ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאישה חיג'אזי שעאר נגד ח'ליל חג'אזי :

בפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון

המבקשת

עאישה חיג'אזי שעאר
ע"י עו"ד רויטל לוין

נגד

המשיב
ח'ליל חג'אזי
ע"י עו"ד ח'אלד פייסל

פסק דין

רקע

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בחיפה (כבוד השופט אורי גולדקורן) בתא"ח 29328-12-20 (להלן: "ההליך"). ההחלטה ניתנה ביום 3 0.03.2021 ובה נדחתה בקשת המבקשת להעביר בירור ההליך לבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה, ולקבוע כי בית-המשפט קמא חסר סמכות לדון בהליך (להלן: "ההחלטה").

את ההליך יזם המשיב כנגד המבקשת ובה עתר להורות על פינוי וסילוק יד המבקשת מדירת מגורים, ש הקים המשיב, לטענתו, בנכס מקרקעין בגוש 18564 חלקה 14 מאדמות טמרה ששטחו 3146 מ"ר (להלן: " הנכס").

המשיב טען כי הוא הבעלים של ב-7/28 חלקים מהנכס. לטענת המשיב הוא ירש זכויותיו בנכס מאביו ונרשם כבעל הזכו יות בו ביום 07/10/2008. עוד טוען המשיב כי ה וא הקים בנכס דירת מגורים וחתם עם בנו הסכם שכירות המתיר לבנו ולמבקשת, שלטענת המשיב הייתה חברה של בנו, להתגורר במושכר. המשיב טען כי הקשר בין בנו ובין המבקשת הסתיים ולמרות זאת היא מסרבת לפנות את הנכס ו פוגעת ברכוש המשיב, ולפיכך הגיש ההליך כנגדה.

המבקשת סבורה כי ההליך מהווה חלק מהמחלוקת המשפחתית בינה לבין בן זוגה לשעבר, בנו של המשיב, ועל-כן דינה להתברר בבית-המשפט לענייני משפחה, במסגרת הליך תלוי ועומד המתנהל ביניהם בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה . לטענת המבקשת, המבנה שבנכס בו היא מתגוררת יחד עם ילדיה הוקם על ידה ועל ידי בן המשיב והוא חלק מהסכסוך הרכושי שנידון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

בהחלטה קבע בית המשפט קמא כי דין בקשת המבקשת להעביר את ההליך לבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה בשל היעדר סמכות עניינית להידחות. בית-המשפט קמא קבע כי המבקשת והמשיב אינם בני זוג לשעבר, ועל-פי הפסיקה שפירשה את סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), אין להרחיב משמעות מונח זה מעבר לנדרש. לא נאמר דבר בהחלטה האם לדעת בית המשפט קמא הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך משפחתי.
טענות הצדדים

טענות המבקשת
לטענת המבקשת, עילת התביעה בהליך קמא הינה סכסוך בתוך המשפחה עקב גירושי המבקשת מבנו של המשיב. המבקשת טוענת כי גם לאחר גירושיה מבנו של המשיב בני הזוג נותרו בקשר של ידועים בציבור, חיו ביחד בנכס אותו הקימו ונולדו להם ארבעה ילדים אשר נותרו להתגורר עמה בנכס.

המבקשת טוענת כי בהתאם לחוק, הסכסוך בגינו הוגש ההליך הוא בין בני משפחה ועילתו סכסוך משפחתי ולפיכך בית-המשפט לענייני משפחה קונה סמכות עניינית ייחודית לדון בו.

נטען עוד כי כל החלטה אחרת תגרום לקבלת הכרעות סותרות ולעומס מיותר על מערכת בתי-המשפט. בוודאי כאשר קיים הליך תלוי ועומד בענ יין זה בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה .

המבקשת טוענת עוד כי המחלוקת האמיתית היא בינה לבין בן זוגה לשעבר, בנו של המשיב, וכי הגשת התב יעה נעשתה בשם המשיב, כדי לא לאפשר דיון בטענות המבקשת לזכות בעלות בנכס שהועלו על ידה בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה . שם טענה המבקשת כי היא ובן זוגה לשעבר בנו יחד את הבית בנכס, כאשר המשיב הבטיח להעביר להם זכויותיו במקרקעין עליו בנו את הנכס, בו הוא מתגורר. זאת, כעולה גם מהסכם הממון שנחתם בין המבקשת ובין בן המשיב. עוד טוענת המבקשת שהיא מעולם לא שכרה את הנכס, והסכם השכירות שהציג המשיב בהליך, עליו חתום בנו, נערך רק לצורכי ההליך.

המבקשת טוענת כי במקרה דנן ישנו פיצול שגוי שעלול להביא להכרעות סותרות בין שתי ערכאות אשר דנות באותן המחלוקות: בבית-המשפט לענייני משפחה, שם נדונה תביעה רכושית בנוגע לפירוק שיתוף ואכיפת הסכם ממון, ובבית-המשפט קמא, בו נדונה תביעה לפינוי וסילוק יד, שקשורה קשר הדוק להכרעתו של בית-המשפט לענייני משפחה בשאלת זכות הבעלות בנכס.

טענות המשיב
המשיב טוען כי דין בקשת רשות הערעור להידחות משום שהיא הוגשה בשיהוי ניכר ולא מוצדק, ונועדה לעכב בירור ההליך בבית-המשפט קמא.

המשיב טוען כי המבקשת לא חלקה על סמכותו העניינית של בית-המשפט קמא לדון בהליך בהזדמנות הראשונה.

לגישת המשיב הוא אינו בן משפחה של המבקשת, ובין הצדדים אין סכסוך משפחתי. נטען כי מטרת המבקשת היא להשתלט על רכושו שלא כדין. כמו כן, לטענת המשיב צדק בית-המשפט קמא כי אין להרחיב את משמעות המונח "בן זוגו" בחוק , כך שיכלול גם בן זוג לשעבר או את אביו , וממילא אין הענין רלוונטי משום שבן הזוג במקרה דנן הוא בנו של המשיב והוא אינו צד לתביעה, ומדובר במחלוקות שאינן נובעות מהסכסוך המשפחתי.

המשיב טוען כי הוא הבעלים היחידי של הזכויות בנכס, והוא השכיר את הדירה לבנו, שהיו לו יחסים עם המבקשת שהסתיימו, והמבקשת מסרבת, שלא כדין, לפנות את הנכס. עוד מדגיש המשיב כי מעולם לא הבטיח ל תת את הנכס במתנה למשיבה, וממילא עסקה כזו טעונה מסמך בכתב בהתאם לחוק המתנה, תשכ"ח-1968 ולחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מסמך אשר לא הוצג על-ידי המבקשת.
דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל וכך אני מורה. לטעמי שגה בית-המשפט קמא משדחה את בקשת המבקשת ובנסיבות העניין היה מקום לקבל את הבקשה ולהעביר את הדיון בהליך לבית-המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה.

לא מצאתי ממש בטענה כי הבקשה כאן הוגשה בשיהוי. מדובר בהשגה על החלטה שניתנה ביום 30.3.2021 ואשר הוגשה במסגרת הזמנים המותרים על פי התקנות.

גם לא מצאתי ממש בטענה שהמבקשת לא טענה לעניין סמכותו העניינית של בית משפט קמא בהזדמנות הראשונה. המבקשת עשתה כן בכתב הגנתה ודי בכך.

לגוף העניין, אני סבורה כי גם אם צדק בית משפט קמא בסקירתו את הפסיקה שדנה בשאלה מה כולל המונח "בן זוג" בחוק , והכל תוך הסתמכות על טענות ב"כ המשיב שהתבססו על לשונו הפשוטה של החוק, היה מקום לבדוק האם קביעות אלו של בית משפט קמא סבירות במקרה דנן. שהרי לו היה מדובר במצב הפוך, שבו המבקשת הייתה תובעת את המשיב, קרי תובעת את אבי בן זוגה, לא היה מקום לספק שתביעה כזו יכולה הייתה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לא סביר לכן שה יפוך המצב יביא לתוצאה אחרת. בשל כך, היה מקום לשקול גם את הפרשנות התכליתית של סעיף 1(2) לחוק כפי שפורש על ידי הפסיקה לאורך השנים, ולבדוק לצורך מתן הכרעה גם את מהות הסכסוך הנדון בפניו. בית משפט קמא שגה משהסתפק רק בהפניה למונח "בן משפחה" והתעלם ממהות הסכסוך שלפניו.

פרשנות הסעיף הנ"ל בחוק לאורך השנים בפסיקה קובעת כי יש לתת לסעיף פירוש דו סטרי והדדי.
ראה: ת"א 58042/07, בש"א (ת"א) 180896/07 כהן נ' כהן (פורסם בנבו, 30.12.07), סעיף 4.2, 4.4 לפסק הדין.

וכך נקבע בבש"א (ירושלים) 1445/98 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, 27.5.98), ס' 11 לפסק הדין, כי:

"פירוש בו יהיה כיוון חד סטרי איננו עולה עם תכלית החוק ומטרתו, ויש בו כדי לגרום עיוות דין וחוסר צדק עם אותם בני משפחה כשבפועל רק לאחד מהם במשוואה תהא זכות לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, בעוד שמהשני תימנע זכות זו. בכך אין כל הצדקה, הגיון וסבירות. כשמובר באותם הצדדים ממש, ובאותה מערכת יחסים ובמשפחה תהא זו אפליה להעניק רק לאחד מאותם דצדים שעומדים ממש משני צידי המתרס זכות תביעה. אין מקום, צורך הצדקה או הגיון להפלות אף אחד מבני המשפחה כשמדובר באותו "בן משפחה" מאותה זיקה וקשר, או להקנות לאחד מהם זכות יתר, ויש לתת לחוק פרשנות נכונה מאוזנת וצודקת, באופן שהמחוקק אכן הכיר בזכות התביעה של כל אחד משני צידי המתרס ומטעם זה ממש לא הגדיר באף אחד מהמישורים את היפוך הכיוון".

אשר על כן, במקרה דנן, כאשר קשרי המשפחה הם בין חם וכלה, יש לקבוע לאור טיב הסכסוך כי מדובר בסכסוך משפחתי, שהרי אין ספק שלו תבעה המבקשת את המשיב כמי שתובעת את אבי בן זוגה, תביעה כזו יכולה הייתה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.

עוד אני סבורה מעיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים כי הסכסוך האמור בהליך הוא סכסוך משפחתי כהגדרתו ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4), 388 (להלן: "הלכת חבס"). אני סבורה כי אותו סכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה בהליך . אני סבורה כי במקרה דנן, מערכת היחסים המשפחתית היא שהיוותה את הרקע, המניע והמצע עליו צמח הסכסוך בין הצדדים, שהרי גם המשיב טוען כי שעה שהתיר לבנו להתגורר בנכס, היו בינו ובין המבקשת קשרי משפחה (בני זוג ידועים בציבור), והוא אינו מתכחש שהתיר למבקשת לגור עם בנו בנכס ושלשניהם יש ארבעה ילדים המתגוררים כעת עם אמם, היא המשיבה, בנכס. עוד אין מחלוקת כי שאלת זכויות המבקשת ובנו של המשיב בנכס מתבררת במסגרת סכסוך הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. אני סבורה אפוא כי במקרה דנן לסכסוך המשפחתי ולקשרים המשפחתיים הייתה תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה של המשיב בבית משפט קמא.

עיון בכתבי הטענות של הצדדים בבית משפט קמא ובבית משפט זה מעיד כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרות עילת התביעה. אשר על כן, אני קובעת כי התקיים גם התנאי השני הנדרש בחוק, וכי מדובר בעילת סכסוך בתוך המשפחה, ורק בשל העובדה שעניין זה כלל לא נבדק בבית משפט קמא, דין הבקשה להתקבל.

עוד יובהר כי במקרה דנן, משקיים הליך בבית משפט לענייני משפחה ובמסגרתו נבדקות טענות לזכות בעלות בנוגע לנכס, ראוי להימנע מהכרעות סותרות ומריבוי הליכים, ורצוי לאחד הדיונים בכל הסכסוכים המערבים מחלוקת משותפת.
סיכום

מכל הנימוקים לעיל, אני קובעת כי התקיימו שני התנאים המצטברים הקובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בהליך. מדובר בבני משפחה ומדובר בסכסוך שעילתו סכסוך בתוך המשפחה. אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,500 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא - יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד התשלום בפועל.

כספים שהפקידה המבקשת יושבו לה באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, 24 אוגוסט 2021, בהיעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עאישה חיג'אזי שעאר
נתבע: ח'ליל חג'אזי
שופט :
עורכי דין: