ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טופ-וור בע"מ נגד הוילג בבית האופרה 2016 בע"מ :

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשת:
טופ-וור בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אהוד חיים חנואל

נגד

המשיבים:

  1. הוילג בבית האופרה 2016 בע"מ
  2. פרדריק מאיר סממה

ע"י ב"כ עו"ד שגיא חיים לוריא

החלטה

1. התובעת (להלן: "המבקשת"), עותרת למחיקת נספחים מתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים (להלן: "המשיבים"). לטענתה, במסגרת הליכי הגילוי והעיון, מסרו המשיבים תצהיר גילוי מסמכים כללי, אשר נוסח באופן סתמי ובניגוד לדין. בתצהיר ציינו המשיבים, כי ברשותם רק כרטסת הנהלת חשבונות וחוות דעת גרפולוגית שהוגשה לביהמ"ש. לאחר שהליכי הגילוי בין הצדדים הסתיימו והמבקשת הגישה את תצהירי העדות הראשית מטעמה, הגישו המשיבים, ביום 21.5.2021, תצהיר עדות ראשית הכולל מסמכים שלא בא זכרם בהליכי הגילוי שהתקיימו בין הצדדים.

2. המשיבים צרפו תכתובות בין המשיב 2 לבין מר ויילר מהתאריכים 26-27.4.2017; טבלאות ריכוז כמויות הזמנה; ותכתובות בין הנתבע 2 לבין מר בנלי מחודש 12.2017. לטענתם, המסמכים שצורפו "נולדו" לאחר קבלת תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת. רק באותו מועד, גילו את זהות המנהלים שהיו בקשר עם המבקשת ויכלו לבדוק את התכתובות בין הצדדים. לטענתם, זהות המנהלים נשכחה מהם עובר להגשת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם. עוד טענו, כי הראיות הוגשו כ-10 חודשים לפני מועד דיון ההוכחות, ולכן לא נגרם למבקשת נזק בניהול ההליך.

3. הליכי גילוי ועיון מסמכים מאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר" [רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם בנבו, 14.8.2005); רע"א 5247/15 תיאופילוס ג'אנופולוס נ' הימנותא בע"מ (פורסם בנבו, 28.8.2016)].

4. בענייננו, ניתנה החלטה ביום 6.12.2020 לפיה הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים. במסגרת זו ימציאו הדדית תצהירי גילוי מסמכים כלליים ערוכים כדין בפרק הזמן שנקבע וימציאו דרישות הדדיות ככל וקיימות, לגילוי מסמכים ספציפי או שאלון. על העניין הנדון חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות התשמ"ד"), וזאת לאור הוראת תחולה, מעבר ותחילה הקבועה בתקנה 180(ג)(1)-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות התשע"ט"). תקנה 114א לתקנות התשמ"ד קובעת תנאים לקבלת ראיה כדלקמן:
"114א. בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים."
5. ראו לעניין תחולת תקנה 114א לתקנות התשמ"ד יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים- הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021) בעמודים 103 -104:
"ניסוחה של התקנה מעורר קושי, מאחר שעל פי לשונה היא חלה על בעל דין ש"אינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114". תקנות 112 -113 עניינן צווים לגילוי מסמכים, ותקנה 114 עניינה עיון במסמך שנזכר בכתב הטענות או בתצהיר גילוי מסמכים של הצד שכנגד. לכאורה, התקנה אינה חלה על בעל דין שחטא בכך שהעלים לחלוטין מעיני בעל הדין שכנגד את דבר קיומו של מסמך, אם בכתבי טענותיו ואם בתצהיר גילוי מסמכים, כל עוד לא ניתן צו. על פניו, מדובר בטעות בניסוח של מתקין התקנות, שהרי קשה להלום כי מצבו של מי שהעלים מלכתחילה ובמזיד קיומו של מסמך יהא טוב ממצבו של מי שהזכיר את המסמך אך לא נענה לדרישה או לצו של בית המשפט. ניתן להתגבר על הקושי הניסוחי דלעיל בעזרת שימוש בהיקש מקל וחומר להוראת סעיף 114א, או באמצעות שימוש בעקרון תום הלב, שאין חולק על תחולתו בסדרי הדין בכלל ובהליכי הגילוי בפרט."

6. הנתבעים טוענים כי מדובר בראיות מפריכות. ראשית אציין, כי ראיות מפריכות ניתן להגיש ברשות בית המשפט בלבד [ר' לעניין זה בתקנה 66 לתקנות התשע"ט, אשר חלות בענייננו לאור תקנה 180(ג)(1) לתקנות התשע"ט]. שנית, לא מדובר בראיות מפריכות שכן מי שיכול להגיש ראיות מסוג זה היא התובעת ולא הנתבעים [רע"א 824/21 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.3.2021)]. מדובר מסמכים משנת 2017 שהגיעו מהמשיב 2 עצמו (מתוך תכתובות במכשיר הסלולרי שלו). גם נספח 2 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים שכותרתו "טבלת ריכוז כמויות הזמנה – טופוור 27.4.2021" כולל נתונים משנת 2017 הנוגעים למבקשת.

7. אף אם הייתי מקבלת את הטענה כי המסמכים התגלו לאחר קבלת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ושאלון ותצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת, לא היו המשיבים רשאים לעשות דין לעצמם ולהגיש את המסמכים שלא גולו במסגרת תצהיר עדות ראשית. ככל שהמסמכים נושא הבקשה לא היו מצויים בידיהם במועד הגשת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם, היה עליהם להמציא למבקשת תצהיר גילוי מסמכים משלים לענין מסמכים אלה. כמו כן, היה עליהם להסביר מדוע המסמכים לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם ומהו המועד ובאילו נסיבות הגיעו לידיהם.

8. המשיבים טוענים בסעיף 8 לתשובה כי למען הזהירות יש לראות בתשובתם בקשה להגשת המסמכים. כלל הוא כי על בעל דין להציג ראיותיו "כחבילה אחת". בית המשפט רשאי לחרוג מכלל זה ולהתיר הגשת ראיה נוספת באיחור לאחר שישקול מספר שיקולים: אופי הראיה הנוספת ותרומתה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה; השלב אליו הגיע המשפט ועוצמת הפגיעה בצד שכנגד; הנסיבות בגינן לא הוגשו הראיות במועד; האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר, וכן תרומתה של הראיה לבירור האמת [רע"א 1048/19‏ מזל בוגנים נ' דוד בן יאיר (פורסם בנבו, 16.6.2019); רע"א 6165/15 ‏ אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, ‏13.12.2015); רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט (פורסם בנבו, 30.7.2002)]. כאמור, ככל שברצון המשיבים להגיש את הראיות הנוספות, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש שאינה במסגרת תשובה לבקשה למחיקת נספחים מתצהיר העדות הראשית מטעמם.

9. אשר על כן הבקשה מתקבלת.

המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת בסך 3000 ₪ בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טופ-וור בע"מ
נתבע: הוילג בבית האופרה 2016 בע"מ
שופט :
עורכי דין: