ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית חדרה נגד יניב יהלומי :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מאשימה

עיריית חדרה

נגד

נאשם
יניב יהלומי

פסק דין

רקע

בתאריך 24.11.20 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחבירה של חניה ללא תשלום אגרת הסדר, לפי סעיף 12(א) לחוק העזר לעירית חדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א-1990.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 31.1.20 סמוך לשעה 10:48, בחניון שברח' גורדון 1 בחדרה, החנה הנאשם את רכב ו מ.ר. 95-551-59 (להלן: "הרכב"), מבלי ששילם אגרת הסדר חניה.

כתב האישום הוגש בעקבות בקשת הנאשם להישפט בגין דו"ח מס' 661344-7-9 ( להלן: "הדו"ח").

טענות הצדדים

בתגובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי הוא אכן החנה את רכבו במקום, וטען כי לאחר שהסתבר לו שהמדחן המוצב בסמוך אליו לא תקין, הוא חזר אל ה רכב והותיר על שמשתו קרטון שעליו כתב כי "המדחן לא עובד והוא מבקש להתחשב בו".

לתמיכת גרסתו, הציג הנאשם מספר תמונות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו. באחת מהתמונות נראה חלק מקרטון לבן המונח על השמשה הקדמית של הרכב, אך בתמונה הנוספת אותו קרטון לא נראה. על סמך תמונות אלה, טען הנאשם כי הפקח שנתן לו את הדו"ח נמנע במכוון מלתעד את הקרטון כולו ואת מה שכתב עליו.

מנגד, טענה ב"כ המאשימה כי החובה לשלם אגרת חניה אינה תלויה בזמינות אמצעי התשלום וכי היה על הנאשם להצטייד באמצעי תשלום חלופי.

במצב הדברים המתואר לעיל, לאחר שבבחינת תצלומי הרכב המצורפים לדו"ח שניתן לו – ת/1, נראה אותו חלק מקרטון באחד מהתצלומים אך לא בשאר, ולנוכח בקשת הנאשם כי אורה על זימון הפקח לעדות לצורך בירור נסיבות רישום הדו"ח, נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

גרסת הפקח והתייחסות הנאשם אליה

בעדותו בפני, טען הפקח כי המקרה הנדון זכור לו, ו בתשובתו לשאלת הנאשם אשר בקש להזכיר לו כי על שמשת הרכב היה מונח "קרטון לבן גדול שהוא רשם עליו בטוש אדום שהמדחן ממול לא עובד", אמר: "את המקרה שלך אני זוכר, אני תמיד עושה ככה, אני מרים קרטון בתקווה, אולי יש כרטיס או איזיפארק". עם זאת, טען כי לא זכור לו שהיה רשום משהו על אותו קרטון, והוסיף: "היו במרכז וגם יש עכשיו מלא מדחנים, חוץ מזה יש איזיפארק, סלופארק..." וכי גם אם היה רשום על הקרטון שהמדחן לא עובד, לא היה בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו, וכדבריו: "כשיש עבירה אני אוכף, חד וחלק".

בהתייחסותו לדברי הפקח, אמר הנאשם: "אני גר באולגה ולכן אין לי אפשרות לשים תו תושב של האזור הזה. אין לי פנגו בטלפון... לגופו של ענין, המדחן נמצא עשרים מ' ליד הרכב. זה היה הגיוני שזה של המקום הזה. זה לא עבד. פקח שמגיע ומוריד את זה ומצלם חלק עם הקרטון וחלק בלי הקרטון, זו לקיחת חוק לידיים ...". בתשובתו לשאלת ב"כ המאשימה האם הפעיל אמצעי תשלום אחר, אמר הנאשם: " לא. אין לי שום אמצעי תשלום חלופיים. נשענתי על המדחן ואני לא חושב שיש חובה על כל אזרח להוריד אפליקציה...".

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולראיות שהונחו בפני, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ואלה טעמי:

הנאשם הודה כי החנה את רכבו במקום שבו חלה עליו חובת תשלום אגרה, מבלי ששילם אותה, בשל תקלה במדחן.

ברע"פ 1053/11 בר-זיו נ' עיריית רמת גן, בו נדון מקרה שנסיבותיו דומות, אם לא זהות לנסיבות המקרה שלפני, פסק בית המשפט העליון כי: "...על תושבי רמת גן (ומן הסתם חוקי עזר דומים קיימים גם ברשויות אחרות) לדעת, כי החובה לשלם אגרת חניה אינה תלויה בזמינות אמצעי התשלום שמציבה העירייה ועליהם להצטייד באמצעי תשלום, אשר כיום דומה כי הם זמינים מאשר בעבר (ראו לאחרונה ע"א 280/09 סלופארק טכנולוגיות בע"מ נ' מילגם חניה סלולארית בע"מ (לא פורסם)).
ועוד כתב כבוד השופט א' רובינשטיין:
"... חוששני כי ישנם הבאים למדחן מקולקל (כוונתי למדחן ה"מכני" הוותיק) וחונים לידו בהנחה כי הפעם לא יחויבו –
ולא היא במישור המשפטי. ומנגד, ראוי כי רשויות מקומיות לא רק יבטיחו את תקינות אמצעי התשלום המוצבים בשטחן (שעליהם ממשיכים להסתמך רבים), אלא אף יביאו לידיעת תושביהן והבאים בגבולן את קיומן של דרכי התשלום השונות והחלופיות, אף זאת באורח בולט והוגן, כך שיקוים בהן "ולפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט,י"ד), ואדרבה".

פסק הדין הנ"ל ניתן לפני כ-10 שנים ואני סבורה כי במציאות חיינו כיום, בה ניתן ונהוג לשלם כמעט בעד כל שירות באמצעות אפליקציה בטלפון הסלולרי, ובגין חניה – גם באמצעות אמצעי תשלום חלופיים אחרים, היה על הנאשם להצטייד באמצעי תשלום חלופי, לכל מקרה בו לא יעלה בידו להשתמש בזה שהרשות המקומית מעמידה לרשותו.

משכך, לא נותר לי אלא להרשיע את הנאשם בעבירה של חניה ללא תשלום אגרה המיוחסת לו בכתב האישום.

אשר לעונש – לאחר שנוכחתי לדעת כי הנאשם אכן הניח על שמשת חלון רכבו קרטון ואני מאמינה לו כי כתב עליו את הדברים שלטענתו כתב, אך הפקח בחר שלא לתעד זאת באופן מלא ואף הסיר את הקרטון משמשת החלון, סברתי כי נכון אעשה אם אפחית מגובה הקנס קבו ע לצד העבירה הנדונה ואעמידו על סך של 50 ₪ (במקום 100 ₪). זאת על מנת להבהיר את חשיבות תיעוד נסיבות ביצועה של כל עבירה כפי שהן בדיוק, ולהזכיר כי בהתאם להלכה הפסוקה, גם הרשות המקומית מחוייבת בהבטחת תקינות אמצעי התשלום וגם ביידוע תושביה והבאים בשעריה, בדבר קיום דרכי התשלום השונות בגין חניה בתחומה.

הקנס בסך 50 ₪ ישולם עד ליום 31.10.21.

העתק מפסק הדין יועבר למנהל מחלקת חניה בעיריית חדרה לצורך העמדת הפקחים על חובתם לתעד את נסיבות ביצוע העבירות באופן מלא ובהיר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, 24 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית חדרה
נתבע: יניב יהלומי
שופט :
עורכי דין: