ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי. די. איי. חברה לביטוח נגד רן ורון :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

בעניין: תא"מ 17581-09-17

התובעות

1.איי. די. איי. חברה לביטוח
2.קרן צרור

נגד

הנתבע

רן ורון

ובעניין: תא"מ 31920-02-18

התובעת

סיגלית ורון

נגד

הנתבעים

1.איי. די. איי. חברה לביטוח
2.קרן צרור
3. ליאב צרור

פסק דין

בפניי תביעות הדדיות בגין נזקי רכוש אשר על פי הנטען, נגרמו בעטייה של תאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.7.2016 בצומת הרחובות יהלום – ברקת , קיסריה (להלן: התאונה).

שני התיקים נשמעו לפניי במאוחד ופסק דין זה מתייחס לשניהם יחד.

רקע וטענות הצדדים

התובעות בתא"מ 17581-09-17 טוענות כי ביום 15.7.2016 בשעה 8:20 או בסמוך לכך, בזמן שרכב התובעת 2 מסוג מאזדה (להלן: המאזדה) היה בעצירה בפני תמרור עצור בצומת קיסריה, כאשר רכב אחר עמד משמאל רכב התובעת 2 בתוך הצומת, לפתע, רכב הנתבע מסוג דייהטסו (להלן: הדייהטסו) הגיח מאחור, עקף את הרכב האחר מימין והתנגש ברכב התובעת 2 בצידו הקידמי השמאלי.

הנתבע בתא"מ 17581-09-17 טען בהגנתו כי ביום 15.7.2016 עת נסע ברכבו ברחוב יהלום ביישוב קיסריה, רכב התובעות אשר היה נהוג באותה העת על ידי מר ליאב צרור, פרץ מרחוב ברקת לתוך צומת הרחובות ברקת-יהלום תוך התעלמות מתמרור עצור אשר היה מוצב במסלול נסיעתו, ופגע בכנף ימין ובחלקו הקדמי ימני של הרכב הנתבע.

התביעה בתא"מ 31920-02-18 הוגשה על ידי סיגלית ורון, אימו של הנתבע בתא"מ 17581-09-17, נגד התובעות בתאמ 17581-09-17. לטענת התובעת, בעת שבנה נהג ברכב התובעת ברחוב יהלום ביישוב קיסריה, רכב הנתבעים אשר היה נהוג באותה העת על ידי הנתבע מספר 3, ליאב צרור, פרץ למסלול נסיעתו של רכב התובעת מרחוב ברקת לתוך צומת הרחובות ברקת-יהלום, וזאת תוך התעלמות מתמרור עצור אשר היה מוצב במסלול נסיעתו.

הנתבעים הכחישו את האמור וטענו כי רכב הנתבעים היה בעצירה בפני תמרור עצור בזמן התאונה.

על מנת לקדם את התיק הוצע לצדדים על ידי בית המשפט לקיים בדיקת פוליגרף, אשר על פי תוצאותיה יוכרע התיק. ככל ותוצאות הבדיקה יגלו כי שני הנהגים דוברי אמת או דוברי שקר ייקבע התיק להוכחות.

הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט ונערכה בדיקת פוליגרף לנהגים. בהתאם לתוצאות הבדיקה נמצאו שני הנהגים דוברי שקר והתיק נקבע להוכחות.

ביום 10.12.2020 נחקרו הנהגים לפניי. ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

דיון והכרעה

הצדדים חלוקים באשר לאופן התרחשות התאונה, וכנובע מכך בשאלת האחריות להתרחשותה.

במצב בו המחלוקת הינה מחלוקת עובדתית כבמקרה דנן, נדרשת הערכאה הדיונית לשקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, (פורסם בנבו)).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שצורפו, שמעתי את הנהגים והתרשמתי מהם באופן ישיר, באתי לכלל מסקנה כי גרסת נהג המאזדה עדיפה על פני גרסת נהג הדייטסו וכי עיקר האחריות רובצת לפתחו של רכב הדייטסו, אולם אף נהג המאזדה אינו חף מאחריות.
אציין כבר עתה כי מצאתי את עדותו של נהג המאזדה, ליאב, כעדות מהימנה וגרסתו מתקבלת יותר על הדעת מגרסת נהג הדייטסו, רן. על אף האמור, לא נעלמו מעיני מחדלי התובעות בדבר אי הבאת ראיות וכן ביחס לסתירות שנתגלו בראיות התובעות. כפי שיפורט.

ליאב העיד לפניי באשר לאופן התרחשות התאונה באופן הבא (עמ' 6, שורות 9-11):
"זה היה בקיסריה יצאנו מבית של חבר הגענו לרמזור עצור, הגיע רכב מצד ימין רצה לפנות שמאלה והגיע רכב מצד שמאל שרצה להמשיך ישר, שניהם התמהמהו בצומת, הגיע הרכב של הצד השני ועקף אותו מצד ימין, אני עמדתי בצומת לפני התמרור עצור".

התובעות הגישו שני טפסי הודעה לחברת הביטוח, כאשר האחד נכתב בכתב יד ואילו הטופס השני הינו בכתב דפוס. בטופס המודפס תיאר הנהג את התרחשות התאונה וטען כי רכב צד ג' עמד בצד שמאל, זאת בניגוד לעדותו לפניי כי הגיע רכב מצד ימין וכן בהתאם לכתוב בטופס ההודעה שנכתב בכתב היד.

ליאב העיד בחקירתו הנגדית כי השיב לשאלות שנשאלו על ידי הביטוח (עמ' 7, שורה 31), ובאשר לסתירה בין התיאורים בטפסים, השיב כלהלן (עמ' 8, שורות 4-5): "שאני אומר עכשיו זה בערך ממה שאמרתי אז. מה שאמרתי ביום התאונה זה מה שקרה. יכול להיות מילה לפה מילה לשם."

ליאב נשאל בחקירתו האם עצר בקו העצירה או עבר אותו והשיב כי גלגל אחד היה על קו העצירה, אך הפנים של הרכב היו קדימה. לדבריו היה קו עצירה וכן רמזור. באשר לתמרור העצור, אין חולק כי ניצב תמרור עצור בפני נהג המאזדה.

ליאב עמד על גרסתו בחקירה ולפיה היו בצומת שני רכבים נוספים, אשר התמהמהו ואז רכב הדייטסו עקף את הרכב ופגע בו (עמ' 8, שורה 13). ליאב הכחיש כי התפרץ לצומת (עמ' 10, שורה 4).

נהג הדייטסו רן, העיד על אופן התרחשות התאונה כלהלן (עמ' 11, שורות 4-7):
"שני רכבים לא היו רכבים שלישי או רביעי. אני וליאב. אני נסעתי כמו כל בוקר לעבודה שלי באותו מקום ובאותו רחוב. נסעתי באותו רחוב, הגעתי לצומת לפתע פרץ לצומת מצד ימין שלי. לא היה לי מה לעשות, הוא פרץ לצומת, אני שברתי שמאלה וועשיתי ברקס וצפצוף, לא היה שום רכב שלישי בסיטואציה. אני מדגים. הוא נסע בנסיעה רציפה ופשוט נכנס בי והעיף אותי. מה שהוא אומר זה לא נכון".

רן העיד כי היה לבדו ברכב וכן אישר כי הוא נהג חדש אך לא נדרש למלווה (עמ' 11, שורות 18-23). באשר לביטוח, אישר כי לא הפעיל את הביטוח לנהג צעיר, ולכן במועד התאונה לא היה ברשותו ביטוח.

באשר למהירות נסיעתו העיד כי נסע במהירות של 30-40 קמ"ש, וכי ראה את רכב המאזדה גולש ולא עוצר בקו העצירה וכשהוא הגיע אליו נהג המאזדה נתן גז והאיץ (עמ' 12, שורות 18-19).

בניגוד לגרסת התובעות, רן העיד כי הצומת הייתה ריקה ורק רכב המאזדה היה בצומת, ולדבריו פתאום נהג המאזדה החליט לנסוע (עמ' 13, שורות 8, 12). כן העיד רן כי הוא נסע בזהירות כשראה אותו, אך לא בלם או ציפצף (עמ' 13, שורה 18).

לא שוכנעתי מעדותו כי נהג המאזדה עצר ופתאום החליט לתת גז ולהאיץ, הדבר עומד בניגוד לתמונות שהוצגו בפניי ואין בכך כל היגיון.

רן נשאל באשר לתמונות שהוצגו ובהן נראה כי המאזדה עצרה ולא התפרצה לצומת כפי שהוא טוען ותשובותיו בעניין נמצאו מתחמקות.

כאמור, הצדדים הגישו תמונות של מקום התאונה והרכבים במועד בתאונה. בתמונות שהוצגו בפניי נראה רכב המזדה עומד באמצע הכביש, כאשר רובו מצוי בנתיב הנגדי וחלקו הקדמי עומד לאחר קו העצירה.

ליאב נשאל בחקירתו מדוע עמד באמצע הכביש, וטען כי יש שתי חניות מצד שמאל ומצד ימין של הכביש ולכן נוסעים באמצע הכביש. כאשר עומת עם העובדה כי הצד הימני פנוי וריק ממכוניות השיב בסתמיות: "אתה לא יודע מה היה לפני שצילמת את התמונה מה היה לפני. לפעמים עומדים רכבים לפני מעבר החציה".

אין בידי לקבל טענה זו של העד. עיון בתמונות מגלה כי צידו הימני של הכביש היה ריק ממכוניות, רכב המאזדה נעצר לאחר קו העצירה וחלקו הקדמי בלט החוצה לתוך הצומת, זאת תוך שהוא עומד באמצע הכביש ובנתיב הנגדי, וללא כל שמירה על הימין.

ליאב העיד לפני כי היו עימו ברכב שלושה אנשים נוספים - אחיו ועוד שני חברים. הוא אישר כי החברים ראו את התאונה, ומשכך נשאל מדוע הם לא הגיעו להעיד, והשיב כי הוא בטוח בעמדתו ואין לו צורך בעדים שכן הוא יכול להוכיח תביעתו בלעדיהם (עמ' 7, שורות 17-29).

העובדה כי התובעות לא זימנו לעדות את מי מהחברים אשר נכחו ברכב בעת התאונה וראו אותה נזקפת לחובתן, זאת בהתאם לחזקה בעניין אי הבאת עדים רלוונטיים, לפיה לו היה מוזמן העד הייתה עדותו פועלת כנגד הצד שזימנו (ע"א 620/74 מור נ' פלונית, (פורסם בנבו)).

עוד יש ליתן את הדעת לכלל כי על התובע להוכיח תביעתו וכן לעובדה כי עדותו של עד התובעות הינה עדות יחידה של בעל דין עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], על כל המשתמע מכך.

לאחר ששקלתי את כל האמור, בחנתי את הראיות, לרבות את מוקדי הנזק, מצאתי לקבל את גרסת נהג המאזדה, והריני סבור כי התאונה התרחשה באופן הבא:
רכב המזדה נעצר לאחר קו העצירה בתמרור עצור, כאשר חלקו הקדמי בולט לתוך הצומת, בתוך הצומת היה רכב צד ג' אשר התמהמה, רכב הדייטסו נכנס לצומת עקף את רכב צד ג' מצד ימין ופגע במזדה אשר בלטה לתוך הצומת, בצידה השמאלי קדמי.

אוסיף כי נהג הדייטסו נשאל בחקירתו על הנזק שנגרם לרכבו ואישר כי נגרם נזק בסך 15,000 ₪, וכאשר נשאל מדוע לא הגיש תביעה בשל כך, השיב כי העדיף לא לעשות זאת משיקולים כספיים (עמ' 15, שורה 1). עובדה זו מחזקת אצלי את המסקנה כי נהג הדייטסו סבר כי הוא אשם בתאונה ולכן לא הגיש תביעתו.

בנסיבות אלו, עיקר האחריות לתאונה רובצת על נהג הדייטסו. יחד עם זאת, סברתי כי יש להטיל אשם תורם על נהג המאזדה אשר נסע בנתיב הנגדי תוך שאינו שומר על הימין, עצר מעבר לקו העצירה כך שרכבו בלט לתוך הצומת. יש לציין כי בבדיקת הפוליגרף נמצאו שני הנהגים דוברי שקר ביחס לאחריותם לגרימת התאונה.

מכאן, הריני לקבוע כלהלן: על נהג הדייטסו, הנתבע בתא"מ 17581-09-17 מוטלת אחריות לקרות התאונה בשיעור של 60%, ואילו על נהג המאזדה, התובעות בתא"מ 17581-09-17 מוטל אשם תורם בשיעור של 40% להתרחשות התאונה.

באשר לנזק, התובעות בתא"מ 17581-09-17 הגישו חוות דעת ערוכה כדין. חוות הדעת לא נסתרה ולא הוגשה חוות דעת נגדית. משכך הנזק הוכח במלואו.

סוף דבר

התביעה בתא"מ 17581-09-17 מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובעות 60% מגובה התביעה ובסך הכל סך של 43,735 ₪.

בנוסף יישא הנתבע בהוצאות התובעות ובשכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪, סכום ההוצאות הנמוך הינו בשל היעדרותו של עד התובעות מדיון ההוכחות שנקבע ביום 4.4.2019.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה בתא"מ 31920-02-18 נדחית.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, 24 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי. די. איי. חברה לביטוח
נתבע: רן ורון
שופט :
עורכי דין: