ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שושנה נויברט נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת רחל גרוס

התובעת:
שושנה נויברט
ע"י ב"כ: עו"ד דנית מזור

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

החלטה

1. ד"ר ציקל שלום קרין, מתמנה בזאת לשמש כמומחית יועצת רפואי (להלן: "המומחית") לצורך מתן חוות דעת רפואית מנומקת בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו, בעניינו של מר אלברטו נויברט ז"ל (להלן: "המנוח") וזאת תוך 30 יום מיום שהחלטה זו תומצא לידיה.

2. מצורפים להחלטה זו המסמכים הבאים:
א. תיעוד רפואי שהוגש מטעם התובעת (סומן ת/1).
ב. תיק רפואי – חומר רפואי בית החולים יוספטל (סומן ת/2).
ג. תיק רפואי – חומר רפואי בית החולים סורוקה (סומן ת/3).
ד. תיק רפואי – חומר רפואי בית החולים בלינסון (סומן ת/4).
ה. תיק רפואי – חומר רפואי קופת חולים כללית (סומן ת/5).
ו. מאמרים רפואיים- מטעם התובעת (סומנו ת/6).
ז. דו"חות ניטור (סומנו ת/7).
ח. מסמכי המוסד לבטיחות וגיהות- מטעם התובעת (סומנו ת/8).
(תשובות מס' 61004, 64769 ו- 74664)
3. אלה עובדות המקרה -
א. המנוח יליד שנת 1932 עבד מיום 5.12.71 ועד ליום 31.12.93 בנמל אילת בתפקיד מחסנאי ומונה.
ב. המנוח עבד 6 ימים בשבוע כ-8 שעות ביום וכן שעות נוספות על פי הצורך.
ג. תפקידו של המנוח היה לספור ולמיין את הסחורות שהיו מגיעות לנמל וכן לדאוג לאחסנת הסחורות במחסנים ולשליחתם.
ד. מתוקף תפקידו עבד המנוח בעיקר בבטן האוניה ובמחסן ובחלק קטן יחסית בחצרי הנמל.
ה. המנוח נחשף לכלל הסחורות שהיו מגיעות לנמל בהן: עורות, עצים מעובדים ולא מעובדים, אסבסט גולמי בתפזורת, צבעים, לכות, נייר לדפוס ולעיתונים, דבקים, ברזל, פלדה, שמנים, כימיקלים של התעשיות השונות (תעשיית הגומי, הדפוס, הבניין, החקלאות (חומרי ריסוס ודישון) וכיו"ב), פורמלדהיד, ברום, גופרית (אבקה), אבק תפזורות (פוספטים ואשלג) רכבים חדשים.
ו. במסגרת עבודתו המנוח נחשף לגזי פליטת דיזל, גזי פליטת רכבים ששונעו לנמל ושל רכבים חדשים.
ז. חשיפתו של המנוח הייתה גדולה יותר משל עובדי התפעול לאור הטיפול במטכנים בשלבים רבים: פריקה, מיון, אחסון לשליחת המטען. כמו כן יצוין שהיו מטענים (כמו עצים) אשר היו נשארים במחסנים זמן מה עד שהיו משונעים החוצה מהנמל כך שהחשיפה נמשכה לאורך זמן.
ח. הסחורות הגיעו לנמל בתדירות משתנה, בהתאם לדרישות השוק.
ט. להלן תיאור אופי עבודתו וחשיפתו התעסוקתית לחומרים השונים:
החשיפה לגזי הפליטה בתוך בטן האונייה המחסנים ועל הרציפים:
י. לאורך השנים היה שימוש במלגזות דיזל, במנופים, בשופלים ובציוד כבד המופעל על דיזל. כלים אלו עבדו בתוך האוניות בתוך המחסנים ואף בחצר הנמל.
יא. המנוח במסגרת תפקידו, היה נכנס לתוך בטן האוניות והמחסן או עובד בסביבת הכלים הכבדים שנעו בנמל בחשיפה לגזי הפליטה. יצוין כי בבטן האוניה ובמחסנים מדובר בחללים סגורים / סגורים למחצה ולכן בזמן העבודה נחשף לרמות שונות של גזי הפליטה, ללא ציוד מגן.
החשיפה לגזי הפליטה במהלך פריקת ספינות המשא של המכוניות:
יב. לנמל אילת, החלו להגיע ספינות משא של מכוניות החל מסוף שנות ה-70'. בכל ספינה שכזו היו מגיעות אלפי מכוניות (חניון צף עם עשר קומות) חלקן בנזין וחלקן דיזל. במהלך עבודות פריקת המכוניות היה צריך להניע את המכוניות ולהוציא אותן מבטן האוניה וזאת תוך ספירת המכוניות ורישום של לוחיות הרישוי שלהן.
יג. המנוח היה נכנס לתוך בטן האוניה על מנת לספור ולרשום מספרי לוחיות רישוי של הרכבים בזמן שעובדים אחרים היו מניעים את הרכבים ומניידים אותם מחוץ לאוניה. הספינות יחד עם העובדים הנוספים נחשף לגזי הפליטה, לעשן שפלטו המכוניות ולריח אופייני שנפלט מהמכוניות החדשות.
יד. לעיתים בזמן פריקת המכוניות המנוח ויתר העובדים הרגישו בתחושת מחנק ובחילה עקב נשימת הגזים ונאלצו לצאת מבטן הספינה על מנת להתאוורר ולנשום אוויר נקי.
חשיפה לסחורות שונות ולכימיקלים מהתעשיות השונות:
טו. בתחילת עבודתו בנמל ועד לתחילת שנות השמונים, הסחורה לא הייתה מאוחסנת במכולות סגורות, אלא מאוחסנת בארגזים, שקים, חביות ובאלות. לאחר תקופה זו עיקר המטען הגיע במכולות אך עדיין היה צריך לפרוק חלק מהמכולות מהתכולה שלהן, שכלל ארגזים, שקים, חביות ובאלות.
טז. המנוח נדרש להיכנס לבטן האוניות שעגנו בנמל על מנת לספור את הסחורה שהגיעה זאת כל העת שעובדים אחרים היו משנעים את הסחורה ומסדרים את הסחורה להוצאה מבטן האוניה.
יז. מכיוון שהסחורות הובלו לדרך הים ובעקבות הגלים, לעיתים היו נזילות מהחביות מהארגזים ורצפת בטן האוניה הייתה מלוכלכת מהחומרים השונים. לנוכח זאת, בזמן הפריקה נחשף המנוח לאבק ולריחות של כלל הסחורות וחומרי הגלם המוצקים והנוזליים, שתנדפו עקב החום.
יח. יתירה מכך, גם במהלך הרמת הסחורה ופריקתה נוצר אבק וכן היו נזילות שהתנדפו באוויר.
יט. בהמשך כאשר החלו להגיע גם סחורות במכולות, עדיין הגיע מטען כללי ועדיין חלק מהסחורות נפרקו בנמל, כך שהחשיפה נמשכה.
כ. הסחורות שהגיעו לנמל מתוארות בסעיף ה' לעיל.
כא. עורות היו מגיעים פעם בשבוע בתפזורת והיו פולטים ריחות חזקים.
כב. עצים היו מגיעים פעם בשבוע.
כג. פומלדחיד היו מייצאים מהנמל, היו מגיעות משאית אחת או שתיים אחת לשבוע כשכל משאית הכילה 25 טון חומר בחביות שכל אחת הכילה 200 ליטר.
כד. צבעים היו מגיעים כל שלושה שבועות.
כה. פורמלין היה מגיע אחת לחודש במשאית שהכילה 20-25 טון.
כו. יצוין, כי החומרים שהגיעו לנמל היו נשארים במחסני הנמל זמן מה עד אשר שונעו מהנמל כך שהחשיפה של המנוח לחומרים הייתה הן בעת הגעת החומרים, כל זמן איחסונם בנמל ובעת שליחתם ליעדם.
כז. הסחורות שאוחסנו במחסנים היו על פי רוב עצים כדוגמת MDF סיבית, סנדוויץ לבוד, פורמיקה, עץ טבעי לרבות שבבים ונסורת של עצים כאמור וכן נייר לדפוס, אריחים, חומרי בניין, פלסטיק, מתכות וחומרים ליציקת מוצרי מתכת, שקים וחומרים נוספים האופייניים לתעשיית העץ, הבניין והדפוס.
כח. במחסנים אוחסנו סחורות ועצים במשקלים של מאות אלפי טונות, העצים יובאו מאפריקה ואסיה בעיקר.
חשיפה לאסבסט עד תחילת שנות ה-80:
כט. חשיפה לאסבסט גולמי: - כידוע, בשנות השישים, השבעים ועד לתחילת שנות ה-80' האסבסט היה חומר מבוקש ולכן אוניות רבות שעגנו בנמל הובילו איתן אסבסט. כל חודש הגיעו אוניות עם מטען כללי ועם אסבסט כאשר פריקת האוניות נמשכה לעיתים במשך שבועות. לא היה מדובר רק בפלטות אסבסט אלא באסבסט גולמי. האסבסט הגולמי היה קשור ברצועות או בתוך שקים כאשר עובדי הנמל היו צריכים לגלגל או להזיז אותם למרכז האוניה. במהלך הזזת האסבסט השתחרר לאוויר אבק של סיבי אסבסט שמילא את בטן האוניה והמנוח היה חשוף לכך.
ל. בעת השינוע, אבק האסבסט היה גם נערם על רצפת הרציפים ובהתאם למשבי הרוח, האבק היה מתפזר ברחבי הנמל.
לא. אסבסט היה מגיע אחת לשלושה – ארבעה ימים.
אופי החשיפה לאבק תפזורות:
לב. אופי החשיפה בשנות ה-60' עד לשנות ה-80'
עבודה נוספת שבוצעה, הייתה העמסת / קבלת שקי תפזורת (לרבות: מלט, אשלג, פוספטים, קמה דגים וכיו"ב), כאשר עובדי הנמל היו פורקים / מעמיסים את השקילם על האוניות או מהאוניות לרציפים וכן אחסונם במקומות המיועדים להם בנמל. יצוין כי אין המדובר בשקים אטומים ולכן בזמן הזזת השקים התפזר אבק פוספטים / תפזורת באוויר, אותו נשם המנוח מכוח היותו בסביבת החומרים.
לג. עם השנים העבודה עם הפוספטים / האשלג ויתר התפזורות רק גברה, שכן היצוא לחו"ל גדל והשינוע החל להתבצע באמצעות מתקן התפזורת.
לד. הואיל ובשנים המדוברות שינוע הפוספטים בוצע על ידי "מטען" אשר היה שופך את התפזורות לתוך בטן האוניה, בכל הנמל היה אבק רב שגם זיהם את הים ואת העיר אילת, וגם המנוח, מטבע הדברים, נחשף לאבק.
לה. מלבד זאת, יש לזכור שמתקן הפוספטים ממוקם בקרבה לעמדות בהן עבד המנוח, (מדובר בערמות של תפזורת פוספטים), כך שבסביבת עבודתו היה אבק פוספטים ואשלג, והוא נחשף לכך, ללא ציוד מגן.
לו. יצוין כי לאחר פרישתו של המנוח, במהלך שנות ה-2,000, נמל אילת הורשע בפלילים עקב זיהום הים וזיהום האוויר בעיר אילת, שנוצר במהלך הטענת הפוספטים והאשלג וכן, עקב אי הקמת מטען תפזורת חדש, בהתאם להוראות השר להגנת הסביבה.
ניקוי עודפים:
לז. מעבר לכך, בסיום העמסת האוניות, עם הפלגתה, עודפי התפזורות וכלל החומרים כמפורט לעיל הצטברו על רצפת הרציף, ואז היה "נוהל" שנקראה "ניקיון", בו עובדי נמל נוספים נשלחו לנקות את הרצפים באמצעות עתי חפירה ומטאטאים והמנוח היה בסביבת מקום לפיקוח. במהלך עבודות הניקיון, היה בסביבתו אבק של חומרים אותם נשם ללא ציוד מגן. יצוין כי בשנות ה-90', עובדי קבלן החלו לבצע את הניקיונות, אבל המנוח המשיך לעבוד בסמוך.
ציוד מיגון:
לח. עד לשנות ה-90' לא סופקו כלל אמצעי מיגון ולאחר מכן שסופקו לא ממש הקפידו על אמצעי מיגון. כן הקפידו בשנות ה-90' על כובע ונעלי עבודה.
לט. עבודתו של המנוח בוצעה בנמל אילת במזג אוויר האופיינו לאזור.
מ. מצבו הרפואי הינו כמתואר בתיעוד הרפואי.
דו"חות ניטור (סומנו ת/5):
מא. מדובר בדו"חות שנערכו לאחר פרישת המנוח מעבודתו בנמל אילת.
מב. כל דו"ח מלמד על המצב במועד עריכתו.
מג. מדובר בדו"חות שנמל אילת המציא לתיק.
4. כבוד המומחית מתבקשת להשיב לשאלות הבאות:
א. מה הסיבה הסבירה ביותר לפטירת המנוח על פי החומר הרפואי שבפניך?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המנוח לליקוי ממנו הוא נפטר?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה למחלה ממנה נפטר המנוח, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של המנוח עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על הליקוי/ המחלה ממנו/ ממנה הוא נפטר? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. לעיון ביום 3.10.21.

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"א, (25 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שושנה נויברט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: