ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבי דביר נגד המוסד לביטוח לאומי :

24 אוגוסט 2021
לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

התובע:
גבי דביר
ע"י ב"כ עו"ד ענת (כהן) קאופמן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי וינגרטן-צ'רניקר ואח'

החלטה

1. הוגשה בקשה להעביר לתובע את תיקו של התובע הכולל התכתבויות ו/או בקשות הבהרה לבית הדין ו/או ללשכה המשפטית בהמשך לוועדה שהתקיימה מיום 31.5.21.

2. הרקע לבקשה –
א. ביום 13.1.21 ניתן פסק דין בתיק 7133 3-03-19 (בהסכמת הנתבע) לפיו עניינו של התובע יוחזר לוועדה לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל במדויק אחר הוראות פסק דין מחזיר מיום 27.6.17.
כמו כן נדרשה הוועדה להתייחס אל המאמרים אליהם הופנתה בעניין שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת CMT לאירוע התאונתי והנזכרים בחוות דעת ד"ר פלכטר.
ב. ביום 31.5.21 התכנסה ועדה רפואית בעקבות פסק הדין מיום 13.1.21.
ג. משלא נתקבלה החלטה, פנתה ב"כ המערער לאתר השירות האישי של המערער לזירוז מתן החלטה וביום 13.6.21 התקבלה תשובה לפיה: " נעשתה בקשת הבהרה מבית הדין בעקבות פס"ד שאיננו ברור, לאחר מתן תשובה נעדכן בהתאם תשובתם".
ד. לתובע לא ידועה על פנייה כזו לבית הדין, ומפרוטוקול הוועדה מיום 31.5.21 אשר נסרק לאתר השירות האישי לא עולה כי הדיון נעצר לטובת בירור או שליחת הודעה.

3. התובע טוען כי לא תיתכן פנייה לבית הדין או למאן דהוא תוך כדי הוועדה וכי לתובע זכות לקבל את "מכתב ההבהרה" ו/או את הסיבה בגינה נעצר הטיפול בתיק.

4. הנתבע מתנגד לבקשה, לטענתו אין כל עילת תביעה ופסק הדין מיושם.
לא הוגשה לבית הדין כל בקשת הבהרה. כל שהוגש הוא בקשת הבהרה שנשלחה מאת הפקידה המטפלת לעניין אופן יישום פסק הדין, הן ללשכה המשפטית והן למשרד הראשי והיא הונחתה ליישמו כלשונו.
מדובר בתכתובות פנימיות שאין מקום להמציאן לתובע, מה גם שההנחיה שניתנה היתה ליישום פסק הדין.
הנתבע מוסיף כי מדובר למעשה בבקשה לגילוי מסמכים אשר אינם חיוניים ואינם רלבנטיים לגילוי האמת.
הנתבע הגיש את ההתכתבות במעטפה לעיונו של בית הדין.

5. המסמכים שהועברו לעיוני הינם שאלות של פקידת מחלקת ועדות רפואיות נפגעי עבודה אל הלשכה המשפטית, לפיה לדעתה יש סתירות בפסק הדין ולא ברור כיצד יש לקיימו.
ניתנה הנחיה ברורה של הלשכה המשפטית והמשרד הראשי לקיים את פסק הדין כלשונו.

6. נקודת המוצא הינה כי המבוטח רשאי לקבל לעיונו את כל החומר שעמד בפני פקיד התביעות בעת קבלת ההחלטה.
כמו כן נקודת המוצא הינה כי משעניינו של מבוטח מוחזר לוועדה רפואית לעררים על פי פסק-דין, יש לקיימו כלשונו ואין מקום לפקידת הוועדות לפנות לקבלת הנחיות, מה גם שמי שאמור לקיים את פסק הדין הם רופאי הוועדה וככל שפסק הדין לא ברור להם, צריכה להתקבל על ידם החלטה בעניין.

7. על אף הפגם בהתכתבויות ובפניות שהוצגו בפני, מסקנתי הינה כי אין מקום לגלותם לתובע.
סעיף 9 (ב)(4) לחוק חופש המידע תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע") קובע כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא בגדר "מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין".

אחת המטרות המרכזיות של סייג זה היא:
"מתן אפשרות לעובדי הרשות לקיים ביניהם דיאלוג פתוח וגלוי, בלא חשש כי דברים שייאמרו על ידיהם בדיונים פנימיים או בחוות דעת פנימיות ייחשפו לעיני כל, נועד איפוא להגן על איכות החלטותיהן של רשויות הציבור ועל האפקטיביות של תהליך קבלתן, וזוהי התכלית המרכזית שביסוד הסייג"
[עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה - הוצאת עיתון הארץ פ"ד ס' (4) 217, 2006].

8. יחד עם זאת קובע סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע כי:
"על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע אם לדעתו העניין הציבורי בגילוי המידע עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין".

9. אמנם אנו מצויים בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ולא במסלול מכח חוק חופש המידע, אלא שלטעמי בבואי להכריע בבקשה, יש מקום להסתמך על אותם שיקולים.

10. מאחר ולא עולה מההתכתבות כי קיים ניסיון שלא לקיים את פסק הדין ומאחר וניתנה הוראה חד משמעית לקיים את פסק הדין כלשונו, ולאור התכלית של מתן אפשרות לעובדי הרשות לקיים ביניהם דיאלוג פתוח בלא חשש כי דברים שייאמרו בדיונים פנימיים ייחשפו לעיני כל ועל אף הפסול שבעצם הפנייה של פקידת הוועדות כאמור, לא מצאתי להורות על חשיפת ההתכתבות.
אשר על כן הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"א, (24 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גבי דביר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: