
במצב זה, פנתה התובעת לנתבעים ביום 17.2.19 במכתב התראה שהוצא על ידי ב"כ התובעת, ובמסגרתו הדרישה לפעול להפסקת הנזילה ולתיקון הליקויים שנגרמו בגינה.
בעקבות דרישה זו בוצעו תיקונים בדירת הנתבעת ונראה היה שהליקוי תוקן, ברם מספר חדשים לאחר מכן, במהלך אוגוסט 2019, שוב הופיעו כתמי רטיבות בתקרת דירת התובעת.
פניה חוזרת של התובעת לנתבעים לא הביאה לתיקון הליקויים וניסיונות להסדר, כולל מול חברת הביטוח מטעם הנתבעים, לא צלחו. כאשר נוכחה התובעת להיווכח שהנזילה לדירת התובעת נמשכת, הוגשה תובענה זו ביום 19.5.20.

ההליך וההסדר הדיוני
בכתב התביעה עתרה התובעת לצו עשה במסגרתו ימונה בעל מקצוע אשר יוסמך להיכנס לדירת הנתבעת לביצוע כל התיקונים הנדרשים להפסקת הנזילה, וכן גם יפעל לתיקון כל הנזקים שנגרמו עקב אותה הנזילה בדירת התובעת.
בנוסף, עתרה התובעת לצו המשית על הנתבעים את הנשיאה בכל עלויות התיקון האמורות, ולהיתר פיצול סעדים, אשר יאפשר לתובעת להגיש תביעה נפרדת לפיצוי על הנזקים שנגרמו לה בגין אותה הנזילה.
בד בבד עם הגשת התביעה עתרה התובעת לצו עשה זמני, במסגרתו יחויבו הנתבעים לאפשר ביצוע תיקונים בדירת הנתבעת להפסקת הנזילה עליה הלינה התובעת.
נוכח בקשה זו נקבע דיון ליום 9.8.20 ובמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כדלהלן:
אנו מסכימים כי הנתבעים יבצעו את התיקון כמבוקש בכתב התביעה, הן בדירת התובעת והן בדירת הנתבעים, באמצעות בעלי מקצוע, וזאת על פי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת. כן מוסכם שהמומחה מטעם התובעת יפקח על התיקון וככל שבוצע תיקון, יבהיר האם צריך לבצע תיקון נוסף. הנתבעים יבצעו את התיקון וישלימו את התיקון עד ליום 24.8.20. ככל שיהיו חילוקי דעות בין הצדדים בדבר ביצוע התיקון, ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יורה על האופן בו יש לבצע את התיקון והנתבעים ידאגו לתקנו תוך פרק זמן קצר על פי מועדים שיקבע בית המשפט. ככל שיגיעו הצדדים להבנות והסכמות לעניין התיקון, יגישו הצדדים טיעון קצר לעניין החיוב הכספי הנתבע בסעיף 16 בכתב התביעה ובהעדר הסכמות, עד ליום 27.8.20, יגישו הנתבעים כתב הגנה וזאת עד ולא יאוחר מיום 31.8.20. התובעת המציאה במעמד הדיון לידי הנתבע 2 את פרטי המומחה מטעמה על מנת שזה ייצור קשר עימם לצורך ביצוע התיקון. ככל שנדרש תיקון בביתה של התובעת, התיקון יבוצע באמצעות בעל מקצוע מטעם הנתבעים, אשר יתאמו את ביצוע התיקון עם המומחה מטעם התובעת אשר יפקח על התיקון האמור. מובהר כי הנתבעים יישאו בעלות התיקונים. מבקשים כי בית המשפט יתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.
על פי הסדר דיוני זה איפוא, הוסכם שהנתבעים יבצעו את התיקונים בדירת התובעת ובדירת הנתבעת עד ליום 24.8.20 ובהיעדר הסכמה אחרת בטענות לפיצויים, יתבררו אלו לפי כתבי הטענות.
זמן מה לאחר ההסדר הדיוני התברר שהצדדים אינם מסכימים על היקף התיקון הנדרש, ובהחלטה מיום 31.8.20 מונה המהנדס שמחה פלדמן כמומחה מטעם בית המשפט ("המומחה").
בחוות דעת מיום 21.9.20, ציין המומחה כי לפי דעתו נתגלו ליקויים בדירת הנתבעת אשר בגינם חודרים מים לרצפת דירת הנתבעת ומחלחלים לדירת התובעת.
המומחה הציע בחוות דעתו את אופן ביצוע התיקונים הנדרשים בגין הליקוי, הן בדירת הנתבעת והן בדירת התובעת.
נוכח מסקנת המומחה, ניתנו הנחיות לביצוע תיקונים בפיקוח המומחה, ברם עבודת המומחה התעכבה בשל עיכוב בהעברת חלקם של הנתבעים בשכרו (לטענתם – בגין עיכובים שמקורם חברת הביטוח מטעמם). לפי הודעת הנתבעים הועבר התשלום למומחה רק ביום 7.11.20 ואז החל בעבודתו.
ביום 29.11.20 הודיעו הנתבעים שהחלו עבודות התיקון בדירת הנתבעת, ובחדש לאחר מכן, בהודעה מיום 29.12.20, הודיעו הנתבעים שעבודות התיקון בדירת הנתבעת הסתיימו והחלו עבודות התיקון בדירת התובעת.
ביום 1.2.21 הודיעו הנתבעים על סיום עבודות התיקון בדירת התובעת, ובחוות דעת משלימה של המומחה מיום 21.2.21, הביע המומחה את דעתו שלפיה בביקור שערך ביום 5.2.21 נמצא שכל הליקויים נשוא התביעה תוקנו. הן אלו שגרמו לנזילה בדירת הנתבעת והן אלו שנוצרו עקב הנזילה בדירת התובעת.
בישיבת קדם המשפט ביום 10.6.21 הודיעה התובעת כי לדידה תוקנו כל הליקויים אשר נדרשו בכתב התביעה ולכן אין היא עוד עומדת על העתירות לצו עשה, אלא רק לחיוב בהוצאות ההליך, ולצד זאת מתן היתר לפיצול סעדים. נוכח הודעה זו, נקבע כי טענות הצדדים באשר להוצאות ההליך יוכרעו בהגשת סיכומים בכתב, וכך גם העתירה להיתר לפיצול סעדים. על פי החלטה זו הוגשו סיכומים בכתב.
דיון
נוכח התנהלות הצדדים מאז הוגשה התביעה, ההסדר הדיוני שהושג, מינוי המומחה ותיקון הליקויים בפיקוח המומחה, התברר שאין עוד טעם בבירור עתירת התובעת לצו עשה, והתובעת למעשה ויתרה על סעד זה שעמד במוקד התביעה.
ההכרעה הנדרשת במצב זה הינה ראשית לכל בשאלת החיוב בהוצאות ההליך, ושנית בעתירה לפיצול סעדים.
להכרעה בשאלות שנותרו יש להקדים התייחסות לנתבע 2, אשר בכלל טען להיעדר יריבות באשר הוא איננו בעל הזכויות בדירת הנתבעת.
דא עקא, שבירור מעמדו של הנתבע 2 בהליך זה התייתר.
בהחלטה מיום 13.7.20 ניתן לנתבע 2 צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (חדל"פ 8886-06-20) ונוכח מתן הצו ממילא שמעוכבים כל ההליכים נגד הנתבע 2.
בירור התביעה נגד נתבע 2 איפוא – עוכב.
מתיאור השתלשלות האירועים אין מנוס מהמסקנה שהגשת התביעה הייתה מוצדקת.
אין למעשה מחלוקת על כך שמקור הליקויים בדירת התובעת היה ליקוי בדירת הנתבעת. כך מצא המומחה ועל כך לא חלק מי מהצדדים.
אין גם מחלוקת על כך שהתובעת הלינה על הליקוי כבר בחדש ינואר 2019. הנתבעים מודים בטענה זו (סעיף 21 בכתב ההגנה).
והנה מתברר שלמרות פניית התובעת, למרות פניות נוספות שנעשו בכתב ובמשך חדשים ארוכים, לא תוקנו הליקויים ולא פסקה הנזילה. אפילו במהלך חדשים ארוכים אלו לא ישבה הנתבעת 1 בחיבוק ידיים, אפילו פעלה מול חברת הביטוח מטעמה ואפילו נעשו ניסיונות לתיקון הליקויים – עובדה היא שאלו כשלו. עובדה היא שאותם הליקויים תוקנו רק לאחר הגשת התביעה, בתחילת פברואר 2021.
אם כך, לא זו בלבד שהגשת התביעה הייתה מוצדקת, מסתבר שרק הגשת התביעה הביאה לתיקון הליקויים. שרק לאחר שהתובעת נאלצה לשאת בהוצאות הכרוכות בהגשת התביעה, תוקנו הליקויים והתייתר הדיון בצו לו עתרה התובעת.
במצב זה, אין כל הצדקה לכך שהתובעת תישא בהוצאות הכרוכות בבירור התביעה.
לטענת הנתבעת 1, לא ניתן בדרך זו להכריע בשאלת האחריות הנזיקית נוכח טענות הצדדים ולכך נדרשת הצגת ראיות. טענה זו איננה ברורה. אין כל ניסיון לברר לעת זו את שאלת "האחריות הנזיקית". דיון שהתייתר נוכח תיקון הליקויים. כל שנותר הוא לברר את שאלת החיוב בהוצאות.
לטענת הנתבעת 1, מדובר בבניין ישן מאד אשר תחזוקתו לקויה. לא ברור מה לטענה זו ולהוצאות ההליך. האפשרות שיש בידי מי מהצדדים לבוא חשבון עם בעלי דירות אחרים בבניין איננה רלוונטית בבחינת שאלת הוצאות ההליך לאחר שנמצא שהנתבעת 1 אכן פעלה לתיקון הליקויים. פעלה, ברם רק לאחר הגשת התביעה.
הנתבעת 1 טוענת שבמהלך החדשים מאז פניית התובעת דווקא נעשו ניסיונות לתיקון הליקויים, ודווקא התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה. גם טענה זו איננה ברורה. ניסיונות כושלים לתיקון אינם שווי ערך לתיקון.
בבחינת טענות הצדדים לעניין הוצאות ההליך, מתברר שהתובעת הציגה אסמכתאות להוצאות בהן נשאה.
באלו גם תשלום למומחה מטעמה, אשר לא מצאתי בסיס לטענה שלא היה בו צורך. לתובעת עמדה הזכות המלאה לבסס טענותיה למקור הליקויים בחוות דעת מומחה מטעמה ומה גם שעלותה, 2,106 ₪, סבירה.
התובעת בקשה לבצע המצאת כתבי בי דין באמצעות שליח, ובשים לב לבהילות נוכח הגשת הבקשה לסעד זמני הרי שגם זו הוצאה סבירה, בסך של 1,301 ₪.
התובעת שילמה את חלקה בשכר המומחה, 2,925 ₪.
התובעת אף שילמה אגרת בית משפט (659 ₪) ושכר טרחת עורך דין אשר לפי החשבונית שהוצגה עמד על 16,380 ₪ (כולל מע"מ). כל אלו הוצאות סבירות שלא מצאתי סיבה להתערב בהן.
הוצאות התובעת לפיכך מסתכמות בסך של 27,371 ₪.
התובעת עותרת לקבלת היתר פיצול סעדים.

ככלל, חייב תובע לכלול בתביעה המוגשת על ידו את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל עילת התביעה. כך נקבע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כחריג לכלל, מוסמך בית המשפט, בהתאם לתקנה 45 לתקנות, להתיר לתובע לפצל את הסעדים הנתבעים על ידו מאותה עילת תביעה. תובע אשר לא תבע את מלוא הסעדים המגיעים לו בשל אותה עילה בגינה תבע, ולא קבל את רשות בית המשפט לפצל סעדיו, לא יוכל לתבוע לאחר מכן סעד בשל אותה העילה.
הוראות אלו מבטאות שאיפה ברורה למנוע ריבוי התדיינויות, למנוע בזבוז זמן שיפוטי, לייעל את בירור המחלוקות ולמנוע סיכון של הכרעות סותרות. בית המשפט משווה לנגד עיניו את השאיפה המתמדת להכרעה כוללת במחלוקות שבין הצדדים כמקשה אחת, בהליך אחד ובלא לפצל את ההתדיינות לכמה משפטים נפרדים. בכדי לקבל היתר לפיצול סעדים שומה איפה על התובעת להצביע על אינטרס מיוחד לכך בנסיבות העניין.
במסגרת תובענה זו התבררה טענת התובעת לליקוי בדירת הנתבעת, אשר לתיקונו היא עתרה. בעת הגשת התביעה, כך נטען וכך גם הסתבר, הייתה נזילה פעילה מדירת הנתבעת ומשמעות הדבר אפשרות לנזקים נמשכים, אפשר גם מתגברים, כתוצאה מאותה הנזילה. במצב זה, אך הגיוני שלא תוגש עתירה לפיצוי על הנזקים שנגרמו לתובעת (ככל שנגרמו שכן אפשרות זו טרם התבררה), שכן לא ניתן לאמוד את היקף הנזקים כל עוד נמשכת הנזילה. אך הגיוני איפוא פיצול הדיון שנתבקש, כאשר מלכתחילה תתברר המחלוקת לעניין קיום הליקוי ורק לאחר שתוכרע, לאחר שתוקן הליקוי, מחלוקת לעניין הנזקים הנטענים.
למעלה מהצורך יצוין שממילא, נוכח התייתרות העתירה לצו עשה, ניתן היה גם למחוק את התביעה תוך הכרעה בשאלת ההוצאות, כך שממילא לא היה קם מחסום מפני בירור תביעה לפיצויים.
נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 1 לשאת בהוצאות התובעת בגין הגשת תביעה זו בסך כולל של 27,371 ₪.
כמו כן ניתן לתובעת היתר לפיצול סעדים, כך שבאפשרותה להגיש תביעה נפרדת לפיצוי על נזקיה בגין אותה העילה נשוא תביעה זו.

ניתן היום, י"ח אלול תשפ"א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעל טגנר
נתבע: יפרח סול
שופט :
עורכי דין: